חובת גילוי מסמכים בהליך מהיר

ואולם, כאשר עוסקים אנו בהליכים בסדר דין מהיר, אין תחולה לעיקר הוראותיו של פרק ט' לתקנות, לרבות חובת גילוי המסמכים הכללית (תקנה 214ח(ג) לתקנות), ולרבות העיצום בגין הפרת חובה זו, הקבוע בתקנה 122 לתקנות.

ר' לעניין זה פסק דינו של ביהמ"ש השלום בתא"מ (ת"א) 43819-04-15 יונה נ' אוביץ [פורסם במאגרים 13.12.2015] בעניינינו, אכן המשיב פעל בנגוד לצוו שפוטי לגילוי מסמכים שניתן במעמד הדיון מיום 21.720, ולא הגיש תגובתו לבקשה דנן וזאת על אף שניתנה לו ארכה לעשות כן, ואולם, הפעלת הסנקציה המנויה בתקנה 122 לתקנות, מהוה סנקציה חמורה וקיצונית בתוצאותיה, שבית המשפט ממעט בהפעלתה, שכן המשמעות במקרה זה היא פסק דין ללא שמיעה.

...

סבורני כי בשלב זה, הסנקציה של מחיקת כתב הגנת המשיב הינה קיצונית, אין המדובר במקרה בו "כלו כל הקיצין", קיימות דרכי פעולה פחות דרסטיות לפיהן ניתן לפעול ורחוקים אנו ממצב שבו יהיה להורות על מחיקת כתב טענות.

משכך, נוכח הפרת הצו לגילוי מסמכים ובהתאם לתקנה 214ח(ג) לתקנות המפנה להוראת תקנה 114א לתקנות, אני קובעת כי המשיב לא יהא רשאי להגיש את המסמכים שצוינו בהחלטתי בדיון מיום 21.07.20 כראיות מטעמו.

כמו כן, משלא הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו ובהתאם להוראת תקנה 168(ב) לתקנות, אני קובעת כי המשיב לא יורשה להביא עדים מטעמו ו/או להוכיח עובדה.

וראו שם היתייחסות להחלטת כב' השופט מרזל בפיסקה 21 ( להלן: "עניין חמודה") בעיניין חמודה נאמר גם: "19.כאשר התביעה אכן מתאימה להידון בהתאם לסדר הדין המזורז שבו הוגשה, הרי שאל מול ההשלכות שנימנו לעיל עומד האנטרס הלגיטימי של התובע בבירור מהיר של התביעה, המצדיק לטפל בעיניינו בדחיפות ולתת לו קדימות על פני אחרים, כמו גם להטיל על הנתבע דרישות ייחודיות במישור הדיוני, כפי שקבע מחוקק המשנה. לעומת זאת, מקום שבו התביעה אינה מתאימה להידון בסדר הדין שבו הוגשה, נגרמת פגיעה לא מוצדקת בכל שלושת הגורמים שנימנו לעיל: נפגעות זכויותיו הדיוניות של הנתבע; נפגעת תקינותה של העבודה השיפוטית; ואף נפגעים בעלי דין בהליכים אחרים, שעניינם מושהה." בנסיבות כפי שמתוארות לפני סברתי שקיים מינעד סעדים, אך שסעד המחיקה הוא ההולם בי' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה 7, ש' לוין עורך, 1995) בעמוד 400: "כבר אמרנו לא רק על יסוד תקנה 100 ושאר התקנות , כי אם גם על יסוד הכוחות שהוענקו לבית המשפט מטבע ברייתו מוסמך הוא למחוק כתב תביעה , ואפילו לדחות תביעה , ". השוו גם לכב' השופט גולדברג בע"א 813/87 יואל רוטברד נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות, מג(3) 514 (1989) (להלן: "עניין רוטברד"): "רחוק אני מלומר, כי הדרך שנקט המערער מקובלת עלי וכי ראויה היא לעידוד. נהפוך הוא, בהיעדר הצדקה עניינית, מן הראוי שבעל דין יפרוש לפני בית המשפט את היריעה כולה, ......ולא לשיעורין. שאם לא כן, לא מן הנמנע הוא כי בנסיבות מתאימות יהא בידי בית המשפט לדחות את התובענה הנוספת לפי תקנה 101(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, גם מכוח סעיפים 39ו-61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-.1973שהרי כבר נאמר בבר"ע 305/80 [1], בעמ' 461, כי חובתו "של בעל דין להפעיל את כוחותיו המשפטיים-דיוניים 'בדרך מקובלת ובתום לב', מטילה עליו את החובה לפעול, כפי שבעל דין הגון וסביר היה פועל במקומו". ראו בהקשר זה גם בעקרונות היסוד החקוקים בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018 .

שביעית, בנסיבות אלה והואיל ולפי שני הצדדים היה הליך שבו ניתן פסק דין המתייחס לפינוי המושכר, ובהנחה שהדברים מדויקים' בודאי שפסק הדין עצמו ומסמכים מהליך האחר באותו עניין רלבאנטיים שחלה לגביהם חובת גילוי מוקדמת כמצוותה המפורשת של תקנה 215ט לתקנות.

...

ההכרעה: לאחר שעיינתי במסמכים סברתי שבנסיבות הפרטניות יש להורות כדלהלן: התביעה תמחק.

וראו שם התייחסות להחלטת כב' השופט מרזל בפסקה 21 ( להלן: "עניין חמודה") בעניין חמודה נאמר גם: "19.כאשר התביעה אכן מתאימה להידון בהתאם לסדר הדין המזורז שבו הוגשה, הרי שאל מול ההשלכות שנמנו לעיל עומד האינטרס הלגיטימי של התובע בבירור מהיר של התביעה, המצדיק לטפל בעניינו בדחיפות ולתת לו קדימות על פני אחרים, כמו גם להטיל על הנתבע דרישות ייחודיות במישור הדיוני, כפי שקבע מחוקק המשנה. לעומת זאת, מקום שבו התביעה אינה מתאימה להידון בסדר הדין שבו הוגשה, נגרמת פגיעה לא מוצדקת בכל שלושת הגורמים שנמנו לעיל: נפגעות זכויותיו הדיוניות של הנתבע; נפגעת תקינותה של העבודה השיפוטית; ואף נפגעים בעלי דין בהליכים אחרים, שעניינם מושהה." בנסיבות כפי שמתוארות לפני סברתי שקיים מנעד סעדים, אך שסעד המחיקה הוא ההולם בי' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה 7, ש' לוין עורך, 1995) בעמוד 400: "כבר אמרנו לא רק על יסוד תקנה 100 ושאר התקנות , כי אם גם על יסוד הכוחות שהוענקו לבית המשפט מטבע ברייתו מוסמך הוא למחוק כתב תביעה , ואפילו לדחות תביעה , ". השוו גם לכב' השופט גולדברג בע"א 813/87 יואל רוטברד נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות, מג(3) 514 (1989) (להלן: "עניין רוטברד"): "רחוק אני מלומר, כי הדרך שנקט המערער מקובלת עלי וכי ראויה היא לעידוד. נהפוך הוא, בהעדר הצדקה עניינית, מן הראוי שבעל דין יפרוש לפני בית המשפט את היריעה כולה, ......ולא לשיעורין. שאם לא כן, לא מן הנמנע הוא כי בנסיבות מתאימות יהא בידי בית המשפט לדחות את התובענה הנוספת לפי תקנה 101(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, גם מכוח סעיפים 39ו-61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-.1973שהרי כבר נאמר בבר"ע 305/80 [1], בעמ' 461, כי חובתו "של בעל דין להפעיל את כוחותיו המשפטיים-דיוניים 'בדרך מקובלת ובתום לב', מטילה עליו את החובה לפעול, כפי שבעל דין הגון וסביר היה פועל במקומו". ראו בהקשר זה גם בעקרונות היסוד החקוקים בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018 .

הליך גילוי מסמכים נוגע לשתי אפשרויות למימוש החובה של הצד שכנגד.

האחת - ובה אדון בפתח הדברים, האם בהעדרו של תצהיר התומך בבקשה, נכון לדחות את הבקשה על אתר ; השניה – האם במסגרת הליך סדר דין מהיר, ניתן לעשות שימוש בתקנה 113 לתקסד"א, אם לאו; והשלישית – האם במסגרת הבקשה לגילוי המסמכים, מדובר במסמכים רלוואנטיים לתובענה, אם לאו.

...

מנגד, טען הנתבע כי דין הבקשה להידחות מחמת היעדר תצהיר תומך לטענות העובדתיות הנטענות בבקשה כנדרש בדין.

בנסיבות האמורות, וללא הסבר מפורט מצד התובעת, כיצד מסמכים אלו רלוונטיים לחשיפת האמת, לא ניתן להיעתר לבקשה במתכונתה, מטעם זה לבדו (ראו: ת"א (חד') 44411-06-11 מוהנד מוגרבי ואח' נ' מ.בר תחזוקה בע"מ (לא פורסם, ניתן ביום 6.6.2012)).

סוף דבר, בקשת התובעת - בשלב זה, מתקבלת בחלקה ולפיכך, אני מורה לנתבע לגלות בתצהיר את מסמכים 4 ו - 5 (בהתאם למספר הסידורי שבבקשה) וזאת בתוך 30 יום.

המזכירות תמציא לצדדים את החלטתי בדואר רשום עם אישור מסירה.

זאת ועוד, אני מקבלת את טענת המבקש ולפיה המשיבים אף פעלו בנגוד להוראת תקנה 214ג לתקנות, שכן כתב התביעה שכנגד אינו נתמך בתצהיר כנדרש וכן הפרו המשיבים את הוראת תקנה 214ח לתקנות , משלא צרפו לכתב התביעה שכנגד רשימת גילוי מסמכים כנדרש.

כאשר עוסקים אנו בהליכים בסדר דין מהיר, אין תחולה לעיקר הוראותיו של פרק ט' לתקנות, לרבות חובת גילוי המסמכים הכללית (תקנה 214ח(ג) לתקנות), ולרבות העיצום בגין הפרת חובה זו, הקבוע בתקנה 122 לתקנות.

...

טענות הצדדים: המבקש טען בבקשתו כי דין כתב ההגנה המתיימר להוות גם כתב תביעה שכנגד להידחות ו/או להימחק על הסף וזאת מאחר ואינו עומד בהוראות תקנות סדר הדין האזרחי, אינו מגלה כל עילת תביעה והתביעה הינה קנטרנית וטורדנית.

זאת ועוד, אני מקבלת את טענת המבקש ולפיה המשיבים אף פעלו בניגוד להוראת תקנה 214ג לתקנות, שכן כתב התביעה שכנגד אינו נתמך בתצהיר כנדרש וכן הפרו המשיבים את הוראת תקנה 214ח לתקנות , משלא צירפו לכתב התביעה שכנגד רשימת גילוי מסמכים כנדרש.

ר' לעניין זה פסק דינו של ביהמ"ש השלום בתא"מ (ת"א) 43819-04-15 יונה נ' אוביץ [פורסם במאגרים 13.12.2015] אכן צודק המבקש בטענתו כי המשיבים פעלו בניגוד להוראת תקנה 57 לתקנות ולא הגישו כתב תביעה שכנגד במסמך נפרד וערוך כדין בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, אך סבורני כי מקרה זה אינו מקרה קיצוני אשר יביא למחיקת התביעה שכנגד ויגרום לפגיעה בזכותם של המשיבים ועל כן, מצאתי כי יש מקום ליתן למבקשים לתקן את כתב תביעתם שכנגד תוך הגשת מסמך נפרד וערוך בהתאם לתקנות.

לסיכום: אני מורה כי המשיבים יתקנו את כתב התביעה שכנגד ויגישוהו בתוך 30 ימים מהיום.

במקרה דנן, התובעת הגישה תביעה בסדר דין מהיר בהתאם לתקנות וצרפה תצהיר גילוי מסמכים ואת כלל המסמכים שהיו ברשותה באותה העת ולכן לא הפרה את חובת גילוי המסמכים.

תקנה 60(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 עיגנה מטרה זו במפורש ובה נקבע כלהלן: " הליכי גילוי ועיון נאותים מהוים תנאי בסיסי לקיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן; סבר בית המשפט שבעל דין לא קיים כראוי את חובתו לפי פרק זה, רשאי הוא לחייבו באופן מיידי בהוצאות ובמקרים מיוחדים אף למחוק את כתב טענותיו." אמנם תקנה 79(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 קובעת כי פרק ט' לא יחול על הליכים במסלול של דיון מהיר, אך התקנות החריגו את הוראות תקנה 60(א) שתחול גם על הליך בדיון מהיר.

...

עוד נטען ,כי פניית הנתבע לקבלת מסמכים בטרם הוגש כתב הגנה מטעמו דינה להידחות.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לה מצאתי לדחות את הבקשה לסילוק התביעה על הסף.

אשר על כן, אני מורה לתובעת להמציא לידי הנתבע את המסמכים הבאים ולהעבירם לעיון הנתבע, להלן: · טופס הזמנת עבודה מאת אביגיל עדן עיצוב אירועים; · הסכם התקשרות עם אביגיל עדן עיצוב אירועים; · כל תכתובת שהוחלפה בין התובעת לבין איביגיל עדן עיצוב אירועים בנוגע לאירוע החתונה; · הסכם התקשרות עם מגנטיק והיב; · כל תכתובת שהוחלפה בין התובעת לבין מגנטיק היב בנוגע לאירוע החתונה; · כל תכתובת שהוחלפה בין התובעת לבין יצרן שלט הניאון כמפורט בכתב התביעה.