וראו שם היתייחסות להחלטת כב' השופט מרזל בפיסקה 21 ( להלן: "עניין חמודה") בעיניין חמודה נאמר גם: "19.כאשר התביעה אכן מתאימה להידון בהתאם לסדר הדין המזורז שבו הוגשה, הרי שאל מול ההשלכות שנימנו לעיל עומד האנטרס הלגיטימי של התובע בבירור מהיר של התביעה, המצדיק לטפל בעיניינו בדחיפות ולתת לו קדימות על פני אחרים, כמו גם להטיל על הנתבע דרישות ייחודיות במישור הדיוני, כפי שקבע מחוקק המשנה. לעומת זאת, מקום שבו התביעה אינה מתאימה להידון בסדר הדין שבו הוגשה, נגרמת פגיעה לא מוצדקת בכל שלושת הגורמים שנימנו לעיל: נפגעות זכויותיו הדיוניות של הנתבע; נפגעת תקינותה של העבודה השיפוטית; ואף נפגעים בעלי דין בהליכים אחרים, שעניינם מושהה." בנסיבות כפי שמתוארות לפני סברתי שקיים מינעד סעדים, אך שסעד המחיקה הוא ההולם בי' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה 7, ש' לוין עורך, 1995) בעמוד 400: "כבר אמרנו לא רק על יסוד תקנה 100 ושאר התקנות , כי אם גם על יסוד הכוחות שהוענקו לבית המשפט מטבע ברייתו מוסמך הוא למחוק כתב תביעה , ואפילו לדחות תביעה , ". השוו גם לכב' השופט גולדברג בע"א 813/87 יואל רוטברד נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות, מג(3) 514 (1989) (להלן: "עניין רוטברד"): "רחוק אני מלומר, כי הדרך שנקט המערער מקובלת עלי וכי ראויה היא לעידוד. נהפוך הוא, בהיעדר הצדקה עניינית, מן הראוי שבעל דין יפרוש לפני בית המשפט את היריעה כולה, ......ולא לשיעורין. שאם לא כן, לא מן הנמנע הוא כי בנסיבות מתאימות יהא בידי בית המשפט לדחות את התובענה הנוספת לפי תקנה 101(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, גם מכוח סעיפים 39ו-61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-.1973שהרי כבר נאמר בבר"ע 305/80 [1], בעמ' 461, כי חובתו "של בעל דין להפעיל את כוחותיו המשפטיים-דיוניים 'בדרך מקובלת ובתום לב', מטילה עליו את החובה לפעול, כפי שבעל דין הגון וסביר היה פועל במקומו". ראו בהקשר זה גם בעקרונות היסוד החקוקים בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018 .
שביעית, בנסיבות אלה והואיל ולפי שני הצדדים היה הליך שבו ניתן פסק דין המתייחס לפינוי המושכר, ובהנחה שהדברים מדויקים' בודאי שפסק הדין עצמו ומסמכים מהליך האחר באותו עניין רלבאנטיים שחלה לגביהם חובת גילוי מוקדמת כמצוותה המפורשת של תקנה 215ט לתקנות.
...
ההכרעה:
לאחר שעיינתי במסמכים סברתי שבנסיבות הפרטניות יש להורות כדלהלן:
התביעה תמחק.
וראו שם התייחסות להחלטת כב' השופט מרזל בפסקה 21 ( להלן: "עניין חמודה") בעניין חמודה נאמר גם: "19.כאשר התביעה אכן מתאימה להידון בהתאם לסדר הדין המזורז שבו הוגשה, הרי שאל מול ההשלכות שנמנו לעיל עומד האינטרס הלגיטימי של התובע בבירור מהיר של התביעה, המצדיק לטפל בעניינו בדחיפות ולתת לו קדימות על פני אחרים, כמו גם להטיל על הנתבע דרישות ייחודיות במישור הדיוני, כפי שקבע מחוקק המשנה. לעומת זאת, מקום שבו התביעה אינה מתאימה להידון בסדר הדין שבו הוגשה, נגרמת פגיעה לא מוצדקת בכל שלושת הגורמים שנמנו לעיל: נפגעות זכויותיו הדיוניות של הנתבע; נפגעת תקינותה של העבודה השיפוטית; ואף נפגעים בעלי דין בהליכים אחרים, שעניינם מושהה." בנסיבות כפי שמתוארות לפני סברתי שקיים מנעד סעדים, אך שסעד המחיקה הוא ההולם בי' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה 7, ש' לוין עורך, 1995) בעמוד 400: "כבר אמרנו לא רק על יסוד תקנה 100 ושאר התקנות , כי אם גם על יסוד הכוחות שהוענקו לבית המשפט מטבע ברייתו מוסמך הוא למחוק כתב תביעה , ואפילו לדחות תביעה , ". השוו גם לכב' השופט גולדברג בע"א 813/87 יואל רוטברד נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות, מג(3) 514 (1989) (להלן: "עניין רוטברד"): "רחוק אני מלומר, כי הדרך שנקט המערער מקובלת עלי וכי ראויה היא לעידוד. נהפוך הוא, בהעדר הצדקה עניינית, מן הראוי שבעל דין יפרוש לפני בית המשפט את היריעה כולה, ......ולא לשיעורין. שאם לא כן, לא מן הנמנע הוא כי בנסיבות מתאימות יהא בידי בית המשפט לדחות את התובענה הנוספת לפי תקנה 101(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, גם מכוח סעיפים 39ו-61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-.1973שהרי כבר נאמר בבר"ע 305/80 [1], בעמ' 461, כי חובתו "של בעל דין להפעיל את כוחותיו המשפטיים-דיוניים 'בדרך מקובלת ובתום לב', מטילה עליו את החובה לפעול, כפי שבעל דין הגון וסביר היה פועל במקומו". ראו בהקשר זה גם בעקרונות היסוד החקוקים בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018 .