לטענת הנתבע, באתו היום, כתב שמעון לנתבע הודעת דואר אלקטרוני ובה הודה לראשונה כי הוריו מכרו שתי דירות נוספות תוך שהוא מוסר פרטים מפורטים אשר מהם לא עולה כל צל צלו של ספק כי מר שמעון היה בקיא ומעורה היטב בהשלכות העסקה.
"מחובתו של פרקליט לגלות יוזמה ותשומת לב כדי להדריך את הלקוח בכל הנוגע לאופן ביצועה של התחייבות חוזית"(רע"א 1233/91 אהרון ג'רבי נ' הרצל בן דוד, פ"ד מה(5)661, 666 [1991]); "נידרש עורך הדין להזהיר את לקוחו ולהסביר לו את מכלול הסכויים והסיכונים שבבחירתו, כדי לעמוד בסטאנדארט המיומנות והזהירות הנידרש ובכך להמנע מחבות ברשלנות מקצועית. חובה זו היא למעשה חובת אזהרה הנובעת מחובת הזהירות של עורך הדין. כך, נקבע כי עורך דין חייב להשתמש במיומנות מקצועית סבירה כדי לשמור על זכויות לקוחו, ויצא ידי חובתו רק אם הזהיר את לקוחו, והלה עמד על רצונו להכנס לעסקה" (ע"א 7633/12 קבוצת גיאות בע"מ נ' גולדפרב לוי, ערן, מאירי, צפריר ושות', עורכי דין בע"מ, [פורסם בנבו], 16.9.14).
בעניינינו, הנתבע שהינו עורך דין שתחום עסוקו הוא בתחום הנדל"ן, ייצג את התובעים בעסקת המכר ואף את המוכר- בן זוגה של נכדת התובעים.
...
הגם שקבעתי כי התובעים לא הוכיחו את רכיב הנזק, אני סבורה כי יש לפצות את התובעים בשל מחדליו של עורך הדין שטיפל בעסקת המכירה, כאשר יתכן כי הצגת מלוא הנתונים של הנכס היתה מאפשרת לתובעים לכלכל צעדיהם בהתאם.
סוף דבר
התביעה מתקבלת בחלקה, ורק באשר לראש הנזק הבלתי ממוני.
הנתבע ישלם לתובעים, ביחד ולחוד, סך של 20,000 ₪.