מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חובת גילוי בעסקת מכר נדל"ן והשלכותיה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

היא הוקמה בשנת 2006 כחברה בת של לידר נדל"ן (2006) בע"מ (שהיתה הנתבעת 5 בתביעה דנן, ושתכונה להלן: "לידר נדל"ן"), חברה שרוב מניותיה – באמצעות שירשור חברות – היו בבעלות חברה ציבורית בשם שרם פודים גרופ בע"מ. מר למקין כיהן במועדים הרלוואנטיים לתביעה כדירקטור ומנכ"ל בחברת לידר.
) חובת גילוי קיימת כאשר מידע מהותי מצוי אצל צד אחד לעסקה בעוד שהצד השני יצליח לגלות אותו רק בעזרת מאמץ והוצאה כספית ניכרים ( ע"א 838/75 ספקטור נ' צרפתי פ"ד לב(1) 231 (1975); ע"א 240/77 שלמה כרמל בע"מ נ' פרפורי פ"ד לד (1) 701 (1977) ).
התובעים מתייחסים בהקשר זה לחמישה מצגים: עצירת המכירות במיזם, ביטול עיסקאות קיימות לרכישת דירות במיזם, הקשחת התנאים לקבלת משכנתא בלטביה, קשיים במימוש התכנית העסקית ובעיות ביצוע, וייעוד כספי ההלוואה למטרות שלא לשמן גויס הכסף.
זאת ועוד – מחומר הראיות שהוצג, ניתן להסיק כי בפועל לא היתה לרפורמה השלכה על המכירות או על שווי המיזם.
...
התובעים היו צריכים לפרט את טענותיהם בהקשר זה – ולהבהיר בדיוק מהם מצגי השווא הנטענים, מה בדיוק נאמר ביחס אליהם ועל ידי מי. ודאי שהיה על אחיעז לעשות כן לאחר שהותר לה לתקן את כתב התביעה מטעמה, אולם היא לא עשתה כן. משכך, אני סבורה כי טענות התובעים ביחס לכלל המצגים העוסקים בהשקעה הראשונה (מצגים (1) (2) (3) ו- (4) לעיל) מהוות הרחבת חזית אסורה מאחר והן לא נטענו בכתבי התביעה של התובעים (הן של אחיעז והן של רייס ומילר).
משהתביעות נדונו במאוחד, היו הנתבעים יכולים לצפות כי יהיה עליהם להתמודד עם טענה זו. בנסיבות אלה, אני סבורה שלא היה מקום לדחות את טענות התובעים הנוגעות למצגת זו בשל היותם הרחבת חזית אסורה.
סוף דבר – לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענת הנתבע, באתו היום, כתב שמעון לנתבע הודעת דואר אלקטרוני ובה הודה לראשונה כי הוריו מכרו שתי דירות נוספות תוך שהוא מוסר פרטים מפורטים אשר מהם לא עולה כל צל צלו של ספק כי מר שמעון היה בקיא ומעורה היטב בהשלכות העסקה.
"מחובתו של פרקליט לגלות יוזמה ותשומת לב כדי להדריך את הלקוח בכל הנוגע לאופן ביצועה של התחייבות חוזית"(רע"א 1233/91 אהרון ג'רבי נ' הרצל בן דוד, פ"ד מה(5)661, 666 [1991]); "נידרש עורך הדין להזהיר את לקוחו ולהסביר לו את מכלול הסכויים והסיכונים שבבחירתו, כדי לעמוד בסטאנדארט המיומנות והזהירות הנידרש ובכך להמנע מחבות ברשלנות מקצועית. חובה זו היא למעשה חובת אזהרה הנובעת מחובת הזהירות של עורך הדין. כך, נקבע כי עורך דין חייב להשתמש במיומנות מקצועית סבירה כדי לשמור על זכויות לקוחו, ויצא ידי חובתו רק אם הזהיר את לקוחו, והלה עמד על רצונו להכנס לעסקה" (ע"א 7633/12 קבוצת גיאות בע"מ נ' גולדפרב לוי, ערן, מאירי, צפריר ושות', עורכי דין בע"מ, [פורסם בנבו], 16.9.14).
בעניינינו, הנתבע שהינו עורך דין שתחום עסוקו הוא בתחום הנדל"ן, ייצג את התובעים בעסקת המכר ואף את המוכר- בן זוגה של נכדת התובעים.
...
הגם שקבעתי כי התובעים לא הוכיחו את רכיב הנזק, אני סבורה כי יש לפצות את התובעים בשל מחדליו של עורך הדין שטיפל בעסקת המכירה, כאשר יתכן כי הצגת מלוא הנתונים של הנכס היתה מאפשרת לתובעים לכלכל צעדיהם בהתאם.
סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה, ורק באשר לראש הנזק הבלתי ממוני.
הנתבע ישלם לתובעים, ביחד ולחוד, סך של 20,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

יחד עם זאת סיפקה המבקשת לבנק אסמכתות רבות ביחס לעיסקאות היסוד נשוא הפעולות שבחשבונה (אותן צירפה לבקשתה), לרבות חשבוניות שמקורן בפנקס שמונפק על ידי רשות המיסים ביחס למכירת עגלים לשטחים, כאשר למכירה זו ניתן לה רישיון מאת משרד החקלאות, ולרבות דיווחים לרשויות המס ומסמכים בקשר לעיסקת המכר בנדל"ן. עם זאת, הבנק לא הסתפק באסמכתאות שספקה, והמשיך לידרוש אסמכתות בדבר מקור כספי לקוחותיה, בייחוד עת עסקינן בכספים שמתקבלים מהרשות הפלסטינית, ובפרט מרצועת עזה בטענה שעל פי מדיניותו לא ניתן לאפשר כל פעילות מול עזה.
על המבקש מוטלת החובה לגלות את כל העובדות הרלוואנטיות העשויות להשפיע על שיקול דעתו של בית המשפט (ראו רע"א 8267/07 אנואר סאמר נ' סאמר מחמוד מוסא (פורסם בנבו, 14.10.2007), פסקה ה).
לכך כמובן עשויות להיות השלכות גם לבחינת מאזן הנוחות (ראו: רע"א 7410/09 ניסנוב נ' שבתאי ([פורסם בנבו], 25.10.2009).
...
כמו כן נקבע ככל שהסעד הזמני המבוקש זהה לזה המבוקש בתובענה ייטה בית המשפט שלא להיעתר לבקשה, (ראו ע"א 5537/12 הוט מועדון צרכנות הסתדרות ההנדסאים והטכנאים בע"מ נ' ערוצי זהב ושות' (פורסם בנבו, 29.08.2012), פסקה 8)).
סוף דבר: מכל הטעמים הנזכרים לעיל, הבקשה לצו מניעה זמני מתקבלת באופן חלקי.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

עם אישורה של תכנית רצ/1/1/יג' קובעו זכויות הבנייה הנוספות ומימושן אינו מותנה עוד בשקול דעתה של הועדה המקומית ולפיכך, קמה חובת תשלום היטל השבחה בגין תכנית זו. באשר לטענת המערערת המתייחסת לאישור שניתן לה ביום 13.08.97, לפיו הערייה קיבלה מהמוכרת חב' הכשרת היישוב בע"מ את הסכומים המגיעים לה בגין היטל השבחה – טענה זו כלל לא נטענה בפני השמאי המכריע ודי בכך כדי לדחותה.
במהלך הדיון טענה הועדה המקומית כי במקרה זה היו שני אירועים של מימוש זכויות - בשנת 1988 (עסקת המכר שבין הכשרת היישוב לנכסים והשקעות) ובשנת 2009 (עסקת המכר שבין נכסים והשקעות לריבוע הכחול נדל"ן).
שכן, בין אם היה צריך להטיל בגינם היטל השבחה ובין אם לאו, אין בכך כל ראיה ואין לכך כל השלכה לשאלה האם הוטל כדין היטל ההשבחה נשוא ערר זה".
זאת ועוד, אישור העברת הזכויות, שניתן למערערת ביום 13.08.97, מוגבל בתוקפו עד ליום 31.08.98 ומצויה בו הערה: "אישור זה אינו משחרר את בעל הנכס ו/או המחזיק בו מתשלום חוב שהיה רובץ על הנכס בזמן מתן האישור ואשר בטעות לא נתגלה ולא נידרש מהמבקש ולא שולם על ידו בזמן מתן האישור, כולל חיובים עבור כבישים ומדרכות , ביוב ותעול, עד יום הוצאת התעודה". די בכך, כדי לשלול את טענת המערערת כי האישור שבידה המאפשר את העברת הזכויות מהוה סוף דבר.
...
בית משפט קמא לא נידרש לטענה זו לנוכח קביעותיו האחרות שהובאו, עם זאת הביע את דעתו, "הגם שספק אם ניתן להסתמך על אישור זה כהבטחה מנהלית". עמדה זו מקובלת עלי".
סוף דבר: נוכח כל האמור לעיל, אני דוחה את הערעור.
המערערת תשלם למשיבה את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 25,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

התובע מאשר בכתב התביעה כי במקרה של מכירה מיוחדת לא מצופה ולא נהוג לאפשר לרוכשים לבדוק את הרכב (במכון בדיקה או על ידי שמאי) ולכן לשיטתו חלה על כונס הנכסים חובת הגינות מוגברת במסגרתה הוא חייב לגלות את מלוא הנתונים הרלוונטים למצבו של הרכב, לרבות כי הרכב עבר תאונה קשה.
ביחס לחוות דעתו של השמאי מושקוביץ אשר הוגשה בתיק ההוצאה לפועל עובר לאישור המכר, קבעה הרשמת כי מצויין בה במפורש כי ההערכה בוצעה על פי בדיקה חיצונית בלבד ללא אפשרות התנעת הרכב "ומשכך הרי שלא ניתן היה להסתמך על חוות הדעת שנערכה על ידי השמאי מטעמו של כונס הנכסים ונועדה בעיקר לשמש עזר בידי הרשם שאינו מומחה לעיסקאות כלכליות, ולפרוס לפניו הערכה בדבר משמעויותיה, כדאיותה והשלכותיה של העסקה ואין לראות בה תחליף לבדיקת הנכס או לשרת את המציע בהגשת הצעתו". בסיום החלטתה ציינה הרשמת: "אציין עוד כי פרק הזמן במהלכו נמצא הרכב בחזקתו ושימושו של הרוכש, עלול ליגרור טענות בדבר המועד בו נגרמו לרכב הנזקים הנטענים ועניינים אלו חורגים מגדר הסמכות שהוענקה לרשם ההוצאה לפועל. כבר נפסק כי רשם ההוצאה לפועל אינו מוסמך לידון בבקשת הרוכש או כונס הנכסים לביטול המכר מחמת הפרת חוזה, וכך גם אינו רשאי להכריע במחלוקות כספיות בין הרוכש ובין כונס הנכסים ויש להעלות העניין בפני בית המשפט המוסמך". כאמור, הבקשה לביטול המכר נדחתה על ידי הרשמת והתובע לא הגיש בקשת רשות ערעור על החלטתה.
בעא 5054/11 ספיר וברקת נדל"ן (הולילנד) בע"מ נ' עו"ד יעקב אמסטר (7.3.2013), להלן: עניין ספיר, היתייחס בית המשפט העליון למהותה של מכירה AS-IS: "המערערת רכשה את הממכר "במצבו כפי שהוא (as is)" (סעיף 5.3 להסכם).
...
דין טענות אלה להידחות בשל הרחבת חזית אסורה.
גם הטענה כי יש לראות בכונס הנכסים משום "עוסק ברכב" כהגדרתו בחוק מכירת רכב משומש ובחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, דינה להידחות.
והמרחק רב. סיכומם של דברים, התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו