חובת גילוי במכירת רכב משומש: תאונה משמעותית ותקלות במנוע

טענות התובעת: הנתבע הטעיה את התובעת ונהג בחוסר תום לב, בעת כריתת החוזה בכך שמכר לה את הרכב, מבלי שידעה אודות נזקים משמעותיים שנגרמו לרכב עובר לעיסקת הרכישה, וזאת כמפורט: נזק מיום 17.1.18 בעטיו פחת ערך הרכב בשיעור אחוז אחד וכן שולמו למבטח תגמולי ביטוח בסך של 6,519 ₪.

הנתבע הפר את הוראות חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), תשס"ח-2008, (להלן: "חוק מכירת רכב משומש") בכך שלא החתימה על טופס גילוי נאות, ולא יידע אותה אודות מספר הבעלים הקודמים ברכב, ואודות הפגיעות שנגרמו לרכב כאמור בסעיף 4 לעיל.

התובעת היתוודעה לנזקים בגין ארוע ההצפה לעיל, בעקבות קשיים בהנעת הרכב שהתגלו מיד ובסמוך למועד שקבלה לידיה את הרכב וכן בעקבות תאונה שהתרחשה בעת שנהגה ברכב סמוך לקבלתו – בעטיה, פגשה בשמאי רכב, שנקרא להעריך את ניזקי התאונה, אשר אמר לה: "שהרכב עבר משהו שונה מתאונה, הרכב מעיד על מים, קורוזיה". לדבריה: "הבנתי אז שזאת הסיבה שהרכב לא תקין, ששמים מוזיקה שומעים רעש של בועות, מים". (ראה עמוד 3 שורות 27-29 לפרוטוקול מיום 13.7.22).

בנסיבות אלה מצאתי להעדיף את גרסת התובעת על פני גרסת הנתבע בעיניין אי קיום החובה למסור טופס כאמור וכן באשר לאי מסירת הפרטים אודות מספר בעלים קודמים ובפרט אי מסירת המידע שאין מחלוקת שלא נימסר, בדבר הנזקים שנגרמו לרכב (כמפורט בדוח הסליקה של חברות הביטוח שהוגש לרבות הנזק בגין ארוע ההצפה).

תיקון לאיתור תקלה והחלפת ממסר בשל שיתוך (קורוזיה) במערכת החשמל במועדים 22-26.3.19 בסך של 350 ₪- בנסיבת העניין בשים לב לאופי הנזק שניגרם בשל נזק ההצפה ומשלא הביא הנתבע ראיה לסתור, אני קובעת כי התובעת זכאית לפצוי בסך של 350 ש"ח. עלות השכרת רכב בסך של 1,225 ₪- התובעת צרפה אסמכתה בדבר תשלום בסך של 1225 ₪ עבור 12 ימים בין המועדים 13-24.3.19.

בדיקת רכב בקומפיוטסט- התובעת הסבירה את הצורך בבצוע בדיקה במכון לבדיקת רכב כך: "כי הייתי כבר אובדת עצות ולא ידעתי מה לעשות רציתי שיבדקו את כל הרכב. הוא אמר לי שהוא יכול לראות נזקים שנגרמו כתוצאה מארוע ההצפה. בבדיקה נרשם מנוע עובד 50%." (ראה עמוד 13 שורות 12-14 לפרוטוקול מיום 14.8.22).

...

דיון והכרעה: לאחר שבחנתי טענות הצדדים ועיינתי בכל אשר מונח לפניי, באתי לכלל דעה שיש לקבל את התביעה, אם כי לא ראיתי לפסוק לתובעת את מלוא הסכום שתבעה, כי אם חלקו בלבד, וזאת כפי שיפורט להלן: עסקינן כאמור בעסקת חליפין למכירת רכב משומש, כאשר הנתבע הוא סוחר רכב.

לפיכך אני קובעת כי התובעת זכאית למחצית מעלות השכרת הרכב החלופי בסך של 612.5 ₪ בלבד.

לפיכך אני קובעת כי התובעת זכאית לפיצוי בסך של 600 ₪ בגין הוצאה זו. גרר- התובעת צירפה 2 קבלות- על האחת לא צוין מועד הגרירה ועל שניה צוין כי הגרירה בוצעה למוסך העמק בבאר שבע.

סך הפיצוי שישלם הנתבע לתובעת 15,854.5 ₪.

בבדיקה נימסר לה שהרכב עבר תאונה שגרמה לנזקים משמעותיים, לרבות פתיחת המנוע.

עוד טוענת התובעת כי היה על הנתבעת לגלות לה שהרכב נקנה מחברת השכרה וכי עבר תאונה שגרמה לנזקים משמעותיים.

      בכל הנוגע לעיסקת מכר של רכב משומש עוגנה חובת הגילוי בסעיף 4 לחוק מכירת רכב משומש, העוסק בחובתו של העוסק במכירת רכב משומש, למסור לרוכש מידע בכתב אודות מצב הרכב: "(א) לא יעשה עוסק ברכב עסקה בעיניין מכירת רכב משומש, אלא אם כן היתקיימו כל אלה: ...

מקום בו בחר הקונה שלא לבדוק את הרכב עובר לבצוע העסקה ולבקש הסטוריית טיפולים של הרכב, לא יישמע בטענה ביחס לערכו של הרכב (רת"ק (חי') 38215-11-21‏, פסקה 48 לפסק הדין): "אכן, אין מקום לידרוש מהמבקש להביא את הרכב לבדיקה חיצונית במוסך על חשבונו, ואף זכותו של המבקש – כשמה היא, זכות ולא חובה. אולם, בנסיבות העניין פעולה פשוטה זו הייתה מלמדת אותו על מצב הרכב, ואולי בכך הייתה נחסכת ממנו עוגמת הנפש שהסבה לו התקלה שהתגלתה בדיעבד. זהו האיזון שקבע המחוקק, בכך שהותיר לקונה לברר מול המוסך המטפל ברכב את המידע לגביו, מבלי להטיל חובה זו במישרין על העוסק ברכב. מחדל זה מהוה 'טעות בכדאיות העסקה': המבקש נטל על עצמו סיכון עם חתימת החוזה, ואין הוא רשאי להשתחרר מאחריות בגינו בדיעבד. 'מקום שצד ער לכך שאין לו ידיעה לגבי נתון מסוים בעל חשיבות או שידיעתו היא בלתי מושלמת, והוא מחליט בכל זאת לכרות את החוזה, אין הוא זכאי להעלות טענת טעות בקשר לנתון זה, שכן הוא נטל על עצמו את הסיכון לגביו' [**** פרידמן ונילי כהן חוזים כרך ב' 111 (מהדורה שניה 2020); ע"א 7920/13 עמיקם כרמל נ' אודליה טלמון (29.02.2016)]. אתן לכך ביטוי בהקף סעד הפצוי שאפסוק למבקש". ומכאן לענייננו.

...

אי-מסירת טופס גילוי, בניגוד להוראת חקיקה ראשית מפורשת, פועלת את פעולתה ומקימה חזקה לפיה העוסק ברכב לא גילה את מצב הרכב, חזקה אשר למעט במקרים חריגים ויוצאי דופן אין לאפשר לעוסק ברכב לנסות לסתור באמצעות ראיות אחרות.

אף איני מקבלת את טענת התובעת כי הנתבעת דיווחה באופן כוזב על מקור הרכב (ליסינג במקום חברת השכרה).

אשר על כן, תשלם הנתבעת לתובעת את הסכומים הבאים: א. פיצויים בגין הפרת חובת הגילוי: 13,000 ₪; ב. פיצויים בגין עגמת נפש: 5,000 ₪; הוצאות התובעת: בדיקת הקיה במכון קומפיוטסט בסך 585 ₪ ואגרת בית המשפט בסך 789 ₪; ד. שכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 4,000 ₪.

בהמשך, כך לטענת התובעת, גילתה כי בניסן תקלות רבות, ולאחר משא ומתן הסכימה טרייד אין לבטל את עסקת המכר הנ"ל, אך בתנאי שהתובעת תרכוש ממנה רכב אחר.

התובעת טענה כי במעמד המכירה הצהיר בעליה של טרייד אין – מר עכאווי ראפת כי הרכב במצב תקין וכי לא עבר תאונות משמעותיות, ואף הציג בפני התובעת דו"ח טיפולים של הרכב, הכולל טיפולים שוטפים בלבד.

לטענת התובעת, גם מרכב היונדאי לא רוותה היא נחת, ועל כן החליטה לקחת את הרכב למכון בדיקה בירכא ביום 16.7.11, שם התגלה כי הרכב עבר תאונה קשה – שגרמה ח-"ליקויים בעלי משמעות גבוהה" בשלדת הרכב, וכי קיימים ליקויים מכניים רבים במערכות שונות ברכב, וביניהן: במנוע, במערכת הפליטה, ההיגוי, הבלמים וההילוכים.

יחד עם זאת, ועל אף החובה האמורה בסעיף 4(ב)(4) לחוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), תשס"ח-2008 (להלן : "חוק מכירת רכב משומש") לא צויין בהסכם המכר כי הרכב עבר תאונה.

...

לטעמי, ואף אם לא אראה בהתנהלותם של טרייד אין והמכון משום קנוניה (למרות שסימנים רבים מובילים למסקנה זו), אין ספק כי ממצאיו של המכון הינם רשלניים, ואינם עומדים בסטנדרט מקצועי סביר.

לסיכום, התביעה כנגד הנתבעת מס' 2 נדחית.

באשר להוצאות ושכ"ט עו"ד, לאור התנהלות התובעת לאחר רכישת הרכב ובמהלך ניהול התביעה, ולאחר שהתרשמתי כי התובעת קיימה בפועל את העסקה ומאידך ביקשה לקבל פיצוי העולה על כפל תמורת הרכב ובהתייחס לגובה הסכום שנפסק, אני מחייב את הנתבעות 1 ו- 3 לשלם, ביחד לחוד, לתובעת סך 5,000 ₪ בגין הוצאות ושכ"ט עו"ד. באשר לתביעה כנגד הנתבעת מס' 2, לאור העבודה כי מצאתי כי היה על הנתבעת לבצע את בדיקת התקינה בטרם נמכר הרכב ולאחר שהנתבעת מס' 2 ביצעה בדיקה זו ונשאה בעלותה, ולאור דחיית התביעה כנגד הנתבעת מס' 2 תשלם התובעת לנתבעת מס' 2 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪.

התובעים טוענים, כי הנתבע לא גילה להם שהרכב עבר תאונה משמעותית שפגעה בשלדת הרכב וכן תקלות במנוע.

מסגרת נורמאטיבית אין חולק כי חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), התשס"ח – 2008, אינו חל על הנתבע כמוכר של רכב פרטי.

על פי ההלכה הפסוקה, בעיסקאות הקשורות ברכישת רכב משומש, חלה חובת זהירות על הקונה על פי הכלל "יזהר הקונה", במילים אחרות גם על קונה רכב רובצת אחריות לבדוק את הרכב טרם רכישתו (ר' למשל תא"מ 37904-10-10 דה קוניג בר נ' חזוט [פורסם בנבו] (20.6.13); וכן ת"א (ת"א) 16847-07 צוות תנופה ניקיון ואחזקה בע"מ נ' לוי (פורסם בנבו, 11.10.2009)).

...

על כן, הנתבע ישלם לתובעים בסופו של יום סכום של 8,000 ₪.

התוצאה: התביעה מתקבלת באופן חלקי.

הנתבע ישלם לתובעים את הסכומים הבאים: 8,000 ₪ - פיצויים בגין הסתרת העבר התאונתי המלא של הרכב.

לטענת התובע, הגיע עם אישתו לסניף הנתבעת ביום 06.11.12 והם ביקשו לרכוש רכב מליסינג, עם קלימוטרז' נמוך וללא תאונות או תקלות במנוע.

התובע המשיך וטען כי מספר ימים לאחר הרכישה, בשל תקלה שהתגלתה, פנה לקבל מהמוסך שטיפל ברכב את הסטוריית הטיפולים ברכב – שכן מידע זה לא נימסר לו מהנתבעת במהלך רכישת הרכב – ואז התברר לו שהרכב עבר תיקון משמעותי והוחלף לו ראש מנוע, ופרטים אלה לא היו ידועים לו ולא נרשמו על גבי טופס בדיקת הרכב שהוצג לו, או בטופס הגילוי הנאות שמולא במהלך עסקת המכירה – וזאת חרף העובדה שהרכב בשעתו הושבת במוסך למשך חודשיים בשל הטיפולים שעבר.

הכרעה ודיון לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים וראיותיהם, אני קובעת שהנתבעת הפרה את חובתה לגילוי נאות כאמור בחוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), התשס"ח-2008 (להלן: "החוק"), הקובע בסע' 4 כי בכל עסקה למכירת רכב משומש על המוכר למסור לקונה טופס גילוי, וכי: "(ב) עוסק ברכב יפרט במדויק, בטופס הגילוי, את הפרטים שלהלן: ...

...

הכרעה ודיון לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים וראיותיהם, אני קובעת שהנתבעת הפרה את חובתה לגילוי נאות כאמור בחוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), התשס"ח-2008 (להלן: "החוק"), הקובע בסע' 4 כי בכל עסקה למכירת רכב משומש על המוכר למסור לקונה טופס גילוי, וכי: "(ב) עוסק ברכב יפרט במדויק, בטופס הגילוי, את הפרטים שלהלן: ...

אינני מקבלת את הטענה שהועלתה בסעיף 30 לכתב התביעה לפיה סופק לתובע "רכב פגום, מסוכן לנהיגה ושונה ממה שהוזמן על ידו", שכן טענה זו לא הוכחה.

למרות זאת, אין ספק שנגרמה לתובע עגמת נפש ובנסיבות המקרה אני סבורה שיש מקום גם לפסיקת הוצאות לדוגמה לנוכח התנהלותה של הנתבעת בהפרת חובת הגילוי הנאות שנקבעה בחוק.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.