לטענת התובע, הנתבע לא סיפר לו דבר לגבי קרן הפנסיה וקרן ההשתלמות, לא גילה את אוזניו באשר להתכתביות עם קרן הפנסיה, לא הדריך אותו כי עליו להגיש תביעה לפנסיית נכות ואף לא פעל בעצמו כדי להגישה, וזאת למרות שבאותה תקופה המשיך הנתבע לייצגו ולסייע לו בעניינים נוספים כגון התביעה במוסד לביטוח לאומי וכן בעינייני איחוד תיקים בהוצאה לפועל.
כמו כן נקבע כי התובע אינו זכאי לפנסיית נכות וכי הקרן פעלה בהתאם להוראת התקנון, וזאת כיוון שהתובע לא הגיש בקשה לנכות טרם שמשך את מלוא כספיו מהקרן ולאחר שמשך את הכספים, אין הוא עמית פעיל בקרן ולפיכך אינו זכאי להגיש בקשה זו.
כמו כן קבע השופט גלם בפסק דינו:
"התובע, בסיוע אחותו, אשר הוכח כי דיברה בשמו וטיפלה בהליך משיכת הכספים לבקשתו ובמלוא הסכמתו, חתם על טופס המשיכה. חתימתו נעשתה לאחר שנימסר לגב' שוסטר טלפונית על ידי נציגת הנתבעת, כי משיכת הכספים תיגרום לאובדן זכאותו של התובע להגיש תביעה לגימלת נכות. במהלך השיחה אף וידאה הנציגה שוב ושוב כי אין הוא מעוניין להגיש תביעה לגימלת נכות. בנוסף לזאת, בטופס הבקשה למשיכת הכספים ישנה הצהרה ברורה ומפורשת של התובע, לפיה הוא מודע כי משיכת מלוא הכספים הצבורים על שמו בקרן מבטלת את מלוא זכויותיו להם הוא זכאי בהתאם לתקנון הקרן, ובכלל זה אובדן האפשרות לתבוע פנסיית נכות. בנסיבות שהוכחו, אנו סבורים כי הנתבעת עמדה בחובת הגילוי והיידוע המוטלת עליה בהתאם להלכה הפסוקה."
באשר לטופס הוויתור ולהתייעצות לגביו, העידה גב' שוסטר בבית הדין לעבודה כך:
"עו"ד פרי: אוקי, ואז קיבלת את הטופס, העברת את זה לחתימתו של התובע, של אחיך. מי מילא את הטופס?
כשנשאל הנתבע במסגרת החקירה הנגדית האם אמר לתובע כי ביכולתו להגיש תביעה או כי יש לו זכות לפנסיית נכות או לקיצבה חודשית, ענה כי ראשית באותו שלב לא הבשילו התנאים לומר לתובע כי הוא זכאי לפנסיית נכות, כיוון שהוא צריך להבדק על ידי חברת הביטוח ושנית ענה כי אינו זוכר בדיוק מה היו המילים המדויקות בהן השתמש, אולם ענה כי בהחלט יידע את התובע ואחותו באשר לזכויות בקרן הפנסיה (עמ' 50 שורה 7 עד עמ' 51 שורה 7 לתמליל).
התובע טוען כי הפסקת הטיפול היא היתנהלות רשלנית שהביאה בסופו של דבר לאבדן זכויותיו בקרן הפנסיה כיוון שהנתבע לא הגיש בשלב זה תביעה לפנסיית נכות ולא יידע אותו על זכותו לעשות כן.
לאור הקביעה לפיה שלא היו ראיות שיכולות היו ללמד על העברת הטיפול לעו"ד פארי, נובע כי הפסקת הטיפול בזכויות התובע בקרן הפנסיה היתה משגה.
...
לטענת הנתבע, דין התביעה להידחות בגין השתק עילה ו/או השתק פלוגתא ומעשה בית דין בגין ההליך שהתנהל בבית הדין לעבודה כנגד קרן הפנסיה, וכן בגין העדר עילת תביעה ואי הוכחת העילה ולחלופין, טוען הנתבע כי התובע לא הוכיח את נזקו, את הרשלנות ואת הקשר הסיבתי ביניהם.
פסה"ד של ביה"ד לעבודה בק"ג 42125-01-19 קובע באופן חד משמעי כי הקרן יידעה את התובע ואחותו באשר לאפשרות להגיש תביעת נכות ולגבי העובדה שמשיכת הכספים תוביל לאבדן זכאות התובע להגשת גמלת נכות ולפיכך קבע השופט גלם כי התביעה כנגד קרן הפנסיה נדחית.
אף ניסוח מכתבו של עו"ד פינגרר מיום 14.3.16 מצביע על כך שמדובר אך ורק על סיום יחסי העבודה בין התובע לבין מעסיקתו וגם לפיכך דין ההודעה כלפיו להידחות, ולא רק מן הטעם שהתביעה העיקרית נדחתה.
באשר להודעות לצדדי ג'- שנדחו הן לגופן והן מעצם דחיית התביעה העיקרית, הנתבע ישלם לצד ג' מס' 4 סך של 5,000 ₪ בגין דחיית ההודעה כנגדו ואותו סכום ישלם לצד ג' מס' 3, קרן הפנסיה.
