חובות חברה על כתפי הדירקטוריון

לגבי הנתבע 4 – הרי שאף הוא, בדומה לנתבע 3, אחראי בשל הפרת חובות האמון שהוא חב לחברה ולתובעת מכח תפקידו כדירקטור בחברה (בעקבות מינויו באספת בעלי המניות מיום 3.1.2019).

זאת, בשים לב לכך שהנתבע 4 הוא בעל 100% ממניותיה של גאלרי, אשר לא יכול להיות חולק כי היה מודע לפסול שבהתנהלות המתוארת, שכן גם הוא חתם הן על ההסכמים במסגרתם נוצר החוב הפרטי למנוח ולהוריו והן על ההסכמים במסגרתם גולגל אותו חוב על כתפי החברה (פרוטוקול הדיון מיום 13.12.2022, עמ' 59 ש' 20-18, עמ' 60 ש' 15-13 ו-33-31 ועמ' 64 ש' 30 – עמ' 65 ש' 6).

...

בנסיבות העניין אני סבור כי יש מקום לקבוע כי הסכום האמור בסעיף 94.1 לעיל יישא ריבית והפרשי הצמדה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (להלן: "ריבית והפרשי הצמדה כחוק"), החל מיום 19.5.2019, הוא מועד הגשת התביעה, ועד למועד התשלום; והסכומים האמורים בסעיפים 94.2 ו-94.3 לעיל יישאו ריבית והפרשי הצמדה כחוק החל מיום 8.3.2021, הוא יום הגשת תצהירו של מר פנסו, ועד למועד התשלום.

בשולי הדברים יצוין כי הנתבעים לא טענו בסיכומיהם כל טענה בנוגע להתאמת האגרה ששולמה בהליך לסעדים הנוספים שהתבקשו בתצהירו של מר פנסו ובסיכומי התובעת, ולפיכך לא מצאתי לנכון להידרש לסוגיה זו. למעלה מן הצורך, יצוין כי בהקשר זה ממילא נשאלת השאלה האם לאור הוראת תקנה 2(ב) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, אין די באגרה ששולמה על ידי התובעת עבור תביעה בסך של כ-1,500,000 ש"ח. מכל מקום, גם אם הייתי מגיע למסקנה לפיה התובעת שילמה אגרה בחסר, לא היה בכך כדי להוביל לדחיית חלקו העודף של תביעתה, שכן חלף צעד זה ולאור נסיבותיו החריגות של המקרה היה מוצדק להורות לתובעת לשלם את יתרת האגרה כתנאי לפסיקת מלוא הסעד לו היא זכאית (ר' למשל ע"א 7156/10 חברת הירקון בע"מ נ' מדינת ישראל מינהל מקרקעי ישראל, פס' 20 לפסק דינה של השופטת (כתוארה אז) א' חיות (נבו, 11.10.2012); גורן, בעמ' 1653).

בנסיבות העניין ולאחר שנתתי דעתי לשיקולים הקבועים בתקנה 153(ג) לתקנות, ובכלל זה לאופן שבו התנהלו הנתבעים בהליך דנן, אני קובע כי הנתבעים 4-2 יישאו ביחד ולחוד בהוצאות התובעת בסך של 50,000 ש"ח. המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

במילים אחרות, השינוי המתואר במבנה ההון של החברה המעלה את רמת המינוף שלה (Leveraged Recapitalization), מעורר את החשש שמא צרכיו של בעל השליטה לעמוד בתנאי החזר ההלוואה ששמשה אותו לרכישת גרעין השליטה מלכתחילה, הם שיובילו אותו לקדם מדיניות חלוקת דיבידנדים מתאימה, תוך העמסת חוב נוסף על כתפי החברה.

השפעתו של בעל השליטה בחברה על חברי הדירקטוריון היא לרוב משמעותית יותר מאשר החשש של חברי הדירקטוריון מפני הפרתן של חובות האמון המוטלות עליהם במסגרת חוק החברות.

...

בהקשר זה, מקובלת עליי גישתו של בית המשפט המחוזי (השופט ח' כבוב), ושל חברי השופט י' עמית, כי במצבים שבהם הדינמיקה של קבלת ההחלטות בדירקטוריון יוצרת חשש לניגוד עניינים מצידם של חברי הדירקטוריון – יש הצדקה לקיים ביקורת שיפוטית מוקפדת יותר על אותן החלטות, ובתוך כך להקל את הנטל לסתירת חזקת התקינות המרחפת מעל עבודת הדירקטוריון.

על יסוד האמור קבע השופט עמית כי גם אם יועבר הנטל אל המשיבים להראות כי החלטות החלוקה והפחתת ההון היו תקינות – הרי שלפי סטנדרט הבחינה המוגברת, המסקנה המתבקשת היא שעלה בידי הדירקטוריון לעמוד בו. משכך, דעתי כדעתו של חברי כי המערערים לא צלחו להראות כי דבק פגם בהחלטות הדירקטוריון.

התוצאה היא שאני מסכימה לדחיית הערעורים ולחיוב המערערים בהוצאות המשיבים.

הרמת מסך היא הטלת חוב של החברה על כתפי האורגן מכוח דיני החברות, עקב שימוש לרעה במסך ההיתאגדות.

התובעים הפנו לפרשת בוכינדר (ע"א 610/94 גדליה בוכבינדר נ' כונס הנכסים הרישמי, פ"ד נז (4), 289 (11/05/2003)), בה הוטלה אחריות אישית על דירקטורים רשלנים.

...

סיכומו של דבר החברה מעוניינת בעמותות מעין אלה ובפעילותן הברוכה, גם אם לא תמיד יש להן אופק תקציבי ברור.

נוכח כל האמור לעיל, גם אם ניתן להטיח ביקורת על התנהלותם של חברי הוועד, בעיקר של ישי כהן ובאופן מצומצם יותר של יאיר חזן, על כי לא היו מעורבים יותר בענייניה הכספיים של העמותה, לא דאגו להתעניין בקבלת הכספים ובצורך להחזירם, ולא פיקחו על מצבה הכלכלי של העמותה שלא תקרוס – הרי שאין קשר סיבתי בין התנהלות בעייתית זו לבין הנזק שנגרם לתובעים.

אשר על כן אין מנוס מדחיית התביעה כנגד הנגד הנתבעים 4 ו-5.

טענה נוספת אותה מעלים המערערים כנגד הקביעה לפיה הפרו את חובתם לבעלי מניות המיעוט היא כי בית המשפט המחוזי שגה כאשר קבע כי בנסיבות המקרה לא חל כלל שיקול הדעת העיסקי, אשר מקים חזקה כי פעולת הדירקטוריון היתה תקינה, וכי חלף כך העביר את נטל ההוכחה לכתפי המערערים, באופן אשר עולה, לגישתם, להחלת מבחן "ההגינות המלאה". אשר לפעולות הדירקטוריון להשבתה של החברה לרשימה העיקרית – המערערים סבורים כי נקיטת פעולות אלה היתה סבירה בנסיבות העניין, ועל כן הם לא הפרו את דיני הרשלנות, ככל שחבות זו חלה עליהם.

מקורו של סטאנדרט ביקורת זה בפסיקת בית המשפט בדלוור, אשר דן באופני הפעולה של דירקטוריון כתגובה לניסיון הישתלטות עוינת על החברה.

...

בהקשר זה, בדומה לחברי המשנה לנשיאה (בדימ'), אציין בקצרה כי שוכנעתי שלא נפל פגם באופן הילוכו של בית המשפט המחוזי המצדיק התערבות בפסק דינו וכי הונח בסיס מספיק לסכום שנפסק.

עיון כולל הן בהחלטתו של בית המשפט לאשר את התביעה כתביעה ייצוגית והן בפסק דינו מעלה כי הכרעתו מושתתת על המסקנה כי לבעלי השליטה הייתה מעורבות בהכוונת התנהלותה של החברה בכל הנוגע לכניסה לרשימת השימור ולהחלטות שהתקבלו בהקשר זה. הדברים אמורים בפרט ביחס לרכישות העצמיות שהיה בהן להחריף את בעיית השימור, וביניהן, כפי שציין בית המשפט המחוזי, גם רכישות שבוצעו באמצעות המערערת 2.

מכל הטעמים האמורים, אף אני סבורה שדין הערעור להידחות.

המשיבים טענו כי מכירת מניות פטרו-גרופ על-ידי החברה במסגרת ההסכם עם אמריס כפי שתואר בפירוט לעיל, נועדה להפחית את הסיכונים בפניהם ניצבה החברה על-ידי התנתקותה מנכס אחד שהיה בבעלותה (מניות פטרו-גרופ), ועל-ידי בניית עסקה כעיסקת חוב נושאת תשואה עם אופציה לרכישת נכס, אופציה שההחלטה אם לממשה תושפע מהמידע שיהיה לחברה עם חלוף הזמן ובהתאם למצב השוק (ר' ס' 38 לתצהירו של מר פרל מטעם המשיבים 2-6).

זאת משום שבפרוטוקול ישנה היתייחסות לאפשרות של מימוש החניון כדי להפרע את החוב מהחברה, תוך שנקבע כי "אין היום בטחון שבמימוש מהיר לנכס תוכל החברה בודאות להפרע בגין חוב אמריס לחברה כאמור". לצורך קבלת ההחלטה הזו עמדו בפני הדירקטוריון (כך עולה מהפרוטוקול) הנתונים הבאים – השווי המוערך של החניון (2.9 מיליון דולר); גובה החוב לבנק – שהוא בעל השיעבוד הראשון – 1.7 מיליון דולר, וגובה החוב לחברה (1.5 מיליון דולר).

בבחינת השאלה הזו יש לזכור כי אנו מצויים בשלב אישור התביעה כתביעה נגזרת – בה הנטל על מבקש האישור אינו גבוה, וכן כי הנטל להוכיח את הסבירות עבר לכתפי הדירקטורים המשיבים.

...

אינני מקבלת את הטענה.

הנזק אותו יהיה מקום לבחון במסגרת הדיון בתביעה, הוא הנזק המתבטא בהפרש בין הסכומים שהחברה היתה יכולה לקבל תמורת מימוש שעבוד הנכסים לו היתה פועלת במועד מוקדם יותר למימושם בעצמה, לבין הסכומים שהחברה תקבל בסופו של דבר בפועל מהמימוש.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מקבלת את בקשת האישור כנגד המשיבים 2-6 ביחס למחדל שבאי מימוש השעבוד על המלון, ואת בקשת האישור נגד המשיבים 7-10 במלואה.