חובות בנק לבנק אחר

ביחס לחובות בבנקים נקבע בסעיף 15 להסכם הממון, ברחל בתך הקטנה, כי לנתבעת לא "תהיינה" (לשון עתיד – הש' ר.ק.ע.) זכויות ו/או חובות בחשבונות הבנק הקיימים של התובע נכון למועד אישור ההסכם ואשר פורטו בהסכם "או בכל חשבון אחר בכל בנק שהוא". הצדדים במסגרת ההסכם שנערך על ידם, ביקשו להחיל משטר של הפרדה רכושית וגם לאחר הנישואין המשיכו לנהל חשבונות בנק נפרדים והכנסותיהם הופקדו בחשבונות נפרדים.

...

השאלה היחידה שנותרה במחלוקת היא, האם החובות בחשבונות הבנק של התובע הם חובות משותפים? חומר הראיות שהונח בפני לרבות עדויות בעלי הדין מביאני למסקנה כי יש להשיב על שאלה זו בשלילה.

לסיכום חוק יחסי ממון, התשל"ג- 1973 מאפשר לבני זוג להתנות על הסדר של איזון משאבים בענייני הרכוש באמצעות הסכם ממון והסכם כזה יש לכבד.

לאור כל האמור בפסק דין זה, התביעה נדחית.

ביחס לפניותיו לב"כ הבנק בשנת 2014 הרי שלא עלה בידי התובע לבסס הטענה כי ביקש פעולות נוספות פרט לקבלת אישור על העדרו של חוב כלפי הבנק, הגם שמתקבל על דעתי כי התובע נידרש לזה לצרכים קונקריטיים כאלה ואחרים שהתעוררו וכי אין מדובר בפנייה שנולדה יש מאין.

...

ללא קשר לנסיבות שהובילו לכך (שלא הוכחו דיין) שוכנעתי כי התובע פנה לנתבע על מנת לקבל אישור על היעדר קיומו של חוב מאחר וסוגיית אותו חוב הובאה לידיעתו או לפתחו.

למען הסר ספק, יתר טענות התובע - נדחות.

סוף דבר התביעה מתקבלת באופן חלקי.

נזכיר כי טענת הבנק בעיניין זה הייתה כי מאחר ואין המדובר בחוב של הלווה לטובתו (דהיינו לטובת בנק הפועלים) אלא בחוב הקיים בחשבון הלווה המתנהל בבנק אחר, הרי פטור הבנק התובע מחובת הגילוי אודות חוב זה. לשיטת הנתבעת, טיעון זה של הבנק שגוי שכן הפסיקה הפוכה וברורה וקובעת כי כל מידע מהותי אשר בידי הבנק, יש לגלות לערב, ובעניינו לנתבעת (הנתבעת הפניתה ל- ת"א (מחוזי- ת"א) צבי ויליגר נגד אלי רייפמן (נבו 12/4/15), ה"פ (מחוזי- ים) 31700-03-15 יעל כהן נגד קס ביזנס בע"מ (נבו 7/8/16).

...

חרף האמור, שוכנעתי שהנתבעת הייתה מודעת לכך שחלק מכספי ההלוואה נועד להחליף אשראי בחשבון בנק אחר של הנתבע.

על כן טענה זו נדחית.

סיכום: לאור כל האמור לעיל, מצאתי לקבל את תביעת הבנק במלואה ולהשית על הנתבעת, ביחד עם הנתבע מס' 1 ולחוד, את סכום התביעה בסך 149,223 ₪.

בנסיבות אלה לא מתקיימת עילה מכוחה ניתן לקבוע שהבנק הפר את חובותיו לתובעים כלקוחותיו, ועל כן יש לדחות גם את טענתם זו. התובעים טוענים כי במתן ההלוואה הבנק ניצל את מצבם הנפשי והם מבקשים את ביטול ההסכם מכוח סעיף 18 לחוק החוזים (חלק כללי) שקובע כך: "מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר נסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה" על מנת לעמוד בתנאים הקבועים בסעיף 18 לחוק החוזים (חלק כללי) על התובעים להוכיח את "חולשתם השכלית" ואת העובדה שהבנק היה מודע לחולשה זו וניצל אותה.

...

אני סבור שעלה בידי התובעים להוכיח שלכל הפחות בתקופות מסוימות בחייהם הם היו חולים במחלת נפש.

לאחר בחינת הראיות שהובאו הגעתי לכלל מסקנה שלא עלה בידי התובעים להוכיח כי בעת שהם נטלו את ההלוואות מהבנק הם לא היו מודעים, מחמת מחלת נפש, למה שהם עושים ולמשמעות של מה שהם עושים.

סוף דבר מהטעמים שעליהם עמדתי לעיל, אני מחליט לדחות את התביעה.

המבקשת טענה לנזקים הקשורים לקבלת כספי התרומות והמשך פעילותה הפינאנסית וכן לפגיעה בדרוג האשראי שלה, ביכולתה לפתוח חשבונות בנק אחרים, פגיעה במוניטין וכיו"ב. אשר לטענות הנוגעות לקבלת כספי התרומות, מעת שחלק מהדגלים האדומים המתנוססים מעל פעילות המבקשת עוסקים גם באופן קבלת התרומות, כך שחל קושי בהתחקות אחר מקורות הכספים וכשרותם (ר' ס' 5ג' לתצהיר נציג הבנק), ובהנתן שמדובר בחשדות הקשורים לאיסורים על הלבנת הון ומימון טירור – תחומים בהם אין מחלוקת שחלות חובות ברורות על הבנק – הרי שאין מדובר בנזק ספקולאטיבי לבנק כנטען.

...

באמצעות העמותה התורכית, מבצעת העברות כספים בסכומי עתק לנתינים סורים בסוריה, שעשויות להוות הפרה של פקודת המסחר עם האויב, ולכל הפחות מיועדות לגורמים סורים שלא ניתן להתחקות אחר זהותם ואחר השימוש שנעשה על ידם בפועל בכספים, וכי יש חשש שהכספים יגיעו בסופו של דבר לידי גורמי טרור.

סוף דבר הבקשה נדחית.