מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

חובה לתת מסמכים למפרק משום אמון

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

אשר לגובה החוב של החברה לתובעת – גם בעיניין הזה העלה מנחם טענות שונות, שעיקרן הוא שחובה של החברה לתובעת אינו נכון.
מדובר בטענה סתמית, שלא הובא דבר לתמוך בה, אף שמנחם היה מנהלה בפועל של החברה, ולכן יכול היה בקלות להציג ראיות לביסוס טענה זו. טענתו של מנחם, לפיה לא היה בידו להמציא מסמכים וראיות מאחר שהחברה נכנסה להליכי פירוק, אין בה כדי להועיל לו. כפי שכבר צוין דבר לא מנע ממנחם לפנות למפרק, והוא אף עשה זאת כשרצה באמת לקבל מסמכים.
אלמוג טען אמנם שהוא הודיע לספקים וללקוחות על כך שעזב את החברה, וכי מסר הודעה זו על מנת שלא יחויב באופן אישי בחובות החברה, אלא שטענה זו כלל לא הוכחה, ולנוכח חוסר האמון שלי בעדותו של אלמוג, לא ניתן לקבוע כי די בעדותו לעניין זה. טענה נוספת שטען אלמוג היא, כי התובעת או מי מטעמה לא הסבירו לו או לציפורה את תוכן כתב הערבות, מהותו השלכתו, או את מצב החובות של החברה בזמן חתימת הערבות.
...
לכן, אני דוחה את טענותיו של אלמוג כאילו העובדה שכתב הערבות לא נחתם בפני רועי או עטר, די בה כדי ללמד על כך שהוא לא ידע מה היא משמעותו של כתב ערבות עליו הוא חתם (ראה טענותיו של אלמוג בסעיפים 122-129 לסיכומי נתבעים 3,4).
התוצאה היא שאני דוחה גם את טענותיו של אלמוג, וקובעת כי עליו לשלם לתובעת את סכום התביעה מכוח ערבותו לחובות החברה.
סיכום אני מקבלת את התביעה ומחייבת את שלושת הנתבעים - שלי מנחם, יצחק ציפורה ויצחק אלמוג - יחד ולחוד, לשלם לתובעת את סכום התביעה - 647,798 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (2.1.12) ועד התשלום בפועל.

בהליך חדלות פירעון תאגיד (חדל"ת) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

על כן, אף אם אניח לטובת הבנק כי לא מוטלת עליו חובה שבדין למסור מיסמכי בנק למי שחדל מלהיות לקוחו (ואינני קובע כי אכן כך הוא הדבר), עדיין עומדת למפרקים הזכות לידרוש את המסמכים האמורים, בתוקף סמכותם לחקור ולדרוש אחר הסיבות לקריסתן של החברות שבפרוק, ואחר התנהלותן הפינאנסית והבנקאית, לרבות איסוף מידע בנוגע לתנועות כספיות בחשבונות של החברות, כדי לנסות ולהתחקות אחר כספים, זכויות ונכסים שלהן וכן לשם איתור מוטבים או צדדים שלישיים אליהם הועברו הכספים.
(ההדגשה אינה במקור- ח.ב.) עוד נפסק שם כי סמכות החקירה של המפרק "ניתנת להפעלה לא רק כדי להשיג מידע כללי אלא כדי לגלות עובדות ומסמכים המתייחסים לתביעות צפויות בין שהוגשו ובין שלאו. הסמכות מיועדת לאפשר לבית-המשפט לסייע בידי המפרק למלא את תפקידו ביעילות, במהירות ובהוצאות קטנות ככל שניתן. יש לייחס לעמדתו של המפרק משקל מכריע, באשר הוא בעל הידע ביחס לבעיות הקיימות ולמידע הנחוץ לו." (שם, בעמ' 495).
הוראה זו נועדה למנוע מצב שבו ההליך הנוכחי ינוצל על ידי המפרקים לצורך עקיפת דיני הגילוי והעיון הנהוגים באוסטרליה.
מעשים כאלה שוחקים את מידת האמון שבית המשפט יכול ליתן במפרקים.
...
לעומת זאת, העובדה שסעיף 305(א) לחוק מוסיף למערך השיקולים שיש לשקול את הערך של הגנה ראויה לעניינם של כלל הנושים ושל החייב (קרי – החברות שבפירוק), רק מחזקת את המסקנה כי על הבנק למסור את המסמכים המבוקשים לידי המפרקים, משום שיש במסמכים הללו כדי לשפוך אור על הנעשה בחברות בתקופה שקדמה לפירוקן ומה עלה בגורל כספי החברות.
דווקא מקום בו בעל תפקיד מגיע למסקנה כנה ומבוססת לכאורה, כי קיימים חשדות מוצקים להתנהגות פסולה, ואי לכך אף טעם לכאורי אמיתי להגשת תביעה, הרי שדווקא במקרים אלו, האינטרס להשיג מידע הינו גדול במיוחד, וזאת כל עוד מקפיד בעל התפקיד לפעול באורח הגון, וב"ראש פתוח" למקרה בו יוכיח המידע היפוכו של דבר.
סיכומו של דבר, מכל הטעמים שפורטו לעיל, הבקשה מתקבלת.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד צויין בהקשר זה כי מחזיקי האג"ח מעורבים מאד בנעשה בתיק ובפעולות שנקט המפרק לצורך מיקסום המקורות לקופת הפרוק.
מקל וחומר הנושים ומשתתפי ההליך, שאינם נושאים בחובות זהירות ואמון מיוחדות כבעל התפקיד, אינם רשאים לקבל לידיהם את כל המסמכים אשר שמשו באופן כזה או אחר את המפרק או הנאמן במסגרת תפקידו.
ואולם, על המפרק מוטלת חובת סודיות וחל עליו איסור לחשוף מידע שקבל במסגרת תפקידו, אלא במידה הדרושה למילוי תפקידו (ראו בהקש לסעיף 18ג(ה) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, וכיום בסעיף 52 לחוק חידלות פרעון; חדל"ת (מחוזי ת"א) 69238-06-20 סטרווד ווסט לימיטד נ' הממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי, בפיסקה 29 (נבו 12.2.2023)).
בית המשפט העליון עמד על ההיגיון והרציונאלים שבדבר מתן אפשרות לנושים לעיין בפרוטוקולי החקירה של המפרק: "גילוי הפרוטוקולים של חקירות שערך המפרק צפוי לתרום לקידום אמון הציבור בכלל והנושים בפרט במפרק ובבית המשפט אשר המפרק פועל כ"ידו הארוכה". בנוסף לכך, הוא מאפשר לנושים גישה למידע על דרך פעולתו של המפרק וכך לאפשר ביקורת אפקטיבית עליו.
...
מבלי לקבוע מסמרות, הדברים שהובאו בענין אשפלסט עשויים לחול בשינויים המחייבים גם על בקשתם של הנושים לעיין בחומרי גלם אחרים בהם עשה שימוש בעל התפקיד, והכל תוך הפעלת שיקול הדעת הנתון לבית המשפט לבחון האם מוצדק להיעתר לבקשות כגון דא בכל מקרה לגופו.
בנסיבות אלה, ובהעדר טעמים מבוררים לכך (טעמים שלא הוצגו כאן), אין להיעתר לבקשת נושה או בעל תפקיד קודם לקבלת כלל חומרי הגלם העומדים בבסיס הדו"ח הכספי בבחינת "מסלול עוקף" לאמצעי הפיקוח של הכונס הרשמי על דוחותיו הכספיים של המפרק הקבועים בדין (ראו והשוו לפר"ק (מחוזי י-ם) 6045-05-17 סיטי א.ק. אחזקות בע"מ נ' עו"ד קרן רייכבך סגל, בפסקה 6 (נבו 17.12.2018)).
סיכומו של דבר – הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תמצית טענות התובעת בין יום 9.1.22 ליום 19.5.22 פנתה נציגת התובעת טלפונית ובדוא"ל למישר בכדי לקבל ממנו עידכון אודות פתיחת חשבון בנק להקדש, על מנת שניתן יהיה להעביר את הכספים שנמצאים בידי המפרק להקדש לצורך חלוקת הכספים בהתאם למטרות ההקדש.
בעוד שהתובעת סבורה שיש לחלק את הכספים בהתאם לצוואה ולגופים המוזכרים בנספח, מישר סבור שלאור תקנון העמותה, ומאחר שכבר חולק כל הסכום של 3 מיליון הדולרים לגופים שפורטו בצוואה, אין חובה להעביר את הכספים לגופים שפורטו בתוספת ושחלקם כלל לא קיימים כיום והסמכות בידו לחלק את הכספים לגופים אחרים שלטענתו פועלים לקידום מטרות הצוואה וההקדש והמנוח היה מעוניין להעניק להם מכספו.
" לאחר עיון בטענות הצדדים ובמסמכים שהוגשו, אני סבור שהוכח שהנתבע לא פעל "באופן המועיל ביותר" ולא נקט בשקידה סבירה כמצופה מנאמן הקדש שחלה עליו חובת אמון "מוגברת". אלו הכשלים המשמעותיים המצדיקים את החלפתו: (א) עיכוב משמעותי ובלתי סביר בפתיחת חשבון בנק להקדש, העידר דיווח לתובעת על פתיחת החשבון ואי נקיטת פעולה להעברת הכספים לחשבון ההקדש – מישר מונה לנאמן ההקדש ביום 11.10.21 ולמרות זאת, הוא פתח חשבון נאמנות רק יותר משנה לאחר מכן, בחודש נובמבר 2022.
רק לאחר שהתובעת נאלצה להגיש את התביעה בחודש פברואר 2023, נזכר מישר לפנות למפרק לצורך העברת הכספים לחשבון.
...
ממילא, בית המשפט הוא שבסופו של דבר יצטרך לבחון את אופן חלוקת הכספים ולאשר לאילו גופים הם יועברו.
סיכומו של דבר: אין מנוס מהחלפת הנאמן ומינוי גורם אובייקטיבי, אמין ומפוקח על מנת ש"יוציא את העגלה מהבוץ" ויחלק סוף סוף את הכספים בהתאם למטרות ההקדש.
ברם, כיום, לאור העדר תפקודו החמור בשנתיים האחרונות, אין מנוס מהחלפתו בנתבעת 2.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מעבר לכך, התבקש בית המשפט להבטיח הגנה למר אופק מפני תביעות של צדדים שלישיים, ובכלל זה של חברת פיזיקל לוג'יק. המפרק ביקש לחדד כי על הפרק עומדת חובת הסודות של מר אופק כלפי חברת פיזיקל לוג'יק או הצדדים השלישיים הנוגעים במסמכים השונים.
מר אופק הפר את האמון שהחברה נתנה בו, וניצל את הגישה שהייתה לו, כדי למצוא מסמכים שלא היה בסמכותו לחפש, וכאשר ידע שאין הוא מורשה לעשות כן. בנסיבות העניין מציינים המשיבים כי הודעות דוא"ל ששלח מר ולדמן מתיבת הדוא"ל שלו במונלייט היו שייכות למעשה לחברת מונלייט, ומר ולדמן אישר בחקירתו הנגדית כי תיבת הדוא"ל שלו בחברת מונלייט היא רכושה של החברה (פרוטוקול מיום 15.7.21 עמ' 2577 ש.16 ואילך).
...
נראה לי כי העקרונות והניתוח שנעשה בהחלטה זו אמורים ליישב את המחלוקות ביחס לרשימת המסמכים שנמסרה על ידי המבקשים.
לא השתכנעתי שצריך לפסול אותם בגין הטענות מסוג זה. כאן מקובלת עלי עמדת המשיבים כי הטענות לגבי עריכה של מסמכים שונים, צריכה לקבל משקל נמוך שעה שהעותקים המקוריים מצויים בשליטתם של המשיבים, והם יכלו לבצע השוואה בעניין זה, ולהציג ממצאיהם.
התוצאה דין הבקשות להתקבל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו