מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

חובה לבנק לריפוי נזק ללקוח

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

לגישה שלפיה מכוח עקרונות המשפט הצבורי, ובהם העקרון שסמכות "רשות" עשויה בנסיבות המתאימות להפוך לסמכות "חובה", ניתן להטיל על הבנק לנקוט בצעדים דחופים אשר ימנעו את קריסתו הכלכלית של הלקוח, ר' מאמרו של פרופ' א' וינרוט "חובתו של בנק כלפי לקוח בעת קריסת שווקים, משפט ועסקים, יא' התשס"ט 357).
בכללם, האנטרס לאפשר לבנק להגן באופן מיידי על כספו ולהקטין את נזקיו כאשר ניכר שהלקוח לא יוכל לעמוד בתנאי האשראי, וזאת בטרם קריסתו המוחלטת של הלקוח; וכן אינטרס ההסתמכות של הבנק על מועדי פרעון האשראי ואפשרותו לתכנן את צעדיו בהתאם להם (ח"א (י-ם) 8002/02 המפקח על הבנקים נ' הבנק הבנלאומי הראשון למשכנתאות בע"מ (5.5.09), להלן: עניין "המפקח על הבנקים" בפיסקה 247).
עמד על כך כב' השופט י' עמית בעיניין האחים טופז, כדלקמן: "שקולי הבנק אם להעניק אשראי או לחדשו, או לצמצם או להפסיק את האשראי שניתן ללקוח, הם שיקולים עיסקיים טהורים שבבסיסם היחסים עם הלקוח הספציפי. שיקולים אלו יכולים להשתנות מעת לעת, בהתאם להערכת הבנק את מצבו של הלקוח בכל זמן נתון. הערכה זו מורכבת משיקולים רבים ומגוונים שהבנק משקלל: עברו העיסקי של הלקוח, תזרים המזומנים ו'המחזור' של העסק, הערכת מצבו של הלקוח בהווה והצפי באשר לעתיד, טיבו של העסק ומצב השוק הרלוואנטי, גובה האשראי המבוקש, רצון לסייע ללקוח הנמצא בקשיים זמניים, גביית ריבית גבוהה יותר בגין חריגה ממסגרת אשראי, הקפם וטיבם של הבטחונות שהלקוח העמיד או יכול להעמיד לזכות הבנק וכיו"ב שיקולים – יצחק עמית 'חוק שיקים ללא כסוי' הפרקליט מד (1999) 449, עמ' 469. ברגיל, הקף היתערבות בית המשפט בשקול הדעת הבנקאי, אם 'בזמן אמת' ואם בדיעבד, תהא על דרך הצמצום, ותיעשה כאשר הבנק פעל בנגוד בולט לדרך הבנקאית המקובלת ובהעדר הגיון עסקי-בנקאי" (ור' למשל גם ת"א 8091/06 (מחוזי י-ם) בנק לאומי לישראל בע"מ נ' רפואה שיווק תוצרת חקלאית בע"מ (30.11.08) בפסקות 10-11 לפסק הדין)" (שם, בפיסקה 28 לפסק הדין).
...
הצעדים שננקטו בשיתוף פעולה בין הבנק ללקוח, לא סייעו, ובסופו של דבר היקף פיגור החזר ההלוואות של הנתבע, היה משמעותי.
סוף דבר אין עילה להתערבות בית המשפט בהחלטת הבנק להעמיד את מלוא ההלוואות והאשראי לפירעון מיידי, ללא הודעה מוקדמת.
לפיכך, התביעה מתקבלת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

זאת ועוד: בתי המשפט גם פסקו כי אין להטיל על בנק, המבצע הוראות של לקוחותיו בניירות ערך, את החובה לפקח על אופן ניהול ההשקעות (בפרט כאשר הלקוח ביצע פעולות דומות בעבר) וכן נפסק, כי תיווך שמבצע בנק (או חבר בורסה אחר) בין הלקוח ובין הבורסה אינה מצמיחה לו חובה להעריך אם הוראה מפורטת שקבל מהלקוח (לקנות או למכור ני"ע, במועד מסוים, ובמחיר מסוים) צפויה להצמיח ללקוח רווח או הפסד (ראה: פרשת שלמה כהן).
אמנם, נקבע באותו פסק דין, כי הבנק אמור לשמש אפוטרופוס ל"מתאבד הכלכלי", לשמור על הלקוח מפעולות חריגות במהותן או בתוצאתן שבסיומו של יום יביאו לו לנזק כלכלי וזאת בין אם הלקוח פועל בעצמו בחשבון ובין אם הוא פועל באמצעות מיופה כח, וכי עליו לעצור את פעילותו של לקוח בחשבון כשהוא מגיע למסקנה לא רק שהתנהלות הלקוח מסיימת את כל הבטחונות בבנק (שזה אינטרס של הבנק) אלא עוד לפני כן, כשזו עלולה לגרום בזמן קצר להתאבדות כלכלית של הלקוח.
אלא, שלא זו בלבד שהתובעת לא עשתה כן (הבנק הוא שהודיע לה על טענותיו של אבי בנה לפיהן הוא איבד את כשירותו הנפשית), אלא שחרף בקשתו לא הוצגה לבנק תעודה רפואית המאשרת את טענתו של הבן, ואף הרשאתה לבנה לפעול בחשבונותיה בוטלה רק לאחר הפצרות הבנק כי תעשה כן. לאור המקובץ לעיל ברי כי לטענתה של התובעת בדבר חוסר השליטה בחשבונות אין יסוד לגופה ואין לה יסוד גם בהוראת הדין והפסיקה ודינה להדחות.
...
שוכנעתי כי פעילותו של אבי בחשבונות התובעת היתה בהרשאה מלאה של התובעת ואלמלא ההפסדים שנצברו בחשבונות, לא היתה מוגשת תביעה זו. עיקר הפעילות שהיתה גם בבחינת פעילות שוטפת בחשבונות ולא חריגה, היתה פעילות בשוק ההון.
אלא, שלא זו בלבד שהתובעת לא עשתה כן (הבנק הוא שהודיע לה על טענותיו של אבי בנה לפיהן הוא איבד את כשירותו הנפשית), אלא שחרף בקשתו לא הוצגה לבנק תעודה רפואית המאשרת את טענתו של הבן, ואף הרשאתה לבנה לפעול בחשבונותיה בוטלה רק לאחר הפצרות הבנק כי תעשה כן. לאור המקובץ לעיל ברי כי לטענתה של התובעת בדבר חוסר השליטה בחשבונות אין יסוד לגופה ואין לה יסוד גם בהוראת הדין והפסיקה ודינה להידחות.
בהינתן תוצאה זו, נדחית גם הודעת צד ג' אשר נשלחה על ידי הבנק כנגד אבי.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

כך, החייב לא צירף דו"חות רווח והפסד של החברה, לא הבהיר כיצד במהלך תקופה קצרה של כחמש שנים הפכה החברה ממשגשגת לחדלת פרעון, מהו המועד בו החלו הלקוחות להמנע מלשלם עבור הסחורה ומהם הסכומים שלא שולמו על ידם.
מכל מקום, בארצות הברית אין אפשרות להחזיק יתרת חובה בבנק.
לא הוצגו מסמכים הנוגעים להלוואה, לניזקי המים הנטענים ולצורך החריג, כך יש להניח, בתשלום עבור ביטוח בריאות באמצעות הלוואה.
...
לכן, ולאור סעיף 101(ב) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח-2018 (להלן: "חוק חדלות פירעון"), לפיו לא ייפתחו הליכי חדלות פירעון לגבי חייב שמרכז חייו אינו בישראל אלא אם כן יש לו נכסים בישראל או שהוא מנהל עסקים בישראל, אין להיעתר לבקשת החייב.
דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שהוגשו על ידי הצדדים ושקלתי את טיעוניהם, באתי לידי מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

למותר לומר כי הפרתה של חובה זו - אי כיבודו של שיק - עלולה לגרום ללקוח נזקים שקשה לשערם מראש - הן נזקים כספיים הן נזקים לשמו הטוב - וממילא עלולה היא לחשוף את הבנק לתביעה מצד הלקוח בעילה של הפרת חוזה.
האם יכול וצריך הבנקאי להתערב, ומתי? האם יש חשיבות לכך שהבנקאי יודע מיהו הפועל בחשבון, מהיכן נצבר ההון, מהי הדרך של היתנהלות חשבון זה במסגרת ההתנהלות הכללית של הלקוח, גילו של הלקוח? השכלתו? מצבו הרפואי? התשובה שניתנה בפס"ד פרוסט לעיל, היתה בחיוב, ולכך עשויה להיות השפעה על הקף חובת הזהירות של הבנק בדיני חוזים ובנזיקין כלפי הלקוח.
...
וכאן אנו מגיעים לישום אבני הדרך הללו לענייננו; הבנק אמור לשמש אפוטרופוס למתאבד הכלכלי: כשם שבדין הפלילי יש חובה מכח הדין למנוע התאבדות פיסית, אזי מכח חובת האמון והנאמנות המוגברת שבין הבנק לבין לקוחו, מכח חובת תום הלב והדרך המקובלת, בשלב שהבנק מגיע למסקנה כי התנהלות הלקוח בין בעצמו ובין באמצעות בא-כוחו, לא רק שמסיימת את כל הבטחונות בבנק (שזה אינטרס של הבנק) אלא עוד לפני כן, עלולה לגרום בזמן קצר להתאבדות כלכלית של הלקוח, יש לעצור את פעילותו של הלקוח בחשבון.
המסקנה היא שהצדדים הן מכח דיני הנזיקין (רשלנות תורמת) והן מכח חלוקת אחריות בחוזים (ע"א 3912/90 EXIMIN S.A. תאגיד בלגי נ' טקסטיל והנעלה איטל סטייל פרארי בע"מ (פ"ד מז(4) 64) אחראים בגובה של 50% לכל אחד מהם ביצירת חוב זה. במילים אחרות – על הנתבעת לשלם לתובעת 50% מסה"כ החוב המופיע בחשבון נכון ליום הגשת התביעה.
בנוסף, הנתבעת תשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 40,000 ₪ + מע"מ. כמו כן זכאית התובעת להוצאות המשפט, אותן ישום הרשם.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מעמדם זה של הבנקים מבחינה מקצועית וציבורית יש בו כדי להקרין על היקפה של חובת הזהירות המוטלת עליהם ברמה המושגית הן בהתנהלותם אל מול לקוחותיהם הן בהתנהלותם אל מול צדדים שלישיים העלולים להפגע ממנה, גם אם אלה אינם נמנים עם לקוחותיהם.
נזק רפואי יש להוכיח באמצעות חוות דעת רפואית אך זו לא הוגשה.
...
לפיכך, הנני מקבלת את טענת התובעת לפיה התרשלה הנתבעת בתפקידה ולא ביצעה את המוטל עליה כנדרש ועל כן היא אחראית לכל נזק שנגרם לתובעת כתוצאה מביטול רישום המשכנתאות והמשכון באיחור רב. יש לבחון עתה את שיעורו של הנזק.
בסופו של דבר מדובר בתקופה יחסית קצרה החל מיום 19.2.21 ועד ליום 7.3.21 ובאיחור לא משמעותי של 5 ימים בקיום התחייבותה כלפי רוכש דירתה.
הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 3,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו