חוב שכירות והליך הבראה לחברה תחת הקפאת הליכים

החברה הפעילה חנויות במרכזים מסחריים ברחבי הארץ, שאותן שכרה, תחת המותג "הלב הכחול". להבטחת התחייבויות החברה כלפי המשכירים, הנפיק הבנק לאלה ערבויות בנקאיות אוטונומיות (להלן: "הערבויות הבנקאיות").

לאחר ניסיון שלא צלח בהבראת החברה בהליך הקפאת ההליכים, הורתי בהחלטתי מיום 27.12.2016 על מינויו של עו"ד דגן למפרק זמני של החברה (להלן: "המפרק הזמני").

המשיבות בהקשר זה מציינות כי תביעת החוב כללה את דמי השכירות, אך לא ההוצאות המשפטיות שהמשיבות נושאות בהן בקשר עם הליכי חידלות הפרעון של החברה.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ויישמתי את ההלכה בפסיקה הגעתי למסקנה שיש להורות על חילוט הערבויות הבנקאיות אך לא במלואן, אלא בגובה תביעות החוב של המשיבות וכעמדת הפרק הזמני.

לטענת המבקש, טרם שניתן צו פירוק מותנה לחברה ועל רקע הגשת היתנגדות להליכי הסדר נושים מצד מחזיק באגרות החוב של החברה, פנתה החברה למבקש על מנת לשכור את שירותיו המשפטיים.

על כן, מאחר שמדובר במקרה חריג בו חברה מיתנהלת במשך זמן ממושך "כעסק חי" בניסיון להגיע להסדר, כאשר ידוע כי לא תוכל לעמוד בהתחייבויות כלפי נושיה, ומנגד אינה מיתנהלת תחת צו פירוק או הקפאת הליכים ומשלמת תשלומים שוטפים לספקיה, ראוי להורות על תשלום שכר הטירחה למבקש.

לטענתו, המבקש לא הועסק על ידי המנהל המיוחד ושירותיו ניתנו לחברה לבקשתה בעת היותה חדלת פרעון, מבלי שהחברה הייתה מצויה בהליכי הבראה או פירוק, כך שאין כל מחלוקת כי מדובר בחוב עבר רגיל שאיננו נהנה מדין קדימה.

לטענת המבקש, השירותים המשפטיים אשר ניתנו לחברה התייחסו כולם להתנגדות לבקשת הפרוק ולהליכים אשר נוהלו תחת אותה בקשת פירוק, ומדובר בהליכים אשר חרגו מגדר הרגיל ונמשכו כשנתיים, במסגרתם ניסתה החברה לגבש הסדר חוב עם מחזיקי האג"ח. עוד טוען המבקש כי להבדיל מעניין ברמי, המבקש לא עשה דין לעצמו אלא הביא את דרישתו לתשלום שכר הטירחה בפני בית המשפט.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בכתבי הטענות באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות.

לא בכדי נפסק בענין ברמי כי: "אשר לשאלה האם יש מקום להבחין בין עורכי דין לבין יתר הספקים ונותני השירותים, לעניין תוקפו של תשלום שבוצע בתוך תקופת שלושת החודשים שקדמו לבקשת הפירוק או פשיטת הרגל; איני מוצא מקום להבחנה כזו וסבורני כי דינם של עורכי דין שמספקים לחייב שירות משפטי אינו שונה, ככלל, מדינו של כל ספק או נותן שירות אחר. עורך דין מספק שירות משפטי – בין אם מדובר בייעוץ משפטי שוטף ובין אם מדובר בייצוג בבתי משפט – ולכן יש להכריע בשאלת תוקף התשלומים ששולמו לו בסמוך להגשת בקשת פירוק או פשיטת רגל על פי אותם הכללים שחלים על יתר הספקים ונותני השירותים (בכפוף לאמור להלן בעניין סעיף 87לפקודת פשיטת הרגל). אכן, אין להתעלם מתפקידו הייחודי של עורך הדין שנשכר על ידי חייב שנקלע לקשיים כלכליים במטרה לנסות ולהגיע להסדר עם הנושים שימנע את הליכי חדלות הפירעון, השונה במידה מסוימת מתפקידו של כל ספק או נותן שירות "רגיל". עם זאת, אין להרחיק לכת ולהעניק לעורך הדין הגנה פסיקתית מיוחדת שאינה מוענקת ליתר הספקים.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

עוד טוען בנק מזרחי כי החברות אינן פעילות מזה תקופה ממושכת, אין להן כל מוניטין והן משמשות לכל היותר כחברות לאחזקת נכסים, המחזיקות מספר קטן של עובדים (רוב רובם קרובי משפחתו של מר באראט) ואין בבעלותן כל נכס מקרקעין, תוך שהן מבקשות לחסות תחת צו הקפאת ההליכים כדי להביא להגנה על נכסיהם הפרטיים של החייבים, ותו לא. לטענת בנק מזרחי, במסגרת הבקשה לצוו הקפאת הליכים אף לא פורטה כל תכנית הבראה לשקום החברות, הגם שלרשות החברות עמדו לכל הפחות מספר חודשים לגבש תכנית הבראה.

במסגרת הדו"ח הראשוני שהגיש, הבהיר הנאמן כי המתוה המוצע כולל המשך הפעלת שירותי תובלה לחברת רדימיקס (באמצעות מערבלי בטון), הפעלת מיתחמי הצימרים, השכרת המבנה המסחרי, וכן השלמת שני פרוייקטים של בניית עשרות יחידות דיור המצויים בשלב זה בתהליך.

בסוגיה זו לא הייתה מחלוקת כי חוב פרטי שאינו קשור לעסקי החברות ומר באראט, אינו חוסה תחת צו הקפאת ההליכים, מבלי לגרוע מהוראות הדין החלות לאור מתן צוי כנוס בתיקי פשיטת הרגל כנגד שני החייבים.

...

בנסיבות אלה, סבורני כי ניתן לומר שאלת ההגנה ההולמת לבנק המזרחי באה על סיפוקה, לפחות במידה הדרושה בשלב ראשוני זה. גם השיקול המיסויי שעליו הצביע הנאמן בדיון לפניי, בהקשר של נכסי החברות, שלפיו מימוש נכסי המקרקעין יגרור מיסוי בסכומים לא מבוטלים, שעה שניתן לחסוך את מרכיב המס ולחלקו בין הנושים (במיוחד הרגילים) אם תימכרנה מניות החברות – מהווה גם הוא שיקול שלא ניתן להתעלם ממנו.

משהביעו הנושים המובטחים, ובכלל זאת בנק מרכנתיל דיסקונט ובנק לאומי, את דעתם כי אינם מתנגדים להמשיך בהליך ההקפאה (בתנאים שפורטו על ידם ושניתנה הסכמה עקרונית לגביהם), והואיל ואין חולק כי קריסת החברות תעמיד את כל יתר הנושים בפני שוקת שבורה, דומני כי לא עלה בידי בנק מזרחי להראות כי מוצדק בנסיבות אלה להיעתר לבקשתו ולהורות על ביטול צו הקפאת ההליכים.

בעניין זה אכן מקובלת עלי העמדה שלפיה התיקים – כולם – לאור הנסיבות של התיק דנא והערבוביה בנכסים, ראוי להם כי יידונו תחת מותב אחד, על מנת שיתאפשר לבית המשפט מבט מקיף מלמעלה על כל החובות והנכסים ועל כלל האינטרסים של הנושים והמשתתפים.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים החלטתי להיעתר לבקשת הנאמן, ולו מהטעם שגם בעניין פעילותה ונכסיה של חברת פנינת טליה ראוי לקבל תמונה ברורה יותר בטרם מימוש נכסיה, וזאת לנוכח טענת ערבוב הנכסים שכאמור נוגעת גם אליה ולהשלכות שיש לאותו ערבוב נכסים נטען על הנושים, ככל שיוותר עודף לאחר מימוש הנכס על ידי הנושה המובטח.

לפיכך אני מורה כי צו הקפאת ההליכים שניתן ביום 7/10/14 יחול גם על חברת פנינת טליה בע"מ, וממנה את עו"ד עמית לדרמן כנאמן להקפאת ההליכים בחברה זו. כל הוראות הצו שנקבעו בהחלטתי מיום 7/10/14, לרבות דבר פרסום הצו, ובכפוף להבהרות בהחלטה זו, יחולו גם בהקשר של חברת פנינת טליה בע"מ. באשר למבוקש במסגרת הדו"ח הראשוני של הנאמן, אני מתיר לנאמן לפעול על פי המבוקש בסעיפים ב' עד ד' בעמ' 4 לדו"ח. ניתנה היום, כ"ט תשרי תשע"ה, 23 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.

כך למשל, נשיה בגין חוב דמי שכירות סווגה על ידי החברה כנשיה רגילה שעה שלמעשה מדובר בנשיה בדין קדימה.

דא עקא, לעת הזו לא ניתן לדעת אם כך הוא הדבר, מן הטעם הפשוט שלא ברור כלל ועיקר מהו שוויים של רכבי החברה והאם אכן הצעתו של המציע משקפת את שוויים המלא; מכל מקום, אף אם אניח כי אכן כך הוא הדבר, הדין איננו מאפשר להנהיג מנגנונים של הקפאת הליכים אלא כאשר ישנה כוונה לגבש הסדר הבראה, משמע, גם אם מבחינה כלכלית עדיף לממש את נכסי החברה תחת צו הקפאה ולא תחת צו פירוק, עדיין אין בכך כדי לייתר את דרישת הדין לקיומו של הליך הבראה, להבדיל מהליך של מימוש נכסים.

יחד עם זאת, נקבע כי ישנם מקרים בהם יורחב צו ההקפאה ויוחל גם על יחידים, וזאת מקום בו הדבר יביא תועלת לחברה בתקופת ההקפאה, וכאשר בית המשפט ייתן משקל בהקשר זה לתפקידו ותפקודו של בעל המניות, למהות חובותיו האישיים, לנחיצותו וחיוניותו להפעלת החברה בתקופת ההקפאה, לתום-ליבו, לשיתוף הפעולה שלו ולנכונותו לתרום מנכסיו לטובת הסדר הנושים (רע"א 8001/13 גמא ניהול וסליקה בע"מ נ' סיגל דקל בע"מ (פורסם בנבו, 25.2.2014) (בפיסקה 8); אורי ניסני, בפיסקה 6)).

...

נוכח המסקנה כי אין מקום לצו הקפאה לטובת החברה, ממילא גם אין מקום לצו הקפאה אישי לטובת המבקש, שהרי צו ההקפאה לחברה הוא למעשה מעין קולב עליו ניסה המבקש לתלות את צו ההקפאה האישי.

במקרה דנן לא שוכנעתי בקיומה של תרומה אישית מספקת, וודאי שלא שוכנעתי בנחיצותו של צו כזה לטובת קידום הליכי הקפאה שכל תכליתם מימוש נכסי החברה, ולא הבראתה.

אשר על כן, הבקשה לצו הקפאת הליכים נדחית.

החשמל במשרדיה נותק בגין חוב שלא שולם, משכיר הנכס החל לנקוט בהליכים כנגדה, משלא שולמו דמי שכירות וחלק מעובדי החברה, ששכרם לא שולם באופן סדיר מזה זמן, ביקשו מכתבי פיטורין, וחלקם התפטרו.

ברור היה לכל הצדדים, שהבקשה נועדה לאפשר את מכירת החברה ומתוך תקווה שיהיו גם מציעים מחו"ל, נכון היה לבצע המכירה תחת הליך של הקפאת הליכים, על כן נעתרתי להקפיא ההליכים לתקופה קצרה.

עו"ד פרקש, טוען שטרם אישור הסכם המכר יש ליתן לו הגנה הולמת, בעקבות ביטול השיעבוד הרשום לטובתו, כמבוקש על ידי הנאמנת וזאת בהסתמך על סעיף 350 ה(ג)(2) לחוק החברות,: "בית המשפט לא ייתן אישור כאמור בספקה (1), אלא אם כן שוכנע כי השמוש, ההשכרה או המכירה חיוניים לצורך הבראת החברה וכי יהיה בנכס בתמורתו או בנכס החלופי, לפי העניין, גם לאחר השמוש, ההשכרה או המכירה כאמורה, כדי להבטיח הגנה הולמת לנושה או לבעלים של הנכס מכוח תניית שימור בעלות, או שנקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור". עו"ד פרקש דורש למעשה את שינוי תנאי ההסכם, ולפיו, הכספים שיתקבלו כתוצאה מההזמנות הקיימות, ישולמו תוך שנה, על כן, לטעמו, נוצר מצב, לפיו, הנושה המובטח שהיה אמור באופן רגיל לקבל את פירעון הנשיה מההזמנות הקיימות באופן מיידי אמור להמתין חמש שנים לאחר מכן, בעוד שנושים אחרים יקבלו הכספים ללא דיחוי.

...

אכן, טוב היה לו ניתן היה להיעתר לכל דרישותיו של הנושה המובטח,אלא שבעניינו לא כך הדבר.

על כן, אני מאשרת לנאמנת לחתום על הסכם המכר (צורף כנספח 1 לבקשה 15), עם חברת אללוף קפיטל בע"מ, לרכישת כלל נכסי החברה במסגרת סעיף 34 לחוק המכר.