חוב פיגורים בפוליסת ביטוח מנהלים

בגין תקופת עבודתו וסיומה, תובע הוא מהנתבעים פצויי הלנת שכר, פדיון ימי חופש, חוב לקרן הישתלמות, הפסדי תשואות בגין איחורים ופיגורים בתשלומים לקרן הישתלמות, לפוליסת ביטוח מנהלים ולקרן פנסיה, דמי הבראה, כספים לביטוח מנהלים בגין שכר חודש 4/11, תשלום בגין חיוב במס ביתר והשלמה לפצויי פיטורים.

...

סוף דבר: התביעה מתקבלת בחלקה בלבד.

הנתבעת תשלם לתובעים את הסכומים המפורטים כדלקמן: תובע 1 פיצויי הלנת שכר מופחתים בסך של 5,000 ₪.

התביעה כנגד נתבע מס' 2 תידחה, והתובעים ישלמו לנתבע זה סך כולל של 5,000 ₪ הוצאות משפט, בצירוף מע"מ כשכ"ט עו"ד. המעביד (הנתבעת 1) ישלם לתובעים הוצאות כוללות בגין הליך הנוכחי (חלקיות) בסך 5,000 ₪ כהוצאות שכ"ט עו"ד, בצרוף מע"מ. זכות ערעור: תוך 30 יום.

תשלום בגין אי הפרשת כספים לביטוח מנהלים לטענת התובע, על הנתבעת לשלם לו סך של 2,580 ₪, לפי הודעת חברת כלל ביטוח מיום 21.12.2008, בדבר חוב פיגורים של הנתבעת בגין הפרשות (עובד ומעביד) לפוליסת ביטוח המנהלים שניפתחה על שמו (נספח ד' לכתב התביעה).

...

משהנתבעת לא הציגה כל גרסה נוגדת לגרסת התובע, ומשגרסת התובע הייתה מהימנה עלינו, אנו מקבלים את גרסת התובע בעניין האירועים ביום 6.11.2008 שגרמו לסיום עבודתו בנתבעת.

סוף דבר תביעת התובע מתקבלת בחלקה ועל הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: (1) פיצויי פיטורים בסך 5,958.30 ₪.

תביעת התובע לפדיון חופשה ולהחזר הוצאות נסיעה – נדחית.

בנוסף תשלם הנתבעת לתובע הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 6,000 ₪.

טענות התובעת ברשות התובעת פוליסת ביטוח מנהלים מסוג עדיף, אשר נרכשה מהנתבעת בחודש מאי 1999 ומספרה 9875899 (להלן: "הפוליסה הראשונה").

המשיכות שבוצעו בפוליסה הראשונה כאמור התובעת טוענת כי בשנת 2006 בוצעה משיכה שלא כדין בסכום של 3,010 ₪, אף כי לא היה חוב בפגור וכי על הנתבעת להשיב לידה סכום זה. ואולם, הנתבעת הבהירה, כפי שאף עולה מן הנספחים המצורפים לכתב ההגנה, כי בסוף שנת 2005, התקבלה הודעת מעסיקת התובעת על הפסקת עבודתה ועל העברת הפוליסה לבעלות התובעת.

...

לפיכך, אני דוחה את טענת התובעת.

סיכומו של דבר: משהתובעת לא תמכה את תביעתה בחוות דעת של רואה חשבון או מומחה בתחום הביטוח, על מנת להוכיח את טענותיה, וכאשר מנגד, הבהירה הנתבעת כי אין ממש בטענות התובעת, שכן לא נפלה כל טעות בהפקדות או בחישוב הרווחים וחלק מהסכומים אף הושבו לידי התובעת, הרי שהתובעת לא הרימה את הנטל להוכיח כי יש לחייב את הנתבעת בתשלום סכומים כלשהם, ועל כן יש לדחות את התביעה.

לאור האמור, אני דוחה את התביעה.

מר שמש, רוה"ח של הנתבעת, הסביר בתצהירו על שיטת ההפקדות של הנתבעת: "...לאחר הכנת השכר לעובדים נשלחו דוחות לסוכן הביטוח עם צ'קים תואמים. הסוכן העבירם לחברת הביטוח ובחברת הביטוח נעשתה ההקצאה לעובדים. לאורך כל השנים בהן עבדה התובעת, החברה הפרישה עבודה כספים לביטוח מנהלים אצל כלל חברה לביטוח. בדיעבד התברר לחברה כי עקב שגגה שמקורה, ככל הנראה, בחלוקה שגויה של חברת כלל את התשלומים ששילמה החברה במרוכז עבוד כל העובדים המועסקים על ידה, יוחסו תשלומי יתר לפוליסת ביטוח המנהלים על שם התובעת. הפוליסה של התובעת זוכתה בעודף של עשרות אלפי ₪ עקב טעות טכנית.... כל הודעות חברת הביטוח בגין חריגה היו שגויות מאחר ובשל טעות בהפקדות של חברת הביטוח ובשל הפקדות עודפות של כספים, בכל נקודת זמן היו הפקדות ביתר בפוליסה. בכל מקרה החברה השלימה בטעות את כל החריגות בתוספת ריבית למרות שלא הייתה צריכה למעשה להפריש וודאי לא לשלם ריבית. והתובעת למעשה נהנתה כל השנים מריווחי הפוליסה בגין סכומים עודפים וכן תוספת ריבית פיגורים שהחברה שילמה בפוליסה שלא הייתה אמורה לשלם." יחד עם זאת, רו"ח שמש אישר שלעיתים, ההפקדות לפוליסה של התובעת בוצעו על ידי הנתבעת באיחור.

מיסמך זה מלמד אכן על מצב בו הופקדו לפוליסה של התובעת, כספים שלא היו אמורים להיות מופקדים שם. מנגד, לתצהיר חברת הביטוח (נספח 4) צורפו מסמכים בנוגע לחוסרים בהפקדות לזכות התובעת, ביניהם הודעות דוא"ל מהגב' ויינטרוב מיום 11/5/16 המפרטות את החוב בהפקדות לתובעת.

...

לטענת הנתבעת, בחודש 12/2012 בשל טעות בוצעה העברה כפולה לתובעת ושולם לה סך 6,512 ₪, כאשר בחודש 3/2019 הוצא תלוש בגין תשלום זה. טענת קיזוז זו נדחית אף היא.

סוף דבר – התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים המפורטים להלן.

כן נשאלת השאלה המהותית, החל מאיזה שלב? אלי מגירה, לדוגמא, הסביר כי הנאשם התחייב לשאת בכל חובותיו ובכל חובות עובדיו והמכתב (ת/42) רק תומך בגישה זו. ב-ת/80 עמ' 2 ש' 6, הבהיר הנאשם-"לא נפגשתי עם כל מבוטח ומבוטח, כל עובד ועובד ולא הייתי עד לחתימתם באופן אישי על ההצעות לביטוח." בנסיבות אלה לא נהיר הכיצד היו אמורים המבוטחים לדעת את כל מה שתכנן הנאשם עבורם בנוגע לפוליסות אשר אמורות להיות מונפקות על שמם.

בין היתר, ציין סמי סבג בפני ב"כ המאשימה-"אני לא החתמתי אף פעם בעצמי. הם חתמו או מול אהוד או מול מנהל המפעל." כמו כן אמר סמי סבג במשרדי הפרקליטות-"אהוד אמר שיש מבצע עם חברת הביטוח ושהוא היה משלם פוליסות במקום אנשים. דיבר עם אנשים שנקלעו לקשיים. זה אני יודע רק מאהוד. הוא אמר שכדאי לו להחזיק אותם כקליינטים והם ישלמו לו פיגורים ושיקפיא חלק." בין היתר דיבר סמי סבג על אלי מגירה ויאיר כהן.

...

סוף דבר-אני מזכה את הנאשם מעבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, וניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.

אני מרשיע את הנאשם בעבירה של זיוף בנסיבות מחמירות, ככל שמדובר בהצעות הביטוח הקשורות בעדן אלטרזון.

אני מרשיע את הנאשם בעבירה של שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות, ככל שמדובר בהצעות הביטוח המתייחסות לאילנה כהן, איילת טרמבצקי, נזיה עוכל, יוסף אבו פדאלי, עדן אלטרזון, אמיר מנסור (למעט בעבירה הקשורה בת/14 פריט 24 בטבלה), שמואל בן עטר, אליהו מגירה (למעט בעבירות הקשורות בפריטים 30 ו-33 בטבלה), איברהים טהא ועאדל בדראן.