חוב לבנק בגין שכר טרחת עורך דין

ב"כ היחיד פרט בבית המשפט את אופן יצירת החוב והבהיר כי מדובר בשני בני זוג שאינם דוברים את השפה העברית ולמעשה היה להם קושי להתנהל מול מנהל הבנק ולפיכך נוצר החוב אשר יתכן שיכול היה להפטר אילו היו דוברים את השפה העברית אל מול התנהלותם מול סניף בנק אחר.

הוצאות בני הזוג מתגוררים בדירה שכורה ומשלמים סך של 3,200 ₪, וכן הוצאות קבועות בגין רכישת תרופות והוצאות בגין שכר טירחת עורך דין להליך זה. ראוי להדגיש כי הדוחות הוגשו במועדם ולא נטענה טענה לעניין זה. החלטת בית המשפט המחוזי ביחס לאישתו של היחיד, ציין בית המשפט כי ראוי לקבוע את תכנית הפירעון של כל אחד מבני הזוג בהיתחשב בתשלומים שיוטלו על בני הזוג הנוסף המתנהל בעיניינו, כאשר ביחס לאישתו של היחיד נקבעה תכנית הפירעון ההולמת את נסיבותיה בשים לב לגילה, מצבה הנוכחי ושכרה הנוכחי.

...

אין בידי לקבל טענה זו של ב"כ היחיד, למתן הפטר לאלתר,שכן לפחות בשל מצב הדברים בתקופה הנוכחית ועד יציאתו של היחיד לפנסיה והאפשרות כי הכנסותיו תקטנה באופן משמעותי, הרי שלא יהיה זה נכון להעתר לבקשה למתן הפטר לאלתר בשלב זה. יחד עם זאת אני סבורה כי יש להתייחס ליחיד ולאשתו כתא משפחתי אחד וכיחידה כלכלית אחת, על כל המשתמע מכך הן לעניין ההכנסות והן לעניין ההוצאות.

אני סבורה כי מתן צו תשלומים מדורג במסגרת תכנית לפרעון כלכלי, באופן המותאם להיקף הכנסותיו הנוכחי של התא המשפחתי, והערכה מושכלת צפויה בדבר הקטנת הכנסות התא החודשי בעתיד, עם יציאתו של היחיד לגמלאות, יהיה נכון וראוי בנסיבות העניין ומשקף נכונה את מצב הדברים.

אני סבורה כי מדובר בתקופה ממושכת באופן מהותי, במיוחד נוכח גילו של היחיד, היקף חובותיו ביחס להיקף חובותיה של בת זוגו (יוזכר כי תכנית הפרעון ביחס לבת זוגו של היחיד עמדה על 48 חודשים), ומצבו הרפואי, בריאותי הנוכחי.

אין חולק כי בסופו של דבר ההסדר לא נחתם, אולם עולה מהמכתב כי ביולי 2008 התובעים ידעו או שהיה עליהם לדעת, שגם אם לא ייחתם הסדר, הבנק יחייב את חשבונם בחוב הפסוק בגין שכר טירחה א, כפי שצוין במכתב.

לאור כל האמור לעיל, אני קובע כי לכל המאוחר באוגוסט 2009, ידעו התובעים שהבנק חייב את חשבון החברה בסך של 117,000 ₪ ביום 6.12.2004 ובסך של 118,573 ₪ ביום 27.8.2008 בגין שכר טירחת עורך דין בתיקי ההוצאה לפועל.

...

שימוש לרעה בהליכי משפט: הנתבעים טענו כי יש לדחות את התביעה על הסף בשל שימוש לרעה בהליכי משפט, היות שהתובעים כבר הגישו נגד הנתבעים החל משנת 2010 שלוש תביעות אחרות ומחקו אותן בהמשך.

לאור כל האמור לעיל, אני קובע כי התובעים לא ביססו ולו לכאורה את הנזק הנטען כתוצאה ממימוש הנכס בשנת 2009.

לפיכך, התביעה נדחית.

על כן, אני מחייב את התובעים ביחד או כל אחד לחוד לשלם לשני הנתבעים יחד סך של 100,000 ₪ בגין שכר טרחת עורך דין בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

בהסכם ההיתקשרות צוין בין היתר כי נוף גד רשומה בפנקס הקבלנים וכי "הפקידה ערובה בנקאית להבטחת חובותיה לעובדיה בהתאם לחוק קבלני כוח אדם ולהנחת דעתו של משרד העבודה". עוד התחייבה נוף גד בהסכם ההיתקשרות לפעול בהתאם להוראות הדין בכל הקשור להעסקת עובדים זרים.

המערערות חויבו איפוא לשלם לעובד ביחד ולחוד סכום נומינלי של כ – 35,000 ש"ח בגין חלף הפקדות לביטוח פנסיוני, גמול עבודה בשעות נוספות, דמי חגים, דמי הבראה, פדיון חופשה ופצוי על מחדלים רישומיים וכן 8,000 ש"ח בגין שכר טירחת עורכי דין והוצאות משפט.

...

לאחר שבחנו את טענות הצדדים בכתב ובעל פה ועיינו בכל חומר התיק באנו לכלל מסקנה כי יש לאשר את פסק דינו של בית הדין האזורי בכל הקשור למחלוקת שבין נוף גד לעובד מטעמיו, וזאת בהתאם לתקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991.

בהתבסס על תשתית עובדתית זו, אליה הצטרפה העובדה שלא הייתה במחלוקת לפיה מעסיקתו הפורמאלית של העובד (אשר הנפיקה בגינו תלושי שכר ושילמה את שכרו) הייתה מטרו שאין חולק שהייתה קבלן משנה של נוף גד, מקובלת עלינו קביעת בית הדין האזורי לפיה יש לראות גם בנוף גד כמעסיקתו של העובד ואין ממש בניסיונה להרחיק עצמה מהעסקתו.

מקובלת עלינו התרשמות בית הדין האזורי כי מדובר היה בתבנית העסקה בלתי לגיטימית שכל מטרתה היתה לשמש צינור להעברת כספים, ולא מצאנו להתערב בקביעה זו. אף לא מצאנו מקום להתערב בחיובים הכספיים שנקבעו על ידי בית הדין האזורי.

סוף דבר - ערעור נוף גד נדחה ונוסיף כי מוטב היה שלא להגישו, בנסיבות בהן נוף גד התקשרה בהסכם לאספקת עובדים מבלי שהיה לה רישיון כוח אדם ותוך שקיבלה כספים באופן שוטף בגין העסקת העובד אך "שרשרה" אותו למעסיק נוסף באופן שנקבע כפיקטיבי, תוך הותרת העובד ללא זכויות מגן וללא אף גורם שלוקח אחריות על העסקתו.

בחנתי את הראיות ואת העדויות, נתתי דעתי לטענות הצדדים בכתבי הטענות ובסיכומים והגעתי למסקנות הבאות; תביעת התובעת התובעת מבקשת לחייב את מיה ואת עו"ד הנתבעים בתשלום הפצוי המוסכם הקבוע בהסכם המכר, בפצוי בגין הוצאותיה ובגין עגמת נפש בגין עסקת המכר שבוטלה ובגין ההליך, בטענה להפרה יסודית של מיה את הסכם המכר והתנהלותה בחוסר תום לב וכן בטענה להתרשלות עורכי הדין והפרת חובותיהם המקצועיות כלפיה.

תמיכה בהסכמה בין מיה לבין המנוח בגינה נרשם המישכון לטובת המנוח, כפי שהבהיר עו"ד כהן בעדותו, יש באישורה של מיה בחקירתה הנגדית שהדירה נרכשה מכספים שהמנוח הפקיד לחשבון בנק משותף שלה ושלו והפקדתו את הכספים בתכנית פקדון שהשיאה רווחים (עמ' 141 שו' 33 ועמ' 142 שו' 1) וכן בעדותה "הוא אמר שרצונו וגם רצוני דרך אגב לתת את זה לילדים בטווח הרחוק בתור אימא שלהם" (142 שו' 14-15).

עו"ד אליעז, שהוציא את החשבוניות בגין שכר הטירחה, העיד שהכסף הופקד בחשבון נאמנות ושהוא ביטל את חשבוניות שכר הטירחה והעביר את הכסף לחשבון פקדונות, ולא גבה את תשלום שכר הטירחה ממיה.

ויקטור אישר בעדותו שהוא מכיר את עו"ד של התובעת 15-20 שנה ואף משמש כרו"ח שלו, ויש קושי ללא הסכם שכר טירחה והחשבוניות עצמן לזקוף את מלוא שכ"ט לניהול ההליכים בתיק זה. במכלול נסיבות אלה, תוך יישום אמות המידה הנדרשות ובשים לב שסך של 175,000 ₪ הושב לאחר הגשת התביעה, אני סבורה כי יהיה זה סביר, מידתי וראוי לפסוק לתובעת בתביעה העיקרית בגין הוצאות משפט ושכר טירחת עורכי דין סך 45,000 ₪ ולנתבעים שכנגד בגין התביעה שכנגד שנדחתה - ואשר בירורה היה כרוך בבירור התביעה העיקרית והנתבעים שכנגד יוצגו במסגרתה על ידי אותו מייצג התובעת בתביעה העיקרית - סך של 10,000 ₪.

...

ההודעות לצד שלישי שהגישו מיה ועו"ד הנתבעים, זה כנגד זה - נדחות.

ההודעות לצד שלישי שהגישו מיה ועו"ד הנתבעים נגד המנוח - נדחות.

התביעה שכנגד - נדחית.

"סוף דבר: יש לבטל את ההבאה במניין של כלל השיקים המפורטים בנ/1, פרט לשיק מספר 240." בכתב ההגנה נטען, בין היתר, כי התביעה שלפניי הוגשה בניסיון לשמש "משקל נגד" לתביעה כספית על סך 246,047 שהגיש הבנק נגד התובעים ביום 29/12/2016 לבית משפט השלום בתל אביב בת"א 62360-12-16 (להלן "תביעת הבנק"), בגין יתרת חובם של התובעים בחשבון מספר 409-264431 אשר נוהל בבנק, בסניף יהוד.

לדבריו, "התיקי הוצאה לפועל שהיו נגדי זה היה אחרי שאבא שלי נפטר ואני ירשתי גם את החובות וגם את הזכויות ואני טיפלתי בהכול על ידי משרד עורכי דין... ואגב שלמתי את הכול ואין נגדי שום הערות ושום כלום" (עמ' 76 ש' 18-1).

התובעים ישלמו לנתבע בגין שכר טירחת עורך דין סך של 75,000 ₪ בתוספת הפרישי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

...

מכאן שהתובעים לא הרימו את הנטל המוטל עליהם כדי לבסס תביעה בגין כאב וסבל, ועל כן תביעה זו נדחית.

סיכום והוצאות התביעה נדחית.

התובעים ישלמו לנתבע בגין שכר טרחת עורך דין סך של 75,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.