האם נוצר לתובעת, אשר הישתכרה שכר עבודה, חוב רטרואקטיבי בשל קבלת גמלת הבטחת הכנסה וגם קיבלה מזונות, והאם החלטת הועדה לביטול חובות בדבר ביטול 60% מחובה של התובעת ניתנה כדין – אלו הן חלק מהסוגיות העומדות להכרעתנו.
התובעת היא אשה קשת יום עם הישתכרות נמוכה המגדלת לבדה 3 ילדים (בתקופה הרלוואנטית) אשר קיבלה קצבת הבטחת הכנסה כנראה בחלק מן התקופה שלא כדין, אולם אין לה כל אשמה שכן דיווחה דיווחי אמת, אלא מדובר בטעות בלעדית של הנתבע.
במקרה בו מדובר ביוזמה של המוסד, שכתוצאה ממנה נידרש המבוטח להחזיר גמלאות ששולמו לו נקבע כי " מן הדין הוא שתנתן הודעה מראש ובכתב למבוטח על האפשרות או הכוונה לשלול זכאותו לגימלה רטרואקטיבית וטעמיה, תוך פירוט החוב הכספי בו עלול הוא להיתבע, בגין תשלומים ביתר שקבל שלא כדין או בטעות. כמו כן יש להעמיד את המבוטח על זכותו להגיש למוסד טיעוניו בכתב ובזמן סביר שייקבע. בדרך זו, תנתן למבוטח הזכות למצות זכויותיו טרם שיחליט המוסד לתבוע ממנו חוב העבר על תשלומים שקבל שלא כדין. וזאת, ללא קשר לתביעה שהמבוטח יבחר להגיש או שלא להגיש לבית הדין לעבודה, בהשגה על החלטת המוסד בעיניינו. "
הינה כי כן הדברים מדברים בעד עצמם.
...
הכרעה
לאחר ששמענו את עדות התובעת, עיינו במסמכים שהוגשו ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה.
באשר לדרך הנכונה בה על המוסד לביטוח לאומי להפעיל סמכותו הוצגה בפסק הדין הבחנה " בין מצב בו המבוטח יזם את התביעה לגמלה, לבין מצב בו המוסד הוא שנקט לראשונה בפעולת חיוב כלפי המבוטח ". בקשר לשתי קבוצות המקרים ציין בית הדין כי:
"במקרה הראשון, משמיע המבוטח טיעוניו בעצם התביעה שהגיש לזכות שמקורה בחוק, ובשים לב לטיעונים אלה מתקבלת התביעה או נדחית. שונים פני הדברים כאשר היוזמה להגשת התביעה הינה של המוסד, כגון תביעה שמקורה בבדיקה וחקירה שכתוצאה ממנה נדרש המבוטח להחזיר גמלאות ששולמו לו בטעות או שלא כדין. במקרה כזה פועל המוסד לפי נתונים שהובאו לפניו בדו"ח חוקר או ממקורות אחרים. בעוד אשר המבוטח מצידו אינו יודע כלל במעמד מסירת ההודעה לחוקר, או בכל שלב אחר, על האפשרות או הכוונה לחייבו בהשבה רטרואקטיבית של כספים שקיבל מן המוסד". (פסקה 12 לפסק הדין).
התביעה מתקבלת בחלקה.
