מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חוב היטל השבחה לאחר מינוי כונס נכסים

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

שנית, ביהמ"ש קמא סבור כי משגם במקרה בו קיים נושה מובטח ומונה כונס נכסים למימוש משכנתא, הרי שלאחר מימוש המשכנתא הן הועדה המקומית הן יתר הנושים "הרגילים" מתחלקים ביתרה שנותרה "פרי פסו" – לא נמצא טעם המצדיק הבחנה בין מקרה כזה לענייננו כשכל הנושים הם מלכתחילה נושים "רגילים". ובמילים אחרות – אם לפי הילכת בג"צ הרצליה הועדה ויתר הנושים הרגילים הם באותו סדר נשייה לאחר שהנושה המובטח קיבל את חלקו, מדוע במקרה בו אין נושה מובטח וקיימת רק הוועדה ונושים רגילים (כבעניינינו) תקבל הועדה את החוב כלפיה טרם הנושים הרגילים האחרים? התשובה לשאלה זו תימצא בבחינת מעמדו של היטל ההשבחה במדרג הנשייה ובבחינת האמצעי שהקנה המחוקק למבקשת במסגרת סעיף 10(א) לתוספת השלישית לחוק התיכנון והבניה.
במקרה כמו בעניינינו, בו מלכתחילה אין כל נושה מובטח וכל שישנם הם נושים רגילים שמבקשים להכנס בנעלי החייב (באמצעות כונס נכסים שימונה לזכויותיו) שממאן לשלם להם את חובם ממקורותיו או באמצעות מכירת נכס המקרקעין שבבעלותו ( דבר שכאמור אין חולק כי אם היה עושה מיוזמתו היה נידרש לשלם את היטל ההשבחה לצורך קבלת אישור הועדה והעברת הזכויות) אין גם מי שיעלה בידו לחלוף על פני "הצומת" ללא תשלום היטל ההשבחה.
...
טענתו היא כי הציטוטים הנ"ל מקורם בסעיפים בפרק הדיון המשפטי של פסה"ד ואלו בסעיף 95 פיסקה ג' לפסה"ד, בפרק המסקנות ("סוף דבר") התייחס ביהמ"ש העליון "ברחל ביתך הקטנה", כך לטענתו, "על מקרה בדיוק כמו שלנו" (ס' 6 לתשובה לבר"ע).
כאמור מדובר בציטוט מתוך סעיף בפרק "סוף דבר" לפסה"ד של כב' השופט גרוניס, כשלאורך כל עשרות עמודי פסה"ד והסעיפים שקדמו לסעיף זה ההתייחסות ל"הליכי כינוס נכסים הנערכים מחוץ להליכי חדלות פירעון" יוחדה להליכי כינוס נכסים למימוש משכנתא (קרי – כשקיים נושה מובטח).
לאור כל האמור לעיל, אציע לחבריי לתת רשות ערעור, לדון בה כבערעור ולקבלו בכל הנוגע לשאלה שהונחה להכרעה לפתחנו, כך שהחלטת ביהמ"ש קמא שמאשרת את החלטת רשת ההוצל"פ שמורה על מסירת אישור המבקשת לטאבו, טרם שולם היטל ההשבחה, תבוטל.

בהליך רשות ערעור על רשם ההוצאה לפועל (רער"צ) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

החייב ביקש רשות לערער על החלטותיו (רער"ץ 49757-11-20), ובערכאת העירעור הוסכם שהכונס ישלם את היטל ההשבחה הראשון (שאינו במחלוקת כאן), ולגבי ההיטל מושא הבקשה דנן תנתן החלטה מנומקת בעיניין תחולתו של בג"ץ 7009/04 עריית הרצליה נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד סו(3) 596 (2014) ("בג"ץ הרצליה") על חוב היטל השבחה, וזאת לאחר שתנתן זכות טיעון לצדדים.
בבג"ץ 199/88 קהילת ציון אמריקאית (בפרוק) נ' יו"ר הועדה המקומית לתיכנון ולבנייה, קריית אתא, פ"ד מג(1) 89 (1989) נקבע שאם היטל ההשבחה התגבש לפני מינוי כונס הנכסים, המדובר בחוב בר תביעה בפשיטת רגל שאינו נהנה מדין קדימה.
...
דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים, מצאתי שדין הבקשה לרשות ערעור להידחות משום שלא נפלה טעות בהחלטת הרשם.
סוף דבר מכל המקובץ לעיל, הבקשה לרשות ערעור נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

הואיל והעותרות לא שילמו את היטל ההשבחה בעקבות אישורה של התכנית המשביחה (ההיטל מושא הדרישה משנת 2006), הוסיף השמאי ופירט את ההשבחה לחלקה 178 בעקבות אישורה של התכנית המשביחה ואת החלק היחסי של ההיטל הנידרש לתשלום בגין נכס זה (נזכיר כי לפי סעיף 4(5) לתוספת השלישית לחוק התיכנון והבניה, כאשר "אושרו מספר תכניות בזו אחר זו, בלי ששולם היטל עקב אף אחד מאישורים אלה, תהא ההשבחה ההפרש בין שוים של המקרקעין בסמוך לפני אישורה של התכנית הראשונה לבין שוים מיד לאחר אישורה של התכנית האחרונה").
כאשר נקלע החייב בהיטל להליכי חידלות פרעון, ומונה לו מפרק (לתאגיד) או כונס נכסים (ליחיד), קמה לועדה המקומית עילה להגשת תביעת חוב כאמור בסעיף 75א' לפקודת פשיטת הרגל, אף שטרם הגיע מועד הפרעון כיוון שההשבחה טרם מומשה (ראו גם הגדרת חוב בסעיף 1 לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי הכוללת חוב עתידי).
כפי שעולה מהסכם הרכישה והפסיקתה שצורפה (נספחים 3 ו- 4 לעתירה), עו"ד ח' נוב מונתה ככונסת נכסים לשם מימוש שעבוד שנירשם לטובת בנק דיסקונט לישראל בע"מ (תיק פש"ר 413/04).
סעיף 10(א) לתוספת השלישית מורה: לא תרשם בפנקסי המקרקעין פעולה שהיא בבחינת מימוש זכויות במקרקעין, אלא לאחר שהוצגה בפני הרשם תעודה החתומה ביד יושב ראש הוועדה המקומית או ביד מי שהסמיכו לכך, המעידה כי שולמו כל הסכומים המגיעים אותה שעה כהיטל החל על המקרקעין על פי תוספת זו, או ניתנה ערובה לתשלומו, כולו או מקצתו, הכל כנדרש על פי תוספת זו. לטענת העותרות, חוב היטל ההשבחה הוא חובם של המוכרים.
...
דומה כי מסקנה זו לפיה מקום שבו קם מחסום דיוני לגביה אקטיבית של חובות לרשות בשל התיישנות, לא ניתן לנקוט בהליכי גביה פסיביים, נכונה גם כאשר המחסום הדיוני מפני הליכי הגבייה האקטיביים קם מכוח אחר, ולאו דווקא מדיני ההתיישנות.
עם זאת, בנסיבות שהובהרו בעניין אלעזר, וכך גם בנסיבות המקרה הנוכחי, מתחייבת מסקנה שונה.
סוף דבר לאור כל האמור, אני מקבל את העתירה באופן חלקי ומורה כי המשיבות אינן רשאיות לנקוט בהליכי גביה אקטיביים לגביית היטל ההשבחה מושא העתירה מהעותרות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

ביום 26.12.05, לאחר חתימת הסכם המכר (להלן: ההסכם), הוסכם בין הבנק לבין המנוחה ועיזבון בעלה, כי תמורת תשלום של 610,000 $, תוסר המשכנתא ויבוטל מינוי כונס הנכסים.
העיזבון נותר חייב כספים לנושים שונים בסך מעל 5 מליון ₪, וביניהם: חוב ארנונה בסך 1.4 מליון ₪ וריבית לעירית פ"ת לפי פסק דין בת"א 7500-10-09 לאחר שבקשת הרשות להגן של העיזבון נדחתה; חוב היטל השבחה בסך 1.5 מליון ₪ לעריית פ"ת; חוב שכ"ט לנאמן, לאחר שהחזיר 200,000 ₪ משכר טירחתו ששולם במשך השנים לצורך פירעון חוב מס שבח; חוב לשניים מהיורשים בסך 100,000 ₪ בגין תשלום הוצאות המנוחה, שנותר לאחר משיכת 100,000 ₪ על ידיהם מהעיזבון.
...
אני דוחה את טענת הנאמן כי היה רשאי להסתמך על שיחות שערך מנהל התובעת בעיריה בשנת 2006 בהן נאמר לו כי אין חוב ארנונה ואין חוב היטל השבחה.
אני דוחה את טענתו הכבושה של הנאמן, שהועלתה רק בחקירתו הנגדית, כי מנהל התובעת נתן לו אישור בעל פה לתשלומים מחשבון הנאמנות לגורמים שאינם קשורים בעסקה.
לפיכך אני קובעת כי על הנאמן לפצות את התובעת בסך של 100,000 $ כערכם ביום 1.2.06, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום הרצלייה נפסק כדקלמן:

לטענת התובע, עו"ד שיבר התרשל מקצועית ובעקבות התרשלותו נאלץ לשאת בתשלום היטל ההשבחה כתוצאה מהעברת זכויותיו בבית המגורים לידי הגרושה; עוד טוען התובע, כי על עו"ד שיבר להשיב חלק משכר הטירחה ששולם על ידו בקשר עם כנוס הנכסים של בית המגורים, זאת, משום שבסופו של דבר לא היתקיים הליך כנוס נכסים, ובית המגורים לא נמכר במסגרת הליך כנוס נכסים, אלא זכויותיו הועברו לגרושה.
לטענת עו"ד שיבר, מעבר לעובדה שהתובע אינו חב בהיטל השבחה במקרה דנן מאחר שמדובר בהעברה בין בני זוג אגב הליך גירושין, הרי שבכל מקרה הוא דאג להבטיח שבהסכם הגירושין תוסדר חובתה של הגרושה לשאת בכל חוב הרובץ על הבית, ובכלל זה בהיטל ההשבחה החל על זכויותיו של התובע.
אכן, אפשר ששכרו של כונס הנכסים יופחת על ידי בית המשפט שמינה אותו, מקום בו ההליך הסתיים זמן קצר לאחר תחילתו ו/או כאשר לא הושלם הליך המכירה במסגרת כנוס נכסים.
...
לטענת התובע, עו"ד שיבר התרשל מקצועית ובעקבות התרשלותו נאלץ לשאת בתשלום היטל ההשבחה כתוצאה מהעברת זכויותיו בבית המגורים לידי הגרושה; עוד טוען התובע, כי על עו"ד שיבר להשיב חלק משכר הטרחה ששולם על ידו בקשר עם כינוס הנכסים של בית המגורים, זאת, משום שבסופו של דבר לא התקיים הליך כינוס נכסים, ובית המגורים לא נמכר במסגרת הליך כינוס נכסים, אלא זכויותיו הועברו לגרושה.
אלא שלא זו בלבד שעו"ד שיבר לא עותר לביטול הנספח להסכם שכר הטרחה, במסגרת כתב ההגנה שהגיש בתביעת התובע, מבהיר עו"ד שיבר, ברחל בתך הקטנה, מדוע הנספח להסכם שכר הטרחה שריר וקיים, ומדוע אין לאפשר לתובע להשתחרר מההתחייבות שנטל על עצמו בהסכם.
סוף דבר מהטעמים המפורטים לעיל, מצאתי כי דין שתי התביעות להידחות – וכך אני מורה.
אבהיר, כי לא נעלמו מעיני כל יתר טענות הצדדים בשתי התביעות, אולם לא מצאתי כי יש ביתר הטענות כדי לשנות מהמסקנה או התוצאה הנ"ל, ומשכך גם לא מצאתי להידרש להן באופן פרטני.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו