מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

חוב דמי שכירות כחוב דמי קדימה

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בנוסף טוענת המערערת כי התשלום בעבור השרות שניתן מהוים דמי שכירות כהגדרתם בס' 3 לחוק המקרקעין תשכ"ט – 1969 הקובע כי "שכירות מקרקעין היא זכות שהוקנתה בתמורה להחזיק במקרקעין ולהשתמש בהם שלא לצמיתות". לכן, יש לקבוע כי מדובר בחוב דמי שכירות הזוכה למעמד של דין קדימה, לפי הוראות סעיף 354(א)(3)(ג)לפקודה.
...
אפילו התכוונו הצדדים לכלול מרכיב זה במונח "דמי שכירות" בחוזה השכירות ביניהם, כוונתם נדחית מפני הדין הקוגנטי בעניין סדרי הנושים בפירוק, ותכלית הוראת פקודת החברות, המחייבת פרשנות מצמצמת של הוראת דין הקדימה, גוברת .
מאחר שכתב הערעור אינו כולל טענות כנגד קביעה זו, לא אדון בקיום שאלה זו. מכל הטעמים שפורטו לעיל, לא כל שכן משקלם המצטבר, הנני מורה על דחיית הערעור.
המערערת תשלם לנאמן הוצאות משפט בסך של 5,000 ₪ והכל תוך 30 יום מהיום.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

נוכח טענות אלה, ביקשה ביו דיזל מחזור שבית המשפט יבטל את החלטת המפרק לפיה החוב של החברה כלפיה הוא חוב נדחה ולקבוע כי חוב דמי השכירות בסך 468,000 ₪ הוא חוב בדין קדימה וכי החוב בגין הפצוי המוסכם הוא חוב במעמד רגיל.
...
לאחר שבחנתי את הסכם העקרונות שנחתם ביום 29.1.2015 ויתר הנסיבות של הערעור הגעתי למסקנה שיש לאמץ את קביעות המפרק בהכרעת החוב לפיהן האשראי שהועבר על ידי אילוז לחברה הוא בבחינת "השקעת בעלים" ולא "הלוואת בעלים". בחינת של הסכם העקרונות מלמדת שמאחורי הסכם זה קיימות שתי תכליות עיקריות: התכלית הראשונה והעיקרית היא גיוס מימון בסך 5.5 מיליון ₪ מתוך מטרה לפרוע חלק מחובותיה של ביו-דיזל לנושיה.
התוצאה היא שהחזקה הקבועה בסעיף 29(ב) לפקודת השטרות לפיה: "כל אוחז שטר, חזקה לכאורה שהוא אוחז כשורה" לא נסתרה בענייננו, ודרך הים נהנית ממעמד של "אוחז כשורה" ביחס לכל השטרות ועומדת לה הזכות לפירעונם.
לאור כל האמור לעיל, הערעור על הכרעת החוב מתקבל.
סוף דבר התוצאה היא כי חלק מהערעורים התקבלו וחלקם נדחו, כמפורט לעיל.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפיכך, גם סוגיה זו מוחזרת לפתחו של הנאמן למתן הכרעה, ואילו הצדדים יהיו רשאים לטעון ולהשלים אסמכתות גם בעיניין זה. דחיית טענת מקובקי לקיומו של חוב דמי שכירות בדין קדימה ולקיומו של חוב בגין דמי שימוש ראויים: מדובר בסוגיה שבה הכריע הנאמן.
...
אני קובעת כדלקמן: אני מבטלת את קביעת הנאמן בהכרעת החוב, אשר דחתה את תביעת החוב של מקובקי בנימוק להענקה פסולה שבוצעה על ידי החייבת למקובקי בדמות חתימתה על הסכם המכר והעמדת בית המגורים ברח' יחיאל דרזנר 49 בתל אביב (הידוע כגוש 6628, חלקה 730, תת-חלקה 2) לטובתו.
טענת החייבת לקיומו של הסכם משכון חלף הסכם המכר והנובע מכך; שאלת גובה החוב – שאלה זו תוכרע אם תביעת החוב לא תידחה; קביעות הנאמן אשר דחו את תביעת מקובקי לדמי שימוש ראויים ולדמי שכירות בדין קדימה – נותרות בעינן ואני מאשרת אותן.
טענות החייבת לכפיה ועושק של הנושה כלפיה, נדחות בזה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ככל שייקבע כי קיים חוב דמי שכירות של ברכת העמק לנווה, יש לבחון, האם קיימת לברכת העמק הגנה מפני תשלום דמי השכירות, ובתוך כך: האם עומדת לברכת העמק זכות קזוז בגין נזקים שגרם לה לטענתה נווה? האם היתנהגות נווה מהוה סיכול הסכם השכירות באופן הפוטר את ברכת העמק מתשלום דמי השכירות? ככל שתידחה טענת הקזוז ותיוותר יתרה לשלום - יש להדרש לשאלת חיוב הערבים בחוב זה מכוח ערבותם.
מר בראנץ בחקירתו הנגדית טען כי: "שלמתי עד 31.2.20 דמי שכירות. משלמים על חודש קדימה שמשלמים" (עמ' 39 לפרוטוקול).
...
לפיכך ולאור כל האמור לעיל, קיים לברכת העמק, לכל היותר, חוב דמי שכירות לתקופת השכירות הרביעית בשיעור של כ- 1.5 מיליון ₪ .
לאחר ששבתי והפכתי בטענות הצדדים ובראיות שהובאו בפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי לא הוכח קשר סיבתי ישיר בין כלל הנזקים הנטענים בחוות הדעת לבין התנהלותו של נווה והעדר רישיון עסק, לצורך קבלת טענת הקיזוז במלואה.
שיעור הסכום לקיזוז לאור כל האמור לעיל, משהגעתי לכלל מסקנה בדבר קיומו של חוב דמי שכירות לתקופת השכירות הרביעית המוערך בסך של 1.5 מיליון ₪ .

בהליך בש"א (בש"א) שהוגש בשנת 2010 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

תרומת הקבוץ להסדר הנושים אינה בתרומתו המוחשית בנוסחת ויתורו על 500,000 ₪ חוב בדין קדימה שאושר לו בגין דמי שכירות אשר המפעל חייב לו-לקבוץ-מהתקופה שלפני צו הקפאת ההליכים, כפי ששני הבנקים טענו לפניי, אלא תרומת הקבוץ מתבטאת בשלושה מישורים: המישור האחד הוא ויתור על אותו חוב דמי שכירות המסווג כחוב בדין קדימה, חוב שעומד על סך של כ-500,000 ₪.
...
לטעמי, אין ממש בטענות שני הבנקים, וזאת מהנימוקים שלהלן: סבורני כי אלולא הליך הקפאת ההליכים לא ניתן היה להשיג תוצאה טובה כזו, שבה המפעל נמכר לחברה הרוכשת כעסק חי, בסכום יחסית גבוה, אלא ספק אם עסקת המכר היתה יוצאת אל הפועל, וככל שהיתה יוצאת אל הפועל, ברור לדעתי, על פי טענות הנאמן, כי הסכום שהיה מתקבל אז הוא סכום נמוך בהרבה מהסכום שהוצע במסגרת הסכם המכר, שהושג בהליך הקפאת ההליכים.
יוצא אפוא שלמרות סכום נשייתם הקטן יחסית של שני הבנקים האמורים, כאשר סכום הנשייה של הבנק הבינלאומי הראשון הוא סכום של 35,000$ בלבד, סכום זניח יחסית לסכומי הנשייה בתיק זה, יכולים לעשות יד אחת ולהוות גוש חוסם על אף הסכמת כל יתר הנושים.
אמנם לא בנקל ימצא בית המשפט עצמו פועל שלא על פי לשון החוק, אך מקום שבו שני נושים מנצלים את הוראותיו היבשות של החוק על מנת לשמש גוש חוסם המונע אישור הסדר נושים על פי הסכם מכר שמקובל עליהם עצמם, הרי ברור לנו כי עמדתם נוגדת את רוח החוק ותכליתו, ובנסיבות אלה בית המשפט חייב לעמוד על המשמר ולפסול את עמדתם הנסמכת על רקע עובדתי שגוי, ומוּנעת-כך נראה-משיקולים שאינם לעניין.
אשר על כן, אני מאשר את הסדר הנושים, כפי שצורף לבקשה נשוא תיק זה, ונותן להסדר הנושים, אשר אושר בכל אספות הנושים תוקף של פסק דין מחייב.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו