חוב אגרה בהוצאה לפועל כפסק דין לטובת המדינה

בפסק דינו קבע בית המשפט כי "דין התביעה להדחות, וזאת משום שקיים הליך ספציפי ומיוחד להשגה נגד החיובים". בית המשפט פירט: "כך בנוגע להוצאות המשפט שנפסקו לטובת אוצר המדינה - יש לפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט, בתיק שבו ניתנה ההחלטה; הוא הדין באשר לחיוב בגין אגרות - יש לפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט בתיק שבו הוטלה האגרה; כך גם לגבי טענות המבקש באשר להחזר פקדונות ואגרות שלא נעשה בפועל, או לתשלום סכומים שנפסקו לטובתו על ידי בית המשפט, המבקש רשאי לפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט, בתיקים שבהם ניתנו החלטות אלו.". הוסיף בית המשפט: "לאחר קבלת החלטות של בתי המשפט בתיקים הרלבאנטיים כאמור, המבקש יכול לפנות בבקשות מתאימות למרכז לגביית קנסות בתיקים השונים התלויים נגדו, בהתאם להחלטות שקבל בתיקים השונים, כאמור; לאחר הכרעה סופית באשר לעצם החובות ושיעורם בהתאם להחלטות בית המשפט כאמור, יהיה המבקש גם רשאי לפנות למרכז לגביית קנסות בבקשה מתאימה להפחתת החוב או לפריסתו, בהתאם לחוק.". ההגנה בחזרה להליך דנן.

התובע טען כי מבחינה אופראטיבית לא היה בידו לעשות דבר אל מול המג"ק מעבר למסירת בקשות בכתב בלישכת ההוצאה לפועל (בה פועל המג"ק) - כולן בהמשך לפסק הדין בתובענה הקודמת - לסגירת תיקי המג"ק השונים (כל בקשה לגבי תיק מג"'ק נפרד ועם הנמקה נפרדת).

...

בפסק דינו קבע בית המשפט כי "דין התביעה להידחות, וזאת משום שקיים הליך ספציפי ומיוחד להשגה נגד החיובים". בית המשפט פירט: "כך בנוגע להוצאות המשפט שנפסקו לטובת אוצר המדינה - יש לפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט, בתיק שבו ניתנה ההחלטה; הוא הדין באשר לחיוב בגין אגרות - יש לפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט בתיק שבו הוטלה האגרה; כך גם לגבי טענות המבקש באשר להחזר פיקדונות ואגרות שלא נעשה בפועל, או לתשלום סכומים שנפסקו לטובתו על ידי בית המשפט, המבקש רשאי לפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט, בתיקים שבהם ניתנו החלטות אלו.". הוסיף בית המשפט: "לאחר קבלת החלטות של בתי המשפט בתיקים הרלבנטיים כאמור, המבקש יכול לפנות בבקשות מתאימות למרכז לגביית קנסות בתיקים השונים התלויים נגדו, בהתאם להחלטות שקיבל בתיקים השונים, כאמור; לאחר הכרעה סופית באשר לעצם החובות ושיעורם בהתאם להחלטות בית המשפט כאמור, יהיה המבקש גם רשאי לפנות למרכז לגביית קנסות בבקשה מתאימה להפחתת החוב או לפריסתו, בהתאם לחוק.". ההגנה בחזרה להליך דנן.

גם טענת התובע לגבי הפיקדון - חלקית ומטעה: בסעיף 9 לפסק הדין (הסעיף החותם את פסק הדין), מיד לאחר חיוב התובע דנן בהוצאות, קבע בית המשפט כדלקמן: "המזכירות תעביר לידי הנתבעת את הסכום שהפקיד התובע כערובה להוצאות, ואת יתר הסכום ישלם התובע לנתבעת ישירות". משמע, בית המשפט נתן דעתו לפיקדון שהפקיד התובע דנן בקופת בית המשפט וציין מפורשות כי שיעור הפיקדון נמוך משיעור ההוצאות שבהן חוייב התובע.

בהתאם לאמור, המדינה ציינה מפורשות בכתב הגנתה כי הסכום אשר סוף דבר הועבר לגבייה באמצעות המג"ק ביום 1.5.2008 בגין ההליך המתואר היה 7,288 ₪ - סכום המלמד על כך שלצורכו הובא בחשבון הסכום שהועבר לקופת המדינה מקופת בית המשפט (ערובה להוצאות שהפקיד התובע).

לא זו בלבד שכלל לא ברור שמזכירות בית המשפט לא פעלה כפי שהורה פסק הדין, אלא שבשום שלב התובע דנן אפילו לא טען מה היה הסכום שאמור היה להיות מושב לו על ידי גזברות בית המשפט ולפיכך ממילא לא יכולה לצמוח זכות לקיזוז קונקרטי על יסוד טענתו זו של התובע.

הנתבע לא הגיש כתב הגנה ולא התייצב לדיון, ולפיכך ניתן נגדו ביום 9.9.2014 פסק דין בהיעדר הגנה המורה על פינויו, ומחייב אותו בהוצאות בסך 3,500 ש"ח. התובע הגיש את פסק הדין לבצוע בלישכת ההוצאה לפועל, ונקבע מועד פינוי לתחילת מאי 2015.

סעיף 9(ב) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 ("חוק ההוצאה לפועל"), קובע כי "האגרות וההוצאות לנקיטת ההליכים יחולו על החייב, ודינן לענין ההוצאה לפועל כדין החוב הפסוק, זולת אגרות והוצאות של הליכים שלדעת רשם ההוצאה לפועל ביקש הזוכה את נקיטתם שלא בתום לב". סעיף 9(ג) לחוק קובע, כי שיעור ההוצאות יהיה כפי שנקבע בתקנות, ואם לא נקבע בתקנות יקבע זאת מנהל לישכת ההוצאה לפועל.

המנהל מוסמך לאשר את ההוצאה גם בדיעבד, אולם זוכה הבוחר שלא לבקש אישור מראש נוטל על עצמו את הסיכון כי ההוצאה לא תאושר (ע"א 529/71 פיקסלר נ' מדינת ישראל, פ"ד כו(2) 439 (1972)).

גם אם הדבר לא נאמר ברחל בתך הקטנה, הרי שהוא עולה בבירור מההחלטה, בה נקבע כי סכום זה יועבר לתובע בשל ההוצאות שנגרמו לו. התובע ייחס את הסכום שהועבר אליו בעקבות ההחלטה להוצאות שנפסקו לטובתו בפסק הדין בתביעת הפינוי, אלא שמדובר בחיוב נפרד שנפסק לטובתו.

...

לצד זאת, אני סבור כי בהחלטת בית המשפט בדיון מיום 5.5.2015 במסגרת תביעת הפינוי נקבע כי התובע יקבל סך של 3,500 ש"ח בגין ההוצאות שנגרמו לו במסגרת הליך הפינוי.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבע ישלם לתובע סך של 9,500 ש"ח, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום 1.6.2015.

בית משפט השלום בנתניה תא"מ 30927-10-17 נוריאל כהן שיווק והפצה בע"מ נ' מטר סנטר לחומרי בנין ועץ בע"מ תא"מ 55366-05-18 מטר סנטר לחומרי בנין ועץ בע"מ נ' נוריאל כהן שיווק והפצה בע"מ תיק חצוני: בפני כבוד השופטת מרי יפעתי תובעת בתא"מ 30927-10-17 נוריאל כהן שיווק והפצה בע"מ תובעת בתא"מ 55366-05-18 מטר סנטר לחומרי בנין ועץ בע"מ נתבעת בתא"מ 30927-10-17 מטר סנטר לחומרי בנין ועץ בע"מ נתבעת בתא"מ 55366-05-18 נוריאל כהן שיווק והפצה בע"מ פסק דין

אוסיף כי גם לאורן של תקנות סדר הדין האזרחי החדשות התשע"ח-2018, המכירות בכך שהמשאב הצבורי של זמן דיוני אינו חשוב פחות מאנטרס של צד כזה או אחר בהליך, יש לשקול בסיום ההליך הטלת הוצאות ראויות ובמקרים המתאימים לכך אף הטלת הוצאות לטובת אוצר המדינה.

לפיכך, לאחר ששקלתי מכלול השיקולים אני מחייבת את חברת מטר לשלם לחברת נוריאל את סכום האגרה כפי ששולמה, הוצאות העד ביכלר בסך של 600 ₪, הוצאות משפט בגין אובדן זמן וטירחה בסך של 3,000 ₪ וכן שכר טירחת עו"ד בסך של 17,000 ₪.

חברת נוריאל תפחית את הסכום שיועבר מסכום החוב בתיק ההוצאה לפועל.

...

די בכל האמור לעיל כדי לקבוע כי מטר לא הרימה את נטל השכנוע המוטל לפתחה וכי יש לדחות את תביעתה ולקבל את תביעת נוריאל במלואה.

תביעת מטר בתא"מ 55366-05-18 נדחית.

כמו כן, הצדדים נדרשו לסיכום טענותיהם בעל פה. הגם שנטל השכנוע הונח לפתחה של מטר בשתי התביעות והגם שגרסתה של מטר היתה בעייתית מתחילת ההליך (ויוער כי הרשות להתגונן אף היא ניתנה בכפוף להפקדת מלוא סכום השיק בקופת בית המשפט) עמדה מטר אף על חקירת עורך התמלול מטעם התובעת, חקירה שיש לציין כי לא תרמה דבר לבירור המחלוקת בעניין שבפני.

המבקשים טענו לעניין זה, כי בהתאם להוראת סעיף 1(א) לחוק יסוד: משק המדינה, סמכותה של רשות בגביית תשלומי חובה עולה רק מכוח הוראות הדין, ובלשון הסעיף: "מיסים, מילוות חובה ותשלומי חובה אחרים לא יוטלו, ושיעוריהם לא ישונו, אלא בחוק או על פיו: הוא הדין לגבי אגרות." המבקשים טענו, כי רשות הגבייה והאכיפה, כגוף סטאטוטורי שהוקם על פי דין, כמו גם רישמי ההוצאה לפועל אשר סרים למרותה, אינה מוסמכת לבצע פעולות של גביית חובות אלא באמצעים שהוקנו לה על פי דין, וכי זהו תמצית עיקרון חוקיות המינהל.

נטען, כי משכך לא ניתן להתייחס להחלטות רישמי ההוצאה לפועל (למעט במסגרת ההליכים לפי הסעיפים הספציפיים הנ"ל), כאל "פסקי דין", וכי ממילא לא ניתן לגזור גזירה שווה לענייננו מעניין אחימן, שבגדרו נדונה בקשת אישור בגין תוספת מע"מ להוצאות משפט שנפסקו בפסקי דין לטובת המדינה, בהליכים בהם היא התדיינה.

המבקשים הוסיפו וטענו, כי דומה שהמשיבה כלל אינה חולקת על חובתה להשיב את אגרות פתיחת תיקי ההוצאה לפועל ואת ההוצאות שנפסקו לטובת אוצר המדינה, ואמנם לא יכולה להיות מחלוקת, כי אגרות פתיחת התיק שאותן גבתה הרשות הן בבחינת "אגרה" הכלולה ב"מס, אגרה, או תשלום חובה אחר" שבפרט 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, וכי כך הם פני הדברים בכל הנוגע להוצאות שנפסקו לטובת אוצר המדינה, הנותרים בכיסה ואינם מועברים לצד שלישי.

...

נכון הוא, כי בסעיף 81ד לחוק ההוצאה לפועל נקבע, כי "רשם ההוצאה לפועל יהיה רשאי להטיל הוצאות על הזוכה או על החייב במסגרת הליך המתנהל לפניו לפי הוראות שיקבע שר המשפטים בתקנות, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת." ברם, אני סבורה, כי מטרתו של סעיף 81ד לחוק ההוצאה לפועל הייתה אך לעגן את סמכות רשמי ההוצאה לפועל בכתובים, תוך קביעת קריטריונים באשר לאופן הפעלת הסמכות, ועל כן, המצב שהיה קיים ערב התיקון ממשיך וחל, עד התקנת התקנות.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הבקשה לאישור התובענה כייצוגית נדחית.

כפועל יוצא, נדחית גם התובענה הייצוגית.

הנתבעת מדגישה, כי לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל, אחת לפרק זמן מסוים בעקבות מכתב התראה אשר נשלח אליהם או בעקבות הליך שננקט בתיק ההוצאה לפועל, נהגו התובעים להפקיד סכום כלשהוא על חשבון חובם, אלא שהתובעים לא שילמו את חוב הפיגורים כפי שהתחייבו, ולכן ביום 9.4.98 מונה ב"כ הנתבעת, עו"ד מנחם רובינשטיין ככונס נכסים על זכויות התובעים בנכס אשר שועבד לטובת הבטחת תשלומי ההלוואה.

(ד) קבע רשם ההוצאה לפועל שכר עורך דין לטובת החייב, יהיה השכר ניתן לקזוז כנגד הסכום שיש לשלמו לזוכה, ואם אי אפשר לקזזו, תהא ההחלטה נתונה להוצאה לפועל כאילו היתה פסק-דין לטובת החייב נגד הזוכה.

(ב)  היה כונס הנכסים עובד המדינה, ישולם שכרו לאוצר המדינה זולת אם הורשה עובד המדינה כדין לקבל את השכר האמור בעד טירחתו.

מעיון בדו"ח שהגיש כונס הנכסים לרשם ההוצאה לפועל הנתמך בתצהירו (ראו: נספח א' לכתב התביעה), עולה כי בסעיפים 8-10 לדו"ח מיפרט כונס הנכסים, כי תיק ההוצאה לפועל ניפתח ביתרת חוב של 957,592 ₪, ולחוב זה התווספה במועד פתיחת התיק אגרה בסך של 9,590 ₪ ושכ"ט עו"ד א' בסך של 33,625.29 ₪.

...

אשר על-כן, ולאור כל האמור לעיל, אף טענת התובעים לעניין השבת שכר טרחה עו"ד ושכרו של כונס הנכסים - דינה להידחות.

סוף דבר אשר על-כן, ולאור כל הנימוקים לעיל, התביעה נדחית בזה.

התובעים ישלמו לנתבעת הוצאות משפט, ושכ"ט עו"ד בסך של 25,000 ₪ (כולל מע"מ), אשר יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק-הדין ועד התשלום בפועל.