חדלות פירעון של יחיד - תביעות חוב והכרעה

פסק הדין העקרי שהיווה עוגן לפסיקת המנהל המיוחד הנו רע"א 9802/08, הועדה המקומית לתיכנון ולבניה עירית ירושלים נ' א.ר. מלונות רותם (1984) בע"מ (21.8.12) (להלן: "הילכת רותם") ומתוכו צטט המנהל המיוחד בהכרעת החוב את הדברים הבאים:- "התנאי שקבע המחוקק להארכת המועד להגשת תביעת חוב הוא שהכונס הרישמי או הנאמן (ובחברה המפרק) שוכנעו כי הנושה "לא יכול היה" להגיש את תביעת החוב במועד שנקבע לכך.

הדיון בחבות בהיטל השבחה במתן דגש לאפיו הייחודי של היטל ההשבחה, מחויב בהכרה במורכבות הייחודית הנובעת מהממשק בין דיני חידלות פרעון ובתוכם המועד להגשת תביעות חוב לבעל תפקיד, לבין הדין הנוהג בעיניינם של היטלי השבחה והפרקטיקה שהתגבשה בנושא, בהתבסס על התוספת השלישית לחוק התיכנון והבנייה.

על אף שעניינו של פסק הדין בחדלות פירעון של יחיד, ונדונו שאלות הנוגעות, בין היתר, להפטר ושאר נושאים שאינם רלוואנטיים לנדון דידן, משתמע ממסקנות פסק הדין, שגם שבית המשפט סבור, שייתכן וטעון היטל ההשבחה היתייחסות לעצמו.

הטלת חובה על כל הועדות המקומיות לבדוק ביחס לכל חדל פירעון (ומה לי, תאגיד, ומה לי יחיד) האם יש לו נכס שלגביו אושרה אי פעם בעבר תוכנית משביחה, ולהגיש כלפי קופת הנשייה שלו תביעת חוב בתוך 6 חודשים, בעייתית שבבעייתיות, והיא אולי אף בלתי ריאלית לחלוטין.

...

על כך הגישה המערערת דנן ערעור לבית המשפט העליון, ואולם ביום 2.3.23 נדחה ערעורה (ע"א 1214/22).

היינו, למרות שמדרך העולם, חל היטל ההשבחה על המוכר, הוטל בנסיבות אלה ההיטל על הקונה, ואף ערעורו נדחה.

עם זאת, אציין כבר עתה, אגב, כל האמור לעיל, שלפחות לעת הזאת כלל אינני בטוח, שנכון לקחת כמובנת מאליה את הנחת מי מבין הצדדים, שצפוי שתאושר תביעת חוב זו. ראשית, בשל כך, שאינני רואה כמובנת מאליה את המסקנה שאם קופת הכינוס לא נשאה בהיטל ההשבחה, בין היתר בשל מחדל המערערת עצמה שלא רשמה הערת אזהרה, כי אז "באופן אוטומטי" יועתק החיוב לקופת הפירוק; ושנית, נוכח ההערכה, שייתכן שהטלת החבות על קופת הפירוק גם אינה צודקת, שהרי מי שנהנתה בפועל מההשבחה היא הנושה המובטחת שמכוחה התנהל כינוס הנכסים, ולא קופת הפירוק.

בתוך כך יודגש שאף בפרשת אלעזר, למרות שנסיבותיה שונות, בסופו של דבר, לא על קופת הנשייה של אותו יחיד, שהיה בעל הנכס המקורי, הוטל היטל ההשבחה, אלא על הקונה.

סוף דבר.

אולם רכיב זה ניתן להוכיח באמצעות הוכחת דרישת החוב בזמן אמת ועמידה על החוב לאורך תקופה לפני שהגיע היחיד למצב של חידלות פרעון.

הסכום של ההלוואה אמנם הועבר לחשבונו של היחיד בד בבד עם העמדתה (נספח 3 לתביעת החוב), אולם תיכתובת ה WHATSAPP שניהלו ביניהם היחיד והמערער בד בבד עם העמדת ההלוואה (נספח 2 לתביעת החוב) אינה תומכת בעמדת המערער לפיה מדובר בהלוואה.

עחדל"פ 59929-08-23 ערעור מטעם היחיד על הכרעת החוב בעיניין מקסימוס קפיטל היחיד מלין על החלטת הנאמנת מיום 23.5.23 אשר קיבלה את תביעת החוב של הנושה מקסימוס קפיטל בע"מ במלואה על סך של 234,000 ₪.

טרם סיום יוער כי במהלך הדיון הבהירה הגב' מיכל צוקרמן כי בעיניינו של פז גולדהורן מיתקיים הליך חידלות פרעון וגם שם הגישה חברת מקסימוס תביעה בגין החוב דנן.

...

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, לטעמי יש לדחות את הערעור.

לאור הנסיבות האמורות, וכדי לאפשר דיון מהותי בתביעת החוב, אני מורה על השבת תביעת חוב זו לדיון לפני הנאמנת.

סוף דבר כל הערעורים נשוא הדיון כאן נדחים, בהסתייגות אחת לגבי השבת הדיון בתביעת החוב של הנושה פולמן בפני הנאמנת, כמפורט לעיל.

בית משפט השלום בחיפה חדל"פ 15062-04-22 חלבי נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון ואח' חדל"פ 15395-04-22 חלבי נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון ואח' תיק חצוני: 358691_4 לפני כבוד השופטת מירב קלמפנר נבון יחידים 1.אמיר חלבי, ת"ז 039967401 2.מוניה חלבי, ת"ז 032640112 משיבים 1. ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון 2. עו"ד איתי פריימן (נאמן) 3. בנק הפועלים בע"מ (נושה) 5. הראל פנסיה וגמל בע"מ (נושה) פסק דין

תביעות החוב נגד היחיד נבדקו על ידי הנאמן ואושר סך כולל של 351,916 ₪ בדין רגיל מתוכם סך של 94,167 ₪ כחובות מובטחים בנכס מקרקעין.

תביעת חוב נוספת מטעם הנושה מימון ישיר שהוגשה בסך 26,438 ש"ח טרם הוכרעה.

מכאן, שביכולתם של היחידים לשאת בתשלום חודשי בסך 3,000 ₪ ו-3,300 ₪ בהתאמה ובאופן יחסי להכנסותיהם ולמצבת חובותיהם בהליך.

...

יחד עם זאת, בשים לב לנכסי היחידים והכנסותיהם והתועלת הצפויה לנושים מהמשך קיום ההליך , סבורני כי במקרה זה, מדובר במחדלים אשר ניתן לאזנם במסגרת קביעת תכנית שיקום.

סבורני כי הארכת התקופה ל-50 חודשים ליחידה ול-58 חודשים ליחיד מגלמת את התנהלותם המחדלית החמורה של היחידים בהליך וכי מעשיו של היחיד בהליך חמורים אף יותר משל היחידה.

לאור כל האמור לעיל, אני מורה על מתן תכנית שיקום ליחידים בתנאים האמורים כדלקמן.

בית משפט השלום בנוף הגליל-נצרת חדל"פ 53848-11-20 זכור נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון ואח' תיק חצוני: 325409_4 לפני כבוד השופט עופר חיים שורק היחיד אור זכור, ת"ז 305131807 המשיבים 1. ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון 2. פריד למפיטר ציפי, עו"ד (הנאמנת) החלטה

ביום 8/12/22 הגישה הנאמנת הודעה כי נבדקו טענות היחיד בקשר לתביעות החוב ותוקנה ההכרעה בתביעת החוב שהוגשה על ידי בנק דיסקונט.

בנוסף לכך, במועד רישום הערת אזהרה של הקבלן הייתה רשומה הערת אזהרה בדבר הליך חידלות הפרעון של היחיד.

...

כך, הצעת הנושה, חברת החשמל, למכירת הנכס כתפוס נדחית.

לאור כל האמור, אני דוחה את התחשיבים שהוצגו על ידי היחיד בבקשתו ואני סבור שעל פניו ובנתונים שהוצגו, ככל ויבוצע הליך של מימוש לנכס, הדיבידנד שיגיע לנושים גבוה יותר מהצעת הפדיון.

" לאור האמור, תוך שאני לוקח בחשבון את כלל הנסיבות והנתונים, לרבות ובמיוחד הרפואיים והאישיים של היחיד ומשפחתו, היותה של הדירה מקור תשלום יחיד של החובות ומבלי לקבוע מסמרות בדבר התוצאה של דיון בהגנת בית המגורים, הכל מתוך ניסיון להוביל את הצדדים למתווה פדיון במקום פתיחת הליך מימוש הדירה, ישקול היחיד לשפר את הצעתו לפדיון הזכויות בסכום של כ- 300,000 ש"ח. התוצאה – בקשת היחיד נדחית ואולם אני מאפשר ליחיד לפעול לשיפור ההצעה לפדיון הזכויות כאמור בסעיף 38 להחלטתי זו בפרק זמן של 30 ימים מהיום.

רקע ערעור זה הוגש על החלטה בתביעת החוב אשר הגיש המערער בהליכי חידלות הפרעון בעיניינו של המשיב 2, משה גינדי ("החייב"), בתיק חדל"פ 22573-09-20.

המערער, טל קימרון ("המערער") הגיש תביעת חוב בהליכי חידלות הפרעון של היחיד וטען לחוב בסך של 4,260,865 ₪.

דיון הן תביעת החוב כפי שהוגשה והן הכרעת החוב כוללות חלוקת טענות המערער ל- 3 תביעות נפרדות: התביעה המתבססת על החוב בתיק הראשון (תיק הוצל"פ 522290-02-19), התביעה המתבססת על החוב בתיק השני (תיק הוצל"פ 52866-01-19) והתביעה המתבססת על אותם 26 צלומי שיקים שהציג המערער.

...

לפיכך, אני מקבל חלק זה של הערעור, מבטל את החלטת הנאמן, וקובע שיש לקבל את תביעת החוב המתבססת על החוב בתיק השני - הוצל"פ 52866-01-19 - במלואה.

אשר על כן אני מקבל את הערעור בחלקו, מבטל את הכרעת החוב וקובע כי יש לקבל את תביעת החוב שהגיש המערער בחלקה, בהתאם לחוב שיש לחייב למערער לפי התיק השני, תיק הוצל"פ 528666-01-19.

יתרת טענות המערער במסגרת תביעת החוב – נדחות.