חברת קש המנפיקה חשבוניות פיקטיביות

בכל אחת מהחברות פעל מספר חודשים בהנפקת החשבוניות הפיקטיביות, עד שנגמר לה אישור ניכוי מס במקור והוא עבר לחברת קש אחרת שרכש לצורך כך תמורת כמה אלפי ש"ח. הוא סיפק את החשבוניות, אותן רשם על השמות הכמויות והסכומים שאמר לו איתן מלכה, שהיה איש הקשר ושלוחם של האחים גבאי, נתן אותן למי שאמרו לו, וכדי להראות תשלום, היו מביאים לו שיקים של אותם לקוחות, הוא הוציא קבלות, והיה הולך עם איתן מלכה לצ'יינג' ורטהיימר בבית שמש, ועוד שני צ'יינג'ים שלא זכר במדויק את פרטיהם, שם היו פורטים את השיקים והוא חתם על קבלת התשלום, כאשר בפועל נילקח הכסף המזומן ע"י איתן מלכה.

...

הטענה, כי מייס לא קראה ולא ידעה על מה חתמה בתצהיר, אינה מתאימה להתנהגותה בחקירה ואינה תואמת את אישיותה, ואיני מקבלת אותה כמהימנה.

  גם אמרותיה של מייס, כי דבי היתה לקוחה של תזקיקים בשנת 2011, כי לא היתה מודעת לעסקאות עם דבי בשנת 2012 וכי על החוב העצום נודע לה ממונדר רק לאחר החקירה בפרשה – תומכות במסקנה, כי עסקאות אלה לא היו ולא נבראו אלא היו פרי קשר פלילי שיזם מונדר ושנועד להסביר לאן הוזרמו הדלקים שנרכשו בחשבוניות הפיקטיביות.

לפיכך אני קובעת כי מונדר ביצע עבירה של תקיפת עובד הציבור במילוי תפקידו ואני מרשיעה אותו בביצועה.

(ההדגשה לא במקור) בנוסף, למקרה דומה שבו היה מדובר בהקמה של חברה על שמו של אדם מסוים במטרה שאדם אחר ישתמש בחברה להפצת חשבוניות פיקטיביות, ראו את פסק הדין שלהלן של בית המשפט המחוזי בתל אביב עפ"ג (מח'-ת"א) 51807-12-15 רשות המיסים נ' ליטן (טרם פורסם) (9.3.16) (הרכב כבוד השופטים: הנשיאה ברלינר, סגן הנשיאה קרא (כתוארו דאז) ו-נחליאלי חיאט).

גם כאן הועלתה הטענה על ידי המשיב שהיה הבעלים הפורמאלי של חברה, לפיה שימש כ-"איש קש" של אדם אחר וזאת כנתון שאמור להפחית בצורה משמעותית מ-"מידת אשמו". בסופו של יום, טענה זו נדחתה ובית המשפט קבע שאין לדמות את הנאשם ל-"בובה על חוט", כפי שנעשה על ידי הערכאה דלמטה, ושהדימוי הנכון הוא של "גלגלי שיניים", היינו שהמשיב היה גלגל שיניים קטן יותר משאר גלגלי השיניים במנגנון העצום שניבנה על ידי המשיב ואחרים לגזלת הקופה הציבורית (פסקה 11 לפסק הדין).

במילים אחרות, הנאשם ידע היטב שמיוחסים לו בכתב האישום מעשים שמאפיינים את היסוד העובדתי בעבירה לפי סעיף 117(ב1) לחוק מס ערך מוסף, קרי הנפקת חשבוניות פיקטיביות כדי שאדם אחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס. על כן, הנני קובע כי לנאשם היתה ההזדמנות להיתגונן כיאות כנגד העבירה לפי סעיף 117(ב1), וזאת החל משלב החקירה, עובר לשלב של בירור המשפט וכלה בשלב הסיכומים לקראת מתן הכרעת הדין.

...

בנסיבות אלה, הנני קובע כי לא קופחה הגנתו בדרך כלשהי מעצם קביעתי שיש להרשיעו בעבירה לפי סעיף 117(ב1) לחוק מס ערך מוסף שלא הופיעה בכתב האישום.

לפיכך, הנני קובע שהיסוד הנפשי בעבירה לפי סעיף 117(ב1) גם הוא מתקיים בהסתמך על אותן נסיבות.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הנני מרשיע את הנאשם בביצוען של העבירות הבאות: עבירה לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה שעניינה שימוש בכל מרמה, עורמה או תחבולה, וזאת בנוגע לכל החשבוניות שבנספח ב' לכתב האישום; וכן עבירה לפי סעיף 117(ב1) לחוק מס ערך מוסף שעניינה ביצוע פעולות במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס שאותו אדם חייב בו וזאת לגבי כל החשבוניות שבנספח ב' לכתב האישום.

שלישית, בהודעת ההבהרה לא הוסבר האם אותו "מוחמד אבו עאלי" שהבטיח לשלם ל-"שוויקי מנסור" סך של 5,000 ₪ על מנת שישמש כאיש קש להנפקת חשבוניות פיקטיביות באמצעות צוק תשתיות, אכן נחקר ואותר, או לא. יש לציין שאותו "מוחמד אבו עאלי" לא היה עד במשפט בתיק שבפני.

" בהודעת ההבהרה מטעם המאשימה נאמר בפיסקה 4(ה) כדלקמן: "באשר לעד יוסי דגן ולחב' שבבעלותו יומאי הפקות, נווה אהרון וחן אבני ישראל, כנגדו ניפתח תיק חקר ועניינו נבחן ראייתית, התיק בבחינה בשלב מיתקדם". מהודעת ההבהרה עולה שטרם גובשה החלטה סופית אצל המאשימה האם להעמיד את יוסי דגן והחברות שבבעלותו לדין בגין הנפקת החשבוניות הפיקטיביות עבור הנאשמים שבפני.

...

לפיכך, הנני קובע כי מתחם העונש ההולם לעבירות שבוצעו על ידי הנאשם, לעניין רכיב המאסר בפועל, נע בין 10 ועד 30 חודשים.

על כן, הנני קובע כי שיעור ההפחתה בעונש בשל קבלה חלקית של הטענה של אכיפה בררנית, יועמד על 3 חודשים לגבי רכיב המאסר בפועל (קרי, הפחתה של 3 חודשים מתוך 18 חודשים), וכן יועמד על 10,000 ₪ לגבי רכיב הקנס (קרי, הפחתה של 10,000 ₪ מתוך 80,000 ₪).

לסיכום, הנני משית על הנאשם 1, ג'אבר אבו כאשף, את העונשים הבאים: א. 15 חודשי מאסר בפועל.

התובעת ציינה, כי הנתבעים היתנו את תשלום חלק מן העמלות בהוצאת חשבונית על ידי התובעת ועל כן "נאלצה התובעת לפנות לחברת קש בשם "עצמאי-שכיר בע"מ", הנתבעים העבירו את תשלום העמלה ל"עצמאי-שכיר בע"מ" וחברה זו הוציאה תלושי שכר לתובעת וזאת למרות שיחסי העבודה האמתיים היתקיימו בין התובעת לבין הנתבעים והתשלום הגיע מהם" (ר' סעיף 14 לכתב התביעה).

בבר"ע (ארצי) 52353-08-16 א.ב. טוקו שף בע"מ נ' ADMARIAM GAVR NEGOUSE (2016) קבע בית הדין הארצי לעבודה כי לא היה מקום להרים את מסך ההיתאגדות, חרף התמונה המדאיגה שהתגלתה לו בנוגע לאופן שבו העסיקה המערערת/החברה את העובד/המשיב, בין היתר, באי עריכת רישומים כנדרש על פי חוק, בהעסקה בשעות ארוכות ובהנפקת תלושי שכר פקטביים.

...

להתנהלות זו מייחסים אנו חומרה יתירה, ובגינה בלבד, יש לחייב את המדינה בתשלום פיצוי גבוה לעובדת על עוגמת הנפש שנגרמה לה. בתוך כך מורים אנו למדינה להוציא מתיקה של העובדת אותה "חוות דעת" נחזית ולהשמידה כליל, אם לא נעשה כך עד כה. בענין יעל חן הנזכר לעיל פסק בית הדין האזורי לעבודה פיצוי בגובה 20,000 ש"ח, שיעור אשר אושר במסגרת פסק הדין שבערעור לאור הנסיבות יוצאות הדופן והחמורות שארעו באותו ענין.

בעניננו סבורים אנו כי יש להעמיד את שיעור הפיצוי בגין עגמת הנפש שנגרמה לתובעת על 3,000 ש"ח. פיצוי בגין אי מתן טופס הודעה לעובד הנתבעים טענו, כי כמי שעמדה בראש המחלקה המשפטית של הנתבעת "התובעת נכשלה ביודעין מלהכין עבור עצמה הסכם עבודה ו/או הודעה לעובד כמתחייב. כעת מנסה התובעת להפוך את היוצרות – לגלגל את אחריות למחדליה לפיתחם של הנתבעים" (ר' סעיף 27 לתצהיר הנתבעים).

בנסיבות הענין אנו מחייבים את הנתבעים בתשלום פיצוי בגובה 10,000 ש"ח בגין אי המצאת טופס הודעה לעובד/חוזה העסקה לתובעת.

עד המדינה קובי עובדיה (הסכם עד המדינה סומן ת/64) העד העיד בדבר מהות הקשר שלו עם ארגון הפשיעה בכך שהציע לאירגון חברות קש לצורך הנפקת חשבוניות פיקטיביות כל זאת למען הסוואת הדלקים (עמ' 122 ש' 26-18 לפרוטוקול).

...

איני מקבל טענת ההגנה לפיה העד סתר עצמו בעדותו.

ממכלול הראיות בתיק עולה כי שני הנאשמים היו מעורבים בניהול החברה ובתפקודה השותף תוך שותפות מלאה.

לאור כל אלו, אני מרשיע את הנאשמים 1,2,4 בביצוע עבירות לפי סע' 117 (ב)(5) ו 117(ב) (6) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975.