מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חברת מיחשוב נגד עובד לשעבר: תביעות הדדיות נדחות

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ההליך החל בתביעה שהגיש עובד: התובע-הנתבע שכנגד (להלן – התובע) נגד מעסיקתו לשעבר, חברת "אקספיריוס בע"מ" (להלן – הנתבעת או החברה) ומנהליה: הנתבעים-התובעים שכנגד מר אליהו רחמוט ומר משה לטין (להלן – הנתבעים).
בחקירתו במישטרה הודה התובע כי מחשב נייד וטלפון נייד (אייפון) שייכים למר לטין: "לדבריו החזיק בחפצים הנ"ל לאחר שקבל אותם כדין בעת שעבד עם המתלונן בחברת "אקספריורס" בעבר, והמשיך להחזיק בהם גם לאחר שהופסקה עבודתו במקום על רקע הסיכסוך ביניהם, המתברר בערכאה אזרחית" (כך על פי "בקשה להחזרת תפוס" מטעם ב"כ המישטרה שהוגשה ביום 7.7.2013 לתיק הנ"ל, ראו נספח נ/34).
" מר לטין: "היי דובי ממש לא באופן חד צדדי הכל הדדי בגלל זה היה חשוב לי לשוחח אתך בכל מקרה אני לא מצליח להבין למה הברזת היום מהפגישה נראה לי ממש לא לעניין" התובע: "הייתה תקלה בריברבד של 888, לאחר מכן פגישה עם לקוח חדש שרוצה תופין עד סוף השנה (קיבל מחירים ויש סיכוי טוב לסגירה), סגרתי מכירה של פיינאפ במועצה אזורית תמר (קבלתי כבר הזמנה), מכירה של פיינאפ GW עבור לקוח חדש ופגישה עם מקקפי ישראל לגבי שתוף פעולה (יש להם מוצר שיכול להחליף את האיסייף ועוד פיתרונות). בקיצור, עבדתי, לא שיחקתי. יש משהו שנראה לך לא מספיק חשוב ממה שעשיתי היום שהייתי אמור לבטל אותו?" אלא שלימים התברר כי התובע לא שכח את הטלפון הנייד שלו בבית.
נוכח תוצאת ההליך, דחיית רובה של תביעת התובע, דחיית התביעה האישית כנגד הנתבעים 2-3, וקבלת חלקה של התביעה שכנגד, ובהנתן כלל נסיבות העניין, על התובע לשלם לנתבעים 1-3 סך של 10,000 ₪ בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.
...
משכל אלה הוכחו אנו סבורים שיש לקבל את רכיב תביעה זה במלואו, ולחייב את התובע בתשלום בסך 50,000 ₪ בגין הפרת הסכם העבודה.
מכל מקום יתכן שמדובר בעילה שאינה בסמכות בית הדין לעבודה, כפי שהגדירה הנתבעת עצמה עת ציינה ברישא הבקשה "עסקינן בתביעה כספית (חוזית, נזיקית)". לסיכום תביעת התובע נגד הנתבעים 2-3 נדחית.
ככל ששם התובע עדיין מופיע בפרסומי הנתבעת אנו מורים על הסרת שמו בהתאם (בקשה שלגביה לא חלקה הנתבעת).

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

עניינה של התביעה בטענת התובעת כי הנתבע גרם לה נזק, עת הוא עבר לעבוד – מייד לאחר סיום עבודתו אצלה ובלי תאום עמה וללא ידיעתה, אצל הלקוח שלה לשעבר ושאצלו הוא נתן שירותים מטעמה במהלך השנה האחרונה לעבודתו.
רק לאחר-מכן סוכם בין הצדדים על הפרדות הדדית.
ראו בחקירתו הנגדית של הנתבע, שם הוא נישאל בקצרה, והשיב כך: "ש. בקשר למסמכים – ביצעת את העבודה שלך בבי"ח שוהם, על מחשב בי"ח, עוד במהלך דצמבר כאשר היית עובד של התובעת אמרו לך שתדאג שיהיו להם העתקים של העבודות מדוע לא החזרת להם את החומר?
אולם, לא הובאה כל ראיה ו/או אסמכתה לאותה חברה עלוּמה; כמו כן, נפרט כי בהוראות הדין נקבע כי אדם שהוא ממונה על הבטיחות במקום העבודה חייב שעיקר עסוקו במקום העבודה יהיה במסגרת תפקידו כממונה בטיחות[footnoteRef:70]; [70: ראו סעיף 25(א) לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד-1954: "(א) שר העבודה רשאי, בין דרך כלל בתקנות ובין בהודעה מיוחדת בכתב, להורות למעסיק על מינוי אדם מאומן כראוי להיות הממונה על הבטיחות במפעל על מנת שעיקר תפקידו יהיה בכך". ראו גם סעיף 14 לכתב התביעה, וכן בסעיף 19 לסיכומי התובעת.
לאור האמור לעיל, אנו סבורים כי יש מקום לקזוז הסכומים המועטים שלהם זכאית התובעת, כנגד ההוצאות שנגרמו לנתבע כתוצאה מכך שרוב רכיבי התביעה נדחו.
...
לאור האמור לעיל, אנו סבורים כי יש מקום לקיזוז הסכומים המועטים שלהם זכאית התובעת, כנגד ההוצאות שנגרמו לנתבע כתוצאה מכך שרוב רכיבי התביעה נדחו.
גם ההתייחסות בסיכומי הנתבע לעמדת התובעת היתה בלשון בוטה, שאינה מקובלת עלינו[footnoteRef:91].
] בסיכום כל הדברים, אנו סבורים כי התוצאה הראויה והצודקת היא שכל צד יישא בהוצאותיו, ובמובן זה שאיש לא יצטרך לשלם דבר לצד שכנגד, הן ביחס לחיוב הכספי והן ביחס להוצאות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

די לצטט מובאה אחת מתוך מספר מובאות המופיעות בהקשר זה בפסק דינו של בית המשפט לעינייני מישפחה, ביחס לאופיו של הסיכסוך, כדי להבין את חומרתו ועד כמה פרצו הצדדים כל גבול ביחסים שביניהם: "בשל היריבות הקשה בין הצדדים אופיין ההליך מראשיתו ועד סופו בהעלאת האשמות חמורות והדדיות אודות מעשים פליליים לכאורה של מי מהצדדים בגין הלבנת הון, העלמת מיסים, ביצוע מעשים מגונים, היתנהגות אלימה ועבריינית, ביצוע מעשים פליליים..." (ס' 52 לפסק הדין בת"ע 44563-07-12, במסגרתו דחה בית המשפט את היתנגדות התובעת לבקשת אבי הנתבע לקבלת צו קיום לצוואת ההורים המנוחים-נספח 1 לתצהיר העדות של הנתבע).
בחודש יולי 2014 הוגש כתב אישום (ת.פ. 50346-07-14) כנגד הנתבע (נספח 3 לתצהיר התובע), בגין היתחזות לאדם אחר במטרה להונות ובגין הטרדה באמצעות מתקן בזק וזאת עקב סדרה של מעשים, שעיקרם פרסומים שפירסם הנתבע ושנחזו להיות פרסומים מטעם התובעים ואחרים כמפורט להלן: (1) פירסום מודעה באתר הכרויות ששמו LOVE ME, שלפיה התובעת גרושה ומחפשת גברים להכרות רומנטית; (2) פירסום מודעות באתרי אינטרנט למכירת דירת התובעים ולהשכרת דירה אחרת שלהם; (3) משלוח מכתב למחלקת הרווחה של עריית קרית אונו, הנחזה להיות מכתב של בנם של התובעים, לפיו הוא מתלונן על כך שהוריו מזניחים את אחיו, שסובל מפיגור שיכלי ומשלוח מכתב דומה, שנחזה להיות חתום על ידי בעלה לשעבר של בתם של התובעים; (4) משלוח פקס לחברת אורנג' בבקשה לנתק את מספר הנייד של התובע וכן בקשה לניתוק מספרי טלפון של התובעים דרך אתר אינטנרט ששמו NETEK.
עוד נטען כי השוואת כתובת ה- IP של המחשב שממנו בוצע פירסום המודעה באתר ה"פורנו" (כתובת שהתובע מסר למישטרה בעדותו בעיניין זה – ראה הודעתו במישטרה נספח 7 לתצהיר הנתבע), לכתובת ה-IP אשר הסתבר בחקירה שערכו התובעים כי שייכת למחשב של חברת החשמל ושממנה ביצע הנתבע משלוח מכתבים מקוונים לרשויות הרווחה ביחס להזנחת התובעים את הטיפול בבנם, מגלה כי הכתובת הראשונה הינה בטווח כתובות ה-IP של חברת החשמל, בה כאמור עובד הנתבע וממחשביה ביצע את כל הפרסומים לפי הודאתו הוא בעדותו במישטרה, כפי שכבר פירטתי לעיל.
בפנייה המקוונת ששלח הנתבע ביום 3.7.12 בשם אלון לילי, בעלה לשעבר של בתם של התובעים, נכתב (נספח י' לתביעה): נושא דיווח על רשלנות והזנחה הפניה שם פרטי אלון לילי ומשפחה טלפון 0523815678 ליצירת קשר תוכן הפניה שלום רב ברצוני לדיווח על מקרה חמור של הזנחה של ילד נכה (פגוע ראש) ברחוב שמואל הנביא 3 קרית אונו 55512 פרטים: יוסף ושושנה טוטייב 03-5341285 ההורים נוהגים להשאיר את הילד לבד עם מטפלת ללא אישור שהייה בארץ וכמובן ללא אישור עבודה.
...
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומר שלפני, להלן השיקולים שמצדיקים פסיקת פיצוי גבוה יותר, בבחינת שיקולים לחומרא: הפגם המוסרי הקשה, הכרוך בעצם משלוח המכתבים; עוצמת הלשון הרע, שהייתה משמעותית, בהתחשב בכך שהמכתבים הטיחו בתובעים כי הם מזניחים את בנם חסר הישע ואף נוהגים כלפיו באלימות קשה; העובדה שהפרסום נשלח לרשויות הרווחה, אשר בסמכותם ליטול מהורים את המשמורת על ילדיהם, במקרים בדיוק מהסוג אשר הוטחו בתובעים במכתבים ששלח הנתבע; עגמת הנפש הרבה שמטבע הדברים נגרמה לתובעים עקב פרסום זה; העובדה שניתן היה לצפות כי המכתבים יקבלו תפוצה נרחבת יותר מגורם אחד או שניים במחלקת הרווחה המקומית וכי הדבר עשוי גם להגיע לגורמים בכירים ונוספים במשרד הרווחה, כפי שאמנם היה; עצם העובדה שהפרסום נעשה על דרך של התחזות לאחרים; העובדה שהפרסום נעשה בזדון; שהנתבע ידע כי הפרסום אינו אמת; שלא מדובר היה במעשה חד פעמי, אלא כחלק מסדרה של מעשים שנעשו בזדון ולא כולם באותו היום, אלא חלקם בהפרש של שנתיים ימים אחד מהשני; שעקב כך גם קשה לומר שמדובר בפרסום שנעשה ב"עידנא דריתחא".
מדובר בעובדה שכל הפרשה הסתיימה תוך זמן קצר ביותר ובהתאמה הוגבל הנזק וכי תפוצת הפרסום הייתה מעטה ביותר מלכתחילה, שכן הפניות נשלחו למחלקת הרווחה בלבד (מסקנה זו נכונה גם אם הפניות ששלח הנתבע הגיעו בסופו של דבר לידיעת יותר מגורם אחד ברשויות המדוברות).
סוף דבר אשר על כן, הנתבע ישלם לתובעים את הסכומים המצטברים הבאים, כפי שנפסק (הסכומים משוערכים להיום): לתובעת עבור הפרסום הראשון – 30,000 ₪ לתובע עבור הפרסום השני – 30,000 ₪ לשני התובעים יחד עבור הפרסום השלישי – 15,000 ₪ לשני התובעים יחד עבור הפרסום הרביעי – 15,000 ₪ לשני התובעים יחד עבור הפרסום החמישי - 90,000 ₪ סה"כ 180,000 ₪ לעניין הוצאות המשפט, ישלם הנתבע לתובעים ביחס לאגרת המשפט, סכום השווה ל- 7.2% מסכומי האגרות ששילמו התובעים לבית המשפט.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"א 2804/20 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקשות: 1. אמן מחשבים בע"מ 2. וריאסט סולושנס בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. חגי ארבל 2. וריאסט ונצ'ר בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 23.2.2020 בת"א 64687-07-17 ניתנה על ידי כבוד השופט ר' כהן בשם המבקשות: עו"ד ד"ר רוי בר-קהן; עו"ד לי-אור חליבה וסרשטיין בשם המשיבים: עו"ד אריאל שימקביץ; עו"ד משה גולדשלגר ][]פסק-דין
עם זאת, מוצר ה-Vtool הוחרג מתניית אי-התחרות, והוסכם כי אם ארבל וונצ'ר יהיו מעוניינים להמשיך בפיתוחו הם יוכלו לעשות זאת, ולא יהיה בכך משום תחרות עם סולושנס; השני – אופציות הדדיות של הצדדים לבצע רכישה או מכירה כפויה של מניותיו של ארבל.
לאחר תקופה, הגישו אמן וסולושנס תביעה למתן סעדים כספיים נגד ארבל, בטענה כי לאחר תום תקופת כהונתו, החל ארבל להתחרות בהן ולהפר את תניית אי-התחרות.
זאת, בין היתר, על-ידי שיווק מוצר ה-Vtool באמצעות חברה נוספת שהקים (להלן: חברת ויטול), תוך העסקת עובדים לשעבר של סולושנס.
בית המשפט המחוזי אמנם היה ער לכך, ואף ציין כי "אילו היה מדובר בתביעה למתן חשבונות בלבד היה מקום לדחות את הבקשה". עם זאת, בית המשפט המחוזי ראה לנכון לחרוג מההלכה האמורה, מן הטעם שלצד הסעד של מתן חשבונות תבעו ארבל וונצ'ר גם סעדים כספיים.
...
אין בידי לקבל נימוק זה. הליכי גילוי ועיון במסמכים נועדו לאפשר את בירור זכאותו של התובע לסעד העיקרי שלו הוא טוען.
נוכח המסקנה אליה הגעתי, אינני נדרש לטענה כי הצו לגילוי ועיון ניתן באופן לא מידתי ובלתי סביר, בשל היעדר התחייבות של ארבל וונצ'ר לשמור על סודיות ביחס למסמכים שיגולו.
אשר על כן, הערעור מתקבל באופן חלקי: בכל הנוגע לבקשת אמן וסולושנס – החלטת בית המשפט המחוזי תיוותר על כנה; בכל הנוגע לבקשת ארבל וונצ'ר – החלטת בית המשפט המחוזי מבוטלת; בקשת ארבל וונצ'ר – נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הצדדים בתובענות שבפנינו הם עובדת ומעסיקתה לשעבר, אשר הגישו תביעות הדדיות, לאחר שיחסי העבודה שנמשכו כשבע שנים הסתיימו בפיטורי העובדת.
מטעם החברה, המעסיקה, העידו הממונה הישיר על העובדת ואחד המנהלים בחברה – מר גדי בנט, מר דורון בן ארי שהעניק שירותי מחשוב לחברה, מר ירון עידן – בעל משרד חקירות, גב' עליזה זאבי – יועצת בהליכי גביה, מר יורם זר – עצמאי השוכר חדר במשרדי החברה ומספק לה שירותים שונים.
בנסיבות בהן החברה היתה מוכנה לא לעמוד על עניין זה במסגרת הבירור שהתקיים ביום 4.9.17 (ר' בתימלול בעמוד 29 שורה 22, עמוד 30 שורה 1), כאשר ברי כי חלק מהאחריות למצב שנוצר מוטל גם על החברה שלא בדקה את הדברים בזמן אמת, ובשים לב לגובה הסכום ביחס לסכומים האחרים שנתבעו, כאשר ממילא עניין זה אינו עומד בלב המחלוקת בין הצדדים, אנו סבורים כי יש לדחות את התביעה ברכיב זה. לסיכום כל האמור לעיל – משהוכחו עיקר טענותיה של החברה לגבי שכר ביתר שהעובדת קיבלה על בסיס דיווחיה המופרזים, שאינם משקפים עבודה בפועל, התביעה של החברה כנגד העובדת מתקבלת בעיקרה.
...
מכאן נעבור לשאלה אם בנסיבות העניין, נוכח הטענות כנגד העובדת והעובדות שהוכחו בהליך זה, יש להיעתר לבקשת החברה ולשלול מהעובדת את מלוא פיצויי הפיטורים.
בשקלול כל האמור לעיל, בשים לב לכך שתשלום פיצויי הפיטורים הוא גם חלק מהחיסכון הפנסיוני של העובד, אך גם בהתחשב בחומרת המעשים (ברף העליון של עבירות המשמעת) וכי עבדה שבע שנים, אך הממצאים בעניינה נמצאו משנת 2012 (לאחר שהבדיקה הראשונית היתה משנת 2015), אנו סבורים כי יש לשלול מהעובדת את הזכאות להודעה מוקדמת וכן 50% מהסכומים שהחברה הפקידה בקופת הגמל.
סוף דבר – תביעת החברה (סע"ש 11238-11-17) מתקבלת בעיקרה ועל העובדת לשלם לחברה סך 222,722 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו