מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חברת בת וחברת אם מגישות הצעות לאותו מכרז

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לו היתה כוונה לאפשר "הרמת מסך" כך שחברת אם תוכל להסתמך על הסמיכה של חברת בת, הדבר היה צריך להכתב במפורש בתנאי המיכרז.
מטעם זה, ועדת המכרזים היתה בדיעה שמציע יוכל להסתמך על פעילות אותה הוא מקיים בעצמו משום שהיא נטמעה אצלו, גם אם מקורה של הפעילות הוא בתאגיד הנרכש, אך לא ניתן לאפשר למציע להסתמך על הסמיכה או נסיון שקיימים אצל חברת בת, שאם לא כן, הדבר היה נאמר מפורשות בתנאי המיכרז.
מי לידינו יתקע ששמונת המציעים הנוספים שגילו היתעניינות במיכרז אך נימנעו בסופו של דבר מהגשת הצעות, לא היו נוהגים אחרת אילמלא אופיים הדווקני של תנאי הסף בהם לא יכלו לעמוד, וכעת, הכשרתה של הצעת בינת תיפגע בדיעבד באנטרס ההסתמכות של אותם מציעים? והרי "הלכה היא כי קבלת הצעה שלא עמדה בתנאי הסף של המיכרז מהוה, ככלל, פגיעה בשויון כלפי יתר המציעים שעשו מאמץ לעמוד בתנאי הסף שנקבעו בו, וכן כלפי מציעים בכוח שנמנעו מלהשתתף במיכרז ביודעם שאינם מקיימים תנאים אלה ..." (עע"מ 1811/09 אסום חברה קבלנית לבנין בע"מ נ' מועצה אזורית שדות נגב (פורסם בנבו, 06.01.2010) (בפיסקה 16 לפסק דינה של כב' השופטת (כתוארה אז)) א' חיות)).
...
מי לידינו יתקע ששמונת המציעים הנוספים שגילו התעניינות במכרז אך נמנעו בסופו של דבר מהגשת הצעות, לא היו נוהגים אחרת אלמלא אופיים הדווקני של תנאי הסף בהם לא יכלו לעמוד, וכעת, הכשרתה של הצעת בינת תפגע בדיעבד באינטרס ההסתמכות של אותם מציעים? והרי "הלכה היא כי קבלת הצעה שלא עמדה בתנאי הסף של המכרז מהווה, ככלל, פגיעה בשוויון כלפי יתר המציעים שעשו מאמץ לעמוד בתנאי הסף שנקבעו בו, וכן כלפי מציעים בכוח שנמנעו מלהשתתף במכרז ביודעם שאינם מקיימים תנאים אלה ..." (עע"מ 1811/09 אסום חברה קבלנית לבנין בע"מ נ' מועצה אזורית שדות נגב (פורסם בנבו, 06.01.2010) (בפסקה 16 לפסק דינה של כב' השופטת (כתוארה אז)) א' חיות)).
סיכומו של דבר, בדין פסלה ועדת המכרזים את הצעתה של בינת, משום שזו לא עמדה בתנאי הסף של הסמכה מקצועית מאת חברת HPE.
לפיכך, העתירה נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אשר לעותרת, גם לה נשלח מכתב הבהרות והשלמות בנוגע לזכות הקניין שלה במערכת, שנדרשה להציג במיכרז, ונדרשה לחתום על תצהיר בעיניין זה. בנוסף, נדרשה סייפגארד להבהיר האם המערכת אותה הציעה היא אפליקציית בטיחות בעבודה כנדרש במיכרז, להבהיר את ניסיונה עבור חברת אלקטרה בנייה, ולחזור בה מהסתייגות מסויימת שנכללה בהצעתה (מכתב ההבהרות וההשלמות שנשלח לסייפגארד צורף כנספח 2 לתגובת נת"ע).
בספרה של יהודית קורן, עיקרון האחריות המוגבלת והחברה הפרטית 106 (2017), מציינת המחברת לעניין הרמת מסך באשכול חברות כי: "בית המשפט ירים מסך בין חברה-אם לחברה-בת, וייחיב את החברה-האם בחיובי החברה-הבת, או יזכה אותה בזכויותיה, אם יוכחו בפניו קיומה של יחידה כלכלית אחת, זהות בבעלי המניות והמנהלים בתאגידים השונים ושליטה מלאה של החברה-האם בחברה-הבת עד כדי שלילת רצונה העצמי של החברה הבת" זאת לא הוכח במקרה שלפניי.
עם זאת בית המשפט הבהיר כי הוספת הפרוייקטים פוגעת בשויון: "אכן, פעמים ההבחנה בין הבהרה לבין תוספת להצעה המקורית אינה חדה. אולם במקרה שלפנינו, בחינת המסמכים שצרפה העותרת לתגובתה (נספח ט') מלמדת, שאלה נועדו לשפר את ההצעה על ידי הוספת פרטי ניסיון שלא נכללו בהצעה המקורית. המצאתם של נתונים אלה בשלב שלאחר תום המועד להגשת ההצעות, מעבה את הצעת העותרת ומשפרת אותה וההתחשבות בהם הייתה מקנה לעותרת יתרון בלתי הוגן על פני המשתתפים האחרים במיכרז.". במקרה שלפניי, כיון שלא היה כל נקוד לגבי איכות, הרי שהוכחת הניסיון על ידי הצגת חברה נוספת אינה נותנת כל יתרון למשיבה.
...
מהפרוטוקולים של ועדת המכרזים עולה כי הועדה, ולו לאחר מעשה, ערכה בדיקה מקיפה ורצינית, והתרשמה כי מצד ה.ב. חדשנות היו חוסר הבנה או מקצועיות בהגשת המכרז, אך לא מעבר לכך, וכי הטעויות שנפלו בהצעה היו בתום לב. בדיון שנערך בין חברי ועדת המכרזים בתום הבירור מציין עו"ד ניר כהן: "צריך לזכור שהם אנשי בטיחות ולא אנשי מילוי מכרזים. אני לא רואה שיש פה משהו שקרי, הם סיפקו הסברים לכל שאלה". אני סבורה כי אין לנקוט גישה סלחנית כזו כלפי מציעה במכרז, שכן, כאשר מגישים הצעה למכרז נעזרים, כפי שגב' בלום עצמה הבהירה, באנשי מקצוע, ויש לעמוד על כל הדקויות.
על כן, ורק מאחר ולא מדובר בחוסר סבירות קיצונית, אני מאשרת את החלטת ועדת המכרזים ודוחה את העתירה.
סוף דבר העתירה אמנם נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

לדוגמא מיכרז מר/242/2021: "מציעים קשורים, כגון מציע וחברה בבעלותו, או חברות המהוות חלק מקבוצה אחת כגון חברות אם וחברות בת, חברות שלובות וחברות קשורות – אינם רשאים להגיש יותר מהצעה אחת (לחוד או ביחד) במסגרת מיכרז זה". המשיבות טוענות כי פעלו כדין ובהתאם לכללי המיכרז עת שכל אחת מן המשיבות הגישה הצעה אחת בלבד למיתחם אחד בלבד, וזאת בנגוד לרושם אשר מתקבל מהעתירה, המשיבות לא הגישו מספר הצעות לאותו מיתחם, ועל כן לא ניתן לקבל את טענת העותרת בדבר "תאום הצעות" בין המשיבות או בדבר "תכסיסנות". המשיבות טוענות כי לא הייתה להן כל מטרה להסתיר את היותן "חברות קשורות" (שכן לדידן הדבר מתיישב עם כללי המיכרז), כך שהמבנה התאגידי של המשיבות וזהות בעלי המניות הוצגו באופן גלוי לחלוטין בפני המשיבה 1, כמו גם השמות הדומים של המשיבות.
...
על כן, בהיעדר הגבלה מפורשת, לא ניתן לקרוא למכרז תנאים אשר לא נרשמו בו. כן טוענות המשיבות כי מסקנה זו מקבלת משנה תוקף בהשוואה למכרזים אחרים שפורסמו ע"י המשיבה 1 ואשר בהם נוספה הוראה ברורה ומפורשת בדבר איסור הגשת הצעות בידי חברות קשורות.
על כן, טוענות המשיבות כי דין העתירה להתקבל במובן של פסילת האפשרות של המשיבות 2-4 לזכות בכל אחד מהמתחמים, ואולם אין לקבל את טענת העותרת באשר לפסילה מוחלטת של הצעות המשיבות 2-6.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, יש לפסול את הצעותיהן של המשיבות 2-4 והמשיבות 5 ו-6.

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

לפיכך, נפסק כי לאור כללי המיכרז לפיהם יש לפסול מציע שהגיש יותר מהצעה אחת, יש לראות את הצעותיהן של המבקשות (שלוש חברות בבעלות אותם בני זוג) והמשיבות 3 ו-4 (חברת אם וחברת בת) כפסולות, בהנתן שכל אחת מהן הגישה הצעה נפרדת, וכפועל יוצא לבטל את זכיית המבקשות במיכרז.
...
סבורני כי במכלול הנסיבות שלפנינו, יש מקום להיעתר לבקשה במובן הזה שיינתן צו המונע את המשך קידומם של הליכי המכרז בכל הנוגע למתחמים ביחס אליהם בוטלה זכיית המבקשות, וזאת עד להכרעה בערעור.
לפיכך, גם בראי מאזן הנוחות, סבורני כי במצב הדברים הנוכחי מוטב להשהות את הליכי ההתקשרות ביחס לשלושת המתחמים שבמחלוקת.
סוף דבר: הבקשה מתקבלת, במובן הזה שהמשך קידום הליכי המכרז בכל הנוגע לשלושת המתחמים שביחס אליהם בוטלה זכיית המבקשות (מתחמים שמספרם 58089, 58090 ו-58091) יעוכבו, עד להכרעה בערעור.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

זאת, עקב טענה לאי עמידת הזוכה בתנאי הסף במיכרז של הניסיון הנידרש בחמש השנים האחרונות ,בהיתחשב בסעיף 4ו לתנאי המיכרז בו נאמר כך: "יודגש ויובהר, כי ככלל, אלא אם יצויין במפורש אחרת במסגרת התנאי המוקדם, עמידת מציע בתנאים המוקדמים להישתתפות במיכרז תיבחן אך ורק על פי נתוני אותו מציע ,כאישיות משפטית נפרדת, ללא אפשרות הסתמכות כלשהיא על אדם או גוף אחר זולת המציע עצמו, לרבות, אך לא רק, חברת אם, חברת בת או חברה קשורה אחרת של המציע, מנהל המציע או בעל מניות בו או קבלן משנה..." .
לטענת חברת החשמל, בנגוד למה שלמדה העותרת משינוי תנאי הסף במיכרז העמודים, שינוי זה תומך דוקא בעמדת חברת החשמל שכן הוא בא כהבהרה באופן שהשינוי שנעשה בתנאי הסף בעקבות שאלת הבהרה ,בשלב מקדמי שטרם הוגשו ההצעות למכרז, מבהיר את אומד דעתה של חברת החשמל שמבחינה עקרונית לא ראתה להגביל מצב של ניסיון שבוצע על ידי אישיות משפטית אחרת אשר מלוא פעילותה בתחום נשוא המיכרז הועבר למציע וניתן ללמוד על כוונת המזמין –חברת החשמל, גם במיכרז דנן שלצורך העמידה בדרישת הניסיון ככל שקיימת זהות מלאה בין העוסק מורשה לחברה ואין הבדל בפעילות ,יש מקום לקבל את ניסיון העוסק המורשה לצורך הוכחת עמידת החברה בתנאי הסף.
...
לשיטת המשיבות, מדובר בהחלטה ראויה וסבירה של הועדה, שאין מקום להתערבות בית המשפט בה, כשמעבר לטענות לגבי שיהוי ומעשה עשוי (לגבי אתר אחד או שניים שכבר הוצבו ו/או הוקצו הפיגומים),הרי מדובר בפרשנות סבירה ,הן לשונית והן תכליתית, ואף הגיונית, בהתחשב באומד דעת עורך המכרז להגדלת התחרות והרחבת מעגל המשתתפים במכרז ,ובהתאם להלכה שיש לנקוט ככלל פרשני בפרשנות המקיימת את ההצעות ומרחיבה את מעגל המציעים הפוטנציאלי ,תומכת בפרשנות הועדה ובאי התערבות בית המשפט בה בהחלטה סבירה זו. דיון והכרעה: לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכתובים החלטתי לדחות את העתירה.
. לכן, אני סבור שבנסיבות אלו, פרשנות חברת החשמל, והחלטת הועדה , לאחר קבלת חוות דעת משפטית וקיום דיון בועדה, שהצעת הזוכה עמדה בדרישות סעיף 4ו למכרז ושסעיף זה לא אוסר על השתתפות החברה הזוכה כמציעה במכרז היא פרשנות סבירה והגיונית ,העולה גם בקנה אחד עם כוונת ואומד דעת עורך המכרז ורצונו לפתוח את השוק בענף הפיכומים לתחרות ולהגדיל את התחרות ואת מעגל המציעים הפוטנציאלים ואת מספר "השחקנים" בשוק.
לכן, אני סבור כי החלטת הועדה במקרה זה, היא החלטה סבירה העולה בקנה אחד עם פרשנות סבירה, הן מבחינת הלשון והן מבחינת התכלית, פרשנות שהיא אף הגיונית של תנאי המכרז באופן שלא נפל בה פגם ובוודאי לא כזה המצדיק את התערבות בית המשפט בהחלטתה.
לאור כל האמור לעיל, העתירה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו