מר אבי ברנר הוא בעלה של גב' אסנת ברנר ושניהם יחד (להלן: "ברנר") התקשרו בחודש אוקטובר 2004 בהסכם, בשמם של התובעים, עם הנתבעים יהודה ועינת קדם (להלן: "קדם"), לרכישת דירת גן בת שלושה וחצי חדרים ברחוב משה סנה 8 ברעננה בפרויקט הידוע כ"לב הפארק" (להלן: "הדירה" ו-"הפרויקט").
בהתייחס לחבותה של הנתבעת 3, החברה היזמית שהקימה את הפרויקט (להלן: "ערמ"), נטען כי חבותה עולה מחוות דעת המומחים לפיהן קיימים בדירה ליקויים יסודיים אשר אינם נובעים מבלאי כלשהו, כך שלא יכול להיות ספק כי ערמ התרשלה בבניית הבניין.
עוד נטען, כי דווקא העובדה שקדם עצמם רכשו דירה אחרת באותה שכונה מאותו קבלן-מעידה כאלף עדים כי לא היו מודעים לליקוי היסודי הנטען.
בהודעת צד ג' שהוגשה ע"י קדם כנגד ערמ, נאמר כי עניינה של התביעה הוא בטענת התובעים בדבר נזקים עקב ליקויים בנייה יסודיים בדירה.
בגדר הנסיבות אליהן מתייחסים פרידמן וכהן מצויים שיקולים בדבר שינוי מצבו של הצד השני לרעה וכן מהות ההתנהגות המהווה עילה לביטול-ככל שמקורה של בררת הביטול הוא במרמה או בהתנהגות חמורה אחרת של הצד השני, מן הראוי להכיר בכך שפרק הזמן הסביר לביטול הוא ממושך יותר מאשר במקרה של מצג שוא בתום לב.
בע"א 5196/91 אלי ליפ ואח' נ' ז'ק בנהמו [פורסם בנבו].
...
ת: זה לא היה נראה לי מקום טבעי של גדר בתוך הדירה.
גם בעניין סויסה לעיל קובע בית המשפט כי קיומה של רשלנות מסויימת בהתנהגות המוכרים אינה שוללת את המסקנה בדבר הטעייתם על ידי הקונה "וכבר נפסק בהקשר זה כי התרשלות גרידא של הצד הטועה אין בה כדי לשלול את זכותו לביטול החוזה בשל פגם בכריתה מסוג טעות על פי סעיף 14 א לחוק החוזים או הטעיה לפי סעיף 15 לאותו חוק (ראו: ענין חבר, פסקות 42-44; פרידמן וכהן 718 858, 862)".
יש לציין כי ההתרשלות בה דובר בעניין סויסה (אי בירור לגבי מצבו התיכנוני העדכני של המיגרש) ודאי משמעותית יותר מזו בעניננו, בה היה המידע הרלבנטי מצוי בידי קדם, הקירות היו מוסתרים ונמסרה הצהרה מטעה.
לנוכח כל האמור לעיל יש לקבוע כי מתקיימים יסודותיו של סעיף 15 לחוק החוזים בעניינינו.