מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חברות במוסדות עמותה ותקפות החלטותיה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מי הם חברי מוסדות העמותה התובעת ואילו החלטות של העמותה התקבלו כדין? רקע כללי התובעת (להלן גם: העמותה) הוקמה בשנות החמישים של המאה הקודמת כאגודה עותומנית (ת/1) ובשנת 1982 נרשמה כעמותה שמטרתה: "חינוך ילדים ובוגרים לתורה ויראת שמים במסגרת מוסדות תורה מובהקים ודאגה לביסוס מפעלים אלו בכל צורה". במשך עשרות שנים ניהל הרב יעקב כוחי ז"ל את המוסד שהפעילה העמותה בבניין שנימצא בבני ברק.
גם ההחלטה מיום 15.7.15 שנחזית להיות החלטה של ועד העמותה ובה צורפו הנתבעים 1-5 לחברי עמותה נעשתה שלא כדין, היות ויעקב כוחי, משה זדה וישראל כוחי מעולם לא מונו לחברי ועד כדין ולהחלטה שקבלו אין כל תוקף.
...
לכן, אני דוחה את גרסתו של שמואל רבי לפיה ויסלובסקי ולוי הסכימו לצירוף החברים החדשים לועד כשהוא הגיע להחתים אותם על הפרוטוקול מיום 5.5.15.
העולה מן המקובץ: יש להיעתר לתובענה ולהצהיר שחברי העמותה וחברי הועד הם האנשים כמפורט בסעיפים 61-62 לתביעה.
הנתבעים ישלמו לתובעת, יחד ולחוד, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 100,000 ₪.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המשיבה זכתה בשנים האחרונות במכרזים לנותני שירותים שפירסם הביטוח הלאומי, מכוח הוראות פרק י' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 ותקנותיו, שעניינו "ביטוח סיעוד" (נוסחי המכרזים משנת 2008 ו-2011 צורף כנספחים 7-8 לבקשה, לרקע לפירסום המכרזים ראו: עתמ 54088-05-11 עמותת חברות הסיעוד נ' המוסד לביטוח לאומי (19.2.12, כב' השופט (כתוארו אז) יורם נועם)).
וכך נפסק בעיניין זה באחת הפרשות (עע 6204-07-11 אודר הנדסה ובנין נ' צ'יפריאן (8.12.14, כב' השופטת לאה גליקסמן)), והדברים יפים אף למקרה שלפנינו: "את התשלומים ששולמו לעובדים ברכיב 'שונות' אין לזקוף על חשבון שכר עבודה שהגיע להם או על חשבון זכויות סוציאליות. ככלל, תלושי השכר מהוים ראייה לכאורה לנתונים המפורטים בהם. אולם, במקרה זה, הכינוי 'שונות' אינו מעיד על מהות התשלום ששולם" "אשר להיבט המשפטי אנו סבורים כי גם בתקופה שקדמה לתיקון מס' 24 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, היתה מוטלת על המעסיק החובה לכלול בתלוש השכר פירוט מלא ומסודר לגבי רכיבי שכרו של העובד, באופן שיאפשר מעקב של העובד כי אכן משולמים לו מלוא שכרו בעד שעות העבודה הרגילות והנוספות ומלוא זכויותיו הסוציאליות. אנו סבורים, כי אם בכלל ניתן לכלול בשכר תנאים סוצאליים מסוימים, יש להגדיר באופן ברור וחד משמעי מראש אלו רכיבים נוספים כולל השכר, ואין לתת תוקף להתנהלות מעסיק הקובע איזה רכיבים השכר כולל מעת לעת, על פי החלטתו (המשתנה) בכל חודש, או על פי החלטתו בדיעבד, לאחר סיום קשר העבודה, בהתאם לרכיבים שתבע העובד. משאין מחלוקת כי התחשיבים שצורפו לתצהירו של מר גבאי אינם תחשיבים אותנטיים שערכו בזמן אמת, אלא תחשיבים שנערכו בדיעבד, במסגרתם בוצע 'חישוב לאחור' של הסכומים הכוללים ששולמו למשיבים אל מול הסכומים שהגיעו להם, יש לדחות את גרסת החברה כי הרכיב 'שונות' על כינוייו השונים היה בגדר תשלום בעד הפרישי שכר מינימום, בעד גמול שעות נוספות או בעד זכויות סוציאליות". שלישית למעלה מן הנידרש נציין כי מעיון בתגובת המשיבה (ראו בסעיפים 23 עד 24) עולה שהיא כלל אינה מסבירה כיצד חישבה את אותו בונוס ששילמה לתובעת מעת לעת, בונוס שלטענתה מיועד היה לפצות את המבקשת "בגין אי הפרשה פנסיונית וחלף זכויות", ושהסתכם על פי חשבונה לסך של 2,240 ₪ לכל אורך תקופת עבודתה (ונציין בהקשר זה כי לכל הפחות באחד החודשים, בינואר 2014, אף "קיבלה" המבקשת בונוס שלילי, שהופחת משכרה, וכנשאל רו"ח חכם לפשר הדבר, לא ידע להשיב (עמ' 21 ש' 11)).
...
בתגובתה לבקשה טענה המשיבה שיש לדחות את הבקשה לאישור על הסף, לאור הוראת סעיף 10(3) לתוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות, המחריגה מגדר התובענות בין עובד ומעסיק שניתן לאשרן כייצוגיות כל "תביעה של עובד שחל עליו הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי עבודתו, והמעביד של אותו עובד או ארגון מעבידים שהוא חבר בו, הינו צד להסכם הקיבוצי". איננו מקבלים את טענת הסף, ולהלן נפרוש את טעמינו לכך: ראשית סעיף 4.1 להסכם הקיבוצי דנן מחריג מגדר תחולת ההסכם הקיבוצי שלעיל, בין היתר, "עובדים המועסקים במתן שירותי סיעוד". מכאן, שבניגוד לטענת המשיבה, ההסכם אינו מסדיר את תנאי העסקת המבקשת, כמו גם את תנאי העסקת שאר חברי הקבוצה שהיא מבקשת לייצג (ונחזור ונציין בקשר לכך שבמהלך הדיון שהתקיים ביום 25.4.17 הבהיר ב"כ המבקשת כי הבקשה מתייחסת רק לעובדי הסיעוד מקרב עובדי המשיבה); שנית למעלה מהנדרש נוסיף ונבהיר, כי על פי הלכת איגוד מפעלי שמירה (בגץ 1893/11 הארגון הארצי של מפעלי השמירה נ' בית הדין הארצי (30.8.15)), המניעות הסטטוטורית לפי סעיף 10(3) לתוספת השניה קמה רק מקום שבו ארגון העובדים החתום על ההסכם הקיבוצי הינו ארגון מתפקד, הפועל הלכה למעשה לאכיפת זכויות העובדים על פי ההסכם.
משהגענו לכלל מסקנה כי המבקשת הוכיחה את קיומה של קבוצה שהיא שייכת אליה, היא קבוצת העובדים הזרים המועסקים על ידי המשיבה בתחום הסיעוד, וש"קיימת אפשרות סבירה" ששתיים מעילות התביעה – האחת שעניינה פדיון חופשה שוטף שלא כדין במהלך תקופת העבודה, והשניה שעניינה ביצוע הפרשות פנסיוניות בחסר, בלא להביא בחשבון חלפי שכר – תוכרענה לטובתה, נעבור לדון בקצרה בהתקיימותם של שאר התנאים לאישור התובענה כייצוגית.
לאחר שקילת הטיעונים לכאן ולכאן, הגענו לכלל מסקנה שהתשובה על כך חיובית, וננמק בקצרה: ראשית בהינתן המספר הגדול של העובדים הזרים בתחום הסיעוד במשיבה, אין לצפות מכל עובד ועובד להגיש תביעת פרט לצורך אכיפת זכויותיו.
שלישית אשר למורכבות הכרוכה בחישוב זכותו לפיצוי של כל עובד ועובד, לעניין זה השתכנענו שיש במערכת השכר של המשיבה את מלוא הנתונים הנדרשים לצורך ביצוע התחשיבים, ועל כן התחשיב אינו צפוי להיות מורכב במיוחד; ורביעית השתכנענו שעניינם של חברי הקבוצה ייוצג בדרך הולמת ובתום לב, וזאת על ידי עורך דין שהינו בעל נסיון רב בייצוג בתובענות ייצוגיות בבית דין זה. לסיכום 27.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בנצרת ת"א 36165-05-17 מועצה מקומית רמה נ' פלג הגליל החברה האזורית למים וביוב בע"מ תיק חצוני: מספר תיק חצוני לפני כבוד השופט יונתן אברהם המבקשת (הנתבעת) פלג הגליל – החברה האזורית למים וביוב בע"מ, ח.פ. 514090273 ע"י ב"כ שלום זינגר ואח' נ ג ד המשיבה (התובעת) מועצה מקומית ראמה ח.צ. 500205430 ע"י ב"כ עוה"ד נמיר קאסם - חוסין החלטה
ואולם, באותם המקרים בהם הלכה למעשה מדובר בתקיפה ישירה של ההחלטה המנהלית, אין לאפשר עקיפה של הליך העתירה המנהלית, על סדרי הדין הקבועים לגביה, באמצעות ניסוח מניפולטיבי של כתב הטענות" (רע"א 7978/10 מדינת ישראל נ' עמותת מוסדות "חזון ישעיה" [פורסם בנבו] (28.4.11)).
וכן נקבע בפסק הדין הנ"ל: "מוכרת ההבחנה בין תקיפה ישירה של החלטה מינהלית לתקיפה עקיפה שלה. בתקיפה ישירה נתקפת באופן חזיתי החלטת הגורם המנהלי, כאשר הסעד המבוקש מכוון במישרין נגד ההחלטה המינהלית, כגון ביטול ההחלטה. תקיפה עקיפה, לעומת זאת, מכוונת להשגת סעד אחר, כגון תשלום כספי או פטור ממנו. תקיפת ההחלטה המינהלית נעשית רק בדרך אגב, לשם הכרעה בדבר הזכאות לסעד המבוקש, כאשר תוקף ההחלטה המינהלית עצמה אינו עומד למבחן..." (ההדגשה אינה במקור – י.א.).
...
עלכן: הבקשה לסילוק על הסף נדחית.
אני מורה למבקשת (התובעת) לתקן את כתב התביעה עד ליום 15.9.18 תוך צירוף יתר הרשויות שלהן בעלות בתאגיד (הנתבעת) כאמור, לרבות צירופו של הממונה על התאגיד.
אני קובע ישיבת ק"מ נוספת 19.12.18 שעה 09.00.

בהליך ערעור תובענה ייצוגית (עת"צ) שהוגש בשנת 2022 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בבקשה נטען, בשם מאות עובדי חברה מסוימת שיוצגו על ידי עוה"ד גורודיסקי בהליך ייצוגי אחר נגד החברה ונגד המוסד (הליך שהתנהל בבית הדין לעבודה), לגביית כספים שלא כדין, תוך הפרת חובת האמון שביחסי עורך דין-לקוח.
עוד הוצע כי יתאפשר ליועץ המשפטי לממשלה להגיש עמדתו בהליכים הללו וכן יוגשו בהם עמדות המוסד ועמותת קו לעובד (להלן יחד - הגורמים הנוספים), וכי תתבקש גם עמדת מטב ביחס לצרוף זה. הצדדים לתיקי דנאל ומנפאוואר נתנו הסכמתם להצעה האמורה וזו קיבלה תוקף של החלטה.
...
המערערת טענה מנגד כי יש לדחות את בקשת הסילוק משום שהנסיבות הקיצוניות שביסוד עניין שלמה תחבורה לא חלות בעניין דנן.
סוף דבר הערעור מתקבל בעיקרו.
באי כוח המערערת יוחלפו בבאי כוח מייצגים אחרים, בהתאם לסמכות הקבועה בסעיף 8(ג)(1) לחוק, משמצאנו כי לא מתקיימים בהם תנאי סעיף 8(א)(3) ו/או (4) לחוק.
על אף קבלת הערעור בעיקרו, לא מצאנו בנסיבות העניין לחייב את מטב בתשלום הוצאות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בתאריך 8/1/23 עידכנה התובעת שההליך למול רשם העמותות הסתיים והרשם החליט שלא להתערב בהחלטות בקשר עם זהות מוסדות העמותה וככל שיש צורך על הצדדים לפנות לבירור העניין בערכאות המשפטיות.
לפי הטענה, שניים מחברי העמותה כפו את החלטתם על כל חברי העמותה, תוך היתעלמות מעמדת שתי חברות הועד הנוספות בנוגע למיקום ומועד האספה.
סילוק על הסף במסגרת הבקשה שהוגשה על ידי הנתבעים נטען ששני אירועים עקריים שהתרחשו ממועד הגשת התביעה מאיינים את הצורך להמשיך ולדון בתביעה זו ובסעד המבוקש בה. הנתבעים הפנו להחלטת בית המשפט בדיון שהתקיים בתאריך 18.10.22 במסגרתה הוחלט, כאמור, על יצירת ועד זמני חדש ומוסכם לעמותה בהסכמת הצדדים, כאשר כנטען לאחר מתן החלטה זו לא נותר כל תוקף לסעד היחיד הנתבע בתובענה והוא ליתן תוקף לועד שנבחר בתאריך 12.9.22.
...
בנסיבות אלה, לא ניתן להורות על מחיקת התביעה על הסף ומשכך הבקשה נדחית.
סוף דבר הבקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט נדחית מהטעמים שפורטו לעיל שעה שאין זה ההליך המתאים לבירור המחלוקת.
במקביל גם בקשה הנתבעים למחיקת ההליך על הסף נדחית, שכן ההכרעה בטענות דורשת בירור עובדתי ומשפטי.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו