חברות בארגון טרור: הנאשם סייע לחוליה של החזית הדמוקרטית

בדיון בועדת החוקה חוק ומשפט, פרוטוקול מס' 282, ביום יג חשון תשע"ז (14.11.16), פרטה חברת כנסת ברקו את הנימוקים להצעת החוק והצורך בה, תוך היתייחסות ספציפית לאחד מהתיקים שבפניי, הוא הלינץ' ברמאללה (ראה: פרק ג לעיל), באומרה את הדברים הבאים (שם, עמ' 3-4; ההדגשות הוספו): "החוק הזה הוא חוק חשוב בצורה בלתי רגילה מהסיבה הפשוטה – שעד היום קורבנות טירור לא זכו לממש את זכותם הבסיסית כקורבנות טירור, ולתבוע טרוריסטים או מישפחות של טרוריסטים, שהם ביצעו את העבירה, ונשפטו, והורשעו בבית משפט צבאי. לכן מטרת החוק היא לסייע לקורבנות טירור בתביעות נגד אירגוני טירור והמסייעים להם. מדינת ישראל, מתוקף סמכותה כריבון באיו"ש, הקימה מערכת שיפוט, כפי שמתחייב באמנת ז'נבה, ויש בה גם מערכת שיפוט וערכאת ערעור ושיפוט לנוער.

מעבר לדבריו אלה של נאצר אבו חמיד הנ"ל, ומעבר לעדים חצוניים (אשר ביחס אליהם יש פרק שלם בהכרעת הדין הכולל היתייחסות ל-17 מחבלים), מובאים בהכרעת הדין ראיות מפיו של הנאשם מרואן ברגותי (שכזכור הוא אחד הנתבעים באחד מהתיקים שבפניי), כדלקמן (שם, פסקה 10; ההדגשה במקור; גם כאן הדגשתי את שמו של יאסר ערפאת): "גם מדברים שאמר הנאשם בחקירתו, וממסמכים שנכתבו בכתב ידו, ניתן ללמוד על פעילותם של אירגוני הטרור הנ"ל. הנאשם הסביר את דרך פעולתן של החוליות המכונות 'גדודי חללי אלאקצא', שלדבריו ביצעו 'פעילות צבאית' (ת/19 סעיף 14, שהוגש ואושר על ידי החוקר 'מופז' בעמ' 58). כך גם הסביר הנאשם בחקירתו את הדרך שבה נוצרו גדודי חללי אלאקצא באיזור יהודה ושומרון, ופעלו בצורה מפוזרת, וטען כי הפת"ח לא פיקח על פעילותם; אך הוא הודה כי חוליות אלו פנו אליו לקבלת כסף, משום שראו בו 'אחראי של פת"ח בגדה המערבית' (תמליל ת/98 (ה) עמ' 60-61). כפי שיבואר בהמשך, הפנו פעילי הטרור מגדודי חללי אלאקצא את בקשותיהם לסיוע כספי לשם רכישת נשק ובצוע פיגועים אל הנאשם, והלה היה פונה בשמם ועבורם אל יו"ר הרשות הפלסטינית ומנהיג הפת"ח, יאסר ערפאת. מכאן ברור הקשר של גדודי חללי אלאקצא לאירגון הפת"ח, והקשר של הנאשם לגדודים אלו". 2345.

כך נאמר בקא"ש/278 (המסמך בערבית הוא נייר לוגו של הרשות הפלסטינאית, מנגנון הבטחון המסכל נפת טול כרם, והוא מיסמך מס' 9 מתוך קבוצת מיסמכי השלל 688/0018): "במסמך שנתפס במשרדי מנגנון 'הבטחון המסכל' בטול כרם (26.12.2001) נימסר, כי מחבל בשם עבד אל-חפיז פריג', חבר 'החזית הדמוקרטית' שהצטרף ל'ג'האד האסלאמי', ניסה להטמין מטען בדרך שבה עוברים טנקים ישראליים באיזור שויכה (צפונית לטול כרם). הפעולה לא יצאה לפועל. פרי'ג נעצר ע"י 'הבטחון המסכל', נחקר על ידו (חקירה שטחית) ושוחרר לאחר שהסכם להתגייס ל'מודיעין המסכל'.

...

בכל מקרה, גם אם אקבל את טענות התובעים בנקודה זו או אחרת, בתיק זה או אחר, לא אוכל להיעתר לבקשתו של ב"כ התובעים וליתן פסק דין המתייחס לכל אחריות הרש"פ. 1947.

טענת הנתבעים, לפיה לא הוכח כי הרש"פ צפתה או יכלה לצפות באופן קונקרטי, את הפיגועים נשוא התביעות, ולא הוכח קשר סיבתי בין הפיגועים לבין הרש"פ, ולכן, לטענת הרש"פ אין עליה חובת זהירות קונקרטית, טענה זו נדחית לאור הקביעות העובדתיות כי הרש"פ לא רק שצפתה או יכלה לצפות את הפיגועים, אלא שהוכח קשר סיבתי בין הפיגועים לבין הרש"פ. 2797.

הטענה האחרונה של הנתבעים כאילו מדיניות משפטית מצדיקה שיקולים של שלילת חובת הזהירות או צמצומה, חרף יכולת הצפייה הפיזית (סעיף 906 לסיכומי הנתבעים) – גם היא נדחית.

אינני סבור כי עלי להכריע בשאלה האם ניתן להחיל את עקרונות תורת האורגנים על יישות ציבורית, כגון: הרשות הפלסטינית, מבחינה פורמלית או מהותית, משום שאני סבור כי המחלוקת בין הצדדית תתיישב באופן שונה.

על פי המתואר בכתב האישום, הצטרף העותר 1 למשרד הפירסום של ארגון הטרור החזית העממית הדמוקרטית (להלן: החזית) והיה פעיל במסגרתו.

בהמשך הצטרף הוא לזרוע הצבאית של החזית, הישתתף בגיוס פעילים לחזית, ערך תצפיות עם חברי חוליה נוספים על חיילי צה"ל במטרה לפגוע בהם, מסר ידיעות על תנועת כוחות צה"ל באיזור ואף הישתתף בהנחת מטען חבלה במטרה לפגוע בחיילים.

בין השאר הואשם העותר 1 בחברות באירגון טרוריסטי, מגע עם סוכן חוץ, פעילות באירגון טרוריסטי, קשירת קשר לפשע, קשירת קשר למסירת ידיעה לאויב שעלולה להיות לו לתועלת ובכדי לפגוע בבטחון המדינה, מסירת ידיעה לאויב בכוונה לפגוע בבטחון המדינה, ניסיון לרצח, עבירות נשק (הובלה והחזקה), קשירת קשר למתן שירות להתאחדות בלתי מותרת ומתן שירות להתאחדות בלתי מותרת.

העותר 2 אף סייע לפנות את פעילי ארגון הטרור, שניפצעו מירי חיילי צה"ל. בנוסף, מואשם העותר 2 כי ביצע תצפיות על תנועת כוחות צה"ל ועל כניסת כוחות צה"ל לרצועת עזה, ודיווח על כך באמצעות מכשיר קשר שנימסר לו במשך כחודש ימים.

במידה שאכן מדובר בראיות הנופלות בגדריו של החיסיון – שומה על בית המשפט להמשיך ולבחון את משקלן ואת מידת חשיבותן להגנתו של הנאשם: "על בית המשפט להורות על גילויה של ראיה אשר נמצא לגביה כי היא חיונית להגנת הנאשם. באשר לראיות אחרות, הלכה היא כי על בית המשפט לערוך איזון בין מידת התועלת הצפויה לנאשם מחשיפת הראיה לבין הפגיעה שעלולה חשיפה זו לגרום לבטחון המדינה. במסגרת זו נידרש בית המשפט לבחון גם האם ניתן לבודד מרכיבי ראיות מסוימים מתוך החומר החסוי ולחשפם, בין במישרין, בין בדרך של פרפרזה" (בש"פ 4055/09 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 27.7.09)).

...

שוכנעתי כי החומר החסוי אינו כולל ראיות החיוניות להגנתם של העותרים וכי אין בו כדי להועיל לעותרים במידה המצדיקה את חשיפתו, זאת נוכח שיקולי הביטחון המפורטים בתעודת החיסיון.

עיקר החומר הנחוץ להגנתם של העותרים, כך שוכנעתי, מצוי בחומר הגלוי וכן בפראפרזות שהועברו לעותרים, לרבות שתי הפראפרזות הנוספות שנמסרו.

אשר על כן, העתירות נדחות.

מעובדות כתב האישום המתוקן עולה כי במהלך שנת 2008 הקימו ארבעה אחרים חוליה של החזית הדמוקרטית בשכונת עיסוויה בירושלים.

ב"כ המאשימה ציינה את מעמדו הבכיר של הנאשם בשרשרת האירגון, את העובדה כי החוליה שהיתה בקשר עימו נקטה בדרכים אלימות, ואת הפוטנציאל הטמון בחברות באירגון טירור אשר ביום פקודה יכול להפוך לאירגון טירור הפועל נגד המדינה.

לטענת הנאשם פעילות האירגון היא פוליטית בלבד, בדרכי שלום, והביע תמיהה מדוע הוא עומד לדין, מאחר שנציגיו של האירגון תושבי ישראל, קיימו תעמולת בחירות בירושלים ואיש לא נעצר בשל כך. הנאשם טען כי הוא תורם לחברה בכך שהקים משרד עורכי דין המסייע בייעוץ בעניינים חוקתיים לתושבי הגדה וירושלים.

ביום 24.10.12 קבעתי, בת.פ. 10408-06-12, כי נאשם החבר בחזית הדמוקרטית אשר נקט בפעילות אזרחית של הישתתפות בהפגנות ולימודי עזרה ראשונה וכן הורשע בתמיכה באירגון טירור, כי מיתחם העונש הולם הוא בין 8 ל-12 חודשי מאסר.

...

בהתחשב מחד בחומרת העבירה, בעברו הפלילי המשמעותי, בפוטנציאל המסוכנות הטמון בעבירה והצורך בהרתעת הרבים ומאידך בהתחשב בלקיחת האחריות של הנאשם למעשים, ובנסיבותיו האישיות, שכן הנאשם התחתן והיה לאב במהלך מעצרו, אני קובעת כי העונש הראוי במקרה זה הוא של 20 חודשי מאסר אשר ירוצה מיום מעצרו 15.5.12.

בתחילת שנת 2022 הישתתף הנאשם במצעד במסגרת הלוויה של יאמן ג'סאן - קטין שנהרג מאש צה"ל, בעודו לובש מדים צבאיים ועליהם סממני החזית הדמוקרטית וכשהוא מחזיק רובה חרוזים מסוג 16M. במעשיו המתוארים היה הנאשם חבר באירגון טירור, נטל חלק בפעילות האירגון וביצע פעולות במטרה לקדם פעילותו.

· ע"פ 5536/18 עמאר אלבייאע נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים 13.06.2019) – המערערים הורשעו בעבירות נגד בטחון המדינה: חמיד הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של קשירת קשר לסיוע לאויב במילחמה, חברות באירגון טירור וניסיון יציאה שלא כדין מישראל.

הנאשמים החליטו להקים בשכונת עיסאוויה בירושלים חוליה (להלן – החוליה) של ארגון "החזית העממית הדמוקרטית לשיחרור פלסטין". בכמה מועדים הישתתפו הנאשמים במספר הפגנות ומחאות הזדהות שונות, שנערכו מטעם החזית הדמוקרטית במזרח ירושלים.

· ת"פ (שלום י-ם) 51244-02-17 מדינת ישראל נ' מוחמד דרבאס (פורסם במאגרים 28.09.2017) – הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירה של חברות באירגון טירור – ארגון החזית העממית לשיחרור פלשתין.

בכלל זה היה הנאשם אחראי על חוליה של החזית הדמוקרטית בשכונת עיסאוויה, היה חבר בועדה של החזית הדמוקרטית שפעלה בשכונה, הישתתף בהפגנות מחאה מטעם החזית הדמוקרטית במזרח ירושלים וכנציג מטעמה בקורס עזרה ראשונה.

...

לאור כל האמור, בהתחשב בערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות, במידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, אני קובעת את מתחמי העונש ההולם, במקרה דנא, כדלקמן: באישום הראשון – בין 6 חודשי מאסר בפועל ל- 20 חודשי מאסר בפועל.

בהתאם, אני גוזרת על הנאשם עונש מאסר בפועל של שמונה שנות מאסר, מאסר מותנה, וקנס.

סוף דבר נוכח האמור, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 8 שנות מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו.

באישום הראשון, הורשעו הנאשמים בעבירות חברות באירגון טרוריסטי ובעבירת תמיכה באירגון טרוריסטי.

במהלך שנת 2010, החליטו הנאשמים להקים בשכונת עיסאוויה בירושלים חוליה (להלן – החוליה) של ארגון "החזית העממית הדמוקרטית לשיחרור פלסטין", שהִנו ארגון טרוריסטי על-פי הכרזת ממשלת ישראל מיום 30.1.86 (להלן – החזית הדמוקרטית).

לדבריו, הצטרף לשותפיו לעבירה מתוך רצון לקבל מהם סיוע ותמיכה בארוע חתונתו; ובהקשר זה התרשם שירות המבחן כי הנאשם מתייחס באופן שטחי למעשים וממעיט מחומרת היתנהגותו כפי שבאה לידי ביטוי בכתב-האישום ובהכרעת-הדין.

ב"כ נאשם 4, עו"ד קאדרי, הצטרף בטיעוניו לטיעוני יתר הסנגורים, וטען כי מדובר ב"חוליה מקומית" של החזית הדמוקרטית, שפעילותה נועדה לטפל ב"בעיות מקומיות" ולא מעבר לכך.

...

על-רקע האמור, ובהיעדר נכונות מצִדו של נאשם 4 לבדיקה אמיתית וכנה של מניעי התנהגותו, ציין שירות המבחן, כי אינו יכול לשלול סיכוי להתנהגויות פורצות גבולות בעתיד מצדו של הנאשם, ועל-כן נמנע מהמלצה שיקומית בעניינו.

סבורני, כי מתחם העונש ההולם לגבי כל אירוע של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, בנסיבות המתוארות באישום השני, הוא בין 10 ל-30 חודשים, כאשר ניתן לחפוף בין המתחמים לגבי כל האירועים שבאישום זה. העבירה נושא האישום השלישי, של סחיטה באיומים, חמורה אף היא במהותה, ורף הענישה המקסימאלי שנקבע בגדרה עומד על שבע שנים.

התוצאה על-יסוד האמור לעיל, ובהתחשב במכלול טיעוני הצדדים לחומרה ולקולא, אני דן את הנאשמים כדלהלן: נאשם 1 – עלי מוסא – ל-34 חודשי מאסר בפועל, החל מיום מעצרו 2.5.12.