חברה חדלת פרעון על פי מאזן אחרון

בעיניין בקשה דחופה לאישור מכר מיום 28.11.22 מבוא לפניי בקשה דחופה לאשר לנאמן בהליכי חידלות הפרעון של עד העצם אקספרס בע"מ (להלן בהתאמה: "הנאמן" ו"החברה"), להיתקשר עם חברת טרנס אר סחר בע"מ (להלן: "אר סחר"), בהסכם למכירת נכסי החברה ופעילותה בתמורה לסך של 1,500,000 ₪ בתוספת מע"מ. עוד מבוקש להורות על המחאת הזכויות והחובות של החברה לפי הסכמי השכירות ביחס לשמונה סניפים שהפעילה החברה, וזאת בהתאם לסעיפים 75 ו- 76 לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ח- 2018 (להלן: "חוק חידלות פרעון" או "החוק").

יפים לעניננו הדברים הבאים, שנאמרו בע"א 10208/16 קרסו מוטורס בע"מ נ' Better Place Inc בפיסקה 30 (נבו 13.12.2017)‏‏: "אכן, כל עוד חברה היא סולבנטית, עיקרון חופש החוזים הוא עיקרון על ובית המשפט ככלל ייטה לכבד תניות ... עם זאת, היקלעותה של חברה לחדלות פרעון ובעקבות זאת לפירוק, משנה את נקודת האיזון ואת ההתייחסות לתניות חוזיות בין הצדדים; במצב של חידלות פרעון, כאשר ברור כי נכסי החברה אינם מספיקים לכסוי מלוא החובות כלפי כלל הנושים, עיקרון חופש החוזים עשוי לסגת, במידה מסוימת, מפני עקרון השויון וטובת הנושים האחרים." (ראה גם פר"ק (מחוזי ת"א) 30790-02-18 עו"ד קרן רייכבך-סגל, רו"ח בועז גזית, עו"ד פיני יניב- נאמנים בהקפאת ההליכים של הוניגמן ובניו בע"מ נ' כונס הנכסים הרישמי בפיסקה 15 (נבו 06.05.2018)).

ראשית לכל, בנגוד לטענת המתנגדים, גם מכירת פעילות עסקית של חברה נחשבת על פי החוק לשקום כלכלי לכל דבר וענין, גם אם החברה עצמה תיוותר כקליפה ריקה מתוכן לאחר אותה מכירה.

ברם, כפי שכבר ציינתי בחדל"ת (מחוזי תל אביב-יפו) 28790-11-21 עו"ד אבנר כהן נ' פוד האוס שאח בע"מ (נבו 12.12.2021)‏‏, שם הוצעה ברגע האחרון ממש הצעה העולה ב- 32% על ההצעה שהובאה לאישור, פתיחת הליכי המכר בשלב כה מאוחר תיפגע קשות במוסד המשפטי של מימוש נכסים על ידי נאמנים בהליכי חידלות פרעון.

...

בסופו של דבר הוגשה הצעה אחת ויחידה לרכישת רשת המסעדות בשלמותה (הצעות אחרות היו לרכישת פעילות בסניפים בודדים), הלא היא הצעתה של אר סחר.

זו הציעה תחילה לנאמן סך של 1,200,000 ₪ בתוספת מע"מ. הנאמן ניהל משא ומתן עם אר סחר לשם שיפור הצעתה, אשר בסופו של דבר הניב אכן הצעה כספית גבוהה יותר על סך של 1,500,000 ₪ בתוספת מע"מ. מכאן הבקשה שלפניי לאישור המכר.

בנוסף, מתקיים התנאי לפיו אין בהמחאת הזכויות כדי לפגוע בצד השני לחוזה, שכן לא שוכנעתי שהמחאת זכויות השכירות פוגעת באמת ובתמים במתנגדים.

אני סבור כי בנסיבות הענין, עת עסקינן בנכסים מניבים שממילא אין תוחלת אלא בהשכרתם מחדש, וכאשר הנכסים טרם הושכרו לשוכר חלופי, ובהינתן העובדה שהנאמן משלם לבעלי הנכסים דמי שכירות מלאים מיום הצו לפתיחה בהליכים במעמד של הוצאות שיקום, ובעיקר, נוכח חיוניות העברת השכירות כפי בקשת הנאמן לצורך הצלחת הליך השיקום, ניתן לקבוע, ולו גם בדוחק ביחס לסניף סינמה סיטי, שביטול החוזים התרחש בסמוך לפני מועד הצו לפתיחה בהליכים.

עוד יצוין כי נכון ליום 21.4.2021, סך הנשייה הנטען עומד על 32.9 מיליון ש"ח. להשלמת התמונה יצוין, כי גם בני משפחתה של החייבת מצויים בהליכי חידלות פרעון, ובהחלטה מיום 3.2.2019, קבע בית המשפט המחוזי כי תיק החייבת, תיקי שני ילדיה, ששמשו כמנהלי החברה (פש"ר 43802-01-18 ופש"ר 47870-01-18) ותיקי החברה (פר"ק 33634-01-18 ופר"ק 25894-01-18), יידונו במאוחד בשל היותם תיקים קשורים.

עוד הוסיפה החייבת וטענה, כי על פי ההלכה שנקבעה בע"א 5033/18 קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים א.ש. בע"מ – נ' רון לוי (2.2.2020) (להלן: עניין קרן מקפת), מימוש כספי הפיצויים ייעשה רק כמוצא אחרון, והוא מחייב עריכת איזון בין אינטרסים הקשורים בחייב וברווחתו אל מול אלו הנוגעים לנושיו.

...

דין הערעור להתקבל.

מכל מקום, סבורני כי אין די בליקוי שנפל בהתנהלותה זו של החייבת, בנסיבות המקרה דנן, כדי להצדיק את התוצאה הקשה של אובדן כספי הפנסיה המצומצמים שצברה במהלך שנות עבודתה, ושלילת הקצבה הצנועה שנועדו להצמיח לה לאחר גיל פרישה.

סוף דבר: דין בקשת רשות הערעור להתקבל.

רקע כללי והנפשות הפועלות התובעת, שהנה חברה יזמית וביצועית בענף הבניה והתשתיות, זכתה בחודש אוגוסט 2013 במיכרז לבצוע עבודות שקום כבישים, נקוז ופיתוח תשתיות ברחבי דבוריה (להלן: "המיכרז" או "הפרויקט"), שפרסמה הנתבעת 1 (להלן: "המועצה") באמצעות החברה למשק וכלכלה בע"מ (להלן: "משכ"ל). בחודש ספטמבר 2013 נחתם בין התובעת למועצה חוזה היתקשרות הנוגע לעבודות הנ"ל ובגדרו נקבעו, בין היתר, תנאי התשלום.

יצוין כי מאחר ודילנור מצויה בהליך פשיטת רגל, שבגדרו ניתן נגדה צו פירוק (פר"ק 27753-07-16; צו מיום 2.11.16) והואיל ומקלדה מצוי אף הוא בהליך חידלות פירעון ובעניינו ניתן צו כנוס (פש"ר 47920-11-16; צו מיום 26.3.17), התביעה המשיכה להתנהל נגד המועצה בלבד ופסק דין זה דן אך בטענות התובעת כלפיה.

אשר לעבודות כביש הזיתים, אף שהמועצה הכחישה כי הזמינה עבודות אלה ועצם ביצוען ע"י התובעת, השכילה האחרונה להרים את הנטל המוטל עליה ולהוכיח על פי מאזן ההסתברויות כי עבודות כביש הזיתים אכן בוצעו, זאת בנגוד לעדויות עדי המועצה שטענו כי עבודות כביש הזיתים לא הוזמנו וכלל לא בוצעו.

אשר לחשבונית ת/4, אמנם ניתן ללמוד ממנה שהסכום הנקוב בה הועבר לדילנור בשיקים עם זמני פרעון עתידיים, אך משאין בפניי הוכחה על פרעון השיקים הנ"ל, אין לקבוע כי התשלום האמור בוצע בפועל, בפרט נוכח הכחשת מקלדה כי קיבל תמורה בגין העבודות הנוספות הנ"ל. לפני סיום אתייחס לעתירת התובעת לפסיקה על דרך האומדנה.

...

הערבות הבנקאית אשר לנזק שנגרם לתובעת עקב אי השבת הערבות הבנקאית בדמות עמלות ששולמו על ידה, כטענתה, טענה זו נטענה בעלמא וללא תימוכין בראיה כלשהיא, ולכן דינה להידחות בהעדר הוכחה.

אשר לסעד המבוקש בכתב התביעה בדבר השבת הערבות הבנקאית לתובעת, משנדחתה הטענה בדבר ליקויים בעבודות שהיוו הסיבה להחזקת הערבות הבנקאית בידי המועצה, ומשהוכח כי תקופת הבדק הסתיימה והונפקה כאמור תעודת סיום לעבודות, הרי אין עוד סיבה להמשך החזקת הערבות הבנקאית בידי המועצה, ולפיכך הנני מורה לה להשיבה לתובעת תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין.

סוף דבר לשיטה אחרונה, התביעה מתקבלת באופן חלקי.

כפי שציין פרופ' יהושע ויסמן בספרו: "הבעלות ... כורכת עימה מלבד זכויות גם חובות כלפי החברה ... ההגנה על האנטרס הצבורי מחייבת על כן להציב סייגים לכוחה של הבעלות. בנוסף על כך, הגבלת כוחותיו של הבעל נידרשת גם על פי העקרונות הכלליים של דיני הנזיקין, כדי למנוע את המשתמש בנכסיו מלהזיק לסביבתו ... מכיוון שאין הבעלות מוחלטת עוד, ותוכנה נקבע בכל מקרה על ידי שקילת האנטרס של הבעל לעומת האנטרס של שכניו ושל הציבור, מתחייבת מכך מעורבות רבה על ידי בתי המשפט, המופקדים על מציאת האיזון הנאות שבין בעלי האינטרסים השונים" (ויסמן, 45-44; וראו גם, על גישה קהילתנית לקניין: חנוך דגן, "קניין, אחריות חברתית וצדק חלוקתי" צדק חלוקתי בישראל 97, 108-104 (מנחם מאוטנר עורך, 2000); חנוך דגן קניין על פרשת דרכים 55-51 (2005)).

שאלת מהות הנזק לחברה והיקפו – מבחן תוצאתי: שאלת המשנה השלישית והאחרונה הדורשת הכרעה לצורך קביעת כלל האחריות, עוסקת בתוצאות הפרת חובת ההגינות שבגינן תוטל אחריות על בעל השליטה המוכר וצפיית תוצאות אלה: האם אחריות תוטל רק על בעל שליטה שידע על נסיבות המנבאות את היתמוטטות החברה והגעתה לכדי חידלות פרעון? או שתוטל אחריות גם על בעל שליטה שידע על נסיבות המנבאות נזקים אחרים לחברה ולרווחיה, וזאת אף מבלי שתגיע לכדי חידלות פרעון? כאמור, כלל האחריות שנקבע בעיניין קוסוי הדגיש את תוצאת המכירה החובלת, וקבע כי אחריות תוטל על מוכר שידע כי הוא מוכר מניותיו לקונה אשר "ירוקן את החברה מנכסיה ויביא אותה למצב של אי-סולוונטיות" (עניין קוסוי, בעמ' 284).

ככלל, אני סבורה כי הקביעה לפיה אחריות בגין מכירה חובלת תוטל אך במקרה שבו החברה אכן הגיעה לחדלות פרעון ואך כאשר בעל השליטה המוכר ידע (או עצם עיניו מלדעת) על נסיבות אשר היו מביאות אדם סביר לצפות ברמת ודאות גבוהה תוצאה זו, היא ראויה ומאזנת כראוי בין שקולי המדיניות השונים עליהם עמדנו.

...

ממילא, אני סבור כי אין בהערכתו המוגבלת של מוכר השליטה את כישוריו העסקיים של הרוכש, כדי להצדיק את הקביעה שלפיה העסקה עם אותו יזם וכישלונו הם חלק מאותו "מכלול" אשר תוצאותיו באחריות מוכר השליטה.

לסיכום עניין זה, לגישתי לא מוטלת על בעל שליטה בחברה לבחון את כישוריו העסקיים של הרוכש בטרם ימכור לו את שליטתו בחברה.

סוף דבר, אף לשיטתי דין הערעור להידחות.

חשבונות הבנק והתפוסים בהם מדובר הנם כלהלן: חשבון בסניף 565 בנק הפועלים מספר ח-ן 088003 על שם חברת "דנלופ החזקות בע"מ". מדובר על פי הבקשה בחברה שאינה מעסיקה עובדים אשר רכשה קרקע באריאל, באמצעות הלוואה מבנק דיסקונט (כ- 6 מיליון ₪), ולאחר מכן בנתה נכס באמצעות הלוואה נוספת בסך 17 מיליון ₪ מבנק הפועלים.

כן הופקד לחשבון סך של 45,000 ₪ מחברת "רויאל קאזה רהיטים (1993) בע"מ". מניתוח חלקי של חשבון זה עולה שסך של 780,000 ₪ הועברו ממנו לחברת "אמיר ב.צ. נכסים והחזקות". בדיקת החשבון מהחודשים האחרונים מעלה כי אין בו פעילות ממשית לניהול משק בית, אין בו חיובי כרטיס אשראי אלא אך הוראות קבע וחיסכון בסך 1,500 ₪ ושתי הורדות הלוואה בסך 5,000 ₪ לחודש ותשלום חודשי של 200 ₪ למכבי שירותי בריאות.

הוצאת צוים כאמור, הנה על בסיס בחינת מערך איזונים וערכים כשמצד אחד עומדות לחשודים הזכות לקנין וחזקת החפות ובעניינינו, עדיין בשלב החקירה, וטרם הגשת כתב אישום והרשעה.

אני סבור כי הוצגה תשתית ראייתית לכאורית ברמה המספקת לשלב זה של ההליך, לבצוע העבירות שצויינו בתגובת המשיבה ובהן עבירות חידלות פירעון על-פי פקודת החברות, סעיף 346 לחוק חידלות פירעון ושקום כלכלי תשע"ה-2018, הונאת נושים לפי סעיף 439(א) לחוק העונשין תשל"ז-1977 וסעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון.

...

עוד אני סבור כי ניתן לייחס למבקש 1 עבירות לכאורה של רישום כוזב במסמכי תאגיד, קבלת דבר במרמה וזיוף המהוות כולן עבירות מקור על-פי החוק.

באשר למידתיות בין היקף העבירות והקפאת החשבונות ותפיסת הרכב, הכספים והתכשיטים, אני סבור כי נוכח שובל החובות ונפח העבירות בהיקף שצויין, שווי התפיסה הינו מזערי ובוודאי שאינו חורג מהמידתיות הנדרשת.

בהתחשב בכל האמור אני קובע ומורה בזאת כדלקמן: באשר לחשבון בבנק הפועלים סניף 656 ח-ן 088003 על שם חברת "דנלופ החזקות בע"מ" אני מאשר את המשך הקפאתו והעברת היתרה בו לקופת החילוט.