חברה זרה מחויבת להפקיד ערובה

טענות הצדדים: בבקשה טענו המבקשים, כי בהתאם לסעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות") ולהלכה הפסוקה, תובעת שהנה חברה בע"מ, מחוייבת להפקיד ערובה להבטחת תשלום הוצאות הנתבע.

קיומה של תביעה שכנגד אינה מאיינת את החזקה לפיה על המשיבים להפקיד ערובה; הבקשה הוגשה בשלב מקדמי של ההליך ובנקודת זמן בה התגלה למבקשים כי מצבם הכלכלי של המשיבים מתדרדר; עצם העובדה שאחד התובעים הוא אדם פרטי אינה שוללת הפקדת ערובה על ידי יתר התובעות שהן חברות בערבות מוגבלת ושתיים מהן חברות זרות.

...

בתשובה לבקשה טענו המשיבים כי יש לדחות את הבקשה.

נוכח כל האמור לעיל, לאחר איזון כלל האינטרסים ובחינת כל השיקולים הנדרשים והרלוונטיים, מחד זכות המשיבות לגשת לערכאות ומאידך, זכות המבקשים להיפרע את הוצאות המשפט, ככל שהתובענה נגדם תידחה וייפסקו הוצאות כאמור, אני סבור שיש להעמיד את הערובה שתופקד על ידי המשיבות 2-5 על סך של 100,000 ₪.

טרם סיום אציין, כי לא מצאתי לנכון להיעתר להצעת המשיבים לפיה המשיב 1 יפקיד ערבות אישית להבטחת הוצאות המבקשים.

לסיכום- נוכח כל האמור לעיל, אני נעתר לבקשה ומורה למשיבות 5-2 להפקיד בתוך 30 ימים ערובה (מזומן או ערבות בנקאית צמודה למדד) בסך של 100,000 ₪ להבטחת הוצאות המבקשים בתובענה העיקרית.

שעה שעסקינן בתובעת שהנה חברה בערבון מוגבל, קמה חזקה לפיה החברה מחויבת בהפקדת ערובה.

בהקשר זה יש להדגיש, כי גם המשיבה עצמה בתשובתה, לבד מהטענה הכללית והגורפת לסכויים גבוהים לזכיה בהליך - היא לא הצביעה על אף נסיבה ולו הקלושה שבכוחה לבסס טענתה זו. באשר לסכום הערובה - לאחר שנתתי את דעתי למספר המבקשים (נתבעים) ולכך שכולם מיוצגים ע"י אותו משרד; לעובדה כי חלק גדול מעדי המבקשים הנם תושבים זרים שהבאתם לעדות כרוכה בעלויות מיוחדות כמו גם תירגום חלק גדול מהסמסכים שנכתבו ברוסית; כן כשאני מתחשב במורכבות ההליך, שלא נראה כי הנו מורכב במיוחד למרות הרושם שמתקבל נוכח הקפם הבלתי סביר של כתבי הטענות ונספחיהם, אני סבור כי במקרה זה נכון וצודק לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה בסך 150,000 ₪ להבטחת הוצאות המשפט למקרה ויפסקו לטובת המבקשים במהלך או בסוף ההליך.

...

נחזור כעת לענייננו – לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני סבור, כי במקרה זה יש לקבל את הבקשה באופן חלקי.

לא ניתן להסתפק בדבריו הכלליים של רו"ח כי המשיבה איתנה וסולבנטית והיא יכולה לעמוד בתשלום ההוצאות כיום, שכן היה נכון להביא לעיני ביהמ"ש את המידע והעובדות שעמדו ביסוד מסקנה זו. שנית, תמוהה ומעוררת חשד בחירת המשיבה להסתמך דווקא על אישור זה, כאשר היא השולטת בכל המסמכים באשר לפעילותה העסקית ויכולתה הכלכלית.

בהקשר זה יש להדגיש, כי גם המשיבה עצמה בתשובתה, לבד מהטענה הכללית והגורפת לסיכויים גבוהים לזכיה בהליך - היא לא הצביעה על אף נסיבה ולו הקלושה שבכוחה לבסס טענתה זו. באשר לסכום הערובה - לאחר שנתתי את דעתי למספר המבקשים (נתבעים) ולכך שכולם מיוצגים ע"י אותו משרד; לעובדה כי חלק גדול מעדי המבקשים הינם תושבים זרים שהבאתם לעדות כרוכה בעלויות מיוחדות כמו גם תרגום חלק גדול מהסמסכים שנכתבו ברוסית; כן כשאני מתחשב במורכבות ההליך, שלא נראה כי הינו מורכב במיוחד למרות הרושם שמתקבל נוכח היקפם הבלתי סביר של כתבי הטענות ונספחיהם, אני סבור כי במקרה זה נכון וצודק לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה בסך 150,000 ₪ להבטחת הוצאות המשפט למקרה ויפסקו לטובת המבקשים במהלך או בסוף ההליך.

המשיבה הנה חברה זרה, שמקום מושבה בתורכיה.

בבואו של בית המשפט לבחון, האם בנסיבות העניין יהיה זה לא מוצדק להטיל על תובעת, שהנה חברה, חיוב בהפקדת ערובה, יפעיל בית המשפט שיקול דעת ויבחן האם הוגשה התביעה בתום לב ומהם סכוייה, האם הוגשה הבקשה לערובה רק כדי למנוע תביעה אמיתית של החברה וכן האם מצבה הכספי הרעוע של החברה המשיבה נגרם על ידי היתנהגות המבקשת (רע"א 10905/07 הנ"ל).

האם עלה בידי המשיבה לסתור את החזקה לפיה מחוייבת היא בהפקדת ערובה? על המשיבה מוטל היה הנטל להוכיח שבאפשרותה יהיה לשלם למבקשת את הוצאותיה בהליך, ככל שהמשיבה תחוייב בכך.

...

המשיבה מצידה טוענת, כי יש לדחות את הבקשה להפקדת ערובה, וזאת לנוכח סיכויי התביעה הגבוהים ולנוכח איתנותה הפיננסית של המשיבה.

מהכלל אל הפרט לאחר שעיינתי בטענות הצדדים כפי שנטענו בפניי בעל פה ובכתב אבחן את נסיבות המקרה מהכלל את הפרט.

לנוכח סכום התביעה סבורני כי יש להסתפק בהפקדה נמוכה יותר מזו המבוקשת.

לפניי בקשת הנתבעת 4, לחיוב התובעת, חברה זרה, בהפקדת ערובה להוצאותיה בגובה 10% מסכום התביעה (העומד על סך של כ-5.9 מיליון ₪) בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן "תקנות סד"א") ולהוראות סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות").

יצוין, כי לא ראיתי טעם להבחין במקרה דנא, בבחינתו של שיקול זה, בין אדם פרטי המחויב להפקיד ערובה מכוח סעיף 519 לתקנות סד"א לבין חיובה של חברה להפקיד ערובה מכוח חוק החברות.

...

לאור האמור, ומקל וחומר, כאשר לנגד עיניי ההלכה, לפיה הכלל הוא הפקדת ערובה והפטור הוא החריג לכלל, לא מצאתי שהתובעת הוכיחה נסיבות מיוחדות לפטור אותה ממתן ערובה, ולפיכך הנני מורה על חיובה בערובה להבטחת הוצאות הנתבעים.

בנסיבות, לאחר שבחנתי את כלל השיקולים ובין היתר סכום התביעה, מורכבותה ומספר הנתבעים, סברתי כי על התובעת להפקיד ערובה בסך כולל של 150,000 ₪.

סוף דבר הבקשה מתקבלת חלקית.

ולעניין זה ראו רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' מרדכי (מוטי) זיסר (13.7.08): "נדמה, כי הכוונה ב"כללים מיוחדים" הנה לחזקה שהייתה קיימת, לפיה חברה בערבון מוגבל מחויבת להפקיד, לפי בקשה, ערובה להוצאות.

אשר לבחינת שיעור הערובה, קביעה המחייבת בחינה מידתית על יסוד שיקולים שהתוו בפסיקה ובין השאר - סכום התביעה, מורכבות ההליך, היתנהלות הצדדים וטיבם (ת"א 23346-09-19 קוסט פורר גבאי את קסירר נ' שיפקה בערבה בע"מ (9.9.2020)) ובין היתר בהנתן העלויות הצפויות בשל היותה של התובעת חברה זרה אני קובעת כי על המשיבה להפקיד ערובה, בדרך של עירבון כספי או ערבות בנקאית בסך של 180,000 ₪ תוך 30 יום.

...

ניתוח הנתונים לעיל מוליך למסקנה אשר פורטה כבר לעיל כי מתחייבת הפקדת ערובה.

אשר לבחינת שיעור הערובה, קביעה המחייבת בחינה מידתית על יסוד שיקולים שהתוו בפסיקה ובין השאר - סכום התביעה, מורכבות ההליך, התנהלות הצדדים וטיבם (ת"א 23346-09-19 קוסט פורר גבאי את קסירר נ' שיפקה בערבה בע"מ (9.9.2020)) ובין היתר בהינתן העלויות הצפויות בשל היותה של התובעת חברה זרה אני קובעת כי על המשיבה להפקיד ערובה, בדרך של ערבון כספי או ערבות בנקאית בסך של 180,000 ₪ תוך 30 יום.

סוף דבר המשיבה-התובעת, תפקיד ערובה, בדרך של ערבון כספי או ערבות בנקאית בסך של 180,000 ₪ תוך 30 יום.