חברה בייסוד טרם נרשמה כבעלת דין

לשם הנוחות תיקרא להלן השותפות בין דירות יוקרה, מגדל ביטוח, מגדל מקפת וחב' פל המחזיקות יחד כ-84% – "השותפות", מנגד ייקראו בעלי החנויות הפרטיים המחזיקים בכ-16% משטחי הקניון – "הבעלים הפרטיים". עד כה טרם נרשם הקניון כבית משותף בפנקס הבתים המשותפים, כמו כן טרם נרשמו זכויות הבעלות של הבעלים הפרטיים בלישכת רשם המקרקעין.

סעיף 6 ו-ז להסכם קובע, כי המוכרים רשאים על פי שיקול דעתם להיתקשר בחוזה ניהול עם חברת ניהול או לייסד בעצמם חברת ניהול, אשר תקבל על עצמה את הניהול הבלעדי לרבות אספקה ובצוע השירותים הנדרשים לשם הפעלה ואחזקה של הרכוש המשותף ושאר המתקנים אשר ישמשו את הקניון.

(ר' ע"א 61/84‏‎ ‎יוסף ביאזי‎ ‎נ' אברהם לוי (27.4.1988)) באותם המקרים בהם בעל דין יכול היה להוכיח את שיעור נזקיו על סמך ראיות, ובעניינינו – חוות דעת מומחה – בית המשפט לא יעשה שימוש בכלי ה'אומדנא' והדבר ייזקף לחובתו של אותו בעל דין.

...

לאור כל האמור, כל רכיבי התביעה הכספית – נדחים.

לא שוכנעתי כי לטענות אלו רלבנטית ושייכות לנסיבות הליך זה. מנגד, טען התובע בסיכומיו כי חברת הניהול הממומנת מדמי הניהול, משרתת גם אינטרסים פרטיים של השותפות, כגון איתור שוכרים עבור חנויות שבבעלות השותפות, הפעלת הליכים משפטיים כנגד שוכרים סרבנים וכיו"ב. טענות אלו לא הוכחו, אף לא ברמה הבסיסית המאפשרת עריכת אומדנא.

בהתאם לכך, אני קובע כי חברת הניהול לא תהא רשאית להפחית את דמי הניהול לכל 'חנות עוגן' שתחפוץ בהתאם לשיקול דעתה, תוך העמסת הנטל על יתר 'החנויות הרגילות' כהגדרתן לעיל.

עוד עותר המבקש למנות עורך דין שיטפל באופן מרוכז ומקצועי באיתור ורישום בעלי המניות בחברה שטרם נרשמו במרשמיה, להורות על כנוס אסיפה כללית, להורות למשיבים להציג בפני האספה הכללית את הפרוטוקולים והדוחות הכספיים לשנים 2016 ו – 2017 ולבצע בחירות חדשות לדירקטוריון ולהנהלת החברה ולמנות לחברה רואה חשבון, מבקר ויועץ משפטי.

מאחר ועניין זה אינו נידרש להכרעה במסגרת ההליך כאן, ולמיטב הבנתי בית המשפט היתייחס לכך בפסק הדין בה"פ 8629-06-14 (שם, ע' 16 – 17), איני רואה לנכון להרחיב בעיניין זה או להתייחס לטענת המשיבים כי פעילותה של האגודה האם אשר ייסדה את החברה, הופסקה לפני שנים רבות ובשלב זה לא ניתן לקיים את הוראות תזכיר החברה בדבר העברת רכוש החברה לאגודה האם, או לטענות הצדדים באשר לשאלה האם החברה סיימה את תפקידה עם בניית המבנה ברחוב הרב קוק 77 בתל אביב.

למרות זאת, לא אוכל להעתר לסעד העקרי המבוקש בהמרצת הפתיחה להורות למשיבים לרשום את המבקש כבעל המניות האמורות, לפי שלצד הדרישה להצגת תעודת מניה מקורית קיימת דרישה להצגת מיסמכי העברה או ירושה, ועניין העברת המניות מבצלאל צארום המנוח ו/או מאסתר צארום המנוחה צריך להתברר בין יורשיהם שאינם צד להליך כאן.

...

למרות זאת, לא אוכל להיעתר לסעד העיקרי המבוקש בהמרצת הפתיחה להורות למשיבים לרשום את המבקש כבעל המניות האמורות, לפי שלצד הדרישה להצגת תעודת מניה מקורית קיימת דרישה להצגת מסמכי העברה או ירושה, ועניין העברת המניות מבצלאל צארום המנוח ו/או מאסתר צארום המנוחה צריך להתברר בין יורשיהם שאינם צד להליך כאן.

על כן, איני רואה להיעתר לבקשה למתן צו המונע דיספוזיציה בנכסי החברה.

סוף דבר המרצת הפתיחה נדחית.

בטרם יפורטו טענות הצדדים, אציין כי מדובר – כפי שעולה מהתאור התמציתי של הרקע שלעיל, בחברה משפחתית שנוסדה לפני עשרות שנים על ידי שלושה אחים.

משה לא העיד לכן בדיון, חרף היותו בעל הדין המרכזי מטעם משפחתו, ועמדתו העובדתית לא התבררה מפיו שלו.

העולה מהאמור לעיל הוא כי גם לגישתו של גרשון, שתי החברות הקשורות הן חברות שהבעלות ב-50% מהן היא של משה, אף שבמחצבות האחים - גרשון הוא מי שרשום באופן פורמאלי כבעל-המניות.

באשר לטענה בדבר אי-סדרים ברישומים, הרי עוד בטרם חקירתו הנגדית של המומחה, הוא חזר בו מקביעה זו. בחקירה הנגדית, העד נישאל כך במפורש והשיב כי הפרק של אי-סדרים ברשומי החברה אינו עומד בעינו בחוות-הדעת (ר' עמ' 21 לפרוטוקול).

...

הצדדים יעשו מאמץ להגיע להסכמות ביחס לאותם עניינים הטעונים הסכמה למשך התקופה עד להשלמת הליך ההיפרדות, ואינני רואה טעם להורות על שינויים בחברה ובמסמכי היסוד שלה למשך פרק הזמן עד אז. התביעה נגד גרשון אני מורה על שחרורו של גרשון מכל ערבויותיו לחברה – ככל שהוא נותר חתום על ערבויות כלשהן לטובת החברה.

סוף דבר – אני מורה על ביצוע היפרדות בין הצדדים בהליך שפורט לעיל.

לאור מכלול האמור בפסק-דין זה לעיל, אני מחייבת את הנתבעים 2-3 לשאת בהוצאות התובעים בגין התביעה הנוכחית בסכום כולל של 50,000 ש"ח. אני נעתרת לבקשת התובעים בתביעת המסמכים כמבוקש בה. התביעה נגד משרד ברייטמן אלמגור זהר ושות' נדחית לאור הצהרתו של משרד רואה החשבון כי יכבד כל צו של בית המשפט.

עצם העברת פעילות בי מוס 1992 ונכסיה לבימוס פרינט, אשר נוסדה כחודש לפני הסכם העברת הפעילות כחברת יחיד של הנתבעת - אם בתו של הנתבע אשר לימדה על עצמה בעדותה כי לא הייתה בעלים של החברה ומעולם לא רכשה פעילות של חברה ואשר על פי עדותה של התובעת (שלא נסתרה) לא עבדה בי מוס 1992 - מעוררת שאלה.

בעדותה היחידה של הנתבעת, בעלת דין, אשר הקלה ראש באי אמירת בתצהירה - אין די. לגבי הסך של 140,000 ₪ שהנתבעת טוענת בתצהירה שהיא העבירה מחשבונה הפרטי לבי.מוס 1992 - הנתבע לאחר שעיין בכרטסת של בימוס פרינט סתר זאת כשאישר שהכספים הופקדו בחשבונה של בימוס פרינט (עמ' 30 שו' 11-14).

זאת ועוד, המסד הראייתי מוסיף ומלמד כי בימוס פרינט ובי מוס 1992 חד הן. בימוס פרינט ממשיכה את אותה פעילות של בי מוס 1992 עבור חברות החוץ של הנתבע, ועל אף הרישום הפורמאלי של הנתבעת כבעלת מניות ודירקטורית יחידה בחברה, השתכנעתי שלנתבע קשר פעיל וממשי לבימוס פרינט באמצעותה הוא ממשיך את פעילותה של בי מוס 1992.

...

אינני מקבלת את התביעה בגין עגמת נפש.

סוף דבר מכל האמור, התביעה מתקבלת כך שנתבעים יחיד ולחוד ישלמו לתובעת סך של 137,971 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (11.3.2020) ועד לתשלום בפועל.

סכום אותו אני קובעת כסכום סביר ומידתי בנסיבות העניין.

מדובר בקביעה עובדתית המבוססת על היתרשמותו הישירה של בית המשפט מעדי המשיבה ועל ראיות חותכות שהוצגו על ידה, ובכללן ניתוח היתרי הבנייה שניתנו במהלך השנים; צלומי הלבנים שיוצרו על ידי חברה שנוסדה בשנת 2007; וחוות דעתו של האדריכל הרטוג.

הסעיף האמור עוסק מפורשות בהליך רישום לפני פקיד ההסדר במסגרת הליך הסדר, ועמדת המערערות לפיה ניתן להשתמש בו כטענת הגנה אינה עולה בקנה אחד עם לשונו או עם פסיקתו של בית משפט זה. ולבסוף טענה המשיבה כי ההליך בבית המשפט המחוזי נסוב על שאלת התיישנותה של התביעה, וטענות המערערות המבוססות על עקרונות הצדק הועלו לראשונה רק בערעורן.

המערערות אף אינן חולקות בערעורן על קביעה זו. הן טוענות כי "הסתמכותן על פקודת ההסדר היא בגדר טענת הגנה" וכי אמנם "בהעדר הליכי הסדר לא ניתן לתבוע זכויות אלה באופן פוזיטיבי אך המדובר כאמור בטענת הגנה העומדת לזכות המחזיק שאינה תלויה בכך שטרם הוחל בהליכי הסדר". הן אף מוסיפות ומטעימות כי "המדובר בזכות מהותית שכן לוּ היה מיתנהל הליך הסדר וטענה זו היתה מתקבלת הרי שהיתה מוקנית למחזיק בקרקע בעלות בשטח המחלוקת" (סעיפים 8.5-8.4 לערעורן).

על מנת להקים השתק פלוגתא נידרש בעל הדין הטוען לכך להצביע על קיומם של ארבעה תנאים מצטברים: כי קיימת זהות בין הפלוגתא העולה בשני ההליכים המשפטיים; כי בהליך הראשון קיימו הצדדים היתדיינות בכל הנוגע לאותה פלוגתא, ולצד שנגדו מועלית טענת ההשתק בהתדיינות השנייה היה יומו בבית המשפט ביחס לאותה פלוגתא; כי ההיתדיינות הסתיימה בהכרעה מפורשת או משתמעת ונקבע לגביה ממצא פוזיטיבי; וכי ההכרעה בפלוגתא הייתה חיונית לצורך פסק הדין בהליך הראשון (ע"א 1545/08 מוסקונה נ' סולל בונה בע"מ, פסקה 9 (4.3.2010); ע"א 8273/16 Fundacio Gala-Salvador Dali נ' וי. אס מרקטינג (ישראל 2005) בע"מ, פסקה 43 (11.7.2021); ע"א 7883/09 עו"ד יששכר בר הלל, כונס נכסים לחברת שלמי עד בע"מ נ' בירי בראשי עבודות עפר פיתוח תשתית וכבישים (1987) בע"מ, פסקה 30 (30.11.2011)).

...

דינה של טענת המערערות גם בעניין זה להידחות אפוא.

מכל מקום, דין הטענה גם להידחות לגופה.

סיכומו של דבר: דעתי היא כי אין כל עילה להתערבות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.