חבלות בבטן, אגן, ברך ושוק בתאונת אופנוע

רקע ועובדות שאינן במחלוקת התובעת ילידת 4.1.90, נפגעה כנהגת בתאונת אופנוע, ביום 21.11.09 ["התאונה"].

בהגיעה לבית חולים איכילוב אובחנו חבלות בבטן, באגן, בברך ובשוק שמאל.

...

אין מנוס מהסתמכות על ה"אדן המרכזי" - נתונים סטטיסטיים – השכר הממוצע במשק [ע"א 10064/02, מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' רים אבו חנא, פורסם בנבו].

אני סבורה שיש לתת משקל משמעותי לנכות הרפואית, אך משקל זה נמוך משיעורה המלא.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת 305,841 ₪ בצירוף שכ"ט בשיעור 46,916 ₪ ובצירוף אגרת משפט.

הנתבעת הנה מבטחת האופנוע מספר רשוי 4810870, עליו רכב התובע בעת קרות התאונה (להלן – "הנתבעת").

התובע נפל, ניחבל ופונה ממקום התאונה לבית חולים.

פרופ' וייזר קבע כי התובע נפגע בתאונת דרכים לא קשה בידו, ברגלו, בבטנו ובאגן צד שמאל.

בבדיקה של אורתופד, תנועתיות ירך וברך משמאל מלאה, ללא חסר נורולוגי.

בבדיקה של פלסטיקאי, שפשופים וכוויה שטחית על פני שוק, אמה, כף יד ובטן תחתונה משמאל.

...

בהתחשב במהות הפגיעה, בתקופות הנכות הזמנית שנקצבו לתובע ובשיעור נכותו הצמיתה, הנני קובעת פיצוי בגין עזרת צד ג', לעבר ולעתיד, על דרך האומדנא בסכום של 6,000 ₪.

אולם, לנוכח חלוף הזמן, מיעוטם של אלו, לא מחייב את המסקנה כי הוצאות שכאלו לא נעשו.

אולם, לנוכח תניית ההשתתפות העצמית, לפיה יש לנכות סך של 25,000 ₪, לא ייפסק לתובע פיצוי בראש נזק זה. סוף דבר התובע זכאי לפיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה: הפסדי שכר לעבר 5,926 ₪ עזרת הזולת 6,000 ₪ הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה 3,000 ₪ ____________________ בסה"כ: 14,926 ₪ ניכויי מלל מתוך הפיצוייים, בסך כולל של 14,926 ₪, יש לנכות את תגמולי המל"ל, המשוערכים כיום על סך של 5,704 ₪.

התובע , יליד שנת 1989, הגיש נגד הנתבעת תביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, עקב פגיעתו בתאונת דרכים מיום 9.1.13, כאשר משאית פגעה באופנוע עליו רכב (להלן: "התאונה").

על פי מיסמך סיכום האישפוז, בבית החולים אובחנה חבלת ראש וכן אובחנו סימני חבלה בחזה ובבטן רגל ימין מרוסקת, עוות של יד ימין, וסימני שיפשוף מרובים.

התובע אושפז במחלקת טפול נמרץ כללי כרורגי ובמהלך האישפוז בוצע ניתוח לטפול בחבלות אורטופדיות באגן, בברך שמאל, במרפק ימין בשוק ימין ובאצבע משמאל.

...

משך הזמן הקצר אינו מאפשר לקבוע האם היה מתמיד בעבודה והאם היה מקבל קביעות לפיכך, אני קובעת כי לעבר, ממועד התאונה ועד מועד שובו לעבודה, יש להעמיד את השכר על סכום נטו של 9,000 ₪; מ- 1.7.14 עד היום, על סכום נטו של 11,000 ₪; מהיום ולתקופה של 10 שנים – על סכום של נטו של 14,000 ₪; וממועד זה ואילך, על 17,000 ₪ (כל הסכומים הם בערכים של היום, כאשר אני סבורה כי יש בסכומים אלה כדי לשקלל את "אי הודאות" באשר לעתידו של התובע אלמלא התאונה).

בשים לב למצבו של התובע סמוך לאחר התאונה , אני סבורה כי היתה הצדקה למעבר התובע לדירה שהיתה מותאמת למגבלתו (ניידות באמצעות כיסא גלגלים).

לפיכך , אני קובעת כי יש לנכות מסכום הנזק את מלוא הנכוי כאמור בחוות דעת האקטואר, דהיינו 1,008,418 ₪.

הנכות התאונה אירעה כאשר רכב פגע מאחורה באופנוע עליו נסעה (התובעת ישבה באופנוע מאחורי הנהג – הוא הנתבע מס' 1 שגם הוא נפגע בתאונה).

ממקום התאונה הועברה התובעת לבית החולים תל השומר , שם נמצא כי היא סובלת מחבלת ראש עם דימום מינימלי בחלל התת-עכבישי, הפרעה בזיכרון, סימני שיפשוף בבית החזה מימין, קרע בכבד, שבר בעצם האגן, שבר בעצם השוק (טיביאה) ובעצם השוקה (פיבולה), פצעי שיפשוף בגב התחתון, במותן ימין, במרפק יד ימין ובגב , פצע קרוע בעקב רגל שמאל, ושבר בזיז רוחבי של חוליה גבית עליונה 1D משמאל .

באשר לחבלה בחזה הוא קבע כי חבלה זו "לא הותירה הפרעה רפואית, הפרעה תפקודית אחרת או נכות צמיתה". באשר לחבלה בבטן קבע פרופ' ביטרמן כי חבלה זו גרמה לקרעים בכבד מדרגה שניה אך "טיבן של חבלות מדרגה זו בכבד שהן מחלימות באורח ספונטאני ואינן מותירות נזק שיורי בדמות הפרעות בתיפקוד הכבד או סימפטומטוטלוגיה רלבאנטית אחרת". מאחר והתובעת לא התלוננה כל תלונה היכולה להיות קשורה לחבלות בחזה או בבטן קבע פרופ' ביטרמן כי "התובעת החלימה באורח מלא מהחבלה בבטן ללא שרידי הפרעה תפקודית או נכות צמיתה". מומחה בתחום האורתופדי, פרופ' חיים צינמן , קבע כי בבדיקתו את התובעת ביום 18.3.14 הוא מצא תנועה טובה של ברך וקרסול ימין, בצלום נראה השבר מחובר היטב,ו כאב בישור מלא של הברך.

...

אין לי ספק כי התובעת אימה ואחותה הפריזו בתאור היקף העזרה לו נזקקה התובעת ובשים לב לתיעוד הרפואי – אני סבורה כי הסכום של 2,000 ₪ לחודש יש בו כדי לשקף את שווי העזרה הנדרש .

יחד עם זאת, אני סבורה כי יש לפסוק לתובעת פיצוי עבור העזרה שקיבלה גם בתקופת אשפוזה, ובשים לב לפגיעותיה – לא מן הנמנע שהעזרה שקיבלה בהיותה מאושפזת אף עלתה על זו לה נזקקה לאחר שחרורה מבית החולים ( בתקופת האשפוז פסקתי לתובעת הפסד השתכרות מלא ולא בשעור של 30% בלבד).

לתובעת גם שולמה על ידי המוסד לביטוח לאומי גימלת נכות כללית בסכום של 77,925 ₪ בהחלטה מיום 15.3.15 קבעתי כי התובעת תשלם את שכר הופעתו של פרופ' צינמן בסך 3,000 ₪ ומע"מ. הוספתי כי " על מנת למנוע תקלות בתשלום, תקדים הנתבעת ותשלם לפרופ'

בתאונה זו, בהתאם למצוין בתעודת חדר מיון אליו הועבר התובע, הוא ניחבל כשהחליק עם האופנוע נפגע בחזה, בברכיים, באגן, ובגב, ללא חבלת ראש, או בטן, ללא איבוד הכרה, או הקאה, בבדיקה גופנית בבית החולים, צוין שהוא במצב כללי טוב, בהכרה מלאה, ראש ללא סימן חבלה, צוואר, צווארון, חזה רגישות על פי צלעות 9 – 10 מצד שמאל.

התובע פונה לבית החולים איכילוב, נבדק ונמצא כי הוא סובל משבר בשוק שמאל, שבר מרוסק של הטיבייאל פלטו, וחלק מקורב של השוק.

...

אני מחייב את הנתבעות 1-2 לשלם לתובע, סכום של 5000 ₪ בגין התאונה הראשונה, ועוד 1.

אני מחייב את הנתבעות 2-3 לשלם לתובע (בגין התאונה השלישית סכומים אלו א-הפסד עבר מלא 50000 ₪ ב-הפסד עבר חלקי 35000 ₪ ג-הפסד השתכרות והפסד כושר השתכרות לעתיד 100,000 ₪ ד-עזרת הזולת בעבר 7500 ₪ ה-כאב וסבל 40000 ₪.

כמו כן הנני מחייב את הנתבעות לשלם לתובע את הוצאות המשפט, שכ"ט עו"ד בשיעור של 13% על הסכומים הפסוקים בגין שלוש התאונות, ומע"מ על שכ"הט. ניתן היום א' טבת תשס"ח 10/12/2007.