חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ופציעה בנסיבות מחמירות

רקע עובדתי כנגד המשיב ונאשם 2 (אחיו של המשיב) הוגש ביום 9.12.2019 כתב אישום שייחס להם עבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, פציעה בנסיבות מחמירות והיזק לרכוש בזדון.

...

לא בכדי נמנע בית המשפט פעם אחר פעם להיעתר לבקשת המשיב לבטל תנאי זה, וזאת להבדיל מיתר התנאים אשר ביחס אליהם בא בית המשפט לקראת המשיב.

לסיכום עניין זה אומר שקיימות ראיות לכאורה לכך שבמשך תקופה ארוכה המשיב הפר תנאי שחרור מהותי פעם אחר פעם, לעיתים בד בבד כשבקשה שלו לביטול אותו תנאי שחרור תלויה ועומדת בבית המשפט.

עוד ראוי לציין, כי לנוכח ההפרות של תנאי השחרור היה מקום להורות גם על חילוט ההפקדה והערבות של המשיב, ואולם לנוכח מעצרו המחודש של המשיב נמנעתי בשלב זה מלעשות כן. לסיכום, אני מקבל את הבקשה לעיון חוזר ואני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.

טענות אלו, בצרוף ההודעות הראשוניות בתיק, מקימות תשתית מספקת לשלב זה. אשר לאישום השני, כאמור, עיקר טענות המשיב עניינן העידר ראיות ליסוד הנפשי בעבירה 333 ו- 335 לחוק העונשין, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות.

...

אשר על כן, אני קובע קיומה של תשתית לכאורית לעבירות המיוחסות למשיב בכתב האישום, שאינה חפה מקשיים בעיקר בכל הנוגע לעבירת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות.

בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים כנגדו כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, פציעה בנסיבות מחמירות, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות ואיומים.

...

שקלתי הדברים; סבורני כי הגם שמדובר במקרה שאינו פשוט, אי שילוב המשיב בהסדר הטיפולי המוצע יהיה בבחינת החמצת הזדמנות, ועל כן יש להעדיף השילוב בשלב זה, על פני מעצר מאחורי סורג ובריח.

אין לי אלא להפנות לכתוב בבש"פ 1152/17 מולה דרבה נ' מ"י-: "...אני סבורה שהייחוד במקרה זה נובע מכך שלא זו בלבד שמדובר באדם הנמצא בתחילת חייו, אלא גם שעד כה הזדמנויות החיים שעמדו לרשותו, ובכללן יכולתו לצפות לתמיכה משפחתית, היו תמיד דלות. כפי שציינתי בעבר, ראוי גם במקרה זה שלא לנעול את השער דווקא כאשר "שערי התקווה... מאיימים להיסגר" (ראו: בש"פ 3292/14 ציבר נ' מדינת ישראל, פסקה 14 (20.5.2014)).

(נאשם 2) הנאשם הורשע, במסגרת הסדר טיעון, על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בבצוע עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות (עבירה לפי סעיף 333 + 335(א)(2) לחוק העונשין התשל"ז – 1977).

...

בעפ"ג 18816-03-14 פלדנקרייז נ' מדינת ישראל ( 20.5.14) נדחה ערעורו של נאשם שהורשע, לאחר ניהול הוכחות, בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות (בצוותא), ניסיון תקיפה סתם ואיומים ונדון ל-9 חודשי מאסר בפועל.

בעפ"ג 24689-06-13 בן קסוס ואח' נ' מדינת ישראל, נדחה ערעורם של המערערים אשר הורשעו בעבירות קלות יותר של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות שעניינה בכך שהכו את המתלונן באגרופים ובעיטות בכל חלקי גופו, והמשיכו במעשיהם אף לאחר שנפל ארצה ובעודו מקופל ומנסה להגן על גופו.

לאור כל האמור לעיל אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: 6 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימים בהם היה עצור בתיק זה, בהתאם לרישומי שב"ס. הנאשם יוכל לרצות את עונשו בדרך של עבודות שירות, בהתאם ובכפוף לאמור בחוות הדעת מטעם הממונה על עבודות השירות אשר הוגשה.

נאשם 3 הורשע ביום 08.05.23 בשתי עבירות פציעה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 334 וסעיפים 335(א)(1) ו-(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1997 (להלן: "החוק"), אחת מהן בצרוף סעיף 29 לחוק; מספר עבירות ניסיון חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 333 וסעיפים 335(א)(1) ו-(2), יחד עם סעיף 25 לחוק; ועבירת החזקת סכין שלא כדין לפי סעיף 186(א) לחוק.

...

בשים לב למנעד הרחב העולה מן הפסיקה, תוך בחינת נסיבות ביצוע העבירה במקרה זה, ביניהן, כאמור, ההצטיידות בסכינים מראש והשימוש בהם, מספר מעשי האלימות והניסיונות למעשי אלימות, הנזק שנגרם, וחלקו של כל אחד מהנאשמים באירוע, בכלל זה בפרט בכל הנוגע לנאשם 3, העובדה כי הוא פעל רק לאחר שהבחין בכך שאביו נדקר ונעשו ניסיונות נוספים לדקור אותו ואת אביו פעמים נוספות, אני סבור כי מתחם העונש ההולם את מעשיו של נאשם 3 בנסיבותיו נע מ-18 חודשים ועד 42 חודשי מאסר בפועל, ומתחם העונש ההולם את מעשה נאשם 5 בנסיבותיו נע מ-4 שנים ועד 7 שנות מאסר בפועל.

אני מורה על הפעלת עונש מאסר מותנה בן חודשיים שנגזר על הנאשם בת"פ 27907-05-21 ביום 31.08.21.