חבלה במונה חשמל: תביעה בגין שיבוש רישום צריכת חשמל

המונה עצמו היה תקין וקרא נכונה את צריכת החשמל, אולם נימצאו "שריטה קטנה על גבי שלט מערכת הספירה סביב חלון הספרות באיזור גלגל המאות [ו]שריטה על גבי גלגל האלפים בספרות 0 ו- 1 במערכת הספירה". בבדיקת המעבדה נקבע עוד כי "הממצאים שנמצאו במונה הינם מעשה ידי אדם שנועדו לשבש את פעילותו התקינה של המונה". בדיקת המעבדה אישרה גם, כי החותמים שנמצאו על גבי המונה, אינם חותמים של חברת החשמל.

גדר המחלוקת טענה מרכזית של התובעת הייתה, כי אין זה משנה כביכול מי גרם את החבלה במונה, שכן בין אם היא נגרמה על ידי הנתבעים או מי מטעמם, ובין אם לאו, הרי שהם נהנו מצריכת חשמל שלא נרשמה, ולכן עליהם לשלם את הסכום שנתבע, מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט.

בהנחה שאין זה סביר שאדם זר יבצע "עבור" דיירים, בלא ידיעתם ומעורבותם, חבלה במונה שתיטיב עם קריאת החשמל שלהם, המסקנה היא, כי כדי שהמחזיקים בנכס ייהנו מרישום צריכה מופחת בסוג החבלה המדובר, עליהם להיות מעורבים בעצמם, באופן שיגרתי, בהסטה מעת לעת של ספרות המונה לאחור.

...

בסופו של דבר, סוגיית הנטל, הינה פרי של מכלול נסיבות העניין, ובכלל זאת אופי החבלה (חד-פעמית, מתמשכת, מתוחכמת, פשוטה וכיו"ב) עצמת הראיות בדבר שינוי משמעותי בצריכה והיקף השינוי, וכיו"ב. מבלי לגרוע מהאמור לעיל יוער, כי טענות התובעת בדבר היפוך נטל הראיה כביכול במקרה שבו הוכחה חבלה במונה, אין להן יסוד בענייננו.

למען הסר ספק אציין כי במסקנה זו הבאתי בחשבון גם את סוגיית אי הבאת עדים נוספים מטעם הנתבעים.

לכל האמור לעיל יש להוסיף את התרשמותי הבלתי אמצעית, החיובית, מעדות הנתבע.

סוף דבר איזון בין מכלול הראיות ושיקולים מוביל למסקנה כי התובעת לא עמדה בנטל השכנוע המוטל על כתפיה להוכחת צריכת חשמל שלא כדין על ידי הנתבעים, ומשכך התביעה נדחית.

בכל הקשור למונה של משק 100 (מספר מונה 425852) נרשם, כי בוצעו במונה פעולות "מעשה ידי אדם שנועדו לשבש את פעילותו התקינה של המונה", ונימצא על ידי מר טוינה במהלך בדיקתו, כי המונה איננו רושם בין 33% ל- 40% מצריכת החשמל העוברת דרכו (ראו נספח ב' לתצהירו של מר טוינה).

מן האמור עולה, כי גם אם נהג הנתבע בתום לב מוחלט, הרי שהוא התעשר על חשבון התובעת, בגין החשמל שסופק ולא נרשם, ועליו לשלם לה בגין חשמל זה. הקף הצריכה שלא נרשמה משנמצא כי בוצעה חבלה במונה החשמל במקרקעין, אשר מונעת רישום מלא של צריכת החשמל בשני המונים, אזי רשאית התובעת על פי דין לתבוע את מחזיק המקרקעין, ומי שנחזה להיות זה שצרך חשמל, מבלי שצריכה זו נרשמה במלואה.

התובעת בתביעתה טענה שיש לחייב את הנתבע בגין צריכת חשמל שלא נרשמה במשק מספר 100 בתקופה שמיום 23.9.2008 ועד ליום 26.11.2015; וביחס למשק 205 בתקופה שמיום 27.3.2011 ועד ליום 26.11.2015 (להלן – "תקופת השב"ח"), בסכום כולל של 222,877 ₪.

...

כך, למשל, יקל עלינו להגיע למסקנה כי תכלית החקיקה אכן מחייבת את הטלת נטל ההוכחה על הנאשם במקרים שבהם, מלבד לשון חוק המורה מפורשות על העברת הנטל, מדובר ב'הגנה' הצמודה לעבירות מיוחדות אשר נועדו להסדיר תחומים מסוימים בחיי החברה, כגון התחום הכלכלי, הפיסקאלי, תחום התעבורה וכיוצא באלה.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה, ואני קובע כי על הנתבע לשלם לתובעת סך של 133,135 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.

בנוסף, ישלם הנתבע לתובעת שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט בסכום כולל של 15,000 ₪.

בנוסף הנתבע מכחיש באופן גורף את כל סעיפי התביעה – לרבות שימוש בלתי חוקי בחשמל על ידו או על ידי מי מטעמו, מכחיש חבלה במונה, כן מוכחשת בדיקת המונה במעבדת התובעת ותוצאותיה.

על אף שהעד לא נישאל כלל על החבלה במונה הוא תיאר את מהות השיבוש במונה: "מישהו הוציא את מערכת הספירה פיזית ניתק אותה והחזיר אותה, שיחקו איתה חזור ושוב והיא לא רשמה כלום, היו חודשים בהם לא היתה קריאה". במועד השני מיום 24.12.2018 נישאל מר ארנפרוינד מדוע משך הזמן שלקח לחברת החשמל לערוך את הדו"ח על הפרישי הצריכה היה שנה ושלושה חודשים והשיב כי התקנות מתירות זאת לחברת החשמל וכן שאלות באשר לאומדן הצריכה.

מכלל הראיות והעדויות אשר הוצגו בפני, מן הביקור שערך בית המשפט ברחוב צייטלין 35 בתל אביב בו הוצגו באופן מדגמי חתמים של מוני חברת החשמל וגם מן הנתונים העובדתיים אודות צריכת החשמל, נתונים שהראו שהצריכה הלכה ופחתה לאורך השנים מצריכה של 161,191 קוט"ש בשנת 1999 לצריכה של 35,331 קוט"ש בשנת 2010, ירידה שאומרת דרשני, ירידה שלא ניתן לה הסבר המניח את הדעת בידי הנתבע ולכן, מכל הטעמים המפורטים לעיל הגעתי למסקנה כי אכן הייתה חבלה במונה וכי אכן נעשה שימוש בלתי חוקי בחשמל - נצרך חשמל שלא נספר על ידי מונה החשמל מה גם שהנתבע לא הציג חוות דעת נגדית או ראיות סותרות אשר יתמכו בטענה לפיה המונה לא חובל.

...

הנתבע טוען בכתב הגנתו כי יש לדחות את התביעה על הסף מחמת התיישנות וזאת על פי אמות המידה של התובעת עצמה וכן על פי חוק ההתיישנות.

טענה זו אף איננה מתיישבת עם הפסיקה הענפה בנושא שב"ח פסיקה שאף קבעה כי התובעת רשאית לדרוש תשלום על שב"ח לתקופה עולה אף על שבע שנים ראו הפ (חי') 1058/06 אדרי **** נ' חברת החשמל לישראל בע"מ. על כן טענת ההתיישנות נדחית מכל וכל.

לסיכום אני מוצאת כי עדותו של הנתבע מעלה קושי רב, איננה מבוססת על עובדות או על ראיות, מלאה בהכפשות כלפי התובעת ולוקה באי דיוקים רבים.

סיכום מכל הטעמים אשר פורטו בהרחבה לעיל דין התביעה להתקבל במלואה.

בית משפט לתביעות קטנות בפתח תקווה 05 נובמבר 2020 ת"ק 64672-12-19 דדון נ' בע"מ ח.פ. 520000472 בפני כב' הרשם הבכיר אורן כרמלי תובע מיכאל מיכה דדון נתבעת חברת חשמל בע"מ ח.פ. 520000472 פסק דין

הנתבעת קבעה כי מדובר בחבלה שיש בה לגרום לשיבוש רישום השמוש בחשמל.

בדיקת צריכת החשמל במונה ביתו של התובע העלתה כי משנת 2013 נרשמה ירידה בצריכת החשמל באופן שעד לשנת 2013 היתה צריכה שנתית ממוצעת של 16,400 קוט"ש ולאחר 2013 צריכה שנתית של כ-8,000 קוט"ש. לאור ממצאים אלו זומן התובע למשרדי הנתבעת ולאחר הצגת הממצאים, הוחלט בהסכמת התובע להשית עליו חיוב של 24,773.6 ₪ וזאת בפריסה בחשבונות הדו חודשיים.

זאת ועוד רשאית הנתבעת להניח לאחר שנמצאה חבלה מכוונת במונה החשמל כי מדובר במקרה של 'גניבת חשמל' ולהפעיל את אמות המידה לצורך ביצוע הערכה ואומדן של הצריכה ולקבוע תוך כך את גובה התשלום שיש להשית על התובע בגין צריכת החשמל שנעשתה שלא כדין (אמת מידה 16(א)(3) ו-14(ג)).

...

לא ניתן לקבוע אפוא כי יש קשר מתחייב בין עזיבת הבנים לשינוי בצריכת החשמל החל משנת 2013.

התוצאה: אשר על כן אני מורה על דחיית התביעה.

יחד עם כתב התביעה הוגשה בקשה לסעד זמני במעמד צד אחד להורות לחברת החשמל לחבר את ביתה של התובעת לצריכת החשמל באופן מידי.

חברת החשמל לא צריכה להוכיח מי אישית חיבל או שיבש את פעילות מתקן החשמל.

התובעת לפיכך, לא נתנה בשום שלב תשובה ראויה ונימוקים טובים, שיהיה בהם תשובה טובה לטענות חברת החשמל בתגובה שהגישה חברת החשמל לבקשה לסעד הזמני.

ברי, כי צריכת חשמל שנעשתה בעקבות חבלה במונה, באופן שאותו מונה לא רשם כיאות את מלוא היקפה האמיתי של אותה צריכה, היא ללא ספק "שימוש בחשמל שלא כדין", כך שברגע שחברת החשמל גילתה את מעשה החבלה במונה, הזמינה את הצרכן הרשום לבירור העניין במשרדה, העריכה את הקף השמוש במהלך תקופת השב"ח, ושלחה לצרכן דרישה לתשלום החוב.

...

מכל האמור לעיל עולה כי סיכויי ההליך נמוכים ו/או כי לא הוצגו ראיות מהימנות לכאורה להוכחת התביעה.

יחד עם זאת מאחר וגובה החוב מוכחש, וכאשר ברור כי ניתוק חשמל למשפחה המתגוררת במקום עשויה לשבש את חייהם, אני נעתרת לבקשה למתן סעד זמני, בכפוף להפקדת סך של 200,000 ₪ (כרבע מהחוב), במזומן/ערבות בנקאית, וזאת בשני תשלומים שווים, האחד עד ליום 01.11.21 והשני עד ליום 01.12.21.

לא יופקד אחד מהתשלומים במועד, יתבטל הסעד הזמני שניתן בתיק זה. לסיכום דין הבקשה להתקבל בכפוף להפקדת הסך של 200,000 ₪, בשני תשלומים, האחד עד ליום 0.11.21 והשני עד ליום 01.12.21.