חבות שותף בחשבון משותף על שיק שנחתם על ידי שותף אחר

בפניי היתנגדות לבצוע המחאות בנסיבות בהן שותף לחשבון בנק חתם על ההמחאות בידיעת ובהסכמת המתנגד.

עם הקמת השותפות בין המבקש ומר אלמקייס, במועד שאינו ידוע בשלב זה אך ייתכן שלאחר מועד החתימה על הסכם השכירות, פתחו השניים חשבון בנק משותף, כאשר די בחתימה אחת על מנת לחייב את החשבון (עמ' 2 שורה 11).

דמי השכירות שולמו בהמחאות, 6 חודשים מראש, כאשר מסירת ההמחאות, או החתימה עליהן, נעשתה באקראי על ידי מי מהשותפים, אולם על דעת השותף הנוסף (עמ' 2 לפרוטוקול, שו' 25).

בית המשפט מוסמך לעכב את הדיון בהליך אחד כל עוד תלוי ועומד הליך אחר בעילות זהות, כאשר הזהות איננה נקבעת לפי צורת התביעות אלא לפי מהותן (ע"א 9/75 שיך סולימאן מוחמד אל עוקבי נגד מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד כט(2) 477, 481).

העידר חתימה טענתו העיקרית של המבקש הנה העידר חתימתו על המבקש על גבי השטר, ובהתאם "אין חבות ללא חתימה" (סעיף 22 לפקודת השיטריות [נוסח חדש].

...

אלא, וזה החשוב לענייננו, על השאלה האם הוכחה שליחות בשלב הדיוני בו מצוי ההליך, סבורני כי יש להשיב בשלילה.

סיכומו של דבר, ההתנגדות מתקבלת, התצהיר שהוגש ישמש כתב הגנה.

השיקים נשוא בקשה זו לא נחתמו על ידי הנתבע מס' 1 בכל אופן שהוא, על גביהם ישנה חתימה של הנתבעת 2 בלבד.

דיון ראשית, בית המשפט יבחן את שאלת מעמדו של הנתבע 1 ביחס לתביעה זו. מעמדו של הנתבע 1 בתביעה דנן השאלה אשר עולה בעניין זה הנה האם חתימת הנתבעת 2 על גבי השיטריות מחייבת גם את הנתבע 1 מכוח השותפות בחשבון המשותף אשר ממנו נמשכו השיקים אף שהוא איננו חתום על השיטריות.

הכלל הבסיסי בדיני שטרות הנו כי חבותו של אדם, קמה מכוח חתימתו על גבי שיק (סעיף 22 לפקודת השיטריות [נוסח חדש] (להלן:"הפקודה")) אולם רשאי להרשות לאחר לחתום תחתיו (סעיף 92 (א) לפקודה).

לעניין זה ניתן לראות את ע"א 690/98 צדקה ציון נ' ד.ד.ד. חב' לעבודות עפר בע"מ (טרם פורסם) אשר שם נפסק: " כי העובדה ששם המערערות מופיע על גבי השיק לא יכולה להעיד אפילו כלפי צד ג' על גובה ההרשאה או על הרשאה לעניין הסכום. מה גם, ששני שמות השותפים על גבי טופס של שיק לא יכולים להעיד דווקא על הרשאה, אלא על פתיחת חשבון לצורכי נוחות או על הסדרים אחרים. ברגע שבית המשפט מבחינה עובדתית קובע שיש חותם אחד על שיק וכשאדם נוסף ששמו מופיע על השיק לא חתם עליו בשום צורה שהיא, אז זכות התביעה השטרית היא כלפי החותם בלבד, ולא מעבר לכך". [הדגשה שלי מ.ת.] האמור בפסק הדין הנ"ל הנו נכון גם לעניינינו, הואיל ואין מחלוקת שהנתבעת חתומה על השיקים לבדה וכי אין זה המקרה בו חתמה הנתבעת 2 בהרשאה את שמו של הנתבע על השטר ואף אין זה המקרה בו חתמה הנתבעת תוך הוספת טקסט המלמד כי החתימה היא בתוקף היותה שלוחה של הנתבע, כמו כן, אין גם טענה כי העסקה נעשתה עם הנתבע.

והסעיף הנ"ל קובע כך: "כערובה לתשלומם המלא והמדוייק של כל הסכומים המגיעים ו/או שיגיעו מהלקוחות לבנק בחשבון, ישמשו לבנק כל הערובות והבטוחות מכל מין וסוג שהם, אשר ניתנו או תינתנה, מפעם לפעם, לטובת הבנק, ע"י הלקוחות או ע"י צד שלישי כלשהו בעבורם. כמו כן מוסכם בזאת במפורש שכל היתרות שיעמדו בכל זמן שהוא לזכות הלקוחות, יתרות כספיות, ניירות ערך, שטרות, שיקים, מסמכים שונים וכל דבר אחר, בכל חשבון, פקדון, מקום אחר בבנק, יהיו ויחשבו תמיד ממושכנים ומשועבדים לזכות הבנק ולשם מתן יתר תוקף לכך הם יהיו מומחים בהמחאה על דרך השעבוד לבנק וכל זאת כביטחון וכערובה קבועים, חוזרים ומתמידים לתשלום המלא והמדויק של כל הסכומים המגיעים ו/או שיגיעו מהלקוחות לבנק בהתאם...

...

אשר על כן, הנני קובע כי טענת הנתבעת דינה להידחות.

לאור זאת, הנני קובע כי הבנק הינו אוחז כשורה בשיקים נשוא תביעה זו, ולאור העובדה כי טענת ההסכמה וטענת כשלון התמורה נדחו, דין התביעה להיתקבל.

הנני מחייב את הנתבעת 2 לשלם לתובע סך של 20,000 ₪ הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בצרוף הפרישי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

מטעם התובעת הוגש ברשות בית המשפט כתב תביעה מתוקן, במסגרתו נטען כי השיקים משוכים מחשבון הבנק המשותף של הנתבע ובנו, וכי הם נחתמו בידי מונדר בהרשאת, בהסכמת ובידיעת הנתבע.

על סמך כל הראיות הללו, מבקשת התובעת מבית המשפט להסיק, כי השיקים נחתמו על ידי מונדר בהרשאת ובהסכמת הנתבע ועל כן, הוא חב בחבות שיטרית בגינם.

ואכן, בפתח ישיבת ההוכחות מיום 6/9/11 הצהירו הצדדים כדלקמן: "אין מחלוקת כי מי שחתם על השיקים הוא מונדר, והמחלוקת היא האם החתימה נעשתה בהסכמת או בהרשאת הנתבע". סעיף 22(א) לפקודת השיטריות [נוסח חדש] (להלן:"הפקודה"), שכותרתו "אין חבות בלי חתימה" קובע: "(א) אין אדם חב בתור מושך או מסב או קבל של שטר אם לא חתם עליו בתור אחד מאלה". מדובר בהוראה כללית, לפיה ניתן לחייב באופן אישי רק מי שחתום פיזית על השטר.

אחד החריגים מופיע בסעיף 92(א) אשר קובע: " חתימה חתימה 92.(א) מסמך או כתב הטעונים לפי פקודה זו חתימתו של אדם, אין צורך שיחתום עליהם בידו הוא אלא די להם בחתימתו שנכתבה ביד אדם אחר בהרשאתו או על פיה או בחותמו שהוטבע עליהם בידי עצמו או בהרשאתו." סעיף 92(א) לפקודה מכיר, אם כן, במצב בו מטילים אחריות שיטרית על המרשה-השולח בהסתמך על חתימת המורשה-השלוח בלבד, מבלי שהמורשה נדרש לחתום פיזית על השטר.

מר דוד תמיר אחד השותפים בחברה ועובד בה, העיד בפניי על שיטת העבודה: "כפי שאח שלי הסביר את הטכניקה של הגביה, לאחר מתן העגלים אנחנו מגיעים לבית הלקוח-לא כל לקוח אבל במקרה של רחאל אנחנו מגיעים אליהם הביתה, יושבים איתם, עורכים את החשבון, פעם אני עושה את זה ופעם אודי. משפחת רחאל, אם זה מונדר-בד"כ זה מונדר שיושב על החשבונות מול המשקל והכמויות-מונדר ואני או אח שלי מסכמים את החשבונית, מיידעים את פלאח כי הוא לא יודע לקרוא, משתפים אותו בעסקה, במשקל, בכמויות, ואז בדרך כלל מונדר היה מכין את השיקים וכל עסקה זה יכול להיות 3-4 שיקים, חותם עליהם, מיידע את אבא שלו ונותן לנו. אם זה לי ביד או לאודי ביד או ליוסי ביד-אנחנו כולנו באותו חדר...

כפי שהובא לעיל, עוד לפני מחלת הנתבע, היה מונדר מעורב באופן פעיל בניהול העסק, כבר אז הוא נפגש עם נציגי התובעת ועם הספקים השונים, חתם על השיקים במקום אביו, ושילם לספקים עבור הובלת העגלים, רכשית המזון, וכן נפגש עם רואה החשבון וסיכם עמו דברים.

...

סוף דבר 27.

אשר על כן, הנני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבע לשלם לתובעת סכום של 451,147 ₪ בצרוף הפרישי הצמדה וריבית מיום הגשת הבקשה לביצוע השטרות (24.12.2008) ועד מועד התשלום המלא בפועל.

כמו כן, הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 15,000 ₪ ושכר טירחת עו"ד בסכום כולל של 40,000 ₪.

אף המלומד לרנר סבור כי: "... כאמור, בן הזוג שלא חתם יהיה חייב מכוח השיק, רק כאשר בן הזוג שחתם יעשה זאת גם בשליחותו של האחר. לענין זה חשוב להעיר כי ספק רב אם עצם ניהול חשבון משותף והנפקת שיקים הנושאים את פרטיהם של שני בני הזוג, מלמדים על קיומה של שליחות לגבי עיסקאות החורגות מניהול שוטף של התא המשפחתי". [שלום לרנר, דיני שטרות, התשנ"ט-1999, עמ' 385].

ביהמ"ש ביטל את פסק-דינו של ביהמ"ש קמא ביחס לחבותה השטרית של האשה, תוך שאיבחן בין המקרה שהובא בפניו לבין העובדות בהלכת רינסקי: "הרציו של הנסיבות האלה הוא, שלא יתכן שמאן דהוא יתנדב לחתום על שיק אם אין לו קשר אליו. בנסיבות של פסק דין רינסקי, מדובר היה באישה שנפטרה כשאת עסקיה ניהל במשך כל הזמן חתנה וכשעל השיק הופיעה חתימה לא ברורה. בנסיבות אלה, קבע הנשיא ברק, כשהוא משנה בצורה כזאת את ההלכה כפי שבאה לידי ביטוי בפסק דין המיעוט של השופט קדמי, שיש להסתכל על מלוא הטקסט של השיק. משמעות מלא הטקסט זה גם ההדפסות שמופיעות עליו; באשר השיק, בין היתר, הוא גם חוזה בין הצדדים ויש לקרוא לתוכו את אומד דעת הצדדים לפי הילכת אפרופים (ע.א. 4628/93 מ"י נ' אפרופים שיכון ויזום (1991) בע"מ, פ"ד מט (2) 265)

בהחלטה בהתנגדות לבצוע שטר נשוא העירעור, אמר הרשם אביהו גופמן: "שכאשר מדובר בחתימה אחת, אין מקום, על פי דיני השיטריות, למעט מקרים כמו שותפות או מקרים ספציפיים אחרים על פי דין לקבוע שהמדובר בחתימה "כפולה". קביעה זו נוגדת את ההנחה, על פי הכלל הבסיסי, שחתימה מחייבת רק את החותם, בין אישית, ובין את השולח, במידה והמדובר בחתימה של הרשאה, כאשר על מבקש הבצוע הזכות לתבוע רק אחד מהם על פי החלופה שיבחר והנראית לו נכונה בנסיבות העניין.

שהמדובר פעם בחתימה שלו כהתחייבות אישית ופעם בחתימה בתור שלוח עבור המבקשת [המערערת]" (שו' 12 – 23 עמ' 6 להחלטה)." אך במקרה דנן דובר על שיק המשוך מחשבון משותף של שני בני-הזוג, שעליו מודפסים שמות שני בני-הזוג והחתום על ידי הבעל בלבד.

...

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, לא מצאתי כי יש לחייב את הנתבעת על פי השיק, ואי-לכך מורה על דחיית התובענה.

כפועל יוצא, הנני מורה על סגירת תיק ההוצל"פ וביטול כל ההליכים שננקטו במסגרתו.

הנני מחייבת את התובעת לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך כולל של 3,500₪.

הנתבע ומונדר הגישו היתנגדות לבצוע השיטריות, ובמסגרת תצהיריהם הכחישו השניים קיומו של קשר עסקי, או אחר, עם התובעת, וטענו כי הם אינם חתומים על השיקים וכי מדובר בחתימות מזויפות.

מטעם התובעת הוגש ברשות בית המשפט כתב תביעה מתוקן, במסגרתו נטען כי השיקים משוכים מחשבון הבנק המשותף של הנתבע ובנו, וכי הם נחתמו בידי מונדר בהרשאת, בהסכמת ובידיעת הנתבע .

על סמך כל הראיות הללו, מבקשת התובעת מבית המשפט להסיק, כי השיקים נחתמו על ידי מונדר בהרשאת ובהסכמת הנתבע ועל כן, הוא חב בחבות שיטרית בגינם.

ואכן, בפתח ישיבת ההוכחות מיום 6/9/11 הצהירו הצדדים כדלקמן: "אין מחלוקת כי מי שחתם על השיקים הוא מונדר, והמחלוקת היא האם החתימה נעשתה בהסכמת או בהרשאת הנתבע". סעיף 22(א) לפקודת השיטריות [נוסח חדש] (להלן:"הפקודה") , שכותרתו "אין חבות בלי חתימה" קובע: "(א) אין אדם חב בתור מושך או מסב או קבל של שטר אם לא חתם עליו בתור אחד מאלה". מדובר בהוראה כללית, לפיה ניתן לחייב באופן אישי רק מי שחתום פיזית על השטר.

הצדדים לא הביאו ראיות בעיניין מעמדו של מונדר בחשבון, האם הוא היה שותף בחשבון ומדוע שמו מופיע על השיקים.

כפי שהובא לעיל, עוד לפני מחלת הנתבע, היה מונדר מעורב באופן פעיל בניהול העסק, כבר אז הוא נפגש עם נציגי התובעת ועם הספקים השונים, חתם על השיקים במקום אביו, ושילם לספקים עבור הובלת העגלים, רכשית המזון, וכן נפגש עם רואה החשבון וסיכם עמו דברים.

...

גם אם הייתי מגיע למסקנה, כי ביחסים הפנימיים בין הנתבע לבין מונדר, לא היה האחרון רשאי לחתום על השיקים בשם הנתבע, הרי לאור התנהלות הנתבע ומערכת היחסים בינו לבין מונדר, רשאית הייתה התובעת להניח כי מונדר היה מוסמך לחתום על השיקים בשם אביו.

סוף דבר אשר על כן, הנני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבע לשלם לתובעת סכום של 451,147 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת הבקשה לביצוע השטרות (24.12.2008) ועד מועד התשלום המלא בפועל.

כמו כן, הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 15,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 40,000 ₪.