חבות מבטחת לפוליסה לנהג חדש ללא מלווה

לפי הפסיקה הנוהגת, העובדה כי מי שנהג ברכב עת קרות התאונה היה "נהג חדש", והוא נהג ברכב הפוגע ללא מלווה, בנגוד לתנאים של הרישיון ובנגוד לחובתו בדין להיות מלווה על ידי נהג מבוגר, לא מביאה לתוצאה כי פוליסת הביטוח לא חלה במקרה הנידון, ולא מביאה לתוצאה כי רישיון הנהיגה שלו, בנסיבות המתוארות, לא היה בר תוקף.

כאמור בסעיף 24(ב), או שהמבוטח או המוטב מסרו למבטח עובדות כוזבות, או שהעלימו ממנו עובדות בנוגע למקרה הביטוח או בנוגע לחבות המבטח, והדבר נעשה בכוונת מירמה- פטור המבטח מחובתו".

...

לאחר שהתקיימו מספר דיונים בפניי, הודיעו ב"כ הצדדים על הסכמתם כי פסק הדין יינתן לפי כתבי הטענות המתוקנים וסיכומים בכתב, ובמידה ובית המשפט יגיע למסקנה, לאחר שיכריע בסוגיית האחריות, כי יהא צורך בשמיעת עדים לעניין הטענות לאשם תורם ולהיקף הנזק שנגרם, יורה על קביעת דיון לעניין זה. אין מחלוקת בין הצדדים על העובדות שלהלן: ביום 1/10/18, שעה שרכבו של התובע, נושא מ.ר. 87-343-11 ( להלן: "רכב התובע" ) חנה בחניה מוחלטת בעיר סח'נין, ללא נוסעים בתוכו, רכב אחר, נושא מ.ר. 85-219-50 ( להלן: "הרכב הפוגע" ), שנסע במקום, פגע בו, ועקב כך כלי הרכב ניזוקו.

די באמור כדי להביא למסקנה כי יש לקבוע כי הנתבעת 2 אינה פטורה מתשלום תגמולי ביטוח, וכי הוראת סעיף 25 הנ"ל לא חלה במקרה שבפניי, והדבר מייתר את הצורך לבחון מה המניע שעמד בבסיס ההודעה הכוזבת שמסר הנתבע 1 לנתבעת.

סוף דבר מכיוון ואין חולק כי נתבע 1 לא היה הנהג ברכב הפוגע, לא היה הבעלים של רכב זה ולא המבוטח לפי הפוליסה הרלבנטית, התביעה כנגדו תידחה, במסגרת פסק הדין שיינתן בהמשך.

אני קובע ישיבת הוכחות, במחלוקת באשר לקיומו של אשם תורם וכן לעניין היקף הנזק שנגרם לתובע, ליום 28/2/21 שעה 13:00.

לטענת ויקטור, אליה איחזור בהמשך, דריה, שפעלה בענין זה במשך השנים בשם אביה, ידעה כי את ביטוח החובה (להבדיל מהביטוח המקיף) הוא אינו מחדש ללא הוראה מפורשת ממנה, הוראה שנהגה לתת בכל שנה ושנה (לעיתים באיחור, כפי שצויין לעיל).

ב"כ הצדדים הרביעיים מאבחן בסיכומיו את המקרה שבפנינו מהמקרים האחרים שנידונו בפסיקת בתי המשפט, תוך שהוא מדגיש שהוכח כאן שהסוכן שלח את טופס תעודת החובה בלווי מכתב המדגיש את הצורך בתשלומו בבנק כתנאי לתוקפו, וקנדאורוב הוא שלא פעל כנדרש, לא בדק כלל את המסמכים, ולא ביצע את הפעולה הנדרשת של תשלום.

על אף שלא הוכחה טענת דריה, שהתקיימה שיחה טלפונית בינה לבין ויקטור, ביוזמת ויקטור, בנוגע לחידוש הפוליסה בחודש 10/14 (בשונה מאשר נקבע למשל בת.א. 242705-09 (שלום נצרת) בניגוייב נ' ספונרו וקרנית (9.3.13)) אני סבורה שעדיין יש מקום להטיל על הסוכן אחריות לכך שקנדאורוב נהג ללא תעודת ביטוח תקפה, שכן אין בהתנהלות קנדאורוב, כפי שתוארה לעיל, כדי להסיר כל אחריות מעל הסוכן.

בין אם הדבר נעשה בעקבות שיחה טלפונית (כגירסת דריה) ובין אם כפעולה שגרתית של הסוכן בתום תקופת הביטוח, מבחינת הסוכן, היה עליו להתיחס לחידוש זה, כאל חידוש פוליסה מול מבוטח חדש, שהסוכן לא עמד עימו בקשר קודם לכן, ולכן אני סבורה שהיתה מוטלת עליו החובה לוודא קבלת המכתב, ולוודא ביצוע התשלום של תעודת החובה או לכל הפחות לוודא הבנת החובה לעשות כן ע"י קנדאורוב עצמו.

אומר רק זאת, שאני סבורה כי במקרה דנן לא יכולה להיות קיימת חבות של כלל מכוח תעודת הביטוח (שאינה בתוקף) אלא לכל היותר כמי שהסוכנות פועלות כשלוחתה.

...

אומר רק זאת, שאני סבורה כי במקרה דנן לא יכולה להיות קיימת חבות של כלל מכוח תעודת הביטוח (שאינה בתוקף) אלא לכל היותר כמי שהסוכנות פועלות כשלוחתה.

אלא שאני סבורה כי לאור הנסיבות שהביאו לחיוב הסוכן והסוכנות כלפי קנדאורוב, אין להטיל על המבטחת אחריות לאי קיום החובה הספציפית של התייחסות שונה לקנדאורוב על רקע התנהלות במשך כל השנים מול דריה דווקא, שכן אין למבטחת כל מעורבות או שליטה על האופן שבו מבצע הסוכן את ההתקשרות עם המבוטחים.

משנאמר כל זאת אני מקבלת את ההודעה כנגד צדדים שלישיים ששלח קנדאורוב, ואת ההודעה כנגד צדדים רביעיים, באופן חלקי, כך שאני קובעת כי על הצדדים השלישיים בהודעת קנדאורוב (הוגדרו בכותרת כצדדים שלישיים 1-3)/הצדדים הרביעיים לשאת במחצית מכל סכום שקנדאורוב ו/או ניר ברל יחויבו לשלם לקרנית.

הואיל ואין מחלוקת כי ראזי הוא זה שנהג ברכב הנתבעים, והואיל ושוכנעתי כי הוא זה שפגע ברכב המבוטח על ידי התובעת והוא האשם הבלעדי לתאונה, הרי שהוא המזיק ויש לחייבו בפצוי בגין התשלום בו נשאה התובעת בגין הנזק שניגרם לרכב המבוטח על ידה, וזאת מכוח סעיף 3 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]: "הדברים המנויים להלן בפקודה זו הם עוולות, ובכפוף להוראות הפקודה – כל הנפגע או הניזוק על ידי עוולה שנעשתה בישראל יהא זכאי לתרופה המפורשת בפקודה מידי עושה העוולה או האחראי לה". בכל הנוגע לג'מאל, הואיל ואינו המזיק, שכן לא הוא זה אשר נהג ברכב במועד התאונה, והואיל ולא נטען כי קיימים יחסי עובד מעביד בין הנתבעים 2-3, ואף אין מחלוקת בין הנתבעים 2-3 כי הרכב נילקח מהנתבע 2 על ידי בנו, הנתבע 3, שלא ברשותו, לא ניתן לייחס לו כל רשלנות, ודין התביעה כנגדו להדחות.

כסוי בטוחי לאחר ששמעתי את טענות הצדדים והתרשמתי מהעדויות באופן בלתי אמצעי, שוכנעתי כי דין התביעה כנגד הנתבעת 1 להדחות ללא צו להוצאות, בשל העדר כסוי בטוחי, ואנמק; כפי שעולה מהרשימה לפוליסה, המבוטח הנו טאטור ג'מאל, תקופת הביטוח מיום 1.8.19 עד 31.7.20, כאשר הביטוח אינו ביטוח מקיף, אלא צד ג' בלבד, וצוין שם : "הרשימה- ביטוח לרכב פרטי ומסחרי עד 3.5 טון- בונוס מושלם לרכב המהוה חלק בלתי נפרד מהפוליסה בכפיפות לפוליסה לביטוח רכב פרטי ומסחרי עד 3.5 טון – מהדורת נובמבר 2017". ברשימה לפוליסה צוין, כי: "מוצהר בזאת כי הכסוי הבטוחי בפוליסה זו ניתן לכל נהג המורשה ע"י המבוטח ובתנאי כי גיל הנהג 50 ומעלה והנו בעל רישיון נהיגה בר תוקף בישראל לסוג הרכב המבוטח 12 חודשים מלאים לפחות". בסעיף 10 לפוליסה, פרק ב' אשר עניינו "ביטוח אחריות כלפי צד שלישי בשל ניזקי רכוש", נקבע : "מקרה הביטוח הוא חבות המבוטח בשל נזק שייגרם לרכוש של צד שלישי כתוצאה משימוש ברכב בתקופת הביטוח". ג'מאל העיד, כי ביום התאונה בנו אסיל היתקשר אליו ואמר לו שהיו מעורבים הוא וראזי בתאונת דרכים עם הגי'פ : " ש: אתה יודע על התאונה?

ראזי העיד: "אני לא מצאתי את הרכב שמשמש אותי ואת האחים בחצר הבית שזה היונדאי I30, רציתי להפגש עם חברי במרכז המזון. לא הייתה לי ברירה. מצאתי את המפתח של הרכב של אבא ומדגיש פה שלא ביקשתי את האישור שלו ונסעתי. אחי אסיל ליווה אותי. בדרך חזרה הביתה אני נוסע יוצא מהצומת בשביל הימני וראיתי את האוטובוס ועבר שמאלה ואני גם עברתי אחריו והיה פקוק הצד הימני..." (ראה: עמ' 13 לפרוטוקול).

...

בסיכומו של דבר אני דוחה את התביעה כנגד הנתבעת 1, ומחייבת את התובעת לשלם לנתבעת 1 הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 2,800 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

אני דוחה את התביעה כנגד הנתבע 2, ובנסיבות התיק איני מוצאת לנכון לחייב את התובעת בהוצאות.

אני מקבלת את התביעה כנגד הנתבע 3, ומחייבת את הנתבע 3 לשלם לתובעת סך של 51,204 ₪ בצירוף 10,000 ₪ שכ"ט עו"ד, 250 ₪ הוצאות העד ואגרות משפט.

לגירסתו, הוא שאל את פקידת הנתבעת 2 מי יכול לנהוג ברכב השכור וזו השיבה כי כל נהג רשאי לנהוג תוך שהוא אומר כי היא לא מסרה לו פוליסת ביטוח (עמ' 9, שורות 24-23 לפרוטוקול).

על פי סעיף 16 ל'פוליסה התקנית': "בני אדם הרשאים לנהוג ברכב יהיו אחד או יותר מהמפורטים להלן, כפי שנכתב במיפרט, ובתנאי שהם בעלי רשיון נהיגה בר-תוקף בישראל לנהיגת כלי רכב מסוג הרכב, או שהיו בעלי רשיון כאמור בתאריך כלשהוא במשך 24 חדשים שקדמו לנהיגה ברכב ולא נפסלו מלקבל או מלהחזיק רשיון כזה על פי הוראות חיקוק, פסק דין, החלטת בית משפט או רשות מוסמכת אחרת:

(1) המבוטח; (2) אדם ששמו נקוב במיפרט; (3) אדם הנוהג לפי הוראת המבוטח או ברשותו; (4) אדם הנמצא בשירות המבוטח ונוהג לפי הוראתו או ברשותו; (5) אדם הנוהג ברשות המבוטח ובלווית אדם מהמנויים בפסקות (1) עד (4) לעיל; (6) אדם חסר רשיון נהיגה כמצוין בראש הסעיף, בתנאי שהוא מלווה בידי מורה נהיגה מוסמך בעל רשיון להוראת נהיגה או בעת מבחן נהיגה רישמי מטעם משרד התחבורה, בתנאי שהאדם מלווה בבוחן מטעם משרד התחבורה.

יחד עם זאת, סעיף 3 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 קובע: "תנאי או סייג לחבות המבטח או להיקפה יפורטו בפוליסה בסמוך לנושא שהם נוגעים לו, או יצויינו בה בהבלטה מיוחדת; תנאי או סייג שלא נתקיימה בהם הוראה זו, אין המבטח זכאי להסתמך עליהם." בנסיבות העניין, מאחר שרואים את הנתבעת 2 כמעין מבטחת הרי שלא רק שהתנאים והסייגים בדבר הכסוי הבטוחי לא זכו לכל הבלטה במסגרת חוזה השכירות, בהתאם לחוק חוזה הביטוח, אלא שהם נטמעו מבין מלל רב שבחוזה, בעמוד 5 מבין 10 עמודים, אי שם בסעיף 9.4 לחוזה השכירות.

...

סיכום התביעה מתקבלת חלקית כנגד הנתבעת 2 והיא נדחית כלפי הנתבעים 1 ו-3.

כמו כן, הודעת צד ג' נדחית.

אשר על כן, תשלם הנתבעת 2 לתובעת את הסכומים הבאים: 11.1.

ישנם טעמים נוספים שמכוחם מצאתי שאין לתת אמון בגירסת הנתבע: הנתבע טען כי הניח, בתום לב, שקיימת פוליסת ביטוח חבות מעבידים של איילון שכן במקרה של תביעה אחרת, של עובד אחר שניפגע בעבודה, איילון הכירה בקיומו של כסוי בטוחי, והפנה לת.א. (שלום י-ם) 16835-08-18 ע.ע. נ' איילון; "אני אומר שהיא לא נתנה (כסוי בטוחי, ב"י)? ת. אני אומר לך שכן" (עמ' 23 ש. 1-4) ובכן, התביעה נגד חברת איילון נדחתה, לבקשת התובע, ללא צו להוצאות, ביום 9.9.2020, כשנתיים וחצי לפני ישיבת ההוכחות ולמעלה משנה לפני שהנתבע חתם על תצהירו, ולאחר שבכתב ההגנה, איילון כן הכחישה קיומה של פוליסה כאמור.

(2)   לענין סעיף קטן זה, יראו אדם כמודע לשימוש כאמור בפיסקה (1)(א) או (ב) גם אם חשד בדבר טיב ההיתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות, שגרמו לשימוש כאמור, אך נימנע מלבררן, למעט אם נהג ברשלנות בלבד.

מעבר לדבר קיומה של חברה חדשה, שהוקמה מספר חודשים לאחר הגשת התביעה דנן, הציג התובע את נסח החברה שלימד על 22 שעבודים לבנקים שונים ופסקי דין בהיעדר הגנה שניתנו נגד החברה בבית הדין לעבודה בתביעות שהגישו נגדה עובדים שלה (ס"ע (ירושלים) 50743-01-22 מחמד עשי נ' ר.ע. אופק בע"מ; סע"ש (ירושלים) 50231-09-20 מוחמד דאר עגאג נ' ר.ע. אופק בע"מ; ק"ג 49692-06-15 הפניקס חברה לביטוח בע"מ ו/או הפניקס ניהול קרנות פנסיה וגמולים בע"מ נ' ר.ע. אופק בע"מ, שלושתם פסק דין בהיעדר הגנה, ת/5, ת/8-ת/10) ור' גם ת/4 כתב תביעה של עובד עבור פצויי פיטורין ועוד).

ד"ר וייל פרט כי השבר לכשעצמו אינו פוגע ביציבות עמוד השידרה, אך הוא סמפטומטי ומלווה בכאב והגבת תנועה ובלטי דיסקים ולכן פסק נכות בגובה 20% נכות.

...

שכרו של התובע במועד התאונה, צמוד להיום עומד על כ- 6,250 ₪ ולכן אני קובעת לתובע פיצוי בגין ראש נזק זה בסך של 382,500 ₪, ובצירוף הפסדי פנסיה וזכויות סוציאליות בסך של 48,000 ₪ (במעוגל).

לסיכום, כלל נזקי התובע מוערכים, במעוגל, בסך של 800,500 ₪ ניכויי מל"ל הנתבע הגיש חוות דעת אקטוארית, בה שוערכו תגמולי המל"ל אותם קיבל ויקבל התובע בסך כולל של 474,907 אותם יש לנכות מסכום הפיצוי לו זכאי התובע.

לסיכום: הנתבעים ישלמו לתובע, ביחד ולחוד, סך של 325,593 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור של 23.4% והוצאות משפט בסך 15,000 ₪ (הסכום מגלם את כל ההוצאות, לרבות שכ"ט שני המומחים הרפואיים ואגרות בית משפט).