לפניי תביעה כספית על סך 10,510 ₪ אשר הגיש התובע נגד הנתבעת בקשר לאי תשלום תגמולי ביטוח בגין נזק שניגרם לרכבו.
אם עמד המבוטח בנטל זה, אז קמה חובתו של המבטח לשלם תגמולי ביטוח וזאת אלא אם כן יוכיח התקיימותו של חריג כלשהוא לאחריותו, שיש בו כדי לפטור אותו מחבות (ראה ע"א 391/89 אורית וייסנר ואח' נ' אריה חברה לביטוח בע"מ ואח', פ"ד מז (1) 837, בעמ' 843).
עוד יפים בעיניין זה דבריו של כב' השופט י' שנלר בת"א 3903/99 בעיניין אסף שלם נ' ציון חברה לביטוח בע"מ (פסקה 8 לפסק הדין מיום 25.7.01): "משבאים אנו לפרש את פוליסת הביטוח כפשוטה, נראה שמבוטח הקורא אותה יכול להבין, כי כל הקשור לנזק מיכאני או חשמלי בעקבות תאונה, אכן יכלל בגדר הכסוי הבטוחי. נראה, כי דוקא הוראות סעיף 3 באות להחריג נזק מיכאני שאינו קשור לתאונה ומכלל לאו נשמע הן, דהיינו, שכל נזק שניגרם עקב תאונה, מכוסה בגדר פוליסת הביטוח. גם הגיונם של דברים מחייב פרשנות זו. לכאורה, מטרת החריג למנוע טענה, כי כל קילקול מיכאני או חשמלי מכוסה בפוליסה, כאילו נתנה חברת הביטוח ביטוח למנוע או לאביזרים חשמליים. במקום שניגרם קלקול שלא כתוצאה מתאונה, אכן כך הדברים."
מכאן, על מנת שהתובע יזכה בתביעתו היה עליו להוכיח כי הנזק שארע לרכבו היה נזק שנבע מאש, ברק, היתפוצצות או היתלקחות או כי הקלקול החשמלי/ מכני /אלקטרוני נבע מהם.
...
התובע ביקש לחלץ מחוות דעת שמאי הנתבעת מסקנה כי הנזק שנגרם לרכב נוצר כתוצאה מאש ואולם, אני סבורה כי הוא ביקש לקרוא לתוך חוות הדעת מסקנות, ממצאים או פרשנות שאין בה.
התובע לא העמיד חוות דעת שמאי נגדית מטעמו הסותרת את חוות הדעת שהוגשה מטעם הנתבעת.
לאור האמור, אני סבורה כי התובע לא עמד בנטל להוכיח כי אירע מקרה ביטוח כטענתו וזאת אף מבלי להידרש לטענת הנתבעת כי הוכח חריג לתחולת הכיסוי הביטוחי.
בשולי פסק הדין אציין כי איני מקבלת גם טענות התובע ביחס לנזק משני שכן לא הוכח כי אלה נבעו מקרות "אירוע ביטוח".
סוף דבר, התביעה כנגד הנתבעת נדחית.