חבות חברת ביטוח בתשלום תגמולי ביטוח בגין שריפת רכב

לפניי תביעה כספית על סך 10,510 ₪ אשר הגיש התובע נגד הנתבעת בקשר לאי תשלום תגמולי ביטוח בגין נזק שניגרם לרכבו.

אם עמד המבוטח בנטל זה, אז קמה חובתו של המבטח לשלם תגמולי ביטוח וזאת אלא אם כן יוכיח התקיימותו של חריג כלשהוא לאחריותו, שיש בו כדי לפטור אותו מחבות (ראה ע"א 391/89 אורית וייסנר ואח' נ' אריה חברה לביטוח בע"מ ואח', פ"ד מז (1) 837, בעמ' 843).

עוד יפים בעיניין זה דבריו של כב' השופט י' שנלר בת"א 3903/99 בעיניין אסף שלם נ' ציון חברה לביטוח בע"מ (פסקה 8 לפסק הדין מיום 25.7.01): "משבאים אנו לפרש את פוליסת הביטוח כפשוטה, נראה שמבוטח הקורא אותה יכול להבין, כי כל הקשור לנזק מיכאני או חשמלי בעקבות תאונה, אכן יכלל בגדר הכסוי הבטוחי. נראה, כי דוקא הוראות סעיף 3 באות להחריג נזק מיכאני שאינו קשור לתאונה ומכלל לאו נשמע הן, דהיינו, שכל נזק שניגרם עקב תאונה, מכוסה בגדר פוליסת הביטוח. גם הגיונם של דברים מחייב פרשנות זו. לכאורה, מטרת החריג למנוע טענה, כי כל קילקול מיכאני או חשמלי מכוסה בפוליסה, כאילו נתנה חברת הביטוח ביטוח למנוע או לאביזרים חשמליים. במקום שניגרם קלקול שלא כתוצאה מתאונה, אכן כך הדברים." מכאן, על מנת שהתובע יזכה בתביעתו היה עליו להוכיח כי הנזק שארע לרכבו היה נזק שנבע מאש, ברק, היתפוצצות או היתלקחות או כי הקלקול החשמלי/ מכני /אלקטרוני נבע מהם.

...

התובע ביקש לחלץ מחוות דעת שמאי הנתבעת מסקנה כי הנזק שנגרם לרכב נוצר כתוצאה מאש ואולם, אני סבורה כי הוא ביקש לקרוא לתוך חוות הדעת מסקנות, ממצאים או פרשנות שאין בה. התובע לא העמיד חוות דעת שמאי נגדית מטעמו הסותרת את חוות הדעת שהוגשה מטעם הנתבעת.

לאור האמור, אני סבורה כי התובע לא עמד בנטל להוכיח כי אירע מקרה ביטוח כטענתו וזאת אף מבלי להידרש לטענת הנתבעת כי הוכח חריג לתחולת הכיסוי הביטוחי.

בשולי פסק הדין אציין כי איני מקבלת גם טענות התובע ביחס לנזק משני שכן לא הוכח כי אלה נבעו מקרות "אירוע ביטוח". סוף דבר, התביעה כנגד הנתבעת נדחית.

מבוטח חתם על "כתב ויתור ושיחרור" אל מול חברת ביטוח, לאחר שזו הכירה בחבותה לשלם תגמולי ביטוח בגין שריפת רכבו של המבוטח.

...

המסקנה מכל האמור לעיל היא שלא עלה בידי הנתבעת להוכיח את טענותיה לעניין ההתיישנות והיעדר היריבות.

סוף דבר, התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובעת סך של 101,500 ש"ח בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום הגשת התביעה ועד ליום מתן פסק הדין.

לטענת הנתבעת בדיקת שירותי כיבי האש העלתה שרכב הקאדילק הוצת בזדון, ועל כן לא קמה כל חבות לנתבעת.

אציין כי בין פנחס ובין הנתבעת היתקיים הליך בבית משפט השלום בחיפה, שבו עתרו פנחס וחברה שבבעלותו לקבלת תגמולי ביטוח בגין ניזקי רכב הקאדילק (ת"א (חיפה) 63237-12-17).

ביום 17.9.2019 ניתן פסק דין שלפיו חייב בית המשפט (כב' השופט אהרון שדה) את חברת הביטוח איילון לשלם לפנחס שני שליש מתגמולי הביטוח (נ/3).

בנוסף, עדותו בהקשר זה בפניי, שלפיה טרם הארוע הראשון היו ברכב הצ'ירוקי תקלות קודמות ואף ארע נזק לרכב בנסיעה במדבר, כאשר לדבריו האפשרות שלפיה בעקבות תיקון הרכב עלול להווצר כשל חשמלי טכני שגרם לשריפה - עדות שתואמת לעדות שמסר פנחס בפני בית משפט השלום בחיפה - מניחה את הדעת בעיניי, והיא תומכת בגירסת הנתבעת שלפיה לא הייתה אפשרות לצפות את ארוע ההצתה הנוסף, שכן פנחס סבר שמדובר בכשל חשמלי (ראו עמ' 23, שורות 33-31 וכן עמ' 22 ו-26 למוצג נ/2).

...

סיכומו של דבר; הוכח שהשריפה נגרמה בשל הצתה.

לטעמי הדברים אמורים מקל וחומר שעה שמדובר באותו מבוטח, כך שאין בידי לקבל את טענת הנתבעת בהקשר זה. אף טענת הנתבעת בדבר העדר תחולה של הפוליסה בהעדר צד שלישי היא טענה מוקשית בעיני, שכן לא ניתן לקבל תרחיש שלפיו נזק שנגרם לרכוש אחר של המבוטח אינו מכוסה בפוליסה שהוקמה עבורו, אלא מכסה רק נזקים של צד שלישי.

במכלול הטעמים דלעיל, דין התביעה להידחות.

כב' השופטת ע' ארבל (כתוארה אז) הסבירה שם את הטעמים למסקנה זו, בפסקות 32-33 לפסק דינה: "ניתן להניח כי רוב המבוטחים הם שומרי חוק, ואינם מעורבים במרמות ביטוח. לפיכך, יש טעם לפגם בעיניי שבכל מקרה בו מבוטח פונה למבטח ודורש את התגמולים עם קרות מקרה הביטוח, ירחף מעל ראשו צל של חשד כי הוא עצמו ביים שוד או הצית את רכושו שלו. משמעות הדבר היא כי די יהא בטענתה הסתמית של חברת הביטוח כי יד המבוטח הייתה במעל, על מנת להביא לכך שאנשים תמימים ללא עבר פלילי, שאינם קשורים למעגל העברייני, יאלצו לעלות לדוכן העדים ולשכנע את בית המשפט שייתן בהם את אמונו.

לאור כל האמור לעיל על מנורה לשלם לתובעת תגמולי ביטוח בגין שריפה המשאית.

סעיף זה נועד להוציא מכלל חבות המבטח נזקים לרכב שהם קלקולים שונים, לרבות במערכת החשמל, שיש לטפל בהם במוסך, אולם אינו שולל פיצוי מקום בו ארע מקרה ביטוח עקב כשל חשמלי ברכב.

...

ההתנהלות בנוגע לשרידים ויתר טענות מנורה לאור המסקנה כי יש לאמץ את מסקנות החוקר, מתייתר הצורך לדון בעניין הטיפול בשרידים ובטענת התובעת כי נמנעה ממנה האפשרות לבדוק את המשאית על ידי מומחה שריפות מטעמה.

סוף דבר המשאית של התובעת התלקחה במהלך נסיעה עקב כשל חשמלי.

אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 305,842.5 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 3.6.19 ועד התשלום המלא בפועל.

הנתבעת 1 הנה חב' ביטוח המנהלת עסקים בישראל, ובמועדים הרלוואנטיים לתביעה ביטחה את המשק של התובע ושל אביו (להלן-"המבטחת").

טוען התובע כי מאחר והשריפה מהוה ארוע בטוחי המכוסה על פי הפוליסה, על המבטחת לשלם לתובע תגמולי ביטוח בגין הנזקים שנגרמו למשק בשריפה.

4.2 נבדקה ונפסלה האפשרות שהשריפה נגרמה כתוצאה מכשל חשמלי, לא נימצאו ראיות היכולות לתמוך באפשרות זו. 4.3 בסיכום החקירה, הגעתי למסקנה כי השריפה פרצה בשול דרומי של כביש 424, בסבירות גבוהה ביותר עקב סיגריה בלתי כבויה אשר הושלכה מרכב חולף וגרמה להיתלקחות עשביה יבשה בצדי הכביש.

לאור כל האמור לעיל, סבור אני שיש לדחות את התביעה נגד חנ"י. למבטחת יש אחריות לפצות את התובע מכוח חבותה על פי פוליסת הביטוח.

...

לאור כל האמור לעיל, יש לדחות את טענת הביטוח החסר, ועל המבטחת לשלם לתובע את הסך 60,000 ₪.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, תוצאת פסק הדין הינה כדלקמן: על הנתבעת 1 לשלם לתובע כדלקמן: את הסך 28,267 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה (11.4.2019) ועד ליום התשלום בפועל; את הוצאות המשפט הכוללות את אגרת המשפט כשהיא מחושבת על הסך 60,000 ₪.

התביעה נגד הנתבעת 2 נדחית התובע ישלם לנתבעת 2 כדלקמן: את הוצאות המשפט הכוללות את שכר המומחים מטעמה בגין חוות הדעת ושכר העדים מטעמה כפי שנפסק; שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.