בהמשך לאמור, טען המפרק כך (פרוטוקול ע' 10, ש' 25-10):
"... בעקבות החקירה ממנה עולה בצורה חד משמעית כי יש קשר בין אילנות הסנטר אותה אני מפרק, שאחד מבעלי המניות שלה היה נועם אלבוים, והיא העבירה את הפעילות במסעדת קורוס על האש, שלפי דברי העד הייתה שווה כ-1.2 מיליון שקלים, לחברת נועם יזמות, שבאופן מפתיע גם היא שייכת לנועם אלבוים, ומשם הועברה החברה בעלות של 650,000 שקלים בתוספת התחייבות לכסוי הוצאותיה, לידי חברת אריסטון שאף ברשומי רשם החברות מופיע בעל המניות היחיד בה מר יוסי אלבוים, אביו של מר נועם אלבוים, הרי בהליך בבית הדין לעבודה ב"ל 17804-07-12, קבע בית המשפט באופן חד משמעי כי נועם אלבוים הוא בעל עניין בחברה המשפחתית שנוהלה למעשה על ידי האב ושני בניו. בנסיבות אלו, יש קשר ישיר ומוכח כי הזכויות בחברה בשווי של כ-1.2 מיליון שקלים הוברחו מהחברה ולפיכך אבקש מבית המשפט לתת צו לטובתי המורה כי חברות אריסטון ונועם יזמות ורואי החשבון שלהן ימציאו לידי כל מיסמך הנוגע לפעילות החברה, ובעיקר לפעילות במיתחם סנטר 1 ובמסעדת קורוס על האש. כמו כן, נוכח הניסיון להעלים מידע, בכך שגם העד היום לא המציא את המסמכים וגם אביו לא ענה בפניי על שאלות ששאלתי, ושניהם ניסו להעלים את עובדת העלמת הנכסים המפורטת, אבקש מבית המשפט לנקוט הליכים לפי סעיף 214א(א) לפקודה. כמו כן, אבקש מבית המשפט לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 225 לפקודת פשיטת הרגל ולהורות כי הכונס הרישמי בעצמו, באמצעות היועמ"ש, יגיש את האישום וינהל את ההליכים נגד המעורבים שיראה לנכון."
בהמשך להשתלשלות העניינים המתוארת לעיל, הגיש המפרק את בקשתו למתן הוראות לפי סעיפים 374-373 לפקודה ביום 30.12.18.
בית המשפט העליון קבע במסגרת פסק דין ד"ר פישר, שהובא לעיל, שהקביעה היא כי מי שניהל חברה אחראי לפי סעיף 373 לפקודת החברות, אינה מחייבת בהכרח את חיובו לשאת באופן אישי בכל חובות החברה: "אחריות לחוד ושיעור החבות לחוד" (שם, פסקה 28 לפסק דינו של כב' השופט (כתוארו אז) א' ריבלין).
בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כך:
"גם אם תיתן ההצהרה המבוקשת ולאחר מכן צו הכפייה, אין ניתן לקבוע היום את שיעורו של החיוב הכספי. לפי המצב המשפטי הקיים היום, היינו, ביום הגשת העתירה, לא ברור הקף חובותיה הכולל של התשלובת. חובות כאלה אמנם קיימים וכנראה בסכומים גבוהים מאוד (שהרי אם לא כן, לא היה מתבקש, וכמובן לא היה ניתן, צו לפירוק התשלובת). עם זאת, חובות אלה לא אושרו עדיין על ידי המפרקים או על ידי בית המשפט על פי תקנות החברות (פירוק) והוראת פרק ד' לתקנות פשיטת הרגל, תשמ"ה-1985. מכל מקום, לא נטען אחרת מטעם הצדדים או מי מהם.
סוף דבר
בהמשך לכל המצוין לעיל, אני קובע כדלקמן:
המשיבים 6-1, יחד ולחוד, יחוייבו במלוא חובות החברה, שהיקפם יתברר לאחר הכרעת המפרק בתביעות החוב שהוגשו לו.
המשיבים 6-1, יחד ולחוד, יחוייבו בהוצאותיו ובשכר טירחתו של המפרק בגין הבקשה דנן, ובשל ניהול ההליכים באופן שנוהלו ושפורטו לעיל, בסך של 40,000 ש"ח. סכום זה ישולם תוך 45 ימים ולאחר מועד זה יתוספו אליו הפרישי הצמדה וריבית כדין עד ליום התשלום בפועל.
...
בפסקה 8 נקבע באותה החלטה כך:
"בנסיבות אלה, המסקנה היא כי יש לקבל את בקשת המנהל המיוחד ולהצהיר, בהתאם לסעיף 373 לפקודה, כי החייב נושא בחובות חפציבה (אשר היקפם המדויק טרם ידוע נכון להיום). יוער, כי לאור המסקנה אליה הגעתי, אין צורך לדון בשאלה האם יש מקום לעשות שימוש בסעיף 6 לחוק החברות (שעניינו הרמת מסך) במקרה דנן."
באותו מקרה, לא ראה בית המשפט בעובדה שהיקף החובות של קבוצת חפציבה טרם נקבע, כמונעת את הטלת האחריות האישית על מי שניהל את הקבוצה.
המסקנה היא כי יהיה על המשיבים לשלם את מלוא חובות החברה כפי שיכריע המפרק בתביעות החוב שהוגשו לפניו.
סוף דבר
בהמשך לכל המצוין לעיל, אני קובע כדלקמן:
המשיבים 6-1, יחד ולחוד, יחוייבו במלוא חובות החברה, שהיקפם יתברר לאחר הכרעת המפרק בתביעות החוב שהוגשו לו.
המשיבים 6-1, יחד ולחוד, יחוייבו בהוצאותיו ובשכר טרחתו של המפרק בגין הבקשה דנן, ובשל ניהול ההליכים באופן שנוהלו ושפורטו לעיל, בסך של 40,000 ש"ח. סכום זה ישולם תוך 45 ימים ולאחר מועד זה יתווספו אליו הפרשי הצמדה וריבית כדין עד ליום התשלום בפועל.
