חבות בפיצוי בגין מסרוני פרסום לאחר בקשת הסרה

לפניי תביעה כספית על סך 4,000 ₪ שעילתה פיצוי ללא הוכחת נזק בגין ארבע הודעות פירסומת אשר נשלחו לטלפון הנייד של התובע באמצעות מסרונים, בנגוד להוראת סעיף 30א לחוק התיקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (הידוע בכינויו ולהלן: "חוק הספם") ובנגוד לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות").

העובדה כי התובע לא ביקש מהנתבעת להסירו מרשימת התפוצה איננה משנה לעניין עצם החבות של הנתבעת, הגם שיש לה משמעות לעניי הקף הפצוי.

אני קובעת כי התובע פעל בחוסר תום לב, כאשר בחר באופן מודע שלא ללחוץ על הקישורית להסרה כבר לאחר קבלת ההודעה הראשונה, וכי לחיצה כזו היה בכוחה להביא להפסקת שיגור ההודעות הנוספות, אשר נשלחו כולן מהטלפון הנייד שבו החזיק מנכ"ל הנתבעת.

מנגד, קיימים מספר שיקולים להפחתת סכום הפצוי, ובין היתר, העובדה כי מדובר בפירסום מסחרי שאינו פוגעני; אין מדובר במפרה סדרתית של חוק הספם, ולראיה- שני ההליכים היחידים שאיתר התובע הנוגעים לענייניה של הנתבעת הסתיימו למעשה מבלי שחויבה כמפורט לעיל; בנוסף, על יסוד עדות מנכ"ל הנתבעת אני קובעת כי אין מדובר בנתבעת המזלזלת או נוהגת ברשלנות לגבי בקשות המופנות אליה להסרה מרשימת התפוצה, ואני נותנת אמון בעדות מנכ"ל הנתבעת שלפיה אין הוא יודע כיצד השתרבב מספר הטלפון של התובע לרשימת אנשי הקשר הקיימים בטלפון הנייד שבו הוא עושה שימוש, ואשר ממנו נשלחו ההודעות, כי היתנצל בפני התובע ובקש את סליחתו, וכי לא הייתה לו כוונה או אינטרס לשלוח לתובע את ההודעות; בנוסף, קבעתי כממצא עובדתי שהתובע נהג בחוסר תום לב כאשר סרב, ללא טעם לגיטימי, להשתמש בלחצן 'הסר' כדי להסירו מרשימת התפוצה, כבר בעת קבלת ההודעה הראשונה, וגם לא פעל באופן אקטיבי להסרת שמו מרשימת התפוצה בשלב מאוחר יותר.

...

על כן, התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובע סך של 750 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ועד למועד מתן פסק הדין.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך של 500 ₪.

התובע מסר לבית המשפט במסגרת כתב תביעתו, את פרטי הודעות ה-SMS עליהן הוא מלין (להלן: "הפרסומים").

לצורך שיגור דבר פירסומת נידרשת הסכמתו המפורשת של הנמען, והעובדה שהלה לא ביקש מן המפרסם להסירו מרשימת התפוצה אינה מעלה או מורידה לעניין עצם החבות.

בעיניין מתן האופציה "להסרה", ההלכה בעיניין קובעת, שמתן אפשרות להסרה מרשימת התפוצה, כשלעצמה, אינה מחייבת הקטנת הפצוי, אך בית המשפט רשאי להיתחשב בכך במסגרת מכלול השיקולים (הילכת חזני בעיניין זה, שסוכמה ע"י כב' השופט עמית).

לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים אשר פורטו לעיל, אני קובע שגירסתו של התובע מהימנה מבוססת ועל כן אני מקבל את התביעה במלואה.

...

לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים אשר פורטו לעיל, אני קובע שגרסתו של התובע מהימנה מבוססת ועל כן אני מקבל את התביעה במלואה.

" בהליך רע"א 1621-16 MEGA ADVANCED MATHEMATICAL SYSTEM LTD נ' עו"ד עמית זילברג נקבע על ידי הנשיאה חיות כך: "הטענה שמעלים המבקשים בנוגע להיתר שניתן למשיבים לנהל תובענה ייצוגית נגד מילר, שריג ולוי אף היא אינה מצדיקה התערבות. כידוע, העובדה שתאגיד מהווה אישיות משפטית הנפרדת מזו של נושאי המשרה המכהנים בו אינה פוטרת את נושאי המשרה מלשאת באחריות לעוולות שביצעו באופן אישי במסגרת תפקידם (ראו: ע"א 2273/02 חברת פסל בע"מ נ' חברת העובדים השיתופית הכללית בא"י בע"מ, פ"ד נח(2) 36, 42 (2003)). במקרה דנן עניין לנו בנושאי משרה שהם בעלי המניות והדירקטורים היחידים בחברות שבשליטתם. די בכך כדי לבסס אפשרות סבירה שייקבע כי הם נושאים באחריות אישית לעוולות המיוחסות לאותן חברות כמי שמעורבים בפועל בביצוען." מכל המקובץ, שני הנתבעים נושאים ביחד ולחוד באחריות למשלוח הודעות הפרסומת.

שני הנתבעים ישלמו לתובע ביחד סך של 19,500 ₪ וכן 1,500 ₪ הוצאות משפט.

נוכח העובדה כי מדובר בהליכים המתנהלים בסדר דין מהיר ובהתאם להוראות תקנה 82(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2019 (להלן: "התקנות") הקובעות כי פסק דין בהליך בדיון מהיר ינומק באופן תמציתי, העובדות הרלוואנטיות מרוכזות בטבלה שלהלן, בהתאם למספר ההליך וזהות התובע: מספר ההליך התובע מספר הודעות שנשלחו האם נשלחה בקשת הסרה האם נשלחו הודעות לאחר מכתב הדרישה: סכום הפצוי המתבקש בגין ההודעות 2284-06-21 נחום רוטנשטיין 34 מכתב הדרישה לא 32,000 ₪ 5232-06-21 מיכאל פרג'ון 1 מכתב הדרישה לא 1,000 ₪ סופיה אסקינשר 4 מכתב הדרישה לא 4,000 ₪ ליאור זילברמן 6 מכתב הדרישה לא 6,000 ₪ אלעד בן דוד 4 מכתב הדרישה לא 4,000 ₪ זיו גלסברג 3 מכתב הדרישה לא 3,000 ₪ שרון רטר 2 מכתב הדרישה לא 2,000 ₪ מרדכי יניב 5 מכתב הדרישה לא 5,000 ₪ דוד יחזקאל (דודי אריאל) 1 מכתב הדרישה לא 1,000 ₪ אופיר לב 4 מכתב הדרישה לא 4,000 ₪ 29156-09-21 אסף יוסף רזון 2 מכתב הדרישה כן. הודעה אחת ביום: 2.6.2021 2,000 ₪ דודי אריאל (דוד יחזקאל) 4 מכתב הדרישה כן. ארבע הודעות בימים: 5.7.2021 27.7.2021 24.8.2021 13.9.2021 4,000 ₪ דן ראיגרודסקי 3 לא לא 3,000 ₪ עומר ברקמן 2 לא לא 2,000 ₪ אופיר לב 4 מכתב הדרישה כן. ארבע הודעות בימים: 5.7.2021 27.7.2021 31.8.2021 13.9.2021 4,000 ₪ אלנתן חן 6 לא לא 6,000 ₪ 64105-05-22 דוד אריאל (דוד יחזקאל) 2 מכתב הדרישה כן. שתי הודעות בימים: 7.10.2021 30.9.2021 2,000 ₪ אופיר לב 7 מכתב הדרישה כן. שבע הודעות בימים: 30.9.2021 7.10.2021 14.10.2021 18.10.2021 31.10.2021 3.11.2021 7.11.2021 7,000 ₪ אלעד בן דוד 4 מכתב הדרישה כן. ארבע הודעות בימים: 3.11.2021 2.6.2021 18.11.2021 23.11.2021 4,000 ₪ שניים מן התובעים בתא"מ 29156-09-21, דן ראיגרודסקי ואלנתן חן לא התייצבו לדיון, ובהתאם ונוכח הוראות תקנה 75(1) לתקנות תביעתם נמחקה.

דיון והכרעה שאלת החבות לאחר שעיינתי בראיות אשר צורפו לכתבי הטענות, שמעתי את עדויות העדים ואת סיכומי הצדדים, מצאתי כי דין התביעה להיתקבל, אולם יש לפסוק פיצוי הנמוך באופן משמעותי מהסכום הנתבע ואפרט.

זאת ועוד, כפי שניתן לראות מהטבלה שלעיל, לגבי תובעים לא מעטים הוסיפה הנתבעת ושלחה מסרונים גם לאחר משלוח מכתב ההתראה (כך לגבי התובעים בתא"מ 64105-05-22 וכן לגבי חלק מהתובעים בתא"מ 29156-09-21).

כפי שנפסק בעיניין חזני "מטרת הפצוי אינה להשיב את מצבו של התובע לקדמתו (שהרי אין להיתחשב בשיעור הנזק שניגרם לו), כי אם לאכוף את החוק, להרתיע את הנתבע ולתמרץ הגשת תביעות יעילות... הפצוי נועד להכווין את היתנהגות הנתבע באופן שפרסום עתידי במתכונת זו יהיה בלתי כדאי עבורו" (שם בפסקות 9 – 10).

באשר לפצוי הנתבע בגין חוק הגנת הפרטיות, לא מצאתי לקבל טענות אלו אשר נטענו בעלמא, מבלי שהתובעים פירטו – בכתב תביעתם או במסגרת הדיון – את העובדות והעילות המשפטיות המבססות פיצוי בגין הפרות אלו.

...

דיון והכרעה שאלת החבות לאחר שעיינתי בראיות אשר צורפו לכתבי הטענות, שמעתי את עדויות העדים ואת סיכומי הצדדים, מצאתי כי דין התביעה להתקבל, אולם יש לפסוק פיצוי הנמוך באופן משמעותי מהסכום הנתבע ואפרט.

לאור כל האמור לעיל ובמכלול השיקולים, מצאתי כי פיצוי גלובלי בסך של 150 ₪ לכל תובע יש בו כדי להשיג תכלית זו. מובהר, כי מדובר בסכום גלובלי אחד אשר יינתן לכל תובע.

לסיכום: אשר על כן על הנתבעים לשלם (ביחד ולחוד) סך של 150 ₪ לכל תובע בהתאם לפירוט הבא: מספר ההליך התובע סכום הפיצוי 2284-06-21 נחום רוטנשטיין 150 ₪ 5232-06-21 מיכאל פרג'ון 150 ₪ סופיה אסקינשר 150 ₪ ליאור זילברמן 150 ₪ אלעד בן דוד 150 ₪ זיו גלסברג 150 ₪ שרון רטר 150 ₪ מרדכי יניב 150 ₪ דוד יחזקאל (דודי אריאל) 150 ₪ אופיר לב 150 ₪ 29156-09-21 אסף יוסף רזון 150 ₪ עומר ברקמן 150 ₪ בסך הכל על הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים סך כולל של 1,800 ₪.

עוד הוסיפה התובעת, כי גם לאחר בקשת ההסרה, המשיכה וקיבלה מסרונים.

גדר המחלוקת נוגע לשלוש שאלות מרכזיות: (א) האם התובעת נתנה הסכמתה לדיוור דברי פירסומת בקשר עם המועדון; (ב) האם הנתבעות עונות על הגדרת "מפרסם" שבסעיף, נוכח טענתן כי ההודעות נשלחו על ידי צד שלישי שאין להן קשר אליו; (ג) האם יש לפטור את הנתבעות מחבות בשל העובדה שהתובעת יכלה בקלות לגרום לחדילת ההודעות, על ידי חסימת מספר הטלפון שממנו נשלחו ההודעות.

עוד ראוי לציין, כי הפסיקה הבחינה בין שני מצבים שבהם משוגרים דברי פירסומת שניתן לתבוע בגינם פיצוי לדוגמא לפי סעיף 30א לחוק.

...

המסקנה היא אפוא כי לא הוכחה הסכמת התובעת למשלוח ההודעות המהוות דבר פרסומת.

סוף דבר סיכומם של דברים, התביעה נגד הנתבעת 1 מתקבלת, במובן זה שעל הנתבעת 1 לפצות את התובעת בסך של 2,100 ש"ח. סכום זה ישולם בתוך 30 ימים, אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית.

אשר לתביעה נגד הנתבעת 2, מדובר בבעלת מניות ודירקטורית בנתבעת 1, והתובעת לא הצביעה על נסיבות כלשהן המצדיקות ביצוע הרמת מסך, על כן, התביעה נגדה נדחית.

ביהמ"ש העליון קבע בדנ"א 1212/12 פלוני נ' ד"ר אילנה דיין אורבך פ"ד סנ(1) 667, (18.9.2019) (פורסם בנבו) כי על הטוען לתחולת ההגנה להוכיח כי האמין שהפירסום הנו אמתי במישור הסובייקטיבי והאובייקטיבי וכי "מהבחינה האובייקטיבית נידרש כמובן, כי יהיה ענין צבורי משמעותי בפירסום וכי מדובר יהיה בפירסום שנעשה לאחר בדיקה רצינית ואחראית". ביהמ"ש קובע כי באשר לייחוס "גניבה" לתובעים ו"אלימות" לתובע, כפי הבנתם בהקשר הפירסום, ע"י האדם מן היישוב, ולעניין זה ראו הדיון בהגנת "אמת דברתי", יש בסיס אובייקטיבי לפירסום, בשים לב לכך שהנתבעת לא פוצתה ושביהמ"ש האמין לה שהתובע הגביר קולו בשיחה, באופן שהיא פרשה אותו בתום לב כצרחה ואלימות מילולית.

אולם, לא הובאו ראיות לגבי מספר החברים שעיינו בפועל בתגוביות נשוא הליך זה. יש להבחין בין פירסום בקבוצת ווטספ בה כל החברים נחשפים מידית לכל מיסרון ובין פירסום בקבוצה ברשת החברתית בה רק חלק מהחברים נחשף לפירסום.

צוים להסרה התובעים ביקשו בנוסף לפצוי להורות על הסרת הפרסומים המעוולים.

כאמור לעיל, בדיון לעניין החבות, ביהמ"ש הגיע למסקנה שאין הגנה לעניין פירסום הקביעה כביכול בעיניין רמיה ולכן מורה לנתבעת להסיר פירסום זה. דיון בהוצאות כאשר תובע זוכה בתביעה, נקודת המוצא היא שיש לפסוק הוצאות לטובתו.

...

כאמור לעיל, בדיון לעניין החבות, ביהמ"ש הגיע למסקנה שאין הגנה לעניין פרסום הקביעה כביכול בעניין רמיה ולכן מורה לנתבעת להסיר פרסום זה. דיון בהוצאות כאשר תובע זוכה בתביעה, נקודת המוצא היא שיש לפסוק הוצאות לטובתו.

אולם, לנוכח הקביעה שלתובעים מגיע פיצוי בשיעור של עשרה אחוזים מהסך של 150,000, ואף שבעה חמישה אחוזים, ביחס לסכום התביעה ללא הפחתת הסכום לצרכי אגרה, התוצאה היא שביהמ"ש דחה מרבית התביעה ולכן יש לפסוק נגד התובעים הוצאות.

סוף דבר אין צו לתשלומים.