עסקינן בתביעה כספית על סך 59,223 ש''ח, אשר הוגשה ע''י התובעת (תכונה להלן: פאתן) בגין נזקים שנגרמו לרכבה, מידגם טויוטה (להלן: הטויוטה) ע''י רכב צד ג' , טנדר איסוזו (להלן: האיסוזו), כאשר במועדים הרלוואנטיים לתביעה, הטויוטה היה מבוטח אצל הנתבעת.
הנתבעת השקיעה מאמצים רבים בחקירת התאונה, לרבות הכנת דוח בוחן תאונות, אשר נערך כשנה לאחר קרות התאונה, לאחר שהנתבעת דחתה את דרישת פאתן לקבלת תגמולי ביטוח בטענה של תביעת מירמה , ותשעה חודשים לאחר הגשת התביעה, הפעלת חוקר פרטי, אשר חקר את המעורבים בתאונה, כאשר בחינת הגרסאות נעשתה בצורה דקדקנית באופן מוגזם , תוך כניסה לדקויות, ופרטי פרטים , עניין שאף חזר על עצמו בחקירת פאתן והעדים מטעמה לפניי, וכאשר עושה רושם שהנתבעת מחפשת כל היזדמנות כדי להראות כי נרקמה קנוניה, ולפטור את עצמה מחבותה לפצות את פאתן על נזקיה.
פאתן סיפרה בעדותה, כי לאחר התאונה היא נבהלה, בכתה והתקשרה לבעלה ולאחיה שיגיעו למקום כדי לטפל בעיניין, והשאלה מי הגיע ראשון, אם ברכב, בנהיגה , או בנסיעה, ובאיזה שלב היתנהלה השיחה עם ג'לאל, ואם פאתן ירדה מהרכב או נשארה בפנים, לטעמי, ולאור התרשמותי מפאתן, שוב, אין באי דיוקים כדי להראות כי פאתן שיקרה.
מר פת אישר כי כדי שחוות הדעת תהיה מדוייקת, כי יבוצע ביקור במקום, והכלי הרכב ייבחנו פיזית על ידו, אך הוא נימק הימנעותו מבצוע האמור בכך שהנזקים כבר תוקנו, וכי אסור לו לפנות לצדדים.
לפי השמאי, לא בוצעה החלפה של המגן האחורי, אך נראה כי חוות הדעת נעשתה תוך סימון המטרה, כאשר, שוב, לא ברורה היתנהלות הנתבעת, אשר ג'לאל מבוטח אצלה בביטוח צד ג' בלבד, הנזק נגרם לטויוטה, אך משום מה, אותו שמאי לא בודק כלל את הטויוטה, דבר תמוה בפני עצמו, ובמקום זאת , עוד בתחילת הדרך, ובטרם יעלו סימני שאלה לגבי פאתן באשר לאמתות תביעתה, הנתבעת מבצעת פעולות, מההתחלה, כדי לבסס טענת מירמה, וזו המסקנה היחידה , לצערי, שניתן להסיק מההתנהלות של הנתבעת.
האיסוזו הוא רכב שנת ייצור 2009 עם מד אוץ המעיד על 321,000 ק''מ נסיעה, לא ברורה "ההיסטוריה" שלו מבחינת תאונות, בדיקת השמאי נערכה ללא קבלת נתונים מג'לאל עצמו, וההתנהלות מעידה, כאמור, על כך שמתחילת הדרך מאן דהוא סימן את תביעת פאתן לדחייה.
בית המשפט עמד על תכליתו של סעיף 25 לחוק בקבעו (עניין פלדמן, פסקה 6):
"בבסיס סעיף 25 עומדת תפיסה שונה מזו העומדת ביסוד חוק חוזה הביטוח: בעוד שהמבטחת נתפסת, בדרך כלל, כצד החזק בעסקת הביטוח, ועל כן מרבית ההסדרים בחוק נועדו להגן על המבוטח מפני כוחה העדיף של המבטחת, הרי שישנם מצבים הדורשים היתערבות לטובת המבטחת דוקא, כשהמובהק שבהם הוא מקום בו היתרחש מקרה הביטוח [...]. לאחר קרות מקרה הביטוח, נהנה המבוטח מיתרון מידע על פני המבטחת. יתרון זה "עשוי להתבטא בעצם הידיעה אם אכן היתרחש הפסד, בהכרת נסיבות ההתרחשות שלו, בידיעת שיעור הנזק המדויק שניגרם לו מההפסד, ובעובדה שהוא לומד על היתרחשות מקרה הביטוח לפני המבטחת. במקרים מסוימים עלול המבוטח לנסות להסתיר מידע מהמבטחת. הוא יכול לטעון שניגרם לו הפסד מהתרחשות מקרה ביטוח שעה שמקרה ביטוח לא ארע כלל; הוא יכול להפריז בשיעור הנזק שניגרם לו; הוא יכול למסור מידע כוזב בדבר נסיבות היתרחשות ההפסד כך שמאורע שאיננו מבוטח ייחשב למבוטח והוא יכול לייחס נזקים שארעו בעבר לארוע המדובר... זוהי בעיית סיכון מוסרי" [.
...
לפי השמאי, לא בוצעה החלפה של המגן האחורי, אך נראה כי חוות הדעת נעשתה תוך סימון המטרה, כאשר, שוב, לא ברורה התנהלות הנתבעת, אשר ג'לאל מבוטח אצלה בביטוח צד ג' בלבד, הנזק נגרם לטויוטה, אך משום מה, אותו שמאי לא בודק כלל את הטויוטה, דבר תמוה בפני עצמו, ובמקום זאת , עוד בתחילת הדרך, ובטרם יעלו סימני שאלה לגבי פאתן באשר לאמיתות תביעתה, הנתבעת מבצעת פעולות, מההתחלה, כדי לבסס טענת מרמה, וזו המסקנה היחידה , לצערי, שניתן להסיק מההתנהלות של הנתבעת.
מכל האמור לעיל, עולה כי דין התביעה להתקבל, כפי שציינתי לעיל, בתחילת דבריי, מששוכנעתי כי אכן נסיבות קרות האירוע היו כפי שפאתן וג'לאל מסרו, ובהעדר ביסוס כראוי של טענת המרמה.
על כן, אני מקבלת את התביעה, ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים כדלהלן:
סך של 59,223 ש''ח אשר יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, 27/12/2020, ועד לתשלום המלא בפועל.