חבות ביטוחית בתאונת דרכים: מצג שווא של סוכן ביטוח

לטענת מאהר והמוסך מעולם לא הוסבר להם בין על ידי הפניקס ובין על ידי סוכנות הביטוח כי קיימת ההחרגה בפוליסה בקשר לחבות כלפי ניזקי צד ג', אלא הם סברו כי קיים כסוי בטוחי גם לנסיבות המקרה הנידון.

סוכנות הביטוח, בכתב הגנתה להודעת צד ג' המתוקן, טוענת כי סוכנות הביטוח פעלה במיומנות ובמקצועיות, לא התרשלה כלפי המוסך ולא יצגה כל מצגי שוא בעיניו.

על יסוד כל החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ובהיתחשב בדין ובפסיקה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להיתקבל במלואה כנגד הנתבעים 1 ו-2, ודין הודעת צד ג' כנגד צד ג' 2 להיתקבל, מהנימוקים המובאים להלן: אותנטיות התאונה הגם שעם דחיית התביעה נגד הפניקס, אין מקום להתייחס לטענותיה ולאסמכתאות שצורפו לתיק על ידה, ובכלל זה דוח חוקר תאונות הדרכים, אומר כי טענותיה של הפניקס בעיניין אותנטיות התאונה, נעלמו על לכתה של הנתבעת מהתיק.

שוכנעתי גם כי סוכן הביטוח שגה כאשר לא דאג לבטח את המוסך או את השמוש בטנדר כך שיהיה כסוי בטוחי עבור נסיבות התאונה, שהתרחשה בפועל, או לא דאג, לכל הפחות, ליידע את המבוטח בדבר ההחרגה שבכיסוי הבטוחי, במיוחד כאשר הוא מודע לצרכי המוסך ולאמון המלא שהמבוטח נותן בו. מן הראוי להדגיש כי תפקידו של סוכן הביטוח אינו מסתיים בחידוש פוליסת הביטוח אצל אותה חברת ביטוח, כי אם גם בבדיקה בדבר קבלת ההצעה הטובה ביותר עבור המבוטח מול כל חברות הביטוח עמן הוא עובד.

...

מאחר שמבטחת הטנדר, היא הנתבעת 3, סירבה לדרישת השיבוב של התובעת, הגישה התובעת תביעה זו. הפניקס טוענת בכתב הגנתה כי דין התביעה נגדה להידחות על הסף בהעדר כיסוי ביטוחי בפוליסה, מאחר ונטען כי שני כלי הרכב שהיו מעורבים בתאונה היו בפיקוחו של המוסך או מי מטעמו.

על יסוד כל האמור במקבץ זה אני סבור כי סוכן הביטוח הפר את חובת הזהירות הקונקרטית הן במישור הפיזי והן במישור הנורמטיבי.

אעיר רק למען הסרת הספק, כי לא מצאתי כל אשם תורם בהתנהגותו או בהתנהלותו של הבעלים של המוסך, בעת רכישת או חידוש הפוליסות של הטנדר והעסק, שהרי שוכנעתי כי הוא שם את יהבו בידי סוכן הביטוח, וכי הוא סבר לתומו כי נסיבות התאונה, כפי התאונה דנן, יהיו מכוסים תחת פוליסות אלו שהתאים לו סוכן הביטוח.

סיכום דין התביעה כנגד הנתבעים 1 ו-2 להתקבל במלואה.

לטענת מאהר והמוסך מעולם לא הוסבר להם בין על ידי הפניקס ובין על ידי סוכנות הביטוח כי קיימת ההחרגה בפוליסה בקשר לחבות כלפי ניזקי צד ג', אלא הם סברו כי קיים כסוי בטוחי גם לנסיבות המקרה הנידון.

סוכנות הביטוח, בכתב הגנתה להודעת צד ג' המתוקן, טוענת כי סוכנות הביטוח פעלה במיומנות ובמקצועיות, לא התרשלה כלפי המוסך ולא יצגה כל מצגי שוא בעיניו.

על יסוד כל החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ובהיתחשב בדין ובפסיקה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להיתקבל במלואה כנגד הנתבעים 1 ו-2, ודין הודעת צד ג' כנגד צד ג' 2 להיתקבל, מהנימוקים המובאים להלן: אותנטיות התאונה הגם שעם דחיית התביעה נגד הפניקס, אין מקום להתייחס לטענותיה ולאסמכתאות שצורפו לתיק על ידה, ובכלל זה דוח חוקר תאונות הדרכים, אומר כי טענותיה של הפניקס בעיניין אותנטיות התאונה, נעלמו על לכתה של הנתבעת מהתיק.

שוכנעתי גם כי סוכן הביטוח שגה כאשר לא דאג לבטח את המוסך או את השמוש בטנדר כך שיהיה כסוי בטוחי עבור נסיבות התאונה, שהתרחשה בפועל, או לא דאג, לכל הפחות, ליידע את המבוטח בדבר ההחרגה שבכיסוי הבטוחי, במיוחד כאשר הוא מודע לצרכי המוסך ולאמון המלא שהמבוטח נותן בו. מן הראוי להדגיש כי תפקידו של סוכן הביטוח אינו מסתיים בחידוש פוליסת הביטוח אצל אותה חברת ביטוח, כי אם גם בבדיקה בדבר קבלת ההצעה הטובה ביותר עבור המבוטח מול כל חברות הביטוח עמן הוא עובד.

...

מאחר שמבטחת הטנדר, היא הנתבעת 3, סירבה לדרישת השיבוב של התובעת, הגישה התובעת תביעה זו. הפניקס טוענת בכתב הגנתה כי דין התביעה נגדה להידחות על הסף בהעדר כיסוי ביטוחי בפוליסה, מאחר ונטען כי שני כלי הרכב שהיו מעורבים בתאונה היו בפיקוחו של המוסך או מי מטעמו.

על יסוד כל האמור במקבץ זה אני סבור כי סוכן הביטוח הפר את חובת הזהירות הקונקרטית הן במישור הפיזי והן במישור הנורמטיבי.

אעיר רק למען הסרת הספק, כי לא מצאתי כל אשם תורם בהתנהגותו או בהתנהלותו של הבעלים של המוסך, בעת רכישת או חידוש הפוליסות של הטנדר והעסק, שהרי שוכנעתי כי הוא שם את יהבו בידי סוכן הביטוח, וכי הוא סבר לתומו כי נסיבות התאונה, כפי התאונה דנן, יהיו מכוסים תחת פוליסות אלו שהתאים לו סוכן הביטוח.

סיכום דין התביעה כנגד הנתבעים 1 ו-2 להתקבל במלואה.

בתאריך 6/9/15 הועברה לתובעת הודעה על תאונת דרכים, לפיה עת נסע רכב הנתבעת לאחור, הוא פגע ברכב מ.ר 64-830-61 ("התאונה").

לטענת התובעת, לאחר חקירה שערכה, התברר לה כי הוצג לפניה מצג שוא של התאונה, שכן התאונה לא התרחשה, בין היתר כנטען על ידי הנתבעת.

סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981, "מירמה בתביעת תגמולים" קובע: "הופרה חובה לפי סעיף 22 או לפי סעיף 23(ב), או שנעשה דבר כאמור בסעיף 24(ב), או שהמבוטח או המוטב מסרו למבטח עובדות כוזבות, או שהעלימו ממנו עובדות בנוגע למקרה הביטוח או בנוגע לחבות המבטח, והדבר נעשה בכוונת מירמה - פטור המבטח מחבותו". לצורך הוכחת תחולת סעיף זה על המבטחת להוכיח 3 תנאים מצטברים: כי המבוטח מסר פרטים כוזבים או לא נכונים; כי המבוטח היה מודע לאי נכונותן של העובדות; כוונה להוציא כספים שלא כדין על יסוד העובדות הלא נכונות.

מר זגיר העיד לפני כי לאחר התאונה, החליפו הצדדים פרטים "כשהגיעה האישה ידעתי שהיא בעלת הרכב, רציתי להחליף פרטים, יש לי ביטוח מקיף והכל בסדר... רציתי להחליף פרטים והיא לא רצתה ואני כאילו ביקשתי ממישהו שיביא לי את הרישיונות של הרכב, רשמתי את הפרטים שלי וזרקתי לה באוטו את הפרטים שלה שמתי באוטו שלי ואחר כך היא הלכה. לא יודע עם מי רצתה לדבר, אחר כך בא מוניר בעל המוסך ואמר עזוב הכל אני אטפל בהכל רק תודיע לסוכן הביטוח שקרתה תאונה והלכתי וזה מה שהיה." (עמ' 9 שורות 15-28 לפרוטוקול).

...

סעיף 53 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 קובע כי "ערכה של עדות שבעל-פה ומהימנותם של עדים הם ענין של בית המשפט להחליט בו על פי התנהגותם של העדים, נסיבות הענין ואותות האמת המתגלים במשך המשפט". בענייננו, לאחר שבחנתי בקפידה את עדות הנתבעת והעדים מטעמה, מצאתי כי קיימות בהן סתירות היורדות לשורשו של עניין ומעלות ספקות של ממש באשר לגרסתם.

כלל זאת מוביל למסקנה כי על הנתבעת להשיב לתובעת את תגמולי הביטוח אשר זו שילמה לגב' טור, בגין הפגיעה הנטענת אשר את נסיבותיה לא הצליחה הנתבעת להוכיח.

סוף דבר, התביעה מתקבלת.

אין מחלוקת בין הצדדים כי ביום 8.3.00, נפצע המבוטח במהלך תאונת דרכים (להלן: "התאונה") וכי בעטיה אין הוא יכול להמשיך ולשחק כדורגל.

סוכן הביטוח לא נהג כפי שסוכן סביר היה נוהג בנסיבות העניין, מילא את טופסי קבלתו של המבוטח בצורה רשלנית, לא ערך בירור סביר לגבי סיווגו המקצועי של המבוטח, הפר את חובת הנאמנות, הציג מצג שווא ופעל ברשלנות עת שלא הסב את תשומת ליבו כי הפוליסה נותנת כסוי לשחקנים בליגה לאומית בלבד.

מחקירתו הנגדית של סוכן הביטוח עולה כי לשיטתו, (בסתירה לגרסאותיו הקודמות, בכתב הגנתו ובתצהירו), הוא ידע בעת המו"מ לכריתת הפוליסה כי תנאי לתשלום תגמולי הביטוח הנו כי באותה נקודת זמן המבוטח משחק בליגה הלאומית.

מאחר ובסופו של יום הגיעה המבטחת למסקנה כי עליה להכיר בחבותה כלפי המבוטח, ומאחר וגם לשיטת המבטחת (כאמור בעמ' 35 – 37 לפרוטוקול ישיבת יום 17.4.05) עליה להשיב למבוטח את הפרמיה שגבתה בתקופת אי הכושר – יש לנכות פרמיה זו מסכום הפשרה, ואין לחייב את סוכן הביטוח בגינה.

...

משהמבטחת לא הביאה כל ראיה בעניין זה אין מנוס מניכוי הסך 11,294 ₪ בצירוף הפרישי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה – 16.6.03 – 12,381 ₪ נכון ליום 15/3/05.

אשר על כן הנני מחייב את הצד השלישי לשלם לנתבעת את הסך של 54,050 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 15/3/05 ועד לתשלום המלא בפועל ובצרוף שכ"ט עו"ד בסכום של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ ובצירוף אגרת בית משפט והוצאות תימלול פרוטוקולים בלבד.

המזכירות תשלח לצדדים העתק החלטתי זו. ניתן היום 28/12/2005 (כ"ז בכסלו תשס"ו) בהיעדר הצדדים

לאור כך טוענת התובעת כי הנתבעים גרמו לתובעת נזק בסך 15,000 ₪ יתרה מכך יש לפצותה בסך של 10,000 ₪ בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה. הנתבע 1 מודה כי הרכב שהיה בבעלותו נפגע בתאונת דרכים ביום 14/08/05 והוכרז מייד על ידי שמאי מטעם הביטוח מר בני הרפז (להלן: "הנתבע 3") כאובדן כללי.

ביום 28/05/07 הגיש הנתבע 2 כתב הגנה מטעמו בו שב על טענותיו של הנתבע 1 והוסיף כי מייד עם קבלת השיק מאת התובעת העלה תמיהה בפני סוכנות הביטוח באשר למקור השיק המשוך על חברת "אורדן". לגישתו, מנהל סוכנות הביטוח הבהיר כי במקרים מאין אלו של אובדן גמור מוכרת חברת הביטוח את חלקי הרכב הפגוע והשיק מתקבל ישירות מחברת חלפי הרכב ומקטין את חבות חברת הביטוח כלפי המבוטח.

לאחר ששבתי ועיינתי בתצהירי הצדדים בפרוטוקולי הדיונים שהתקיימו בחקירות הצדדים ובסיכומיהם שוכנעתי כי בפני הנתבעים 1-2 הוצג מצג שוא לפיו הרכב מיועד לפירוק ולא לתיקון ועליה מחודשת לכביש.

...

סוף דבר התובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח הפרת חוזה או כוונת מרמה מצד הנתבעים.

אי לכך ובהתאם לכל האמור לעיל הנני דוחה את התביעה.

עם זאת לאור מחדלי הנתבעים באיחור בהגשת סיכומיהם, הנני קובע שהתובעת תשלם לנתבעים הוצאות נמוכות בסך 1,800 ש"ח בלבד בגין ההליך.