מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

חבות ביטוחית בגין עבודות פירוק, פינוי ושיקום לאחר שריפה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

התובעת היא חברת ביטוח אשר ביטחה את עמיתים בביטוח הכולל כסוי מפני ניזקי אש. עוד באותו יום בו התרחשה ההצתה הגיעו למקום מטעם התובעת השמאי מר רונן דואני, ומר שמוליק ממן, הנדסאי ביניין המיתמחה בהכנת כתבי כמויות לשקום מבנים לאחר ארועי אש, הצפה וכדומה.
בחוות הדעת השמאית שהוציא מר דואני ביום 25.10.2016 הוערך הנזק כדלקמן (לא כולל מע"מ): עבודות ראשוניות לפינוי המבנה ולטיפול בתכולה (פירוק, נקוי וכדומה) – 48,050 ש"ח. שקום ניזקי המבנה – 337,000 ש"ח. ניטרול פיח וצבע בחדר המדריגות ובודק חשמל – 15,000 ש"ח. נזק לתכולה – 153,926 ש"ח בערכי כינון; 107,075 ש"ח בערכי שיפוי.
מלבד הטענות הקשורות לגובה הנזק, מעלה הנתבע שתי טענות נוספות – כי התובעת שילמה כמתנדבת, על אף היעדרו של כסוי בטוחי בנסיבות המקרה; וכי יש לייחס לעמיתים רשלנות תורמת, בשל העידר אמצעי מיגון שהיו אמורים למנוע את היתרחבות ניזקי השריפה.
זכות התיחלוף (או השבוב) קבועה בסעיף 62(א) לחוק חוזה הביטוח, הקובע כך: "היתה למבוטח בשל מקרה הביטוח גם זכות פיצוי או שיפוי כלפי אדם שלישי, שלא מכוח חוזה ביטוח, עוברת זכות זו למבטח מששילם למוטב תגמולי ביטוח וכשיעור התגמולים ששילם". הסעיף כולל שלושה יסודות: חבות של המבטח למבוטח מכוח חוזה ביטוח; תשלום תגמולי ביטוח על ידי המבטח מכוח אותה חבות; וזכות פיצוי או שיפוי של המבוטח כלפי הצד השלישי (ע"א 685/81 ליסנסס וג'נרל חברה לבטוח בע"מ נ' בורכרד ליינס בע"מ, פ"ד לח(3) 421, 429 (1984)).
...
עדות זו מקובלת עלי, והיא נתמכת בחזקה הנזכרת לעיל כי חברת ביטוח אינה ששה לשלם למבוטחיה ללא בדיקה ודרישה.
היינו, על הנתבע לשלם סך של 527,534 ש"ח. סוף דבר הנתבע ישלם לתובעת סך של 527,534 ש"ח, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום 1.4.2017.
כמו כן, ישלם הנתבע לתובעת את אגרת המשפט עבור הסכום האמור; את שכר העדים שנפסק בדיון (לרבות שכר השמאי, אשר בשגגה לא נפסק ויש להעמידו על אותו סכום שנפסק למר ממן); ושכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ש"ח. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

במהלך תקופת השכירות והביטוח פרצה שריפה בנכס ולאחר בירור חבותה שילמה המבטחת תגמולי ביטוח לידי השוכר.
עוד מדגישה כי אין קשר סיבתי בין אי התשלום הנטען של תגמולי הביטוח לנזק התוצאתי של אבדן דמי השכירות מאחר שרוב התקופה בגינה מבקש התובע פיצוי היא תקופה בה השוכרת שהתה בנכס ויצאה ממנו רק בעקבות פסק דין לפינוי מושכר (תא"ח 55457-11-11 בו ניתן פסק דין ביום 22.3.12).
לאחר בירור חבותה שילמה מנורה לחברה, המבוטחת, את מלוא תגמולי הביטוח בגין המבנה והתכולה, מרביתם מכוח המחאת זכות שהוצגה לה. לטענתה הסוכנת עודכנה בכל הפרטים טרם התשלום.
עוד צורפו לראיות מנורה פניה של החברה לקבלת מקדמה בסך 100,000 ₪ לצורך שקום המבנה ורכישת ציוד, ותשובה של דולי לעו"ד קור מיום 17.7.11 לאחר שקבלה ממנה את הטופס למילוי פרטי חשבון בו מציינת כי מצרפת: "אישור מהמשעבד רחמים שדה כי אין לו ביטוח נוסף לעסק". עוד מציינת כי משיחה עם השמאי עולה כי מאשר תשלום מקדמה בסך של 45,000 ₪ בגין רכישת ציוד.
מעיון בריכוז העבודות שאישר המומחה עולה כי הסעיפים העקריים בעבודות הם פירוק והרכבת לוחות האיסכורית מגג וקירות המבנה, פרוק והרכבת מרישים (פטות מפלדה) על גבי קונסטרוקציה קיימת, נקוי ושקום קונסטרוקציה קיימת, שקום ריצפת בטון על ידי קירצוף מכאני וצביעת אפוקסי.
...
על כן אני מחייב את מנורה בהוצאות הנתבעת 3 בגין מחצית האגרה ששילמה בגין ההודעה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד התשלום.
ביחס להודעה לצד שלישי ששלחה מנורה: ההודעה כנגד צד שלישי 4, הסוכנת, נדחית.
על כן אני מחייב את הצדדים השלישיים 1 – 3 לשלם למנורה סך של 105,572 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 7.12.11.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

ויסמן טוענים בתביעה שכנגד לנזק עקב היתנגדות גור אריה לבקשת ויסמן להיתר בניה לבית החדש שבנו וכן לנזקים אשר נגרמו לטענתם במהלך עבודות השקום של בית גור אריה.
גור אריה היו מבוטחים אך קיבלו תגמולי ביטוח רק בעבור 6 חודשי שכירות, לכן תובעים בגין חמשת חודשי השכירות שלא התקבלו תגמולי ביטוח בגינם.
טיעוני הנתבעים ויסמן טענו, כי האש פרצה עקב תקלה במפסק של הדוד ללא כל התרשלות מצידם ואין ליחס להם כל חבות בגין ניזקי גור אריה.
כמו כן נטען שעובדי גור אריה שברו את גדר ההפרדה לצורך נוחות המעבר, הרסו את הדק של ויסמן והותירו פסולת ביניין ואת המטבח שפורק בחצר של ויסמן אשר נאלצו לשאת בעלויות התיקון והפינוי.
כל שלושת חוקרי השריפות קבועו חד משמעית שהכשל היה במוצר עצמו ולא בהתקנה, ואני נותנת אמון מלא בעדותו של המומחה מר אשר סלוצקי, שהבהיר בעדותו כי מי שהרכיב את המפסק לא התרשל בתפקידו, שכן אילו כך היה הדבר הרי שהמפסק לא היה עובד אפילו לפרק זמן קצר, ואילו כאן המפסק עבד משנת 2012 ועד לשנת 2014 (ראה עמוד 55 לפרוטוקול, שורות 22-35, ועמוד 56 לפרוטוקול, שורות 1- 9).
כעולה מדו"ח כיבוי האש (מוצג ב') עדותו של השכן יצחק לוי, וחוות דעתו של המומחה מר דן ארבל, שהוזמנה על ידי חברת הביטוח הפניקס, מבטחת בית ויסמן לצורך הערכת תביעת שבוב, פעולות הכבוי ארכו זמן ולא צלחו מטעמים שכלל אינם קשורים בויסמן – מנוף הכבאות של מכבי האש לא עבד, הכבאים נתקלו בבעיות של העידר לחץ מים בשל תשתית המים המצויה בישוב נילי, ובסופו של דבר, הבעיות והעיכובים בפעולות הכבוי הם והם בלבד היו אלו שבגינם לא נימנעה התפשטות האש אל עבר בית גור אריה, והנזקים שנגמרו לבית גור אריה עקב כך. שוכנעתי, באופן חד משמעי, כי השריפה פרצה במקרה הנידון, לא בגין התרשלותם של מישפחת ויסמן אלא מחמת כשל לא ברור במוצר חשמלי שנרכש מגורם בעל מוניטין והותקן כראוי על ידי חשמלאי בעל מיקצוע, וכי התפשטות האש לעבר בית גור אריה, לאחר שכוחות הכבוי הוזעקו על ידי ויסמן במועד הראשון האפשרי מבחינתם, אחרי שדאגו שבני ביתם ובני מישפחת גור אריה יצאו מבתיהם, נבעה מציוד כיבוי שחלקו לא היה תקין ותשתית המים הבעייתית ביישוב מגורי הצדדים, אשר הקשתה על כיבוי האש במהרה וטרם הגעתה לבית גור אריה.
...
בנסיבות שכאלה, הנני דוחה את התביעה שכנגד ומחייבת את התובעים שכנגד, ביחד ולחוד, לשלם לנתבעים שכנגד ביחד הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪.
סוף דבר: התביעה והתביעה שכנגד נדחות.
בשקלול הוצאות המשפט ושכ"ט העו"ד, הנני מחייבת את התובעים, משפחת גור אריה, לשלם לנתבעים, משפחת ויסמן, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪, שישולם בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, יתווספו עליו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד למועד התשלום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

להוכחת נזקיהם צירפו חוות דעת של מהנדס הבניין משה סיגורה (להלן-"מהנדס התובעים") ושמאי הרכוש ארז בן שמואל (להלן-"שמאי התובעים") אשר קבעו כי היו נזקים ישירים מהלהבות ונזקים עקיפים מהעשן והפיח בכל חלקי הבית ומחוצה לו. מהנדס התובעים פירט לגבי כמויות ועבודות הקשורים למבנה כגון הריסה ופינוי , נגרות, עבודות חשמל, טיח, ריצוף וחפוי, צבע, אלומיניום, מיזוג אויר, גינון והוצאות שונות ותמחורם, בכדי להשיב המצב לקדמותו.
הם לוקחים אחריות על מזגן טורנדו שנשרף ומביאים את היצרן ואת מי שצריך להביא, אך במקרה נוכחי הבעיה בבית ולא במזגן, להם יש ביטוח והם הפעילו אותו וחברת הביטוח מינתה שמאי ועורך דין, אך חברת הביטוח סירבה לקחת אחריות כי הבעיה במזגן ומי שייצר אותו היא חברת הייסנס.
התמונות נימצאות אצל עורך הדין הוא לא כלל עבודת פירוק והרכבה בעבודות נקוי המזגן, משום שבעל המיקצוע המנקה את המזגן כולל בעבודה זו את הפרוק וההרכבה.
דיון ומסקנות: חבות הנתבעת והתנהלותה: אין מחלוקת כי כלל המומחים לרבות מומחי הנתבעת קבעו כי השריפה אירעה כתוצאה מכשל בכרטיס אלקטרוני המותקן במאייד המזגן של הנתבעת.
מאחר שהקבלה האחרונה שהציגה בקשר למחוברים אכן הייתה כחודשיים וחצי לאחר הארוע אולם התובעת גם העידה שלא כל עבודות השקום בוצעו לאור חסרון כיס, על כן אני פוסק מגורים חלופיים למשך שלושה חודשים.
...
סוף דבר: לאור האמור לעיל, תוצאת פסק הדין הינה כדלקמן: בתביעה העיקרית: הנתבעת תשלם לתובעים, ביחד ולחוד, כדלקמן: את הסך 481,544 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה (9.8.2017) ועד ליום התשלום בפועל; את הוצאות התובעים כמפורט בסעיף 25 לפסק הדין בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; שכר טרחת עו"ד בגובה 50,000 ₪ מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.
בהודעה לצד שלישי: ההודעה לצד שלישי נדחית.
הנתבעת תשלם לצד השלישי את הסכומים הבאים: את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; שכר טרחת עו"ד בגובה 20,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

בסמוך לאחר הקמת בית המרקחת הוא חתם על הסכם עבודה עם קופ"ח מאוחדת, והעסק התחיל את דרכו המקצועית ברגל ימין עם עמידה בהתחייבות החודשית עד לקרות הארוע, ובחודש 3/2016 הוא ערך את הביטוח דלעיל.
התובע טען כי דרש מהנתבעת לשלם לו תגמולי ביטוח בגין מקרה הביטוח, בהיותה המבטחת של בית העסק, אך דרישתו נדחתה בטענה כי השריפה לא נגרמה מכשל חשמלי אלא עלה חשד כי בית העסק הוצת על ידו או על ידי מי מטעמו או בידיעתו, ושהאירוע מבוים ויזום בניסיון לקבל תגמולי ביטוח במירמה.
נטען גם שהתובע הפריז בהקף התביעה, ולא נשא בהוצאות לשקום ניזקי מבנה בית המרקחת והודה שפינה את המקום ועבר להתגורר באילת, ולחילופין, לא קיים ו/או הפר את התנאים להקלת הסיכון הקבועים בפוליסה.
על כן, ומשהפר התובע בצורה מהותית את תנאי הפוליסה והוראות הדין, פטורה היא מחבות גם על בסיס סעיפים 25 ו- 26 לחוק חוזה הביטוח התשמ"א, וגם על בסיס תנאי הפוליסה.
עוד נטען שבית המרקחת בוטח בסכום ביטוח חסר, על כן חל סעיף 2 ל"תנאים הכלליים המתייחסים לפרקי הרכוש בלבד" שבפוליסה – סעיף "ביטוח חסר". הנתבעת גם טענה כי ככל והיה מדובר במקרה ביטוח מכוסה, היא לא יכולה לשלם לתובע תגמולי ביטוח בגין הנזק הנטען מאחר ומבנה בית המרקחת הוחזק על ידי התובע בשכירות, ונדרשת הסכמתו המפורשת והצהרתו בכתב של בעל המבנהשלא ערך ביטוח למבנה.
מועד עריכת הביטוח זמן קצר עובר לארוע השריפה – מתצהיר המצהיר מטעם הנתבעת והנספחים שצורפו לו, עולה שהתובע פנה לראשונה לקבלת הצעת לבטח את בית המרקחת ביום 23/3/2015, על אף שהעסק החל לפעול כבר מחודש 8/2015 (מייד לאחר קבלת אישור משרד הבריאות).
...
לאור כל האמור, עתר התובע לפיצוי בסך של 700,000 ₪ בגין הנזקים שנגרמו לבית העסק בהתאם לחוות דעת השמאי מטעמו, והוסיף שיש לחייב את הנתבעת בריבית מיוחדת עונשית בהתאם לסעיף 28(א) לחוק חוזה הביטוח.
בחקירתו, נשאל התובע: "אם אנחנו מקבלים את העובדה שהמערכת לא הופעלה, מדוע בכל זאת אתה תובע את הנתבע מס' 2?", והוא השיב כך: "כי הוא היה צריך להתקשר ולשאול מדוע המערכת לא הופעלה. כי הוא מקבל התראה שהעסק עדיין פתוח בשעה 00:00, או שאני שם או שיצאתי ולא דרכתי. אני מכיר את זה מתחום העבודה שלי כשאנחנו סוגרים בלילה את הסניף אנחנו דורכים ומחכים שהדריכה תתקבל אצל המוקד ואז הולכים, ובמידה והדריכה לא מתקבלת מתקשרים אלינו בחזרה להיכנס לסניף, לעשות דריכה ולצאת שוב פעם". שילוב של שני נתונים אלה בדבר תקינות המערכות שהתקין הנתבע בבית העסק, יחד עם סוגיית שעות הפתיחה והסגירה של בית העסק, מביאים למסקנה כי הנתבע אינו חב באחריות כלשהי כלפי התובע בשל אירוע השריפה שאירע.
נוכח כל האמור, יש לפטור את הנתבעת מחובתה על פי הפוליסה מלשלם לתובע כל תגמולי ביטוח בגין השריפה, ואת הנתבע מכל אחריות לאירוע משלא הוכחה כל רשלנות או מחדל מצדו.
אשר על כן, אני דוחה את התביעה, ומחייבת את התובע לשלם לנתבעת מס' 1 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 20,000 ₪ ולנתבע מס' 2 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 12,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו