בסמוך לאחר הקמת בית המרקחת הוא חתם על הסכם עבודה עם קופ"ח מאוחדת, והעסק התחיל את דרכו המקצועית ברגל ימין עם עמידה בהתחייבות החודשית עד לקרות הארוע, ובחודש 3/2016 הוא ערך את הביטוח דלעיל.
התובע טען כי דרש מהנתבעת לשלם לו תגמולי ביטוח בגין מקרה הביטוח, בהיותה המבטחת של בית העסק, אך דרישתו נדחתה בטענה כי השריפה לא נגרמה מכשל חשמלי אלא עלה חשד כי בית העסק הוצת על ידו או על ידי מי מטעמו או בידיעתו, ושהאירוע מבוים ויזום בניסיון לקבל תגמולי ביטוח במירמה.
נטען גם שהתובע הפריז בהקף התביעה, ולא נשא בהוצאות לשקום ניזקי מבנה בית המרקחת והודה שפינה את המקום ועבר להתגורר באילת, ולחילופין, לא קיים ו/או הפר את התנאים להקלת הסיכון הקבועים בפוליסה.
על כן, ומשהפר התובע בצורה מהותית את תנאי הפוליסה והוראות הדין, פטורה היא מחבות גם על בסיס סעיפים 25 ו- 26 לחוק חוזה הביטוח התשמ"א, וגם על בסיס תנאי הפוליסה.
עוד נטען שבית המרקחת בוטח בסכום ביטוח חסר, על כן חל סעיף 2 ל"תנאים הכלליים המתייחסים לפרקי הרכוש בלבד" שבפוליסה – סעיף "ביטוח חסר". הנתבעת גם טענה כי ככל והיה מדובר במקרה ביטוח מכוסה, היא לא יכולה לשלם לתובע תגמולי ביטוח בגין הנזק הנטען מאחר ומבנה בית המרקחת הוחזק על ידי התובע בשכירות, ונדרשת הסכמתו המפורשת והצהרתו בכתב של בעל המבנהשלא ערך ביטוח למבנה.
מועד עריכת הביטוח זמן קצר עובר לארוע השריפה – מתצהיר המצהיר מטעם הנתבעת והנספחים שצורפו לו, עולה שהתובע פנה לראשונה לקבלת הצעת לבטח את בית המרקחת ביום 23/3/2015, על אף שהעסק החל לפעול כבר מחודש 8/2015 (מייד לאחר קבלת אישור משרד הבריאות).
...
לאור כל האמור, עתר התובע לפיצוי בסך של 700,000 ₪ בגין הנזקים שנגרמו לבית העסק בהתאם לחוות דעת השמאי מטעמו, והוסיף שיש לחייב את הנתבעת בריבית מיוחדת עונשית בהתאם לסעיף 28(א) לחוק חוזה הביטוח.
בחקירתו, נשאל התובע: "אם אנחנו מקבלים את העובדה שהמערכת לא הופעלה, מדוע בכל זאת אתה תובע את הנתבע מס' 2?", והוא השיב כך: "כי הוא היה צריך להתקשר ולשאול מדוע המערכת לא הופעלה. כי הוא מקבל התראה שהעסק עדיין פתוח בשעה 00:00, או שאני שם או שיצאתי ולא דרכתי. אני מכיר את זה מתחום העבודה שלי כשאנחנו סוגרים בלילה את הסניף אנחנו דורכים ומחכים שהדריכה תתקבל אצל המוקד ואז הולכים, ובמידה והדריכה לא מתקבלת מתקשרים אלינו בחזרה להיכנס לסניף, לעשות דריכה ולצאת שוב פעם". שילוב של שני נתונים אלה בדבר תקינות המערכות שהתקין הנתבע בבית העסק, יחד עם סוגיית שעות הפתיחה והסגירה של בית העסק, מביאים למסקנה כי הנתבע אינו חב באחריות כלשהי כלפי התובע בשל אירוע השריפה שאירע.
נוכח כל האמור, יש לפטור את הנתבעת מחובתה על פי הפוליסה מלשלם לתובע כל תגמולי ביטוח בגין השריפה, ואת הנתבע מכל אחריות לאירוע משלא הוכחה כל רשלנות או מחדל מצדו.
אשר על כן, אני דוחה את התביעה, ומחייבת את התובע לשלם לנתבעת מס' 1 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 20,000 ₪ ולנתבע מס' 2 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 12,000 ₪.
