בגין תשלומים עבור טיפולים ותרופות שאינם כלולים בסל הבריאות ועל דרך של הערכה, אני פוסקת סך של 4,000 ₪ בראש נזק זה.
עזרת צד ג' לעבר ולעתיד
לטענת התובע, ממועד התאונה נזקק הוא לעזרה של עוזרת בית (סעיף 36 לתצהירו).
לא ראיתי כי התובע ידרש לעזרה מרובה באשר לעבודות משק הבית.
מנגנון השבוב מבטיח כי המזיק יישא במלוא חבותו להתרחשות הנזק.
ההיגיון מאחורי סעיף 82 לפקודת הנזיקין הוא כי המעביד, אשר משלם למל"ל דמי ביטוח עבור עובדו, זכאי להנות "בעת צרה" מזכאותו של עובדו לקבל גימלה בשל הביטוח שהוא דאג לערוך (ע"א 4084/04 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' גדי סגרון (טרם פורסם, 2006) וכי בשלמו את דמי הביטוח למוסד לביטוח לאומי, המעביד הוא הנושא בעקיפין בעול הגימלה המשתלמת לעובדו שניפגע [ראה פרשת אלגריסי וראה גם רע"א 686/97 מנורה - חברה לביטוח בע"מ נ' עיזבון המנוח משה תמר ז"ל, פ"ד נג(5)145].
...
התובע טוען כי המומחה שגה בקביעתו, שעה שייחס 2/3 מנכותו למצבו הקודם, בעוד שהתיעוד הרפואי הקודם איננו מצדיק לשיטתו קביעה זו. אין בידי לקבל טענה זו. מהמסמכים הרפואיים עולה כי התובע סבל מכאבי גב שקרנו לרגל שמאל עוד בשנת 2004 וכן סבל מכאבי גב כבר בשנת 2000.
הנתבעת מבקשת להסיק מפסק דין זה את המסקנה, לפיה זכותו של מזיק הנכנס בנעלי מעביד כי ינוכו תשלומים רעיוניים שהיו משולמים לנפגע לו היה מגיש את תביעתו למל"ל במועד, שהרי לשיטתה התובע בפעולתו הגדיל את נזקיה של הנתבעת ויצר מצב בו "התובע נהנה והמזיק חסר" (סעיף 37 לסיכומי הנתבעת).
לאור האמור, אין בידי לקבל טענת התובע, לפיה הנתבעת אינה חשופה לתביעת שיבוב מצד המל"ל, שכן העדר החשיפה אינו גורע מזכות הנתבעת, כמבטחת של המעביד, לנכות את התגמולים שהיה התובע מקבל מן המל"ל, לו היה פונה למל"ל בתביעה מתאימה.
סוף דבר
על יסוד האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע הסך של 73,000 ₪ פיצוי בעד כל נזקיו הנובעים מהתאונה הנדונה.
