מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

זמני השהות של אב עם בתו הפעוטה

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2013 ברבני חיפה נפסק כדקלמן:

לדבריה, היא מתנהגת באורח חיים חילוני גמור הכולל חילול שבת נסיעה בשבת עם הבת ולבושה אינו צנוע.
עוד טוענת כי גם האב אינו דתי, וכי בבית הספר הדתי מתקבלות בנות שלא התקבלו בבית הספר החילוני בגלל רמתן הנמוכה וכי הדבר משפיע גם על הרמה הכללית של בית הספר.
ההורים שמחובתם היה להרגיל את בתם הפעוטה ללכת צעד אחר צעד והצליחו במשימה זו, מחובתם עתה להקנות לבתם הילדה הרגלי חינוך למידות טובות, יושר, אהבת אמת, סבלנות, אומץ, התמדה ועמידה בניסיונות.
...

בהליך השבת (השבת) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

החיים בישראל אינם פוגעים בזכויות הביקור של האב הואיל ולא טרח לממש זכות זו. באשר לדין האוקראיני מציינת כי על פי עדותו של עו"ד אשר ערך את חוות הדעת לדין הזר מטעם התובע, המצב המשפטי באוקראינה קובע כי בהיעדר מחלוקת לעניין המשמורת וזמני שהות אין מקום ליתן פסק דין בעיניין זה, שכן הזכאות למשמורת ולמזונות נקבעת על פי מקום שהותם של הילדים בפועל.
ממועד זה ואילך היתקיימו זמני השהות עם האב בתדירות פוחתת והולכת, עד שפסקו לחלוטין, כפי שיפורט להלן.
אף אם החשש לקרות ארוע שכזה אינו חמור, סבורה אני כי אין להסתכן בניתוק המבקשת מבתה הפעוטה, באופן העומד בנגוד לטובתה של הבת הרכה בשנים" בתמ"ש (י-ם) 15427-11-13  פלוני נ' אלמונית (נבו 02.07.2014 ) שוב נקבע כי בתוך שקולי טובת הילד יש להביא בחשבון גם את תום הלב: "ביהמ"ש קובע כי המניע למעברים התכופים בין המדינות, הנו שקולי
סיכומו של עניין: בחינת כלל השאלות שעל הפרק מובילה למסקנה כי דין התביעה להדחות: מקום המגורים הרגיל של הילדים על פי חוקי אוקראינה – אינו ברור, שעה שהוריהם מחזיקים גם באזרחות ישראלית, האסורה לפי חוקי אוקראינה; זכות האב למשמורת והפעלתה של זכות זו לפי חוקי אוקראינה – שנויה במחלוקת, מקום בו לא פגש בילדים משך כשנה וחדשיים למעט שני מפגשים בודדים טרם הגעתם לישראל, וכאשר הנסיון לקבוע זמני שהות נעשה לא נענה הואיל וילדים נימצאו בישראל; הסכמתם העקרונית של הצדדים היתה כי ישובו לישראל כל אימת שהדבר יידרש למען שמירה על בריאות ילדיהם ומטעם זה הקפידו על ביצוע התשלום החדשי לקופת החולים (מתוך קבלת קיצבאות בסכומים העולה על 230,000 ₪) ועל פיה פעלה האם; האב אמנם לא השלים עם המעבר אך נקט שהוי ניכר במועד הגעתו לישראל (וחודש וחצי לאחר המעבר) ובהגשת התביעה לפי חוק אמנת האג (כשלושה חדשים לאחר המעבר), רק לאחר שהתברר לו כי ניפתח הליך בעיניין המזונות; שלושת הפעוטות השתלבו היטב בישראל, חברתית, משפחתית ובריאותית גם יחד; החזרתם לאוקראינה עלולה לחשוף אותם לנזק פיסי הן במובן הבריאותי והן במובן הכלכלי, ולהעמידם במצב בלתי נסבל של חשש לאבדן האזרחות, חשש להסתבכות האב בהליכים פליליים והחשש כי יהיו נתונים לחסדיו של אדם המתנהל בחוסר תום לב מובהק, לא על פי טובת הקטינים, אלא אך ורק על פי אינטרסים כלכליים ובראשם צימצום בתשלום מזונות ילדיו.
...
סיכומו של עניין: בחינת כלל השאלות שעל הפרק מובילה למסקנה כי דין התביעה להידחות: מקום המגורים הרגיל של הילדים על פי חוקי אוקראינה – אינו ברור, שעה שהוריהם מחזיקים גם באזרחות ישראלית, האסורה לפי חוקי אוקראינה; זכות האב למשמורת והפעלתה של זכות זו לפי חוקי אוקראינה – שנויה במחלוקת, מקום בו לא פגש בילדים משך כשנה וחדשיים למעט שני מפגשים בודדים טרם הגעתם לישראל, וכאשר הנסיון לקבוע זמני שהות נעשה לא נענה הואיל וילדים נמצאו בישראל; הסכמתם העקרונית של הצדדים היתה כי ישובו לישראל כל אימת שהדבר יידרש למען שמירה על בריאות ילדיהם ומטעם זה הקפידו על ביצוע התשלום החדשי לקופת החולים (מתוך קבלת קצבאות בסכומים העולה על 230,000 ₪) ועל פיה פעלה האם; האב אמנם לא השלים עם המעבר אך נקט שיהוי ניכר במועד הגעתו לישראל (וחודש וחצי לאחר המעבר) ובהגשת התביעה לפי חוק אמנת האג (כשלושה חדשים לאחר המעבר), רק לאחר שהתברר לו כי נפתח הליך בעניין המזונות; שלושת הפעוטות השתלבו היטב בישראל, חברתית, משפחתית ובריאותית גם יחד; החזרתם לאוקראינה עלולה לחשוף אותם לנזק פיסי הן במובן הבריאותי והן במובן הכלכלי, ולהעמידם במצב בלתי נסבל של חשש לאבדן האזרחות, חשש להסתבכות האב בהליכים פליליים והחשש כי יהיו נתונים לחסדיו של אדם המתנהל בחוסר תום לב מובהק, לא על פי טובת הקטינים, אלא אך ורק על פי אינטרסים כלכליים ובראשם צמצום בתשלום מזונות ילדיו.
באשר למפגשים בין האב לילדים, לאור תדירות ביקוריו של האב בישראל (אצל הוריו בעיר ח'), לאור הודעתו בעניין הגמישות במקום עבודתו (עמ' 20 ש' 25 ) ולאו הסכמת האם להגיע עם הילדים לאוקראינה, אני מורה כי האב יימצא עם הילדים במועדים הבאים: בשבועיים הראשונים של ינואר– בישראל; בשבועיים הראשונים של מרץ– בישראל; בשבועיים הראשונים של מאי - באוקראינה יחד עם האם; במהלך כל חודש יולי - באוקראינה יחד עם האם; בשבועיים הראשונים של אוקטובר - בישראל; נוסף על האמור, יוכל האב לקיים שיחת וידיאו עם הילדים בכל יום בשעות הערב.
סוף דבר, התוצאה היא כדלקמן: תביעת האב להשבת הילדים לאוקראינה נדחית, מכל הטעמים האמורים לעיל.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

זאת ועוד הורה לה שישלם לה כל חודש רק- 1,000 שקל ועליה לחתום על הסכם שהיא מסכימה לסכום הזה אחרת הוא ייקח את הפעוטה בכוח ויגדל אותה עם אשתו ושלושת ילדיו".
יש פה סיפור מורכב ואפשר להבין את הכאב שלה, אבל אני חושבת שהאב ביקש לראות את הילדה שעתיים באמצע שבוע ושעתיים ביום שישי, האשה שלו הביעה נכונות לקבל את התינוקת, האב נראה שהוא יטפל בתינוקת, ראיתי אותו מטפל בה, וזה כן נכון לתת לו ליפגוש את הילדה ללא נוכחות האב" (צ"ל האם – מ.ל) דיון והכרעה: אין לפני כל הסבר ממשי מה טעם לא יוכל האב, אב ל 3- ילדים נוספים, לשהות עם הבת שלא בבית האם, וקביעה שהסדרי השהות של האב עם הבת יתקיימו בבית האם שהוא כשלעצמו מתכון לצרות.
...
" העו"ס לסדרי דין הביעה עמדתה בזו הלשון: "לטעמנו אין בעיה שהוא יפגוש את הילדה
אחרית דבר: לאחר ששמעתי את הצדדים לרבות העו"ס לסדרי דין וכשכל החומר לנגד עיניי אני קובע כדלקמן: .

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

בפניי 3 תביעות שהגישה התובעת ותביעה אחת שהגיש הנתבע - כל התביעות נסובו סביב עניינה של פעוטה כבת שנתיים וחצי, בתם של הצדדים.
זמני השהות של האב עם הקטינה בפסק הדין בענין צו ההגנה נקבע כי זמני השהות בין האב לקטינה יתקיימו על פי המלצת העו"ס לסדרי דין שהגיש את התסקיר וזאת מכוח הסמיכה על פי סעיפים 19 ו – 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
על רקע בקשה זו הוזמן תסקיר נוסף לתיק (תסקיר מיום 28.4.21 ), לאחר שני תסקירים שכבר הוגשו, בו הומלץ להרחיב את זמני השהות כך שיכללו לינה פעמיים באמצע השבוע וכן הורחבו זמני השהות בסוף שבוע כך שבסוף שבוע שהבת שוהה עם האב הוא ישיבה ביום ראשון ישירות למסגרת החינוכית, ובימים שאין מסגרת ישירות לבית האם.
...
הנני קובע, כי כל דרישה לטיפול ו/או להשתתפות של האב במימון או תשלום הוצאות חריגות כאמור (חינוכיות ורפואיות) תיעשה אך ורק לאחר שהתובעת תמצה כל ההליכים מול כל הגורמים האחראים על מימון, סבסוד, השתתפות ו/או מתן הנחות והטבות.
התנגדותו העיקרית של האב להוספת שם משפחתה של האם נובעת לשיטתו כי הדבר מהווה ניסיון נוסף של האם "למחוק ולרמוס את זכויותיו ההוריות". אומר כבר כעת טענותיו של האב לא רק שלא הוכחו בענין זה אלא שברור שהן טענות חסרות בסיס שמוטב היה שלא להעלותן, כיצד מתיישבת טענה של מחיקת האב עם חלוקת זמני שהות שוויונית ? כיצד נרמסות זכויות האב כאשר האם שותפה מלאה להוצאות בגין צרכי הקטינה ? לאחר עיון בטענות הצדדים אני מקבל את המלצת העו"ס לסדרי דין ומורה על הוספת שם משפחתה של האם לשם משפחת הקטינה כך ששם המשפחה של הקטינה ***** ילידת **** יהיה מעתה "******". פסק הדין לענין שם משפחתה של הקטינה מהווה תעודה ציבורית לצורך הרישום במרשם האוכלוסין או בכל מקום המנהל מרשם על פי דין.
סוף דבר פסק הדין לענין חלוקת זמני השהות יהיה בהתאם לאמור בסעיף 74 (על סעיפי המשנה) לעיל.

בהליך י"ס שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

], ארץ מוצאה, יחד עם בתם הפעוטה של הצדדים, [.
מבלי להכנס לטענות הצדדים בנוגע לרציפות ולכמות המפגשים של האב עם הקטינה בעת האחרונה, עניין הדרוש בחינה והסדרה כשלעצמו, ברי כי קטיעת רצף המפגשים ו/או מניעתם לתקופה ממושכת, עלול לפגוע בטובת הקטינה, הזכאית כאמור לקשר ממשי ורציף עם שני הוריה, עניין שאף הוא בעל משקל ממשי בכל הנוגע לרווחתה והתפתחותה הרגשית התקינה.
האם תבהיר בנוסף, האם יש מניעה כי עם שובה ארצה ימונו אפ' לדין ועו"ס לס"ד למתן המלצות בדבר זמני השהות של המשיב עם הקטינה.
...
אני קובעת שמענו של בא-כוח המבקשת ישמש מען קבוע לצרכי המצאה למבקשת עד להחלטה אחרת.
אני קובעת שבתקופת שהיית האם והקטינה ב[.
הצדדים יתאמו את המועד הקבוע לשיחה ביניהם ועוד בטרם היציאה מן הארץ ויגישו בנדון הודעה לביהמ"ש. אני מורה בנוסף על העברת הבקשה לקביעת זמני שהות זמניים ומידיים למתן תגובת האם, שתוגש עוד קודם ליציאתה מן הארץ ולא יאוחר מבתוך 7 ימים מהיום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו