זמינות רופאים בתפקידי ניהול

תפקיד של מנהל מחלקת כלי דם מחייב זמינות להתערבות כירורגית כפי שניתן לראות ממכרז פומבי שצורף כנספח ג' להשלמת הטיעון, ולפיכך היה על ועדת הערר לקבוע כי המערער אינו כשיר לעבוד כמנהל מחלקת כלי דם. הועדה לא יכלה כלל לבחון את אפשרות עסוקו כרופא משרדי שכן עבד במשך 15 שנים כמנתח בלבד, והפנה בעיניין זה להוראות חוזר המשיב בעיניין תקנה 15 שבו נקבע כי : "בעבודתו הכוונה לעבודה שביצע הנפגע בפועל קודם לקרות התאונה". תמצית טענות המשיב החלטת ועדת הערר מנומקת ומפרטת את מיגוון התפקידים שבהם מסוגל המערער להמשיך ולבצע במסגרת היותו רופא.

...

לאחר ששקלתי את הדברים הגעתי לכלל מסקנה כי בנסיבות שבהן אין מחלוקת כי המערער איננו כשיר עוד לבצע ניתוחים בשל נכויותיו, בעוד שתפקיד מנהל מחלקת דם כולל, על פניו, גם כשירות לביצוע ניתוחים, הרי שיש מקום להשיב את עניינו של המערער לוועדה על מנת שזו תיתן דעתה לכך שאחד התנאים הנדרשים ממנהל המחלקה הוא כשירות לנתח.

סוף דבר הערעור מתקבל כדלקמן: עניינו של המערער יושב לוועדת הערר בהרכבה הנוכחי על מנת שזו תשקול החלטתה להפעיל את תקנה 15 בשליש פעם נוספת, תוך התייחסות לטענת המערער כי אחת מדרישות התפקיד למנהל מחלקת כלי דם היא כשירות לבצע ניתוחים.

המשיב ישלם למערער הוצאות משפט בסך 3,000 ₪.

יכולת הפיקוח המקצועית שלו אמנם פחותה משל מנכ"ל רופא, אך אין בידינו לומר כי אדם בעל כישורים רבים אחרים לא יוכל למלא חובותיו כמנכ"ל. ואם ישאל השואל, והציבור הזקוק לשירותי הבריאות מה יהא עליו במובן הרפואי, התשובה לכך היא, כי יש מערך שלם וזמין של תמיכת רופאים בכירים במשרד הבריאות, אשר יסייע במקומות שיהיו טעוני סיוע, תוך שהמנכ"ל נוטל אחריות ככל מנכ"ל רופא, שלא בהכרח יתמצא בכל ענף רפואי.

הוועדה נדרשה למכתבו של סגן השר לוועדת המינויים שהזכיר, בצד קיומם של רופאים בכירים במשרד הבריאות כרשת מסייעת למנכ"ל, גם את העובדה שארבע קופות חולים בישראל מנוהלות על-ידי מי שאינם רופאים, וגם אם יש שוני בין תפקידי הניהול בקופות החולים לבין זה של מנכ"ל משרד הבריאות, יש גם דמיון באחריות הכלכלית והתקציבית.

...

ביום 14.6.15 הוגשה העתירה, וביום 23.6.15 הוחלט (מפי השופט צ' זילברטל) שלא להיעתר לבקשה לצו ביניים שימנע את מינוי המשיב 4 עד להכרעה לגופו של עניין, וצוין כי עסקינן בנושא הפיך.

תשובתנו היא, כי אין בידינו לומר שהדבר חורג מן הסביר באופן המצדיק התערבות, גם אם לטעמנו הדרך הסלולה היתה ראויה; עסקינן בנושא שיוכח במבחן הזמן, הביצוע והתוצאה.

על כן, גם אם כשלעצמנו מסופקנו – כאמור – אם מה שגבלו ראשונים במינוי מנכ"ל שהוא רופא צריך היה להשתנות, הנה נוכח כל האמור ועל פי הסמכויות שבדין, וגם בהתחשב בתהליכים ובאתגרים כאמור, איננו יכולים לומר כי הדברים חורגים ממתחם הסבירות באופן המצדיק התערבות.

טענה נוספת שהעלה שב"ס נוגעת לחשש מהצפתו בבקשות לטיפולי שיניים באמצעות רופאים פרטיים, אשר עלולה אף לפגוע בזמינות הטיפול הרפואי ששב"ס מבצע בשגרה; זאת בהנתן שהטיפולים המבוקשים עתידים להתבצע בין כותלי בית הסוהר ובאמצעות מיתקני שב"ס. אכן, מדובר בשקול שנעוץ בתכלית הכליאה ונגזר מתפקידו של שב"ס בניהול בתי הסוהר; ובהתאם נקבע בעבר כי מקום שבו נשקלת בקשתו של אסיר לטפול רפואי פרטי, יש להביא בחשבון את ההשלכות של העתרות לבקשה, ובתוך כך את הקף אוכלוסיית האסירים שהטיפול עשוי להיות רלוואנטי לגביה (עע"א 7440/97 מדינת ישראל נ' גולן, פ"ד נב(1), 8 (1998)).

...

בית המשפט המחוזי נעתר לבקשות, האריך את עיכוב הביצוע מעת לעת, וביום 2.12.2020 הוארכו עיכובי הביצוע עד להחלטות של בית משפט זה בבקשות רשות הערעור שהגיש שב"ס. בתגובתו מיום 18.11.2020 לבקשה להארכת עיכוב הביצוע בבית המשפט המחוזי, ציין טברי כי נקבעו לו תורים שונים בעקבות פסק הדין, ובהם צילום שיניים, שלעמדתו אין הצדקה לעכבם משום שביצועם לא יסכל את האפשרות להגיש בקשת רשות ערעור.

דיון והכרעה לאחר שעיינו בפסקי דינו של בית המשפט המחוזי, בבקשות רשות הערעור ובתגובות להן על נספחיהן; ולאחר שהיטינו אוזן לטיעוני הצדדים בדיון לפנינו, סבורתני כי דין בקשות רשות הערעור להידחות בהיותן נטועות בנסיבות המקרה הפרטני של זגורי וטברי.

בהתייחס לטענה כי התרת הטיפול הפרטי הנדון לאסירים שיש בידם אמצעים לממן זאת, בעוד ידם של אסירים אחרים אינה משגת, תפגע בשוויון בין אסירים – מקובלת עליי עמדת בית המשפט המחוזי כפי שהובאה בפסק דינו בעניין טברי, שלפיה עצם העובדה שהטיפול הרפואי הפרטי מותר בנוהל של שב"ס, שוללת את הטענה כי עקרון השוויון בין אסירים מחייב שכולם יקבלו את הטיפול המוצע על ידי שב"ס (ובענייננו, שיניים תותבות נשלפות להבדיל משתלים), ללא תלות ביכולתם הכלכלית.

מכל מקום, בהינתן שהנוהל מכתיב כי הטיפול המבוקש על ידי המשיבים יבוצע באופן פרטי בלבד, קבלת טענת שב"ס לעניין החשש לפגיעה בשוויון בין אסירים תוביל למסקנה כי לא ניתן לאשר טיפול שיניים פרטי בהתאם לנוהל בשום מקרה – ובכך יימצאו הוראותיו בעניין זה פלסתר.

עבודתו גם כללה ניהול צוות שלם הכולל רנטגנאים, אחיות, כוח עזר ומנקה, לרבות טפול בבקשות, תלונות, בירורים וניהול כללי של היחידה כולה ועבודת המחלקה נעשתה עם שני רופאים נוספים (אחד בחצי משרה והשני הצטרף בשנתיים האחרונות במשרה מלאה).

(5) אשר לכוננויות- נוכח עדותו של התובע בפניי, שוכנעתי כי התובע רק נידרש להיות זמין לעבודה (ע' 5 ש' 3-8).

(2) החל משנת 2006 התובע עובד כרדיולוג פולשני בית חולים קפלן; והחל משנת 2008 התובע משמש כמנהל השרות לאנגיורפיה (רדיולוגיה פולשנית) והחל משנת 2009 הוא מכהן בתפקיד מנהל היחידה בבית החולים.

...

כמות הפרוצדורות היומיות – שוכנעתי כי התובע ביצע חמש פרוצדורות בממוצע ליום (ע' 2 ש' 22, ע' 7 ש' 4-5, ש' 16-17) בלבד.

בהקשר זה יודגש, כי לא שוכנעתי בטענות התובע לגבי כמות הפרוצדורות (6-7) שכן התרשמתי כי עדותו בעניין זה נתנה על דרך ההפרזה.

אמנם ניתן להזיז את מיטת החולה אחורה וקדימה (ע' 3 ש' 8-9), אך לא שוכנעתי כי יש בכך כדי להטות את מסקנתי לגבי העובדה שהתובע נדרש להטות את ראשו באופן חוזר ונשנה במהלך הפרוצדורה גופה.

אשר על כן, הגעתי לכלל מסקנה, כי התובע הניח תשתית עובדתית בעילת המיקרוטראומה, כדלקמן: (1) התובע, יליד 1965.

] מכאן, שלמרות שכמות הפניות שקבל התובע ביום 21.3.2022 לא חרגה מכמות הפניות שקבל בשגרה ולמרות שידע על נסיעת המנהלים לתאילנד מראש, שוכנענו שהצטברות הפניות עד השעה 16:00 עקב אי זמינותו במהלך הכנס והבנתו שיהיה עליו לטפל בפניות של עוד כ-40 תחנות עקב טיסת המנהלים לתאילנד באותו הערב הם בגדר "ארוע מיוחד", שכן רק באותו זמן הבין את גודל האחריות המוטלת עליו בזמן העדרות המנהלים, כשבועיים בלבד לאחר כניסתו לתפקיד החדש.

] בביקור אצל רופאת המשפחה מיום 24.3.2022 צוין שהוא סובל ממחלה ויראלית וצוינו העובדות של מעבר לתפקיד החדש ושל מעבר דירה[footnoteRef:49]; בסיכומי הטיפולים של גב' דקלה ראואס מיום 8.8.2022 ושל גב' עינת מנדל מיום 9.8.2022[footnoteRef:50] צוין שהתובע מטופל בשל מצב נפשי שחוה בעקבות כניסתו לתפקיד חדש; ב"תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה" יש היתייחסות לתחילת עבודתו בתפקיד חדש ללא פירוט של ארוע מיוחד כלשהוא[footnoteRef:51].

...

הנתבע טען כי יש לדחות את התביעה.

] כלומר, במסמכים הרפואיים שמו הרופאים דגש על כניסתו של התובע לתפקיד החדש ולא הזכירו אירועים מיוחדים שהתרחשו, פרט לד"ר לילי מץ. עם זאת, לא מצאנו שיש במסמכים אלה כדי לפגום בגרסת התובע בנוגע לחריגותו של יום 21.3.2022.

] בנסיבות אלה, לא מצאנו כי המסמכים הרפואיים או טופס בל 250 סותרים את גרסת התובע בנוגע לתחושותיו הקשות ביום 21.3.2022 שהיוו "עליית המדרגה" במתח המתמשך שחש במהלך עבודתו.

סוף דבר הוכח כי אירע לתובע אירוע מיוחד בעבודה ביום 21.3.2022 שהיווה "עליית מדרגה" במתח המתמשך שחש ממועד כניסתו לתפקיד החדש.