בעניינינו נושא הכוננויות מוסדר במסגרת חוקת המועצות המקומיות (להלן - חוקת העבודה) בסעיף 27.8, וכדלקמן:
"(א) פיצוי על כוננות - העובדים ברשויות המקומיות בכל הדירוגים שלגביהם לא נקבעו בהסכמים ארציים הוראות מיוחדות אחרות בנושא כוננות, ונדרשים להימצא בכוננות בביתם לרגל צרכי העבודה,אחרי שעות העבודה, יקבלו תשלום עבור הכוננות:
הגם שלשון הסעיף מחייבת לכאורה שהיה פיזית של העובד בבית על מנת שיהיה זכאי לשתלום כוננות, יתכן שיש מקום להפעלת פרשנות תכליתית, המאפשרת להגמיש את הדרישה, שכן כיום עובד יכול להיות במרחק קריאה על ידי היותו זמין בטלפון הנייד, כך שאין צורך יותר שהעובד יהיה מרותק לביתו בשעות הכוננות.
בעניינינו, הגם שמקובלת עלינו טענת התובע לפיה הוא נידרש לעיתים להתייצב במקום העבודה לאחר שעות העבודה (זאת כפי שעולה גם מהאישורים החתומים על ידי מנהל בית הספר, מר סעדי אברהים), הרי שלא כל התייצבות לאחר שעות העבודה תזכה בתגמול בדמות שעות כוננות.
...
ביום 10.6.2019 התקבלה החלטת הממונה האזורית על יחסי עבודה מכוח חוק יישוב סכסוכי עבודה תשי"ז-1957, במסגרתה הכריעה כי: "לאחר שבחנתי את כלל החומר שבתיק ועיינתי בטענות הצדדים שהובאו בפני, הגעתי לכלל מסקנה, כי על אף שבחלק מעבודתו של העובד הוא עסק כאחראי ביטחון ומשמעת במסגרת ביה"ס התיכון מקיף בסמת טבעון, אולם, באופן מהותי עבודתו של העובד לא הייתה בליבת תחום הביטחון כהגדרתו בדין, ועל כן אין הוא עונה להגדרת עובד קב"ט מוס"ח".
בחודש נובמבר 2019 הוגשה התביעה שבכותרת.
על כן, התביעה בגין רכיב זה - נדחית.
סוף דבר-
לנוכח האמור לעיל והואיל והתביעה הראשית התקבלה בחלקה בעוד שהתביעה שכנגד התקבלה רק ברכיב אחד, הרינו מחייבות את הנתבעת לשלם לתובע את התשלומים שיפורטו להלן מהם תפחית את הסכום של 2,372 ₪ - אותו קבענו שעל התובע להשיב לה:
סכום של 4,676 ₪ בגין הפרשי שכר שנבעו מהפחתת דרגה.
הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד-
למעשה התלבטנו האם לעשות בכלל צו להוצאות וזאת בשל הפער בין סכום תביעת התובע לבין הרכיבים בהם מצאנו ממש (המסתכמים בכ - 50% מסכום התביעה) וכן בשל חוסר ההלימה בין ההיקף שתפס התיק לבין הסכומים שנתבעו בו, אך החלטנו, בסופו של דבר שכן לחייב את הנתבעת בסכום מסויים (גם אם לא גדול) של הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד וזאת בשל העובדה שהתביעה שכנגד שהיא בחרה להגיש, נדחתה כמעט במלואה.