מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זכותו של הנאשם להליך הוגן

בהליך בקשה לעיון בחומר חקירה (בע"ח) שהוגש בשנת 2024 בשלום טבריה נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה המונח 'חומר חקירה' לא הוגדר בחוק אך זכה להגדרה בפסיקה, ונקבע כי "הרציונל שבבסיס הגילוי הוא חקר האמת וזכות הנאשם להליך הוגן. השלב הראשון בבחינת בקשה במסגרת סעיף 74 הוא בחינת הרלבנטיות של החומר לאישום על פי פוטנציאל ההגנה של הנאשם, מבחן המתפרש על דרך ההרחבה" (בש"פ 5545/13 מדינת ישראל נ' שימשילשווילי (15.8.2013)).
...
בנסיבות אלה אני סבורה כי אין במידע, לגביו עותר המבקש להכריז "חומר חקירה" בכדי לגלותו, פוטנציאל של סיוע להגנתו.
עוד אני סבורה, כי אף טענת ב"כ המבקש, לפיה העובדה שמדובר בעדות יחידה של המתלוננת, קרי בגרסתה אל מול גרסת המבקש, אינה מצדיקה בנסיבות העניין את גילוי החומר המבוקש על ידו תוך הגדרתו כחומר חקירה.
משכך אני קובעת כי לא מדובר בחומר חקירה, ועל-כן הבקשה נדחית.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

חרף פגמים אלו, לא השתכנעתי שיש מקום לפסול את הודאות החוץ של הנאשמים בחקירות השב"כ. בחינת טענות נאשמים 1, 3 ו-4 ביחס לקבילות הודאותיהם בהתאם להילכת יששכרוב מובילה למסקנה זו. בהתאם להילכת זו, לבית המשפט שיקול דעת לפסול ראיה שהושגה שלא כדין במקרה שקיבלת הראיה תיפגע בזכות הנאשם להליך הוגן על-פי גדריה של פסקת ההגבלה (פסקות 64-65).
...
בנוסף אני מרשיע את נאשם 2 בביצוע עבירות של ניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות והתפרעות, עבירות לפי סעיפים 274(1) + 25 ו – 152 לחוק העונשין, במסגרת האישום השני.
ואני קובע שנאשם 5 ביצע את העבירות הבאות: עבירה של יידוי אבן לפי סעיף 332א(ב) לחוק העונשין; עבירה של מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין + 37 לחוק המאבק בטרור; עבירה של מעשה פזיזות ורשלנות ממניע גזעני, עבירה לפי סעיפים 338(א)(3) ו – 144ו לחוק העונשין; עבירה של חבלה במזיד ברכב ממניע גזעני, עבירה לפי סעיף 413ה ו – 144ו לחוק העונשין ועבירה של התפרעות, עבירה לפי סעיף 152 לחוק העונשין.
בנוסף אני קובע שנאשם 5 ביצע עבירות של ניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות והתפרעות, עבירות לפי סעיפים 274(1) + 25 ו – 152 לחוק העונשין, במסגרת האישום השני.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בעיניין יששכרוב לעיל (ע' 567) נקבע בהקשר זה כי רשימת השיקולים אינה סגורה וממצה וכי כאמור יש ליתן את הדעת למידת הפגיעה בזכותו של הנאשם להליך הוגן אם תיתקבל הראיה במשפט, ומנגד – למידת הפגיעה באינטרסים הנוגדים אם תפסל קבילותה של הראיה, כאשר יש לערוך איזון בין אלה.
...
לפי סעיף 1(ג) בחוק העבירות המינהליות: "נקבע בתקנות לפי סעיף קטן (א) כי עבירה פלונית היא עבירה מינהלית, יחולו הוראות חוק זה גם לגבי עבירה כאמור שנעברה לפני תחילתן של התקנות, ובלבד שאם הוגש כתב אישום – טרם החל המשפט". מעיון בתיק עולה כי אמנם אין תיעוד בפרוטוקולים לביצוע הקראה פורמאלית, ואולם, מעיון בפרוטוקול מיום 12.12.2021, שבו מציין הסניגור כי מדובר בהחזקה של 2 גרמים קנאביס, מתחייבת המסקנה לפיה כתב האישום הוקרא לנאשם והוא יודע מה מיוחס לו. תקנות העבירות המינהליות נכנסו לתוקף ביום 1.4.2022.
לאחר שנתתי את דעתי למכלול טענות הצדדים בנדון, הגעתי לכלל מסקנה כי הראיה שנתפסה בלתי קבילה וכך גם ביחס להודאת הנאשם במשטרה.
בעניין בן-חיים לעיל, בית המשפט העליון שב וחידד אותן אמות מידה (ע' 354) כלהלן: "המבחן הבסיסי לפסילת ראיות שנקבע במסגרת הדוקטרינה הוא מבחן עמידת הפגיעה בזכות להליך הוגן כתוצאה מקבלת הראיה שהושגה שלא כדין בתנאי פסקת ההגבלה. במקרה שלפנינו נוכח חומרת אי-החוקיות שהייתה כרוכה בהשגת הראיות והפגיעה הקלה יחסית באינטרס הציבורי שתיגרם כתוצאה מאי-קבלתן נראה כי המסקנה המתחייבת היא כי קבלת הסכין בעניין בן חיים וקבלת הסמים בעניין ג'בלי כראיות תביא לפגיעה בלתי מידתית בזכויות שני המבקשים להליך הוגן. זאת ועוד, על אף שהראיות שנתפשו בשני החיפושים הן ראיות חפציות שיש להן קיום עצמאי ונפרד מאי-החוקיות שהייתה כרוכה בהשגתן, הרי במקרה דנן עסקינן בראיות שלא היו נמצאות על ידי המשטרה אלמלא החיפושים הבלתי-חוקיים. להשקפתי, לעובדה זו יש ליתן משקל במסגרת האיזון הכולל בבואנו לבחון את קבילות הראיות ויש בה כדי לתמוך בפסילתן (ראו עניין יששכרוב, בעמ' 564). אכן, נוכח העובדה שבית המשפט נדרש בהתאם לדוקטרינת הפסילה הפסיקתית לבחון את קבילות הראיה שהושגה שלא כדין במשקפי הפגיעה בזכות להליך הוגן, יש טעם בהבחנה שלה טוענים המבקשים בין ראיה חפצית שקשורה בקשר הדוק לאי-החוקיות שבהשגתה לבין ראיה חפצית שהייתה מתגלה גם בלי הפעלת אמצעים בלתי-חוקיים על ידי המשטרה. בהקשר זה יוער כי בפסק הדין בעניין יששכרוב נקבע כי: "משקלם של השיקולים המצדדים בקבלתן של ראיות חפציות הוא בדרך כלל רב... עם זאת, ראוי להדגיש כי גם בהקשר זה, אין מדובר בכלל נוקשה והדבר תלוי בנסיבותיו של כל מקרה לגופו" (ראו עניין יששכרוב, בעמ' 565)"
לכל אלה אוסיף, כי בשים לב לכמות הקטנה מאוד של הסם 2.11 גרם של קנבוס, העובדה לפיה הם נועדו לשימוש עצמי (כעולה מהאישום) וגם בשים לב לגישת המחוקק שסיווג לאחרונה עבירות מסוג זה לעבירות מינהליות נוכח חומרתן הפחותה, אני סבור כי מידת הפגיעה בזכות הנאשם להליך הוגן לוּ תתקבל הראיה כקבילה עולה בהרבה על הנזק לאינטרס הציבורי שעלול להיגרם עם פסילת הראיה.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בעת בחינה כאמור נתתי דעתי גם לטענה לפגיעה בזכות הנאשמים להליך הוגן, כשנטען שהיו בחומר החקירה אינדיקאציות ברורות לאפשרות אחרת מתזת החשד, אך כבר בשלב מוקדם "ננעלו החוקרים על קונספציה כי ארוע 2014 לא היתרחש והניחו את המבוקש". כידוע, קיומם של מחדלי חקירה, ואפילו חמורים, אינו מוביל בהכרח לזיכוי נאשם ולא לקביעה אוטומאטית כי קם ספק סביר באשמתו.
כפי שצוין בע"פ 611/80 מטוסיאן נ' מדינת ישראל, פ"ד לה (4) 85, 112 : "בית המשפט למד על קיומו של המרכיב הנפשי, כפי שהדבר נעשה בהליכים פליליים לא אחת מתוך מכלול הנסיבות, כולל מטענותיו הבלתי אמיתיות והמתחמקות של המערער ...". במקרה זה באופן ברור, כלל הראיות והנסיבות, סוג הטפסים המתוארכים לאחור, מהותם, והשמוש שנעשה בהם ובמכתב הלוואי, לצד השכל הישר וניסיון החיים, וגרסאותיו של נאשם 1 שלא עוררו אמון (וזאת בלשון המעטה) – מלמדים כי מעשי נאשמים 1 ו-2 נעשו במזיד ומתוך כוונה להיתחמק ממס.
...
על יסוד קביעותיי בגוף הכרעת הדין אני מורה על זיכויו של נאשם 4 משלא הוכח פוטנציאל ההשפעה של הידיעה הלא נכונה שמסר על שומתה של החברה כנדרש לשם הרשעתו.
אשר על כן, אני מרשיעה את נאשם 1 בביצוע העבירות הבאות: 2 עבירות לפי סעיפים 220(2) ו- 220(5) לפקודה; זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות לפי סעיף 418 לחוק העונשין, וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 לחוק העונשין.
את נאשמת 2, החברה, אני מרשיעה בביצוע העבירות הבאות: עבירה לפי סעיפים 220(2) ו- 220(5) לפקודה; זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות לפי סעיף 418 לחוק העונשין, וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 לחוק העונשין.

בהליך בקשה לעיון בחומר חקירה (בע"ח) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהתאם להלכה הפסוקה, בהכריעם בבקשות כגון דא, על בתי המשפט לבצע איזון אינטרסים : מצד אחד לשקול את זכות הנאשם להליך הוגן ומנגד את רלוואנטיות החומר לשאלה שבמחלוקת ואת יעילות ההליך הפלילי (ראו : בש"פ 9305/08 פלוני ואח' נ' בית ספר אל מאמוניה לבנות ואח' (פורסם בנבו, 03.12.2008)).
במסגרת השיקולים האם לגלות מסמכים שגילויים מהוה חדירה לפרטיות של צדדים שלישיים, על בית המשפט לערוך את האיזון הראוי בין המבקשת להליך הוגן לבין זכותו של האב, כצד שלישי להליך, לפרטיות.
...
מן הכלל אל הפרט סבורני כי אכן מדובר בבקשה לפי סעיף 74 לחסד"פ – החומר נאסף בידי המשיבה ואף סומן בתיק החקירה.
אם כן, מצאתי כי יישום המבחנים שנקבעו בפסיקה על המקרה שלפני, מוביל למסקנה לפיה אין די בנימוקים שהובאו בפניי כדי להורות על העברת החומר המבוקש.
לאור האמור לעיל, בקשת המבקשת לקבלת חומר המבוקש נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו