מכל מקום, וזה העיקר, גם אם התובע היה משלם אגרה בגין הסעד של קבלת המניות בעין לפי שווי המניות (וכאמור לא כך הדבר) לא היה בכך כדי להקנות לו זכות לשנות בשלב הסיכומים את הסעד שהתבקש בכתב התביעה מבלי שתוקן כתב התביעה (ומבלי שבכלל הוגשה בקשה לתיקונו).
ברי כי עצם העובדה ששווי מניות חברת יוניבו ירד לאחר מועד הגשת התביעה אינו מאפשר לתובע באופן אוטומאטי לשנות את בחירתו בכתב התביעה, אף כי קריסת חברה ושווי מניותיה יכולה לשמש בנסיבות מסוימות עילה לשינוי הבחירה של התובע ולהצדיק אישור לתיקון כתב התביעה.
...
אני גם סבור כי עוולת התרמית אינה מתאימה למקרה דנן, שכן הגעתי למסקנה שהצדדים חתמו על הסכם למראית עין והיתה ביניהם הסכמה נסתרת, שהנתבע הפר בסופו של יום, אבל לא הוכח שמלכתחילה לא היה בכוונת הנתבע לקיים את ההתחייבות הנסתרת בדבר זכאותו של התובע לקבלת המניות.
בדומה, משעה שקבעתי שהתובע זכאי לקבלת מחצית מניות חברת יוניבו שבידי הנתבע שהוחזקו בנאמנות עבורו בשל בטלות הסכם 2018, אין לטעמי צורך להכריע בטענה שהתובע זכאי לקבלת המניות מכח עוולת הגזל או מכח חוק עשיית עושר (וכאמור בפרק ח.2 לעיל, יש לדחות את תביעתו של התובע לקבלת שווי המניות במועד הגשת התביעה, שעלתה לראשונה בסיכומיו, מאחר שסעד זה לא נתבע בכתב התביעה, וזאת ללא תלות בעילת התביעה).
סוף דבר
נוכח כל האמור לעיל, התביעה מתקבל בעיקרה ואני מורה כדלקמן:
ניתן בזה צו הצהרתי לפיו התובע זכאי למחצית מהמניות שהוקצו לנתבע בחברת יוניבו במועד המיזוג עם חברת מדיסין (להלן: "מניות התובע") ולפיו הנתבע מחזיק את מניות התובע האמורות בחברת יוניבו בנאמנות עבור התובע;
ניתן בזה צו עשה המורה לנתבע לנקוט בכל הפעולות הדרושות לצורך העברת מניות התובע על שם התובע או על שם צד שלישי בהתאם להוראות התובע, והכל בכפוף לאישור היק"ר, וזאת בתוך 14 ימים ממועד העברת אישור היק"ר לנתבע.
