לאחר שבחן את אומד דעתם של הצדדים מכל ההיבטים, לשון הכתוב ההיגיון הכלכלי של המערערת בהסכמה לסעיף 20 הנ"ל, כמו גם העובדה שמהשאלות שהופנו למשיב עובר להגשת מיסמכי המיכרז על ידי המערערת ומשתתפים אחרים, עולה בבירור שהמערערת היתה מודעת למשמעות חתימתה על ההסכם כפי שנוסח, בחן כב' השופט קמא את משמעות התשלומים בעבר ובהתייחס לסוגיה זו נקבע כי, העובדה שהמשיב לא אכף את הוראות סעיף הפטור, מלמדת שהמערערת יצאה נשכרת מההפקר, ואין לראות בה כמי שקבלה זכות המגיעה לה על פי ההסכם.
אשר לסוגיית היות סעיף 20 תנאי מקפח בחוזה אחיד בהתאם להוראות סעיפים 2 ו-4 לחוק החוזים האחידים, מוכנה אני להניח לצורך הדיון בעניינינו, כי החוזה בין הצדדים הוא חוזה אחיד, על אף שהדבר אינו נקי מספקות בשל העובדה שההסכם נכרת בהמשך לזכייתה של המערערת במיכרז, והליך השאלות והתשובות שקדם להגשת ההצעה למכרז.
...
בבואי לבחון את נסיבות כריתת ההסכם ומכלול תנאיו, המסקנה המתבקשת היא שהמערערת שקלה את שיקוליה הכלכליים והיתה מוכנה לקבל עליה את עלות כל הנזקים לרכביה בין על ידי רכישת פוליסת ביטוח ובין על ידי "ביטוח עצמי".
בספרם של המלומדים **** פרידמן ונילי כהן, חוזים הוצאת 'אבירם', כרך ג' עמ' 734 מובאת ההנמקה המשפטית שביסוד ההתערבות בחוזה האחיד.
לאור כל האמור, החלטתי לדחות הערעור.
המערערת תשלם למשיב הוצאות בסך 15,000 ₪.
