מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זכות שימוש במקרקעין מכוח מכללא

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

ניתן למצוא בפסיקה מקרים בהם הוכרה זכותו של אדם לעשות שימוש במקרקעין מכוח רשות מכללא של בעל המקרקעין, בדרך כלל על דרך השתיקה, והכל כאשר היתנהלותו של בעל המקרקעין גרמה להסתמכות מצד בעל הזכות שהוכרה.
...
טענות ההגנה של הנתבעים התיישנות לטענת הנתבעים, דין התביעה להידחות מחמת התיישנות, הואיל והמשפחה נמצאת במקרקעין הנדונים מאז קום המדינה, וכך גם הבית ששימש את המנוח ואת אשתו.
סוף דבר לאור האמור לעיל אני מקבל את התביעה ומורה כדלקמן: ניתן בזאת צו מניעה קבוע, האוסר על מי מהנתבעים לעשות שימוש בחלקה 17 בגוש 18562.
אני נעתר לבקשת התובעת, ונותן בזאת רשות לפיצול סעדים, כמבוקש על ידה.
אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד והוצאות משפט, בסכום כולל של 8,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בעיניין זה קיימות שלוש אפשרויות שמתוכן עולה בבירור כי תביעת התובע היא תביעת סרק: השטח שנרכש על ידי הנתבע כלל אינו נמצא בתת חלקה 100; התובע לא בדק את הזכויות שרכש ולכן הוא חסר תום לב וזכויותיו שלו (של הנתבע) גוברות; עשרות השנים שחלפו מהוה הסכמה שבשתיקה ויוצרות לו (לנתבע) זכויות שביושר ולחלופין, הסכמה מכללא, המקנה לו רישיון שימוש בשטח שבמחלוקת.
  יפים לעניין זה דבריה של פרופ' נ' זלצמן, במאמר אחר, ""רשות חינם" במקרקעין כ"השאלת מקרקעין": גישת הסווג והלכות ה"רישיון במקרקעין", עיוני משפט לה 265, 270–271 (2012) לפיהם: "ראשית, לגבי התגבשות הזכות מכוח השתק – זו מותנית בהתקיימותן של נסיבות מיוחדות שניתן ללמוד מהן על הווצרותו של קשר סיבתי בין הציפייה שבעל המקרקעין נטע אצל פלוני, אם בהבטחה שנתן לו ואם במצג שהציג כלפיו, לבין השינוי לרעה שהתרחש במצבו של פלוני... בהתקיים נסיבות אלה יהא זה בלתי-צודק לאפשר לבעל המקרקעין להיתנער מן ההבטחה או להיתכחש למצג... ב'רשות מכוח השתק' בית-המשפט רשאי לקבוע כי הזכות בלתי הדירה חרף רצונו של הנותן." ויפים גם דברי כב' השופטת ד' ברק ארז בע"א 483/16 יהודאי נ' חלמיש - חברה ממשלתית - עירונית לדיור שקום ולהתחדשות שכונות בתל אביב בע"מ (פורסם בנבו, 3/10/2017): "ככלל, רישיון במקרקעין הוא הדיר וניתן לביטול, אך ישנם מקרים שבהם הצדק דורש למנוע מנותן הרישיון לבטלו. במקרים שבהם בעל הזכויות במקרקעין הציג בפני אדם מצג בנוגע לשימוש במקרקעין – אף ללא הסכם מפורש – יש מצבים שבהם ניתן להכיר בקיומו של רישיון "מכוח השתק" לשם עשיית צדק בין הצדדים.
...
התביעה להשבת המצב לקדמותו, כמו גם התביעה לתשלום דמי שימוש ראויים, נדחות.
בקשתו של הנתבע לקבלת פיצוי, נדחית.
הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט בסך של 10,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 25,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

הינה איפוא, רשות להשתמש במקרקעין יכולה להנתן בהיתר מפורש שניתן על ידי הבעלים לאחר להחזיק בהם, ויכולה גם להנתן "מכללא" מכוח היתנהגות הבעלים ושתיקה ארוכת שנים מצידם (ע"א 463/79 ג'בראן נ' ג'בראן, פ"ד לו(2) 403 (1982)).
בהקשר להיבט הדיוני, אין מניעה לידון בתביעה זו, שכן זכותו של התובע המשתמש להגן את זכותו להמשיך ולהשתמש במקרקעין מתוקף זכותו לרשות במקרקעין (השוו: שרון חנס ויששכר (איסי) רוזן צבי, "תביעה ביוזמת הנתבע", עיוני משפט מ (2017) 173)).
...
המסקנה אפוא כי לתובע רשות מכללא להשתמש בדרך הגישה כדי להגיע למגרשו, ולנתבע ולגאדאללה אין זכות בשלב זה לבטל את הרשות, בשים לב לפגיעה הצפויה בתובע, שתימנע ממנו הגישה למגרשו.
התוצאה המסקנה היא שדין התביעה להתקבל.
אשר על כן, אני מקבל את התביעה ומורה לנתבע להמשיך ולאפשר לתובע ולבני משפחתו להשתמש בדרך הגישה, בין למעבר רגלי ובין למעבר באמצעות רכב, כדי להגיע למגרשו, כפי שהמצב היה ערב הגשת הליך זה. כן אני אוסר על הנתבע לעשות כל פעולה שיש בה כדי להפריע לתובע לעבור בדרך הגישה; כמו כן, אני מורה לנתבע להסיר כל מכשול שיש בו כדי למנוע מהתובע או להפריע לו להשתמש בדרך.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

יחד עם זאת ליקטתי מהפסיקה והספרות, מספר תנאים או כללים מנחים להכרה ברשות במקרקעין כבלתי הדירה, כדלקמן: קיימת הסכמה מפורשת מצד בעל הקניין; קביעה של רשות בלתי הדירה מכללא, מכח הנסיבות בלבד, היא מהלך חריג שיש להזהר בו ולעשות בו שימוש לעיתים נדירות, שכן משמעותה שלילת אפשרותם של בעלי המקרקעין לממש את זכותם הקניינית; כאשר עולה שהנסיבות יצרו הסתמכות צפויה, הגיונית ולגיטימית של מקבל הרשות, לפיה הרשות שניתנה לו היא לצמיתות, ובעקבות כך השקיע השקעות ניכרות במקרקעין; משך התקופה בה החזיק בר הרשות במקרקעין; כאשר עקרונות הצדק ותום הלב דורשים זאת; כאשר הצדק מחייב קיומה של זכות בלתי-הדירה, אין היא באה לסיומה עם העברת המקרקעין; אלא מכוחו של ההשתק, המכונה גם השתק קינייני (Proprietary Estoppel), היא חלה גם כלפי צד שלישי – נושה, יורש או רוכש – שזכויות בעל-המקרקעין עברו אליו.
...
משהתקבלה התובענה אני מורה כי הנתבעים 1-2 (נדיר), יחד ולחוד, יישאו בהוצאות המשפט של התובעים ובשכר טרחת באת כוחם, בסכום כולל של 40,000 ₪.
סבורני כי נתבעת 5 היתה בעלת דין נדרש כאן.
יחד עם זאת אציין, כי אם תביעה זאת היתה נדחית על ידי, סביר כי הייתי נעתר לבקשה לפיצול סעדים אותה הגישו התובעים (ראו סעיפים 29-33 לעיל), שכוונה בעיקר לאפשרות הגשת תביעה נגד הנתבעת 5.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אבקש להפנות לדבריו של כב' השופט מזוז בעיניין היפר חלף ולהקיש מהאמור שם גם למקרה דנן: " אין מקום לפרש את החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 531 כמכירה בקיומה של זכות בידי פולש לפצוי כנגד פינוי הפלישה, או כמעניקה זכות כזו. בהחלטה זו ניתנה הרשאה למערערת על ידי מועצת מקרקעי ישראל לשלם פיצוי לפולש בנסיבות מסוימות. צורך כזה עשוי לעלות כאשר יש אינטרס צבורי דוחק לפינוי קרקע ציבורית מפולשים ולשם הגשמתו מוכנה הרשות לעבור על מידותיה ולהעניק פיצוי למי שאינו זכאי לו, כסוג של פשרה כואבת תוצר כורח המציאות, או בנסיבות אחרות בהם נמצאה הצדקה למתן פיצוי, כגון משיקולים הומנטריים. החלטה 531 נועדה איפוא לתת כלים נוספים בידי הנהלת המערערת להיתמודד עם מציאות מורכבת, אך לא נועדה להעניק או להכיר בזכות של פולש לפיצויים, וממילא אינה מקימה לו אינטרס הסתמכות..." וכן לדבריו של כב' השופט שהם אשר הצטרף לדברי מזוז, כך : "...אף אני סבור, כי אין עסקינן בזכות המאפשרת להעלות טענת הסתמכות, אלא שמדובר בהרשאה פנימית למערערת לנהל, במקרים המתאימים, משא ומתן לפינוי הפולש..." הנתבע לא הציג כל זיקה נורמאטיבית לנכס ולא הוכיח שהוא זכאי להמשיך לעשות שימוש במקרקעין, לא מכוח רישיון מכללא, לא כדייר מוגן, לא כבר רשות, לא כשוכר וודאי שלא כבעלים.
...
כפי שפורט בהרחבה מעלה, איני מקבלת את עמדת הנתבע לפיה הוא מחזיק בזכות כלשהי (לרבות רישיון מכללא) או כי הוא זכאי להחזר בגין השקעותיו במקרקעין, בשים לב לכך שמדובר במקרקעי ציבור.
בעניין זה הגעתי למסקנה לפיה יש להורות על חיובו של הנתבע בדמי שימוש החל מחודש יולי 2020, הוא המועד בו נשלח מכתב ההתראה מטעם התובעת.
סוף דבר כפי שפורט בהרחבה מעלה, מצאתי לנכון לקבל את תביעת הפינוי ולהורות על סילוק ידו של הנתבע מהמקרקעין, וזאת תוך 60 ימים לכל המאוחר ממועד מתן פסק דין זה. ניתן בזאת צו לפיו על הנתבע לפנות את המקרקעין מושא התביעה- מתחם המצוי בתחומי תכנית מתאר מקומית מס' 1358ד'- פארק דרום, וידוע כגוש 6136, חלק מחלקות 37,38,39,40 בעיר תל אביב-יפו – ולהשיבו לתובעת, כשהוא פנוי מכל אדם וחפץ השייך לו או למי מטעמו, וזאת לא יאוחר מיום 28.12.2023 בשעה 12:00.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו