זכות שימוש בחצר בית משותף תביעה קהילתית לבית משפט השלום

בית משפט השלום בחיפה ת"א 17803-02-18 עברון ואח' נ' גנדלין ואח' בפני כבוד השופטת תמי לוי יטח התובעים 1. יגאל עברון 2. איה עברון הנתבעים 1. יצחק גנדלין 2. שלי גנדלין פסק דין

ראיה לכך ניתן למצוא בתמליל שיחה בין התובע לבין שוטר קהילתי, אשר הסכים כי הנתבע הנו "איש כוחני". נכון למועד הגשת התביעה, סך כל המתקנים השייכים לנתבעים והממוקמים כיום על הגג הפרטי של התובע כוללים 4 דודי שמש וקולטים, מנוע מזגן (שהורד לאחר הגשת התביעה), אנטנת לויין, צנורות מים וכבלי חשמל לדודים, כעולה מהתמונות שהוגשו ע"י התובעים.

לבסוף, הנתבעים מפנים בסיכומיהם לרע"א 7112/93 צודלר נ' יוסף, פד"י מח (5) 550 וטוענים, כי כל הרוכש דירה בבית משותף, לרבות ההצמדה לדירה, כפוף לזכויות של שימוש ומעבר מצד בעלי זכויות אחרים וכי היתנהגות קודמיו משך שנים רבות, יצרה אצל הנתבעים, ציפייה העולה כדי הסתמכות.

בדיון הנוסף אשר היתקיים בפני המפקחת ביום 28.6.12 הבהיר ב"כ התובעים כי הגיעו להסכמות באשר לכלל הבנייה שבוצעה, מלבד משטח הבטון שנועד לחנייה, לגביו לא סוכם האם יוותר באותו גובה ויכוסה בדשא סינטטי או שמא יוסר ויישתל דשא בגובה הגינה שבצידו: "חברי ואני הגענו להסכמה למעט נושא אחד. הלקוחות שלי מבקשים שמשטח החניה המסומן כחניה חדשה לדירה 3 יוסר והשטח הזה יחזור להיות שטח לשימוש חצר הבית המשותף כחלק מכלל הגינה בחצר האחורית.

ברי כי הסכמה זו משמעה, כי התובעים נשוא פסה"ד של כב' המפקחת (והתובעים כאן כחליפיהם), וויתרו על כל דבר ועניין ו/או כל טענה הקשורה לבניית הנתבעים בתחומי הבית המשותף, לרבות דרישה לתשלום דמי שימוש בגין השמוש הבלעדי של הנתבעים בחלקים אלו , למעט באשר לכלל שטחי הגינה המשותפת כפי שהוגדרה לעיל.

ברם, צוי בית המשפט אינם תחליף לחוק המקרקעין, תשכ"ט- 1969, ובפרט להוראות הנוגעות לשימוש הסביר של הדיירים ברכוש המשותף, ולחובתו של הדייר לפעול בהתאם לחוק זה. לאור האמור הצוים שניתנו במסגרת פסק הדין הנן ממוקדם ומתייחסים לשטחים הספציפים שנדונו בפניו ושלגביהם נטענה טענה בדבר שימוש בלעדי ע"י הנתבעים.

...

נוכח כלל האמור הנני קובעת כי על הנתבעים לפצות את התובעים בגין עוגמת הנפש והעדר ההנאה מדירתם.

סוף דבר אשר על כן, הנני מורה כי על הנתבעים לשלם לתובע את הסכומים הבאים: דמי שימוש בסך 11,810 ₪ בגין השימוש בגג הצמוד לדירת התובע.

כמו כן, הנני מורה כי על הנתבעים לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: דמי שימוש בסך של 10,365 ₪ בגין השימוש הבלעדי בגינה המשותפת.

בית משפט השלום בפתח תקווה ת"פ 1771-02-20 מדינת ישראל נ' זרף(עציר) בפני כבוד השופט דרור קלייטמן בעיניין: המאשימה מדינת ישראל באמצעות ב"כ עו"ד בר נמרי- לישכת תביעות פתח תקווה הנאשם ניצן זרף (עציר) באמצעות ב"כ עו"ד אודי עמר גזר דין

בהתאם לעובדות האישום הראשון, במועד הרלוואנטי לכתב האישום התגוררה רחלי בנימין בבית קרקע ברחוב הטייס 49 בראש העין, כאשר חצר הבית מגודרת עם שער כניסה סגור אך לא נעול.

הנאשם ניכנס לדירת שכנתו דרך מרפסת משותפת.

הוא לא עושה שימוש בסמים ומבקש היזדמנות נוספת מבית המשפט לחזור למוטב.

הנאשם שהה בקהילת "ניצנים", באשפוזית ב"קריית שלמה" וכן בתכנית "בית לחיים". בין לבין אף שולב בטיפול אמבולטורי.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז- לוד בתוך 45 יום ניתן היום, ג' אדר ב' תשפ"ב, 06 מרץ 2022, בנוכחות הצדדים- ב"כ המאשימה עו"ד בר נמרי, הנאשם וב"כ עו"ד אודי עמר.

...

בית המשפט המחוזי חיפה ציין ביחס לעבירות אלו, כי: "סבורים אנו כי מתחם הענישה ההולם כל אחת מהעבירות בהן הורשע המשיב נע בין 6 חודשי מאסר ל-12 חודשי מאסר. סבורים אנו כי לעובדה שבאישום שצורף לא נגנב דבר – לאחר שעוברי אורח הפריעו למשיב במעשיו – יש ליתן ביטוי במסגרת הענישה בתוך המתחם". ת"פ 67664-03-16 מדינת ישראל נ' הואשלה (1.11.16), צוין ביחס לחלק מהעבירות בהן הורשע הנאשם כי: "בגדרי ה'שדרה המרכזית' הנוהגת בעבירות בהן הורשע, הרי שבגין עבירות התפרצות וגניבה מרכב, העונשים יכול וינועו בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות ועד שנת מאסר. על דרך הכלל בתי המשפט נותנים דעתם לשאלה האם העבירות בוצעו בצוותא חדא אם לאו, האם מדובר במעשים מתוכננים, האם מדובר בעבירות שבוצעו בתחכום...". ת"פ 51338-01-12 מדינת ישראל נ' שררה (6.11.12), הורשע נאשם לאחר ניהול הוכחות בפריצה לרכב בכוונה לגנוב וגניבה מרכב.

אולם, בסופו של דבר לא עמדו לו כוחותיו ולא צלחה דרכו.

לאחר ששקלתי את כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 20 חודשי מאסר בפועל.

בית משפט השלום בחיפה ת"א 21431-09-17 כהן נ' מויאל ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט אפרים צ'יזיק מבקש/תובע עידו כהן ע"י ב"כ עוה"ד רועי בלסיאנו ע"פ כתב מינוי מטעם הלישכה לסיוע משפטי משיב/נתבע 4 פנינה אטיה ע"י ב"כ עוה"ד שמעון פרץ החלטה

דחיית התביעה בהסכמה תהיה באופן בו אף אחד מן הצדדים לא וויתר על כל זכות חוקית העומדת לרשותו, ומבלי שהדחייה מהוה ראיה לויתור כלשהוא.

מנימוקי הבקשה עולה כי בסמוך למועד הגשתה כי המשיבה החלה לכנותו בשמות גנאי חמורים ולהלך עליו ועל בני משפחתו אימים בצורה חמורה ביותר באמצעות שימוש באמירות בוטות אשר פוגעות בו ובבני משפחתו באופן חסר תקדים בקרב בני הקהילה החרדית בישוב רכסים שאליה הנם משתייכים.

עוד נטען בבקשה כי המשיבה התקינה בקיר הבית המשותף מצלמה/טלויזיה במעגל סגור אשר מתעדת את המבקש הן בהקלטת אודיאו והן בהקלטת וידיאו, ובכך שהנה גורמת לפגיעה חמורה ומתמשכת בפרטיותו ובשלוות חייו תוך הפרה בוטה הוראות חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א – 1981 ושל החוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב – 2001.

לפיכך, במקרה זה הדרך המשפטית המתחייבת בנסיבות העניין הנה הגשת תובענה אזרחית חדשה למתן צוי עשה/צוי מניעה לצורך הפסקת הפגיעה בפרטיות ו/או הגשת בקשה חדשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת ו/או הגשת תלונה למשטרת ישראל לצורך נקיטה בהליך פלילי ולא באמצעות שימוש בפקודת בזיון בית המשפט אשר נוגעת להליך קודם אשר היתנהל בין הצדדים ואשר נסיבותיו שונות מאלו המתוארות בבקשה מיום 9.11.2021.

זאת ועוד, באשר לתמונות אשר הוגשו על ידי ב"כ המשיבה במהלך הדיון מיום 19.1.2022 הרי שמעבר לכך שלא ניתן להסיק מהן באיזה תאריך הן צולמו הרי שגם לא ניתן להסיק מהן כי הקירוי אשר הותקן בחצר חוסם את נתיב המעבר לכיוון ביתה של המשיבה.

...

עוד אוסיף כי מאחת התמונות אשר הוצגו בפני, ניכר שהמבקש אשר הלין על חסימת המתחם שהינו שטח משותף, נוהג בעצמו להניח חפצים המגבילים את אפשרות המעבר בשטח המשותף, וככזה הינו "טובל ושרץ בידו". בהתאם - הבקשה נדחית.

מאחר וסבורני כי "נאה דורש ונאה מקיים", אני מחייב את המבקש בהוצאות הבקשה בסך 500 ש"ח, אשר ישולמו למשיבה בתוך 30 ימים מהיום.

אדגיש כי מאחר והמבקש מיוצג על ידי עו"ד ממונה מטעם הלשכה לסיוע משפטי, ומאחר וסבורני שפסיקה ריאלית תלהיט את הלהבות הקיימות בבניין המגורים אף יותר, בחרתי להסתפק בפסיקת הוצאות מופחתת עד מאוד.

בית משפט השלום בצפת ת"א 25376-10-20 קבוץ איילת השחר אגודה שיתופית נ' אונה תיק חצוני: בפני כבוד השופטת רביע ג'באלי תובעים קבוץ איילת השחר אגודה שיתופית ע"י ב"כ עוה"ד נתבעים סמדר אונה ע"י ב"כ עוה"ד פסק דין

הוא טען כי השביל האלטרנטיבי בחלופה 5 יוקם מאחר והשביל המצוי כיום עובר בחצר השכנים, וייתכן כי בעתיד זכות הגישה של הנתבעת בשביל תשלל.

ד. נקבע כי "אספקת צרכים מיוחדים של חברים תהיה בהתאם להוראות הדין ועל פי המלצת הוועדה לצרכים מיוחדים אשר תיבחר על ידי אספת החברים. כל עוד לא נבחרה ועדה כאמור, ועד ההנהלה ישמש גם כועדה לצרכים מיוחדים." הנתבעת הפניתה לאמנה הבינלאומית בדבר זכויות אנשים עם מוגבלויות, אשר אומצה בעצרת הכללית של האומות המאוחדות ואושרה על ידי מדינת ישראל בשנת 2018, המעגנת את זכותם של אנשים עם מוגבלויות לחיים עצמאים ולשילוב בקהילה, כולל הזכות לבחירת מקום מגורים בשויון עם אחרים, גישה לשירותי תמיכה קהילתיים תוך ביתיים ותלויי דיור, לרבות סיוע אישי לשילובם בקהילה, והתאמת המתקנים והשירותים הקהילתיים לצרכיהם של אנשים עם מוגבלויות.

אין רלוואנטיות לטענות הצדדים בדבר הליך שיוך הדירות וזכאות הנתבעת לשיוך הדירה, שעה שמדובר בעבודות אשר ממילא טעונות היתר בניה ואישור הקבוץ בתור הבעלים של הקרקע, וככל ומדובר בבית משותף, אזי נידרשת גם הסכמת בעלי הדירות בבניין המשותף.

(1) היה ביצוע ההתאמה עבודה או שימוש הטעונים היתר לפי חוק התיכנון והבנייה – בעל הדירה קיבל היתר לפי החוק האמור ומילא אחר תנאי ההיתר; (2) רופא, פיזיותראפיסט או מרפא בעסוק אישר בחתימתו במסמך הערוך לפי הטופס שבחלק ד' לתוספת השניה, כי ביצוע התאמה, כפי שפירט דרוש לאדם עם המוגבלות, בשל מוגבלותו, לשם נגישותו הבטוחה והעצמאית לדירה או לרכוש המשותף המשמש אותה; (3) ההתאמה אינה מונעת מבעלי הדירות האחרים להשתמש ברכוש המשותף שימוש סביר, וההתאמה תיעשה בדרך שתצמצם ככל האפשר את הפגיעה בבעלי הדירות האחרים ובחזות הבית; (4) ביצוע ההתאמה ייעשה על חשבון בעל הדירה; (5) בעל הדירה או מי מטעמו, מסר, לא יאוחר מארבעים ימים לפני מועד ביצוע ההתאמה, הודעה מפורטת בכתב לנציגות הבית המשותף אודות הכוונה לבצע את ההתאמה ומהותה; באין נציגות לבית, תומצא הודעה כאמור לכל דירה בבית המשותף.

...

שוכנעתי כי הקיבוץ יצא ידי חובתו בניסיון לקדם את נושא המעלון.

לנוכח האמור, אני מקבלת את התביעה במלואה.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 23506-11-19 עריית רמת גן נ' פדל 4 ביוני 2023 לפני כבוד השופט טל חבקין, סגן נשיא התובעת: עריית רמת גן על ידי עו"ד ענת לוי הנתבעים: 1. ישראל פדל 2. עובדיה פדל על ידי עו"ד פזית ונדל פסק דין

בשטח הצפוני מתגוררות 9 מישפחות שהן מתושבי השכונה יחד עם מישפחת הנתבעים ברצועת קרקע צרה המשתרעת מהקו הכחול של תכנית 1055 ועד לקצה המתחבר עם חצר בית הספר.

עמותת בקת – תושבים למען השכונה גבעת גאולה ("העמותה") הוקמה בשנת 2004 במטרה לאחד ולנהל את חיי הקהילה בשכונה, טיפוח ושימור מעמדה של השכונה מול הרשויות כשכונת מגורים הקיימת בהווה וגם בעתיד.

הנתבעים טוענים שעצם הגשת התביעה והדרישה מהנתבעים לפנות את הנכס עומדים בסתירה מהותית להליכים המתנהלים בין הרשות לבין התושבים באמצעות העמותה, ומנוגדים להסכמות המשותפות שגובשו בין הערייה, התושבים ורמ"י. בשל עוצמת הסתירה פנתה העמותה ביום 31.5.2020 במכתב לראש העיר בבקשה לקיים פגישה דחופה בנושא.

עד כה איש לא פנה אליהם מעולם בדרישה לפנות את הנכס, וחלפו 69 שנים שבמהלכם שתקה הרשות לגבי זכויותיה בו. כתב התשובה הערייה טוענת שפסק הדין בתובענה הקודמת מגבש מעשה בית דין ביחס לנתבעים וזאת ביחס לקביעה שאין להם זכויות קנייניות במקרקעין; לקביעה שהמנוחה נעמי ז"ל הפסיקה להתגורר בהם בשנת 2003; הנתבע 1 לא גר שם כארבעים שנה; וגם הנתבע 2 לא גר שם יותר.

עמדה דומה הובעה על-ידי המלומדת זלצמן במאמרה: "'רשות מכללא', הנה לעולם הדירה, דהיינו, בעל המקרקעין רשאי לבטלה לפי רצונו בכל עת, ואין בכוחה להקנות למסיג הגבול – אפילו פעל בתום לב – טענת זכות כלשהיא בנכס. עם זאת, אפשר שבנסיבות המקרה יתחשב בית המשפט בעובדה שפלוני השקיע מכספו בנכס בהסתמך על 'הסכמה שבשתיקה' של בעל המקרקעין, ועל-כן יקבע מועד עתידי לפינוי המקרקעין. נוסף על כך, בנסיבות מסוימות ייתכן שהוא אף יתנה את הפינוי בתשלום הוצאותיו של פלוני, ולעיתים גם בתשלום פיצויים" (זלצמן, רשות חינם, בעמ' 267).

ראו גם עניין כדורי, פסקה 12; נילי כהן (גרבלסקי) "זכות שימוש במקרקעין כ'זכות במקרקעין'" עיוני משפט ד 425, 439 (1975); זלצמן "רישיון במקרקעין", בעמ' 33; ויסמן, בעמ' 485-484; אבי וינרוט דיני קניין: פרקי יסוד 61 (2016)).

...

כתב ההגנה הנתבעים טוענים שיש לדחות את התביעה משום שמשנת 2006 העירייה שותפה מלאה, פעילה ומממנת אישור תכנית חדשה שבמסגרתה יוסדרו הזכויות הקנייניות בשכונה, ובכלל זה זכויות הנתבעים בנכס.

מן הכלל אל הפרט: יישום הלכות אלו בענייננו מוביל למסקנה שהנתבעים הם לכל היותר בני רשות מכללא במקרקעין.

אני סבור שדין התובענה להיחתך אך ורק על סמך שאלת מעמדם של הנתבעים בקרקע הקונקרטית, בלא קשר לשאלה אם הם יהיו זכאים לרכוש זכויות בקרקע חליפית, אם וכאשר התכנית לשיקום השכונה אכן תקרום עור וגידים, תקודם על ידי רמ"י, תפורסם למתן תוקף, ותעגן את זכויותיהן של אותן 90 משפחות שנכללו בתכנית שהעמותה פעלה לקדם.

סוף דבר מכל המקובץ לעיל, התובענה מתקבלת.