זכות קיזוז תשלומי תגמולי ביטוח רכב

בית משפט השלום בירושלים ת"א 5197-11-15 לפני כבוד השופט מוחמד חאג' יחיא התובע פלוני ע"י ב"כ עו"ד מונעם ת'אבת הנתבעת המאגר הישראלי לביטוח רכב-"הפול" ע"י ב"כ עו"ד עוזי לוי ועו"ד שרון מנדל פסק דין

מכאן, נדחית בזאת עתירת התובע שלא לנכות תקבולי המל"ל הרלבאנטיים מסך הפצוי המגיע לו. 54) הגם דרישת המל"ל מהנתבעת היא רק לתשלום 55% מסך התקבולים הרלבאנטיים, אך בהתאם לפסיקה המנחה, זכאית הנתבעת לנכוי מלוא סכומי התקבולים ששולמו לתובע בגין נכותו הנובעת מהתאונה ללא קשר למסגרת ההסכמית שבין המל"ל לבין המבטחת [ראו והשוו: ע"א 9946/01 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי, פ"ד נח(1) 103, 116 (2003); ע"א 650/78 משה כליף נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(2) 242 (1981)].

...

לוּ המצב היה הפוך (משמע, תיאור התאונה הובא רק בשלב מאוחר יותר ולא ביום האשפוז עצמו), ייתכן כי בנסיבות אלו הייתי מגיע למסקנה שונה, אך אין זה המצב בענייננו.

53) על-יסוד מסמכי המל"ל, נחה דעתי כי הסכום הנקוב בדרישתו מהנתבעת (סך 158,700 ₪) הוא בר-ניכוי [ראו והשוו: רע"א 3953/01 פרלה עמר נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נז(4) 350, 356 (מול האות ז') (2003)].

על-יסוד מסמכי האבחון הרפואי האמורים, נחה דעתי כי מתקיים קשר סיבתי בין הנכות עקב השבר בשוק כפי שנקבעה במל"ל לבין התאונה מושא התובענה.

מכאן, נדחית בזאת עתירת התובע שלא לנכות תקבולי המל"ל הרלבנטיים מסך הפיצוי המגיע לו. 54) הגם דרישת המל"ל מהנתבעת היא רק לתשלום 55% מסך התקבולים הרלבנטיים, אך בהתאם לפסיקה המנחה, זכאית הנתבעת לניכוי מלוא סכומי התקבולים ששולמו לתובע בגין נכותו הנובעת מהתאונה ללא קשר למסגרת ההסכמית שבין המל"ל לבין המבטחת [ראו והשוו: ע"א 9946/01 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי, פ"ד נח(1) 103, 116 (2003); ע"א 650/78 משה כליף נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(2) 242 (1981)].

בכתב התביעה נטען כי התובעת שילמה לנתבע תגמולי ביטוח על סך 88,599 ₪ ביום 20.4.2017 לאחר שהרכב נבדק בידי שמאי.

התובעת טענה בכתב התביעה כי היא זכאית להשבת תגמולי הביטוח לאור העובדה כי על רכבו מוטל עיקול "ולא ניתן לקבל את שרידי הרכב". התובעת טענה טענות חוזיות בענין טעות, הטעייה, חוסר תום לב, הפרה חוזית; כן וטענה לזכות השבה לפי דיני עשיית עושר ולא במשפט.

התובעת גם לא דאגה שיירשם בחוזה כי היא רשאית לנכות מתגמולי הביטוח את ערכם של עיקולים החלים על השרידים (ודומה שהיא ערה לכך, שכן היא עתרה בתביעה זו לא להחזר שווי השרידים, אלא להחזר מלוא תגמולי הביטוח, לרבות בגין החלק המשקף את הנזקים לרכב, בטענה שנדחתה לעיל בענין הפרת חוזה).

...

טענת חוסר שיתוף פעולה התובעת טענה שיש לקבל את תביעתה כי הנתבע הפר את חובתו "לשתף פעולה". היא טענה לחובה "לשתף פעולה" כסיסמא, מבלי להפנות למקור המשפטי עליו היא מתבססת.

סיכום התביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבע שכר טרחת עורך דין בסך של 10,500 ₪.

9.7 למשיבה תעמוד זכות קזוז כלפי מבוטח שחיים לה סכום כלשהוא.

10.2 המשיבה פעלה כבר החל מחודש ינואר 2017 לשינוי מיכוני של תהליך מכירת פוליסות ביטוח החובה כך שבכל פוליסת ביטוח יערך אימות נתונים מול משרד התחבורה, על פי מספר רכב, לגבי קיומן ו/או אי קיומן של מערכות הבטיחות אשר המשיבה מתחשבת בהן בקביעת הפרמיה.

גמול ושכר טירחה – המשיבה תשלם למבקשת גמול בשיעור 3% מהפצוי הכולל ולב״כ המבקשת שכ״ט בשיעור 12% מסכום הפצוי הכולל בתוספת מע״מ. הסכום ממנו ייגזרו שכר הטירחה והגמול הנו 155% מסכום הפצוי הכולל, בהיתחשב בשינוי היתנהלות המשיבה לעתיד, המגלם הטבה כספית נוספת למבוטחי המשיבה.

...

גמול ושכר טרחה – המשיבה תשלם למבקשת גמול בשיעור 3% מהפיצוי הכולל ולב״כ המבקשת שכ״ט בשיעור 12% מסכום הפיצוי הכולל בתוספת מע״מ. הסכום ממנו ייגזרו שכר הטרחה והגמול הינו 155% מסכום הפיצוי הכולל, בהתחשב בשינוי התנהלות המשיבה לעתיד, המגלם הטבה כספית נוספת למבוטחי המשיבה.

אישור הסדר הפשרה לאחר בחינת הסדר הפשרה הגעתי לכלל מסקנה כי ההסדר הינו "ראוי הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של כל חברי הקבוצה". אף מצאתי כי התובענה עומדת לכאורה בתנאים לאישור תובענה ייצוגית וכי הסדר הפשרה שהוגש לאישורי מהווה את הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בין הצדדים – ועל כן ראיתי לנכון לאשרו.

בנסיבות אלה ולאחר שהתרשמתי מדיות והתאמת הבדיקות שנערכו, אשר מלכתחילה אינן מורכבות באופן הדורש מומחיות מיוחדת, מצאתי כי אין מקום לקבל חוות דעת של בודק בתיק זה. לאור המידע שהוצג בפני, התחייבויות והצהרות הצדדים, גובה הפיצוי בזיקה להנחות ויתר נסיבות העניין, נחה דעתי כי במתן הפיצוי לחברי הקבוצה, וכן בעדכון מאגר הנתונים של המשיבה באופן שיאפשר מתן הנחה לרכבים שבהם מותקנות מערכות הבטיחות, יוצאים חברי הקבוצה נשכרים מהליך זה. ובנסיבות העניין אף שוכנעתי כי ניהול ההליך בדרך של מיצויו לא יביא להגברת התועלת והתוצאות לחברי הקבוצה.

הנני מורה כי יש לייעד כספים אלה לטובת פעילות המיועדת למניעת תאונות הדרכים.

כך נקבע בדומה גם בת"א (מרכז) 35473-06-11 פלוני נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב "הפול" (פורסם בנבו, 27.7.2015), שם נקבעה לתובע נכות בשיעור 20% בתחום הפה והלסת בגין שבר בפנים שגרם להפרעה במנשך ואובדן שתי שיניים.

באשר לטענות הנתבעים בנוגע לנכות שנקבעה לתובע בגין טינטון, כאמור לעיל, מהתעוד הרפואי שצרף התובע, עולה כי לתובע רצף של תלונות על תופעה זו. בע"א 8930/12 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' טוויג (פורסם בנבו, 31.7.2014) קבע בית המשפט העליון כי נכות בשיעור 10% בגין טינטון אינה נכות תפקודית במובהק, אם כי יש לקחת בחשבון את העובדה שלצירוף נכויות בתחומים שונים עשויה להיות השפעה מצרפית גבוהה יותר מסך הנכויות.

במילים אחרות, הנתבעת זכאית לנכות אך את תגמולי המל"ל אותם משלם המל"ל בפועל בהתאם ללוחות התשלומים המקובלים אצלו ואשר כוללים קיצור תוחלת חיים.

...

טענה זו דינה להידחות.

המסקנה היא שיש לנכות את תגמולי המל"ל על פי טבלאות ההיוון אשר בתקנות ההיוון.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעים, באמצעות הנתבעת, לשלם לתובע הסכומים המפורטים לעיל, בניכוי תגמולי המל"ל, כמפורט לעיל, ובניכוי התשלומים התכופים ששולמו לתובע לאחר שערוך להיום.

בהתייחס לתביעות ביטוח שבהן הוכרז הרכב כאובדן גמור/אובדן להלכה וכן בהתייחס לתביעות ביטוח בגין גניבה שבהן שולמו תגמולי ביטוח שלא על בסיס הנזק לרכב אלא על בסיס שווי הרכב, מצהירה איילון כי בתקופה שבין 1.5.2008 ועד 16.7.2015 לא הופחת המע"מ מן הפצוי ששולם על ידה, למעט לעוסקים כפי שיעור הנכוי המותר להם.

העובדה שמדובר בתובענה מורכבת, בתחום מקצועי המחייב מומחיות, ובנושא אשר אינו נגיש לציבור; התועלת המשמעותית שהושגה עבור חברי הקבוצה, בתשלום 50% משווי המע"מ החל על הפצוי/תגמולי הביטוח ששולמו לזכאים; העובדה שהפיצוי משולם בכסף ולא בהטבות, וכי הוא ישולם לחברי הקבוצה בלא שהם נדרשים להוכיח אם המע"מ שולם בעיניינם אם לאו; העובדה שסכום הפצוי הכולל ישולם בכל מקרה, בלא תלות בכמות התביעות הפרטניות ותוצאותיהן, כאשר יתרת כספי סכום הפצוי הכולל יועברו לקרן למטרות ציבוריות; התועלת המושגת בהסדרה עתידית, שיש בה הן כדי לחזק את קיום הדין והן למנוע אי בהירות בכל הנוגע להכללת או אי הכללת המע"מ בפצוי המשולם; מדיניות בתי המשפט, אשר הוכרה בפסיקה מושרשת וענפה, לעודד הגשת תביעות ייצוגיות ראויות, ובפרט בנושאים משפטיים מורכבים.

...

ראו בהקשר זה: ת"צ 48536-12-17 חורב נ' פועלים אי.בי.אי. - ניהול וחיתום בע"מ (19.5.2021) פטור ממינוי בודק מצאתי כי בנסיבות העניין יש מקום להיעתר לבקשת הצדדים ואין מקום למינוי בודק לפי סעיף 19(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות.

סוף דבר אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

אני ממנה את רו"ח אריה רפפורט כמומחה לצורך ביצוע הסדר זה. ב"כ הצדדים ימציאו למומחה את פסק הדין, ויוודאו כי הוא פנוי וחפץ בביצוע המשימות שהוטלו עליו בהסדר כמומחה.