להשלמת התמונה יצוטטו להלן הגדרות המונחים הרלבאנטיים כפי שנקבעו בסעיף 43 לחוק ההסדרים:
בפרק זה –
"בטוחה" – משכנתה, התחייבות לרישום משכנתה שבשלה נרשמה הערת אזהרה, או מישכון על זכויות לגבי מקרקעין, הרשום לפי חוק המשכן, התשכ"ז-1967;
"הלוואה מובטחת" – הלוואה שלהבטחת פרעונה ניתנה בטוחה;
"הערת אזהרה", "משכנתה", "רשם" – כמשמעותם בחוק המקרקעין;
"חוזה" – חוזה בין תאגיד מעביר לתאגיד נעבר, שעל פיו מעביר התאגיד המעביר לתאגיד הנעבר את זכויותיו וחובותיו על פי הסדר למתן הלוואה מובטחת לרבות הבטוחות שניתנו בקשר להסדר כאמור;
"חוק המקרקעין" – חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969;
"לווה" – מי שנטל הלוואה מובטחת מתאגיד בנקאי או ממבטח;
"מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981;
"תאגיד בנקאי" – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רשוי), התשמ"א-1981;
"תאגיד מעביר" – מבטח, תאגיד בנקאי, או תאגיד אחר המעביר הלוואה מובטחת כאשר המלווה המקורי של ההלוואה האמורה הוא תאגיד בנקאי או מבטח;
"תאגיד נעבר" – תאגיד אשר כרת חוזה עם תאגיד מעביר.
(ראו: י. ויסמן, דני קניין, זכויות קדימה ופרקי מישכון (2014) עמ' 158, להלן: "ויסמן").
הערייה היא תאגיד (סעיף 7 לפקודת העיריות) ועל כן היא נכללת בהגדרת "תאגיד נעבר", שהנה הגדרה רחבה בלתי מסויגת.
...
באשר לטענות החייב בדבר מעמדה של העירייה, כמו גם באשר לחוב הנטען על ידה-
אין בידי לקבל טענות אלה.
הריני ערה לבקשת הארכה לה עותר החייב במסגרת תגובתו, אך אין בידי להיעתר לה. כפי שציינתי בבירור בהחלטה מיום 6.7.2017: "בכל מקרה ראוי כי תינתן עדיפות לגיבוש הסדר עם החייב, או מי מטעמו", וכך אכן נעשה.
סוף דבר
הבקשה העדכנית מתקבלת, בכפוף לאמור להלן:
הריני מאשרת את הסדר הפשרה המסומן במ/א, ונותנת לו תוקף של פסק דין, למעט הסעיפים המתייחסים לאופן מימוש הבטוחות.