זכות קדימה במקרקעין לפי סעיף 43 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין

להשלמת התמונה יצוטטו להלן הגדרות המונחים הרלבאנטיים כפי שנקבעו בסעיף 43 לחוק ההסדרים: בפרק זה – "בטוחה" – משכנתה, התחייבות לרישום משכנתה שבשלה נרשמה הערת אזהרה, או מישכון על זכויות לגבי מקרקעין, הרשום לפי חוק המשכן, התשכ"ז-1967; "הלוואה מובטחת" – הלוואה שלהבטחת פרעונה ניתנה בטוחה; "הערת אזהרה", "משכנתה", "רשם" – כמשמעותם בחוק המקרקעין; "חוזה" – חוזה בין תאגיד מעביר לתאגיד נעבר, שעל פיו מעביר התאגיד המעביר לתאגיד הנעבר את זכויותיו וחובותיו על פי הסדר למתן הלוואה מובטחת לרבות הבטוחות שניתנו בקשר להסדר כאמור; "חוק המקרקעין" – חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969; "לווה" – מי שנטל הלוואה מובטחת מתאגיד בנקאי או ממבטח; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981; "תאגיד בנקאי" – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רשוי), התשמ"א-1981; "תאגיד מעביר" – מבטח, תאגיד בנקאי, או תאגיד אחר המעביר הלוואה מובטחת כאשר המלווה המקורי של ההלוואה האמורה הוא תאגיד בנקאי או מבטח; "תאגיד נעבר" – תאגיד אשר כרת חוזה עם תאגיד מעביר.

(ראו: י. ויסמן, דני קניין, זכויות קדימה ופרקי מישכון (2014) עמ' 158, להלן: "ויסמן").

הערייה היא תאגיד (סעיף 7 לפקודת העיריות) ועל כן היא נכללת בהגדרת "תאגיד נעבר", שהנה הגדרה רחבה בלתי מסויגת.

...

באשר לטענות החייב בדבר מעמדה של העירייה, כמו גם באשר לחוב הנטען על ידה- אין בידי לקבל טענות אלה.

הריני ערה לבקשת הארכה לה עותר החייב במסגרת תגובתו, אך אין בידי להיעתר לה. כפי שציינתי בבירור בהחלטה מיום 6.7.2017: "בכל מקרה ראוי כי תינתן עדיפות לגיבוש הסדר עם החייב, או מי מטעמו", וכך אכן נעשה.

סוף דבר הבקשה העדכנית מתקבלת, בכפוף לאמור להלן: הריני מאשרת את הסדר הפשרה המסומן במ/א, ונותנת לו תוקף של פסק דין, למעט הסעיפים המתייחסים לאופן מימוש הבטוחות.

הסיכסוך הועבר להכרעת בית המשפט בהתאם לסעיף 43 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], תשכ"ט - 1969 (להלן:"פקודת ההסדר").

דיון והכרעה: הערה כללית ומקדימה – כל ההדגשות אינן במקור, אלא אם צוין אחרת.

באשר למוצג ג/10 תעודת עובד ציבור של מר חיים לרדו – פקיד ההסדר שליטת צד ג2 לה צורפו תזכורות תביעה וגם לוחות זכויות ותביעות של בגושי רישום 23196-23200 הרי שמלבד טענת צדג/ 2 כי תעודה זו: "הצביעה על החלקים של בעלי הקרקעות לפי חלקם היחסי באדמה החקלאית", הרי שטענת צד ג' אינה מפורטת דיה.

...

משטענה זו לא הוכחה יש לדחות את המסקנה הנלמדת ממנה.

לסיכום: לאור האמור לעיל אני קובע, כי אין בראיות הנוספות שהובאו בפניי (הן של קק"ל והן של צד ג' 2), כדי לשנות ממסקנתי נשוא פסק דיני מיום 28.4.15.

אני מקבל את טענת התובעים, עיזבון המנוח פאיז עלי אחמד חוסיין ז"ל ת.ז. 020788147, ולאחריו יורשיו כי רכשו זכויות בחלקה 16 מכוח חזקה רבת שנים ללא עוררין.

אני דוחה את כל יתר טענות הצדדים לזכויות בחלקה 16, למעט באשר לזכויות האפוטרופוס לנכסי נפקדים ובסייגים שפורטו לעיל בפסק דין זה. חלקה 16 בגוש 23199 תירשם בבעלות עזבון המנוח פאיז עלי אחמד חוסיין ז"ל ת.ז. 020788147.

תיקון לוח הזכויות נעשה לפי סעיף 59 לפקודת הסדר מקרקעין [נוסח חדש] תשכ"ט-1969, שקובע מועד מוגבל לכך, והוא שלושה חודשים מיום שהוצג לוח הזכויות.

התובע בתביעה הראשית (נתבע שכנגד 1) מבקש סעד של אכיפת זכות קדימה ברכישת חלקו של המנוח עלי רמאל ז"ל וסלוק יד מהדירה.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה, החלטתי לדחות את הבקשה לסילוק התביעה שכנגד על הסף.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, דין הבקשה לסילוק על הסף להידחות, וכך אני מורה.

אני קובע התיק לקדם משפט מסכם ליום 27.10.22 בשעה 09:00, בנוכחות הצדדים עצמם.

להבטחת החזר הלוואה התחייב החייב לשעבד לטובת הנושה את זכויותיו בנכס מקרקעין הידוע כגוש 11323 חלק מחלקה 54 (להלן: הנכס).

בבקשה הוצע כי לסילוק מלא ומוחלט של חובות החייב, יפקיד האחרון סך של 300,000 ₪ בתוך 60 חודשים (בנוסף לתשלומים בגין חובות בדין קדימה, סעיף 6 לתצהיר התומך בבקשה).

בבקשה נטען, כי הצעת ההסדר מממשת את מטרות הליך פשיטת הרגל, שכן היא מגנה על זכויות הנושים מחד, ומאפשרת לחייב שנקלע לחובות בתום לב, לפתוח דף חדש בחייו.

סעיף 33 לפקודת פשיטת הרגל, שכותרתו "הצעת החייב", קובע כדלקמן: ניתן צו כנוס, והחייב או אדם אחר במקומו או במקום עיזבונו רוצה להציע פשרה לפירעון חובותיו או הסדר לעסקיו, יגיש לכונס הרישמי, תוך מועד שקבע הכונס, הצעה בכתב המכילה את תוכן הפשרה או ההסדר ופרטי הערובות שהוא מציע.

...

בהעדר נסיבות לסטות מן ההוראה הכללית הקבועה בסעיף 33 לפקודה ולפעול לפי סעיף 34(א1), אני דוחה את הבקשה לאישור ההסדר.

המנהל המיוחד הגיע למסקנה כי במצב הדברים הנוכחי אין תוחלת בהליך, בשים לב לעובדה שהצעת ההסדר לא אושרה, כי החייב אינו עובד ואינו עומד בצו התשלומים שנקבע לו בסך של 500 ₪ בלבד ואינו מגיש דו"חות.

סוף דבר לנוכח כל האמור לעיל, אני דוחה את בקשת החייב, בקשה מס' 85, לאשר את הצעת ההסדר שהגיש.

התביעות הוגשו ע"י הווקף הדרוזי של עין קניא (להלן: "הווקף") מחד וע"י רמ"י מאידך והן הועברו לבית המשפט על ידי פקיד ההסדר בהתאם לפקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], תשכ"ט-1969.

דיון והכרעה:  הערה כללית ומקדימה – כל ההדגשות אינו במקור, אלא אם צוין אחרת.

הווקף מנגד הפנה לסעיף 43 לפקודת הראיות שעניינו "תעודה נושנה". כן טען הווקף כי קבילות המהותית של המסמך לא יכולה להיות מוטלת בספק "באשר המסמך מגדיר קרקע ספציפית, נוקט בשמה, מגדיר את ארבעת כיווניה וחתום על ידי הממסד והגוף האחראי של המדינה באותה עת, דבר המחייב ומוכיח את תוכן המסמך ומהותו" (סע' 31 לסיכומי הווקף).

לטענתה חוק הקרקעות העות'מני סיווג מקרקעין לפי טיבם ושימושם.

...

סעיף 3 הנ"ל קובע כי: " נכס מקרקעין המצוי בישראל, ואין לו בעל, הוא נכס מדינת ישראל מיום היותו לנכס ללא בעל או מיום ו' באייר תש"ח (15 במאי 1948), הכל לפי התאריך המאוחר יותר." משהוכחה טענת הווקף לבעלות מכל הנימוקים המפורטים לעיל, נדחית זכותה השיורית של המדינה, ותביעתה ממקור (שיורי) זה. טרם סיום, בתצהירה של הגב' מיטל אטקין (בסע' 11 לנ/5) נטען כי עקב טעות במפות ההסדר, תוואי נחל סער לא סומן כנדרש ולמעשה חלקות סופיות 1 ו-4 בגוש 203024 היו צריכות להירשם כחלקות נפרדות שהינן מקרקעי יעוד – נחל אכזב.

לסיכום: תביעת הווקף מתקבלת.

תביעת המדינה נדחית.