מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זכות ערר למתנגד למעלית בהתאם להחלטת השופט

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

נטען, שהבקשה שאושרה תואמת תב"ע, מכאן שבהתאם להוראות סעיף 152(א)(1) לחוק התיכנון והבניה אין לעותרים זכות לערר ומכוח קל וחומר אין זכות להגשת עתירה מנהלית בעיניין; כמו כן הצביעה רשות הרשוי על כך שמרבית הטיעונים שהועלו במסגרת העתירה לא נטענו בכתב ההיתנגדות, ובשל כך יש לדחות אותה על הסף.
אשר לרוחב הפרוזדור, שוכנעתי מעמדת המשיבה והמשיבים כי רוחב הפרוזדור אינו רלוואנטי, כיוון שפתח המעלית הוא בכל דירה ואין מדובר בפגם המצדיק ביטול ההחלטה; שנית, אשר לטענה כי השמוש בפיר הקיים מהוה חריגה מהיתר, אין מקום לקבלה כיוון שהיה על העותרים להעלותה במסגרת ההיתנגדות.
אשר לטענת העותרים בדבר חוסר סבירות ההחלטה כיוון שהמשיבה לא שקלה חלופות, אין בידי לקבל גם טענה זו. אמנם הרשות אינה חותמת גומי, אך ככלל, אם מוגשת בקשה להיתר התואמת תכנית, על הרשות לאשרה וזאת למעט במקרים חריגים בהם מוצדק לדחות את הבקשה (ר' והשוו עע"מ 9311/11 יובל נ' ועדת הערר לתיכנון ובניה מחוז ת"א, פס' 7 לפסק דינו של כב' השופט עמית (12.2.2013); עע"מ 7344/16 הוועדה המקומית לתיכנון ולבניה ירושלים נ' ועדת הערר המחוזית לתיכנון ולבניה מחוז ירושלים, פס' 34 לפסק דינו של כב' השופט שהם (28.08.2017)).
...
אשר לטענת העותרים בדבר חוסר סבירות ההחלטה כיוון שהמשיבה לא שקלה חלופות, אין בידי לקבל גם טענה זו. אמנם הרשות אינה חותמת גומי, אך ככלל, אם מוגשת בקשה להיתר התואמת תכנית, על הרשות לאשרה וזאת למעט במקרים חריגים בהם מוצדק לדחות את הבקשה (ר' והשוו עע"מ 9311/11 יובל נ' ועדת הערר לתכנון ובניה מחוז ת"א, פס' 7 לפסק דינו של כב' השופט עמית (12.2.2013); עע"מ 7344/16 הועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים נ' ועדת הערר המחוזית לתכנון ולבניה מחוז ירושלים, פס' 34 לפסק דינו של כב' השופט שהם (28.08.2017)).
בנסיבות, אם כן ההחלטה להקים מעלית בפיר קיים בבניין, הינה החלטה ראויה וסבירה שאין מקום להתערב בה. אשר לטענות העותרים בדבר חוסר מידתיות, לא שוכנעתי כי הפגיעה אותה מתארים העותרים בשל הקמת המעלית מהווה עילה להתערבות.
סוף דבר העתירה נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

ביום 20.06.2018 היתכנסה ועדת המשנה במעמד המתנגדים (העותר ומר נהיר) ולאחר ששמעה את המתנגדים, החליטה הוועדה המקומית לאשר את בקשת המשיבים בתנאים לרבות אישור איגוד כבאות ערים, אישור יועץ נגישות, אישור קונסטרוקטור, אישור מהנדס בטיחות לפני הפעלת המעלית וכיו"ב (אישורים המופיעים בתנאי האישור).
בהחלטת ועדת הערר קבעה היא, כי על-פי ההלכה שנקבעה בעע"מ 317/10 שפר נ' יניב (23.08.2012) להלן: "עניין שפר") ניתנה הזכות להגיש ערר לוועדת הערר בהתאם לסעיף 152 לחוק התיכנון והבנייה התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק") למי שבקשתו להיתר נדחתה, או למי שהגיש היתנגדות לפי סעיף 149 לחוק והתנגדותו נדחתה.
בהחלטה מושא הדיון הנוסף סיכם כב' המשנה לנשיאה כב' השופט ריבלין את אשר נקבע בפסק הדין הנ"ל בכך שרשאית הועדה לידון בבקשת מבקש היתר אם הוא מוכיח "תימוכין קנייניים", אלא ש-"במקרה בו קיימת מחלוקת קניינית מהותית הדרושה הכרעה – כך נקבע – רשאים מוסדות התיכנון לעכב את מתן ההכרעה בשאלה התכנונית עד להכרעת הערכאה המוסמכת בשאלה הקניינית העומדת על הפרק". כבוד המשנה לנשיאה דחה את הבקשה בציינו, כי פסק הדין לא חידש הלכה והלכת אייזן הנ"ל עדיין שרירה וקיימת והוסיף: "אכן, כפי שאף הובהר בפסק הדין, עצם קיומן של התנגדויות מצד בעלי זכויות בנכס אינן מונעות – כשלעצמן – את קיום הדיון בבקשה להיתר בנייה. אלא שמוסדות התיכנון רשאים יהיו לעכב את הדיון בבקשה, במקרים המתאימים לכך, כאשר מתעוררת שאלה קניינית מהותית הדרושה הכרעה" (שם, פסקה 6).
...
העתירה נדחית אפוא.
העותר ישלם למשיבה מס' 2 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ (בין היתר בשל הצורך להביא חוות דעת כחלק מתשובתה).
כמו-כן ישלם העותר לכל אחת מן המשיבות 1 ו- 4 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 8,000 ₪, ואילו למשיב מס' 3 ישלם העותר הוצאות משפט בסך 2,500 ₪.

בהליך שכירות (ש) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענת המשיב, הזכות לקבל החלטות לגבי הבניין שבבעלותו נתונה לו באופן בלעדי, ושלילתה ממנו היא פגיעה בזכויות הקניין הבסיסיות שלו, ומנוגדת להוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו.
בנוסף טוען המשיב כי הענקת הרשאה לשוכר אחד להתקין בחדר המדריגות התקן לשימושו הפרטי והבלעדי - פוגעת בזכויות השוכרים האחרים, ועלולה לעורר התנגדויות ולחשוף אותו כבעל הבית לתביעות מצידם.
" בהתאם לסעיף 37 (א) (5) יש לבחון כיצד מוגדר "המושכר", והאם הוא כולל את חדר המדריגות או חלק ממנו.
בנקודה זו יש לציין כי בע"א 4/67 בריטיש אנד קולוניאל איסטייטס בע"מ נ' יהודה טרבלוס, פ"ד כא (1) 463, להלן: "עניין טרבלוס"), קבע בית המשפט העליון (מפי כב' השופטים מני ולנדוי בדעת רוב כנגד הנמקתו החולקת של כב' השופט קיסטר), כי חדר המדריגות אינו חלק מן המושכר, וכי אין "למתוח" את גבולות המושכר מעבר לקבוע בהסכם השכירות (וראו לעניין זה חוות דעתו של כב' השופט מני בעיניין טרבלוס הנ"ל).
אשר ליסוד השני, יסוד אמצעי ההנגשה המבוקש – גם כאן, לא הובאו, למעשה, כל ראיות המאפשרות לקבוע אם אמצעי ההנגשה המבוקש – מעלון – הוא אמצעי ההנגשה היחיד האפשרי? לעניין זה חשיבות מיוחדת לענייננו, שכן המשיב לא היתנגד לכל אמצעי נגישות, והוא הבהיר לאורך ההליך כולו, כי אין לו כל היתנגדות להתקנתה של מעלית חיצונית לבניין.
...
טענות המשיב המשיב טוען כי יש לדחות את הבקשה, מאחר שסעיף 37(5) לחוק הגנת הדייר מתייחס לביצוע תיקונים או שינויים במושכר.
נזכיר את הוראות תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984, הקובעות כי עניין שברפואה יש להוכיח באמצעות תעודה רפואית כמשמעה בסעיף 24 לפקודת הראיות, ואף שבית הדין לשכירות אינו כפוף לסדרי הדין ולדיני הראיות, ורשאי לחרוג מהם, אני סבור כי יש צורך בטעם מתקבל על הדעת לשם חריגה כאמור.
סוף דבר גם אם אין החוק מטיל חובה מפורשת על בעל בית, כהגדרתו בחוק הגנת הדייר, להתיר לדייר מוגן שהוא אדם עם מוגבלות להתקין אמצעי נגישות, עמדתי היא, כאמור, כי יש להכיר בזכות זו מכוחם של הערכים המוגנים בחוק שוויון זכויות, כמו גם מכוח זכותו של כל אדם לכבוד, המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
מכל מקום, וחרף קביעתי העקרונית שלפיה ניתן להתיר לדייר מוגן להתקין אמצעי נגישות, לנוכח מסקנתי כי המבקשים לא הצליחו להוכיח הן את הצורך באמצעי נגישות והן את התאמתו הייחודית של אמצעי הנגישות המבוקש, בקשת הרשות נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בחיפה ת"א 44372-12-15 רגואן ואח' נ' נבות ואח' תיק חצוני: לפני כבוד השופט יואב פרידמן התובעת 1. עיזבון רבקה רגואן ז"ל באמצעות אפוטרופסה ד"ר אלברט רגואן 2. מיכל שוחט 3. חנן רגב הנתבעים .1 ערן נבות .2 תום נבות .3 דוד אלפנס נבות .4 טובה האוגוסטינה שומני פסק דין
הוועדה המקומית אישרה את התוכנית על אף ההתנגדויות, בהתאם להחלטות האספה (נספח י' לכתב התביעה).
הנתבעים מספרים, כי הבנייה בבניין ברח' מוריה 79 בחיפה, הכוללת הקמת מעלית, לובי חדיש, מחסנים, שביל גישה, תוספות ושינויים בדירות, ממ"דים, מרפסות ועוד- הנה פרי מאמץ משותף של דיירי הבניין והיא בוצעה בהתאם להחלטות, הסכמות, ויתורים, אישורים, תכניות חתומות והיתרים- בהליך שנמשך משנת 2007 ועד 2015.
כמו כן הסכימו כל הדיירים לאפשר תוספת בניה בדירות העורפיות ויציאה לגינה של דירת מישפחת שנער או מרפסות בדירות העליונות בהתאם לאישורי הבניה וזכויות הבניה המותרות לכל דייר.
הגב' ישראל הציעה לבצע את הפרוייקט במסגרת תמ"א 38, ונסיון זה עורר היתנגדות.
...
מכאן- שהפגיעה לא הוכחה ודין התביעה לדחיה אף בעניין זה. באשר לתא בלוני הגז- מאחר וקבעתי כי התובעים חתמו על תכנית ב' תוך הסכמה לה ומחויבות לפרטים המופיעים בה, הרי שממילא הסכימו גם לקיומו של התא החדש.
מכל מקום כאמור- אני מקבל שתא זה אינו אמור לשמש ייחודית דירה ספיציפית בלבד, ואמור לעמוד לרשות כלל הדיירים.
לאור האמור לעיל: התביעה נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית משפט לעניינים מינהליים בתל אביב -יפו עת"מ 7835-11-23 גולדויין ואח' נ' הוועדה המקומית לתיכנון ובנייה, מחוז תל אביב ואח' מספר בקשה:1 לפני כבוד השופט אילן דפדי המבקשים 1.גדעון גולדויין 2.עדי בנארויה 3.שלומי אברבוך 4.חיה כהן אברבוך ע"י ב"כ עו"ד נעם קולודני ועו"ד עמוס אילן המשיבים 1.ועדת ערר מחוזית לתיכנון ובנייה, מחוז תל אביב ע"י עו"ד איריס גילברג – יודשקין פרקליטות מחוז ל אביב (אזרחי) 2.הוועדה המקומית לתיכנון ובנייה, מחוז תל אביב ע"י עו"ד רויטל אטיאס 3.עידו דיסנצ'יק 4.ברברה דיסנצ'יק 5.אירית אביב 6.אלכס אביב ע"י ב"כ עו"ד חן בכר ועו"ד שי כהן החלטה
הערר הוגש על דחיית היתנגדות שהגישו המבקשים להיתר לתוספת מעלית ובנייה על הגג בנכס ברחוב טולקובסקי בתל אביב.
היא הוסיפה כי הטענות במישור הקנייני מערבות גם צדדים שעניינם לא עמד בפני ועדת הערר - כמו קודמיהם של העוררים - בזכויות קנייניות ואחרות ולכן ראוי כי הערכאה הקניינית המוסמכת ככל שתוגש לה תובענה בעיניין תהיה זאת שתיבחן אם יש לעכב את ההיתר לאור מחלוקת קניינית או לא. עוד הוסיפה וטענה כי המבקשים לא פירטו דבר בקשר לסכויי העתירה אם תוגש.
לטענתם, ככל שהמבקשים חפצים לעכב את בניית המעלית והתוספת בגג בהתאם להיתר, עליהם להגיש בקשה מתאימה ולעמוד בנטלי ההוכחה הקבועים בדין במסגרת ההליך התיכנוני או במסגרת התביעה הקניינית שבדעתם להגיש.
...
לאור כל זאת, הבקשה נדחית.
החלטתי ניתנה בתוקף תפקידי כרשם.
המזכירות תשלח החלטתי לצדדים ניתנה היום, י"ד כסלו תשפ"ד, 27 נובמבר 2023, בהעדר הצדדים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו