]השופט ד' מינץ:
לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת י' שבח, סג"נ) מיום 6.6.2021 בהפ"ב 60657-11-19, בגדריו נדחתה בקשת המערער לביטול פסק בוררות שניתן ביום 27.10.2013 על ידי בית דין צדק "בנין ציון".
איני רואה מקום לשוב על מלוא השתלשלות העניינים בין הצדדים, שכן עקרי הדברים תוארו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.
השופטת א' פרוקצ'יה עמדה על הטעם לחריג להסדר הרגיל המקנה זכות ערעור בע"א 4886/00 גרוס נ' קידר, פ"ד נז(5) 933, 943-942 (2003), בציינה כי:
"חריג זה אינו מיקרי; הוא משקף היתייחסות ערכית למוסד הבוררות ולמקומו הראוי במערך המנגנונים השפוטיים המוכרים להכרעה בסכסוכים. הבוררות, כמנגנון הכרעה במחלוקות, פועלת בצד המערכת השיפוטית הרגילה במסגרת מוגדרת של כללים המשלבים תכנים שהם פרי רצון הצדדים, בד בבד עם עקרונות בסיסיים המעוגנים בחקיקה, הכורכים עמם ביקורת שיפוטית על הליכי הבוררות. הפנייה לבוררות כאמצעי לפיתרון סכסוכים רצויה מבחינת האנטרס הצבורי ומבחינת האנטרס הפרטי של בעלי הדין כאחד. מן הצד האחד, הפנייה לבוררות מקלה באופן ניכר את מעמסת בתי המשפט. מצד שני, לבעלי הדין מוצע נתיב חלופי להכרעה במחלוקות המתאפיין ביעילותו, במהירותו, ובאפשרות להגיע במסגרתו לתוצאה צודקת בלא כפיפות לכללי סדרי הדין והראיות [...]. סעיף 38 לחוק, העוסק בבקורת הערעורית על החלטות בית המשפט בעינייני בוררות, טעון פירוש על רקע המגמות הכלליות העומדות ביסוד מוסד הבוררות שעיקרן חיזוקו של מוסד זה מן הצד האחד, והגבלת היתערבות בית המשפט בהליך הבוררות למינימום הנידרש בעיקר כדי להבטיח את תקינותם של הליכי הבוררות ועמידתם במבחן עקרי הצדק הטבעי ותקנת הציבור. במסגרת הדאגה לחזוק מוסד הבוררות ביקש החוק למנוע מצבים בהם בעל דין ינצל לרעה את הליכי בית המשפט כדי להערים מכשולים ועיכובים על מהלכה של הבוררות. מגמה זו הצדיקה מלכתחילה העמדת מיגבלה על הבקורת הערעורית הנתונה לגבי החלטות בית המשפט בעינייני בוררות, על דרך קביעה כי ביקורת זו לא תנתן כענין שבזכות אלא כענין זה של רשות בלבד. מגבלה זו יוצרת מסננת דיונית ראויה מפני ערעורי סרק, ומגבילה את הבקורת הערעורית על החלטות בעניני בוררות לעניינים שחשיבותם ומשקלם המיוחד מצדיקים זאת."
כאמור לעיל, בפסק דינו של בית המשפט המחוזי נדחתה בקשת המערער לביטול פסק הבוררות שניתן בעיניינו.
...
דין הערעור להימחק לפי תקנה 147(ב)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, ולוּ מן הטעם שלא נתונה למערער זכות ערעור על פסק הדין.
סעיף 38 לחוק הבוררות וכללי הסיווג הנגזרים ממנו מובילים, אפוא, למסקנה כי לא נתונה למערער זכות ערעור על פסק הדין.