זכות ערעור על דחיית בקשה לביטול בוררות

]השופט ד' מינץ: לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת י' שבח, סג"נ) מיום 6.6.2021 בהפ"ב 60657-11-19, בגדריו נדחתה בקשת המערער לביטול פסק בוררות שניתן ביום 27.10.2013 על ידי בית דין צדק "בנין ציון". איני רואה מקום לשוב על מלוא השתלשלות העניינים בין הצדדים, שכן עקרי הדברים תוארו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.

השופטת א' פרוקצ'יה עמדה על הטעם לחריג להסדר הרגיל המקנה זכות ערעור בע"א 4886/00 גרוס נ' קידר, פ"ד נז(5) 933, 943-942 (2003), בציינה כי: "חריג זה אינו מיקרי; הוא משקף היתייחסות ערכית למוסד הבוררות ולמקומו הראוי במערך המנגנונים השפוטיים המוכרים להכרעה בסכסוכים. הבוררות, כמנגנון הכרעה במחלוקות, פועלת בצד המערכת השיפוטית הרגילה במסגרת מוגדרת של כללים המשלבים תכנים שהם פרי רצון הצדדים, בד בבד עם עקרונות בסיסיים המעוגנים בחקיקה, הכורכים עמם ביקורת שיפוטית על הליכי הבוררות. הפנייה לבוררות כאמצעי לפיתרון סכסוכים רצויה מבחינת האנטרס הצבורי ומבחינת האנטרס הפרטי של בעלי הדין כאחד. מן הצד האחד, הפנייה לבוררות מקלה באופן ניכר את מעמסת בתי המשפט. מצד שני, לבעלי הדין מוצע נתיב חלופי להכרעה במחלוקות המתאפיין ביעילותו, במהירותו, ובאפשרות להגיע במסגרתו לתוצאה צודקת בלא כפיפות לכללי סדרי הדין והראיות [...]. סעיף 38 לחוק, העוסק בבקורת הערעורית על החלטות בית המשפט בעינייני בוררות, טעון פירוש על רקע המגמות הכלליות העומדות ביסוד מוסד הבוררות שעיקרן חיזוקו של מוסד זה מן הצד האחד, והגבלת היתערבות בית המשפט בהליך הבוררות למינימום הנידרש בעיקר כדי להבטיח את תקינותם של הליכי הבוררות ועמידתם במבחן עקרי הצדק הטבעי ותקנת הציבור. במסגרת הדאגה לחזוק מוסד הבוררות ביקש החוק למנוע מצבים בהם בעל דין ינצל לרעה את הליכי בית המשפט כדי להערים מכשולים ועיכובים על מהלכה של הבוררות. מגמה זו הצדיקה מלכתחילה העמדת מיגבלה על הבקורת הערעורית הנתונה לגבי החלטות בית המשפט בעינייני בוררות, על דרך קביעה כי ביקורת זו לא תנתן כענין שבזכות אלא כענין זה של רשות בלבד. מגבלה זו יוצרת מסננת דיונית ראויה מפני ערעורי סרק, ומגבילה את הבקורת הערעורית על החלטות בעניני בוררות לעניינים שחשיבותם ומשקלם המיוחד מצדיקים זאת." כאמור לעיל, בפסק דינו של בית המשפט המחוזי נדחתה בקשת המערער לביטול פסק הבוררות שניתן בעיניינו.

...

דין הערעור להימחק לפי תקנה 147(ב)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, ולוּ מן הטעם שלא נתונה למערער זכות ערעור על פסק הדין.

סעיף 38 לחוק הבוררות וכללי הסיווג הנגזרים ממנו מובילים, אפוא, למסקנה כי לא נתונה למערער זכות ערעור על פסק הדין.

] לפנַי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת י' שבח) בת"א 12464-09-22 ובת"א 56865-09-22 מיום 24.1.2023, בו נדחתה בקשת המבקשת לביטול פסק בוררות בעירעור.

כמו כן נקבע בהסכם הבוררות כי לצדדים תנתן זכות להגיש ערעור על פסק הבוררות לפני בורר בעירעור.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות ללא צורך בתשובה.

למעלה מן הצורך אעיר כי גם לגופם של דברים דין הבקשה להידחות.

הבקשה נדחית וממילא נדחית גם בקשת העירייה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

כמו כן תהא זכות ערעור על פסה"ד, ישיבות הבוררות יתועדו בפרוטוקול ודיוני ההוכחות יוקלטו ויתומללו ופסק הבוררות ינומק.

לאחר עיון בטענות הצדדים ושמיעת השלמת טיעונים בע"פ, הגעתי למסקנה ולפיה דין בקשת רשות העירעור להדחות וכך גם בקשת ביטול פסק הבוררות, מהנימוקים כדלקמן: באשר לבקשת רשות העירעור – המסגרת הנורמאטיבית: בקשת רשות ערעור ניתן להגיש על פסק בוררות לפי סעיף 29ב (א) לחוק הבוררות רק אם נפלה בפסק הבוררות "טעות יסודית ביישום הדין אשר יש בה כדי לגרום לעיוות דין". כאמור, האפשרות להשיג בפני בית המשפט על טעויות בפסק בוררות מוגבלת.

למעלה מכך, אף בערעורים שמוגשים בזכות, ערכאת ערעור ממעטת להתערב בקביעות מסוג זה (ע"א 7183/13 ברק נ' דלתא קפיתל גרופ, סעיף 12 לפסק דינו של (12.7.15)) וודאי שכלל זה נכון כאשר מדובר בבקשת רשות ערעור ובבקשת רשות ערעור אשר נבחנת לפי אמות המידה המצויות בסעיף 29ב לחוק הבוררות.

...

בסיכומו של דבר, לא מצאתי שנפלה בפסק הבוררות טעות יסודית ביישום הדין שיש בה כדי לגרום לעיוות דין לפי סעיף 29ב (א) לחוק הבוררות, וגם לא מתקיימות העילות לביטול פסק בוררות לפי סעיף 24 לחוק הבוררות.

לסיכום: לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

כמו כן נדחית הבקשה לביטול פסק הבוררות.

]השופט ד' מינץ: לפנינו ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ת' שרון-נתנאל) מיום 21.10.2021 בת"א 4990-06-21, בגדרה נדחתה בקשת המערערים לעיון חוזר בהחלטה קודמת בה נדחתה על הסף בקשתם לביטול פסק בוררות.

כפועל יוצא מכך, ערעור על כל החלטה שיש לה זיקה עניינית הדוקה לחוק הבוררות יהיה ברשות ולא בזכות (בשונה מההבחנה המקובלת בין "פסק דין" לבין "החלטה אחרת"; וראו גם: בש"א 4936/06 ארוך נ' כלל פיננסים ניהול בע"מ, פסקה 5 (25.9.2006) (להלן: עניין ארוך)).

...

דין הערעור סילוק על הסף לפי תקנה 138(א)(1) ולפי תקנה 147(ב)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, ולוּ מן הטעם שלא נתונה למערער זכות ערעור על ההחלטה מיום 21.10.2021.

על יסוד הטעמים האמורים, הערעור נדחה.

] לפנַי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת י' שבח) ברע"ב 33615-11-21 מיום 2.2.2022, בה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופטת ה' פלד) בת"א 59989-02-21 מיום 25.7.2021.

נקבע כי אין מקום לטרוניית המבקש, אשר היה מיוצג לאורך כל הדרך, ובחר להגיש בקשה לביטול פסק בוררות לפי סעיף 24 לחוק, מבלי שהעלה לפני בית משפט השלום טענה כי פסק הבוררות אינו ניתן לאישור מן הטעם שניתן לערער עליו.

אין לו למבקש איפוא להלין אלא על עצמו על כך שרק לאחר אישור הפסק, "נזכר" בזכות הנתונה לו לפי ההסכם לערער על פסק הבוררות, ובקש להחיותה מן המעמקים.

...

דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיב.

הבקשה נדחית.