חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

זכות עיכבון של רואה חשבון חברה בכינוס נכסים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתבע הוסיף כי לבנק הייתה זכות עכבון על יתרת העו"ש בחשבון הלווה בסך של 800,000 ₪ אולם ברשלנות פושעת ויתר על זכות זו ואפשר לכונס הנכסים לקבל לידיו את כל הכספים שהיו בחשבון כך שהחוב לא נפרע.
מאחר שהנתבע היה ערב לשני החשבונות, איני רואה משמעות להפרדה מבחינת בדיקת היתנהלות הבנק וערבותו של הנתבע לחובות בחשבונות אלה.
לא זו בלבד, אלא שהוא עצמו פנה אל הבנק במכתב מיום 9.4.2017 בו ביקש "להעביר באופן מיידי בהעברת זה"ב את יתרת הסכום הקיים בעו"ש לחשבון החברה המתנהל בבנק פאג"י... מדובר בח-ן השייך חברה, כאשר יש בח-ן בבנק פאג"י חוב גדול, וכפי שידוע לכם מכבר ישנו שעבוד שוטף קבוע לנכסי החברה לטובת בנק פאג"י" (ראו נספח 16 לתצהיר שרמן).
...
סוף דבר אשר על כן, התביעות בשני התיקים מתקבלות.
הנתבע ישלם לבנק את יתרת הסכום לתשלום לאחר ניכוי הסכום שהועבר לה מאת מדינת ישראל ששימשה כערבה להלוואה.
בנוסף, ובהתחשב בסכום הזכייה ישלם הנתבע לתובע את אגרת בית המשפט בשיעור 2.5% מסכום הזכייה ושכר טרחת עורכי דין בסך של 7,000 ₪.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

הסכמתו של הבנק הותניתה בכך שצו ההקפאה יחול רק על החברה, יינתן צו איסור דיספוזיציה, צו ההקפאה לא יגרע מזכויות הבנק לחלט ערבויות בנקאיות וכי כל הכספים שיתקבלו מצ'קים דחויים המופקדים בחשבונות החברה בבנק וכל תקבולים שייתקבלו מכוח המחאות הזכות על דרך השעבוד שיצרה החברה לטובת הבנק או בגין נכסים המשועבדים לבנק, יופקדו לחשבון החברה ועוד תנאים נוספים שפורטו בתגובה של הבנק.
  אני מורה כי רק לאחר קבלת אישור בית המשפט, ניתן יהיה להעמיד כספים ו/או אשראים לחברה ע"י גורם שלישי לצורך המשך הפעלת עסקי החברה במהלך העסקים הרגיל בתקופת ההקפאה וכספים או אשראים אלה יחשבו כחוב בעל עדיפות ראשונה בהחזר, יקדמו לכל שאר חובות החברה וישולמו מתוך נכסי החברה בעדיפות ראשונה על פני כל חוב אחר שלה, כאילו החברה מצויה בהליכי כנוס נכסים ו/או פירוק, וכי הכספים שיועמדו כאמור יהיו במעמד השווה למעמד הוצאות כנוס ו/או פירוק, הכל לפי העניין, ובהתאם לתוכנית מימון שתוגש לאישור בית המשפט.
      אני מתיר לנאמן לשכור את שירותיהם של עורכי דין, רואה חשבון כלכלנים ושמאים, לצורך מתן סיוע במילוי תפקידו, באישור בית המשפט, לפי העניין ועל פי דין.
  אני מורה כי במהלך תקופה קצובה בת 60 יום החל ממועד מתן צו הקפאת ההליכים וכן כל עוד צו הקפאת ההליכים בתוקף, לא תיפרע כל ערבות בנקאית שהוציא תאגיד בנקאי לטובת נושה של החברה, אלא באישור בית משפט זה. אני מורה כי בתקופת ההקפאה לא יבוצע כל סעד עצמי מכל מין וסוג שהוא, על ידי מי מנושי החברה, לרבות תפיסת נכסים, קזוז, המחאת חוב, עיקול או עכבון על תקבולים מלקוחות החברה, אלא באישור בית המשפט.
...
      א. אני מורה לנאמן לפתוח חשבון בנק חדש על שם החברה (להלן: "חשבון הנאמנות"), אשר ייועד לניהול החברה בתקופת ההקפאה באופן שחשבון הנאמנות ישמש לצורך גביית כספים מחייבים ותקבולים המגיעים לחברה מפעילותה השוטפת, ולשם ביצוע תשלומים בגין הפעילות השוטפת בתקופת ההקפאה, בפיקוח בית המשפט.
  אני מורה כי במהלך תקופה קצובה בת 60 יום החל ממועד מתן צו הקפאת ההליכים וכן כל עוד צו הקפאת ההליכים בתוקף, לא תיפרע כל ערבות בנקאית שהוציא תאגיד בנקאי לטובת נושה של החברה, אלא באישור בית משפט זה. אני מורה כי בתקופת ההקפאה לא יבוצע כל סעד עצמי מכל מין וסוג שהוא, על ידי מי מנושי החברה, לרבות תפיסת נכסים, קיזוז, המחאת חוב, עיקול או עיכבון על תקבולים מלקוחות החברה, אלא באישור בית המשפט.
  אני מאשר לנאמן לגבש תוכנית הבראה מפורטת לחברה, וכן לגבש הצעה להסדר נושים, אך ככל שהנאמן, אחרי בדיקה, יסבור כי האפיק הראוי והנכון הוא מסלול של פירוק החברה, יודיע על כך לבית המשפט.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בנצרת בפני כב' השופט ערפאת טאהא 08 ספטמבר 2019 פר"ק 2477-08-19 ח'טיב את חמודה מהנדסים בע"מ ואח' נ' כונס נכסים רישמי מחוז חיפה והצפון ואח' מספר בקשה בעיניין: ובעניין: חוק החברות, התשנ"ט-1999 פקודת החברות [נוסח חדש] התשמ"ג-1983 החוק הפקודה ובעניין: ח'טיב את חמודה מהנדסים בע"מ ח.פ. 514513530 החברה ובעניין: ובעניין: 1. מוחמד חמודה ת.ז. 28356640 2. בילאל ח'טיב ת.ז. 25849837 1. איטונג בע"מ 2. בנק הפועלים בע"מ 3. בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ בעלי המניות הנושים ובעניין: כונס הנכסים הרישמי הכונ"ר החלטה
גם המספרים בהם נקבה החברה בבקשה ובחוות הדעת של רואה החשבון עישאן יאסר שצורפה לבקשה אינם מבוססים ואינם נתמכים בחישובים כלכליים וחשבונאיים כנדרש.
אני מורה כי בתקופת ההקפאה לא יבוצע כל סעד עצמי מכל מין וסוג שהוא, על ידי מי מנושי החברה, לרבות תפיסת נכסים, קזוז, המחאת חוב, עיקול או עכבון על תקבולים מלקוחות החברה, אלא באישור בית המשפט.
הנאמן יפעל להבטיח את זכויותיהם של הנושים המובטחים, באופן שתנתן להם הגנה הולמת ובאופן שהמשך הפעלת החברה לא תיפגע בבטוחות שניתנו לטובתם.
...
  אני מורה כי במהלך תקופת הקפאת ההליכים והחל ממועד מתן צו הקפאת ההליכים וכן כל עוד צו הקפאת ההליכים בתוקף, לא תיפרע כל ערבות בנקאית שהוציא תאגיד בנקאי לטובת נושה של החברה, אלא באישור בית המשפט.
אני מורה כי בתקופת ההקפאה לא יבוצע כל סעד עצמי מכל מין וסוג שהוא, על ידי מי מנושי החברה, לרבות תפיסת נכסים, קיזוז, המחאת חוב, עיקול או עיכבון על תקבולים מלקוחות החברה, אלא באישור בית המשפט.
  אני מאשר לנאמן לגבש תכנית הבראה מפורטת לחברה, וכן לגבש הצעה להסדר נושים, אך ככל שהנאמן, אחרי בדיקה, יסבור כי האפיק הראוי והנכון הוא מסלול של פירוק החברה, יודיע על כך לבית המשפט.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הפסיקה הכירה בזכות העכבון של רואה חשבון ביחס למסמכי לקוחו, מכוח הזכות הקבועה בסעיף 5 לחוק חוזה קבלנות, תשל"ד-1974 (להלן: "חוק חוזה קבלנות") הקובע כי: "לקבלן תהא זכות עיכבון על נכס שמסר לו המזמין לבצוע מלאכתו או למתן שרותו, כדי תשלום הסכומים המגיעים לו מן המזמין עקב עסקת הקבלנות". ראו גם: בש"א (י-ם) 8360/09 דילעם פיתוח ועבודות עפר (1999) בע"מ נ' כונס הנכסים הרישמי (13.1.10) (להלן: "פס"ד דילעם"); ת"א (נצ') 3172/07 רפאל כמוס נ' עו"ד פורת אהוד הנאמן לתקופת הקפאת ההליכים של חב' ציוני ממן בית וגן בע"מ (18.12.07); בר"ע (ב"ש) 698/00 אזולאי, רו"ח נ' ר.א.ם ד.ר. בע"מ, פ"מ תש"ס (2) 876 (2000) ((להלן: "פס"ד אזולאי"); המשביר הישן).
...
האם יש להיעתר לבקשת החייב ולהורות לרו"ח יצחק גווילי, להעביר לידיו או לידי המנהל המיוחד את כל העתקי מסמכי הנהלת חשבונות הקשורים אליו ולחברות אשר היו בשליטתו ומצויים בידיו? רקע כללי וטענות הצדדים ביום 18.6.17 ניתן צו כינוס לנכסי החייב לבקשתו.
משהגענו למסקנה כי לרו"ח זכות עיכבון אף ביחס לנכס שאין לו ערך ממשי כגון דפי הנהלת חשבונות שיש להם ערך רק עבור בעליו, עולה השאלה האם זכות זו שרירה וקיימת גם בהליך פש"ר שבמסגרתו נדרשים מסמכים אלו? בלשונה של פרופ' זלצמן בספרה (עמ' 220): "האם ישתנו פני הדברים כאשר החייב נקלע לחדלות פירעון וכאשר הנושה מעכב את הנכס כנגד הנאמן או המפרק? בהליכי פשיטת רגל או פירוק, נושה בעל עיכבון זוכה במעמד של נושה מובטח לעומת הנושים הכלליים של החייב, והוא זכאי, 'לממש את ערובתו או לעשות בה בדרך אחרת', על מנת להיפרע בגין החוב הנערב מכוחה... שאלה היא מה כוחו של העיכבון כערובה לחיוב בפשיטת רגל או בפירוק כאשר הנכס הינו חסר ערך כלכלי, ויחד עם זאת הוא נחוץ לנאמן או למפרק לצורך ניהול ההליכים של פשיטת הרגל או הפירוק. דוגמא לכך היא מסמכים שמחזיק הנושה, כגון עורך-דין או רואה חשבון, הדרושים לאיסוף של נכסי החייב, לניהולם או למימושם". ככלל, נושה מובטח בעל עיכבון, רשאי להמשיך להחזיק בנכס, ואינו חייב למוסרו לידי הנאמן או המפרק עד שישולם חובו (זלצמן, 334).
רו"ח גוילי עצמו מציין במפורש בתגובתו, כי ביחס לחברות שושו וביסטרו: "...החברה הנ"ל אינה נמצאת בהליכי חדלות פירעון ואנוכי מפעיל את זכות העיכבון השמורה לי לתשלום שכר טרחתי... עבור הטיפול השוטף בשנתיים האחרונות...זה המקום לציין שהחובות הקיימים אליי הינם חובות של החברות ועל כן אינם נכנסים בגדר חוב עבר בפשיטת רגל של החייב". על אף שסעיף 103 לפקודה מתייחס למסמכים של פושט הרגל, אני סבור כי גם מסמכי הנהלת חשבונות הנחוצים לצורך הליך הפש"ר של החייב ואשר בבעלות חברות שבשליטתו, נכללים בגדרי סעיף 103.
למרות שמדובר במסמכים שהוכנו לצורך הגשת דוחות של החברות, יש לראות בהם "מסמכים של פושט הרגל" במובן הרחב ולכן ביחס למסמכים ספציפיים אלו, שיש להם חשיבות עליונה לצורך קידום הליך הפש"ר, נדחית זכות העיכבון.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בחיפה פר"ק 67800-11-17 יפרח-איזור, נאמנת החברה נ' כונס נכסים רישמי מחוז חיפה והצפון ואח' בפני כב' השופטת בטינה טאובר בעיניין: פקודת החברות [נוסח חדש] התשמ"ג-1983 להלן: "הפקודה" ובעניין: המרכז האקדמי כרמל בע"מ (חל"צ), ח.פ. 513747394 (בהקפאת הליכים) להלן: "החברה" או "המרכז האקדמי כרמל" ובעניין: עו"ד גב' שירלי יפרח איזור להלן: "המפרקת" ובעניין: רו"ח יעקב סוקולובר להלן: "רו"ח סוקולובר" ובעניין רשם ההקדשות להלן: "רשם ההקדשות" ובעניין: כונס הנכסים הרישמי להלן: "הכנ"ר" החלטה
אין חולק כי זכות העכבון של רואה חשבון ושל עורך דין ביחס למסמכי לקוחותיו הוכרה בפסיקה לפי סעיף 5 לחוק חוזה קבלנות.
בדברי ההסבר לחוק החדש נאמר ביחס לסעיף זה כי: "חריג לכלל זה מוצע לקבוע במקרה שהנכס המעוכב הוא מיסמך הדרוש לנאמן לצורך הליכי חידלות פרעון. למסמכים אלה אין בדרך כלל שווי כספי, ולא ניתן למכור אותם בשוק החופשי. היחיד שיש לו צורך בהם הוא הנאמן, והם נדרשים לו לצורך ניהול התאגיד בחדלות פרעון... לכן, מוצע להסמיך את בית המשפט להורות על מסירתם לנאמן של מסמכים הנדרשים לצורך הליכי חידלות פרעון. במקרה כזה, יהיה מעמדו של החוב שלגביו חלה זכות העכבון, עד גובה עלות הכנת המסמך כמעמד הוצאות הליכי חידלות הפרעון". מעיון בנספח א' לבקשה עולה כי המסמכים הנדרשים כוללים בין היתר את המסמכים הבאים: הצהרות מנהלים, רשימת פקודות נוספות, חשבוניות ומסמכים, אשר אמורים להיות ברשות רו"ח סוקולובר, ואשר אינם דורשים הפקה או עריכה, אלא אמורים להיות ברשותו של רו"ח סוקולובר כמי שביקר את דוחות החברה שנים לפני היקלעותה להליכי חידלות פרעון.
...
לנוכח מהות המסמכים שהתבקשו ואשר אינם מצריכים הפקה או עריכה מצידו של רו"ח סוקולובר, ושעה שהסברים אמור היה רו"ח סוקולובר ממילא ליתן במסגרת חקירתו, אינני סבורה כי יש הצדקה לדרישתו של רו"ח סוקולובר לקבלת תשלום שעתי עבור המצאתם של המסמכים, ולא כל שכן תשלום בגובה תעריף שכר טרחה שעתי שהועמד על סך של 550 ₪ בתוספת מע"מ. לאור כל האמור, ימסור רו"ח סוקולובר למפרקת ו/או לחוקר את העתקי המסמכים המבוקשים בתוך 15 יום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו